התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה האם המחיר שנקבע לעסק בעת העברתו לבעלים החדש נקבע בהתחשב בהתחייבות לפיצויים לעומת היעודה  לפיצויים שהועברה לחברה החדשה.

להלן מסמך שיש לערוך בעת סיום יחסי עובד מעביד (פיטורין - התפטרות) - כתב סילוק כללי.

פסק דין (עב' 1091/05) שהתקבל בביה"ד לעבודה בירושלים קובע כי עובד של רשת קו-אופ שנתפס בגניבה ופוטר לא יקבל פיצויים.

סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורין מונה מספר מצבים בהם יראו עובד המתפטר עקב "העתקת מגורים" כמי שהתפטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין.

הפרשה מקובלת לפנסיה הינה מינימום 12% מעביד ו - 5.5% עובד. הצו החדש מחייב את המעביד להפריש בשנת 2008 1.66% בלבד. כלומר אחוז זניח שאין לו משמעות, לא מבחינת העובד ולא מבחינת סיכון המעביד שלא יפריש זאת.

בית הדין הארצי לעבודה קבע שעובדת היולדת זכאית לפיצויים גם אם עברה למקום עבודה אחר ובתנאי שיש שינוי משמעותי (הפחתה) של שעות העבודה אצל המעביד החדש לעומת המעביד הקודם.

אין כל איסור בחוקי העבודה לפטר עובד בתקופה בה הוא מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי  או בתקופה בה הוא נעדר בעקבות מחלתו. (אם לא נקבע אחרת בהסכם / הסדר קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי).

במקרה שלא מדובר במעביד, שהנו המדינה, או קרן קיימת לישראל, וכו', אלא במעביד, במגזר הפרטי, הרי שהוא אינו חייב לשלם פיצויי פיטורים, אם העובד התפטר עקב מעבר דירה לחו"ל.

על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יחשב "תוספת" ולא חלק מהשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם לא מתקיים התנאי או המצב – לא משולם התשלום הנ"ל.

במקרה בו חל על הצדדים במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע זכויות עודפות על המפורט לעיל, כמובן שיש לנהוג על פיו.