בהתאם לחקיקה, קבלן בניין, שאינו מדווח למוסד לביטוח לאומי על קבלני-המשנה שהוא מעסיק, מקבל עליו – במודע – את האחריות כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה.

כאשר בעל שליטה מועסק כשכיר בחברה שבשליטתו, עולה שאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין החברה לבעל השליטה, שרק התקיימותם מכיר המל"ל בעובד כבעל זכויות ביטוחיות.

המוסד לביטוח לאומי  קובע מעמד מבוטחים על פי דיני עבודה, ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח. בת זוג נחשבת כשכירה בעסק של בעלה, אך ורק אם מתקיימים ביניהם יחסים של עובד-מעביד.

מ 1/08 ממוסה גם הכנסה פסיבית בדמי בטוח לאומי, לפיכך כדאי לשקול להירשם בביטוח לאומי כעצמאי ולקנות בכך ביטוח למקרה של פגיעה בעבודה. אם כבר לשלם דמי ביטוח, לפחות להיות מבוטחים!

כל ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה, המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח. כגון: דמי שכירות בחו"ל, תמלוגים שנתקבלו בחו"ל, קצבאות מחו"ל ועוד.

במידה וההכנסה של בעל השליטה מדמי השכירות תהיה נמוכה מהכנסתו האקטיבית, או אם בעל השליטה הינו גם שכיר וגם עצמאי, או אם הוא מקבל קצבת זקנה – לא יחוייב בעל השליטה בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסה זו.

להלן ההכנסה שמותר למבוטח "בגיל המותנה" להרוויח ועדין להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה מבטוח לאומי.

תשלום דמי ביטוח בהוראת קבע, חייל משוחרר בטיול בחו"ל, ביטוח עקרת בית, עובד בחופשה ללא תשלום בני זוג העובדים בעסק, גמלאי בפרישה מוקדמת, עובד ישראלי המועסק בחו"ל, עובד שכיר שיש לו הכנסה נוספת שלא מעבודה והעסקת עובד במשק בית.

"תושבים חוזרים" מקבלים הקלות שונות, הדומות להקלות שמקבלים העולים החדשים, אך אין מעמד זה מקנה זכויות של עולים חדשים במל"ל.