תקנה 1 לחוק דמי מחלה קובעת: "עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה, ימסור למעביד הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה; ההודעה תימסר על ידי העובד או מטעמו, ובלבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות תקנה זו".

כלומר יש להביא את ההוראה לידיעת העובדים, בדרך של מודעה על לוח המודעות , או במכתב אישי, או במסגרת חוזה העבודה.

 

אומנם החוק אינו מאפשר לשלול דמי מחלה גם אם לא הודיע כפי שנדרש בחוק...

 

 

המעביד משלם את השכר הרגיל ליום בו ארעה הפגיעה. המעביד אינו משלם לעובד כל תשלום עבור שאר ימי ההיעדרות.

המוסד לבטוח לאומי משלם לעובד דמי פגיעה עבור כל תקופת היעדרותו, ומחייב את המעביד בדמי הפגיעה עבור 12 ימי ההיעדרות הראשונים.

 

היעדרות מחמת תאונה רגילה (תאונת דרכים, תאונה בבית, בספורט, פגיעה בשרות צבאי וכו') - נחשבת למחלה, והמשכורת משולמת כל עוד יש לעובד זכאות לימי מחלה.

 

 

מפקחי המשרד החלו בבקורות בעסקים והטלת קנסות.

 

עיקר הקנסות הם לגבי ליקויים ב"הודעה לעובד על תנאי העבודה", אי מתן אישור לעובד שסיים לעבוד, אי העברת התגמולים לקופת הפנסיה תוך 21 ימים מתשלום השכר ואי תשלום תוספת בעד שעות נוספות.

 

כדאי לבדוק את מערכת השכר, רישומי הנוכחות וחוזי העבודה שלכם – כדי להמנע מקנסות.