ביום 11 בפברואר 2010, ניתן פס"ד 9094/08 אייל עזר נ' מנהל מיסוי מקרקעין.

 

מדובר בנישום אשר מכר את דירת המגורים שלו וסבר, על פי תחשיב העלויות והניכויים שביצע, כי נוצר לו הפסד במכירת הדירה ולפיכך לא יהא עליו לשלם מס שבח בגין המכירה.

 

לפיכך, לא הגיש בקשה לפטור לפי סעיף 49 ב' לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק").

 

בשלב מאוחר יותר, נערכה לעורר שומה ובהתאם לחישובו של מנהל מס שבח, נקבע שבח החייב במס.

 

לכן ביקש הנישום לשנות את הצהרתו בהתאם לסעיף 85 לחוק ולבקש להחיל עליו את הפטור על פי סעיף 49 ב' לחוק. מנהל מס שבח דחה את בקשתו של הנישום.

סעיף 85 לחוק, מקנה למנהל את הסמכות לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שנעשתה, זאת במקרים הבאים:

·         נתגלו עובדות חדשות.

·         נמסרה הצהרה לא נכונה ע"י המוכר.

·         נתגלתה טעות בשומה.

 

ועדת הערר דנה האם בקשתו של העורר לשנות הצהרתו לבקש פטור בגין מכירת דירת המגורים עומדת בתנאי סעיף 85(3) ומקנה למנהל סמכות לתקן השומה בשל טעות שנתגלתה.

 

הועדה קובעת כי, אומנם אין טעות בשומה אלא טעות בשיקול דעתו של העורר, אך בהסתמך על פס"ד יעקובוביץ' (ע"א 736/87) קובעת הועדה כי ביהמ"ש העליון הרחיב בפס"ד יעקובוביץ’' את המונח "טעות" שבסעיף 85(3), ולפיכך, ניתן לכלול במסגרת סעיף זה גם טעות בכדאיות וגם טעות בשיקול דעת

 

פרשנות זו מאפשרת לנישום לשנות את בחירתו על פי המציאות הכלכלית המשתנה וזאת במסגרת ארבע השנים כנקבע בסעיף 85 לחוק.