(רע"א 7902/08 ועדה מקומית לתכנון ובניה נתניה נ. דנקנר)

 

בפס"ד שניתן בביהמ"ש העליון נקבעה שוב ההלכה שנקבעה גם בפסה"ד בעניין קנית (רע"א 85/88) ואושרה בפרשת גורסברד (רע"א 10074/05), לפיה, הסכם הפיתוח עליו חתם חוכר עם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") הוא הסכם דו-שלבי, ובשלב הראשון החוכר אינו במעמד של "חוכר לדורות", ולפיכך לא ניתן לחייבו בהיטל השבחה.

 

ביהמ"ש העליון ציין כי אכן החלטה 833 מתייחסת להתקשרות בחוזי חכירה לדורות במקום בחוזי פיתוח, אך בעניין הנדון נחתם הסכם דו שלבי, ראשית נחתם חוזה פיתוח, ורק לאחר עמידה בתנאיו, ייחתם חוזה חכירה.

 

הוועדה המקומית אינה יכולה לדרוש היטל השבחה מהחברה, שכן היטל השבחה ניתן להטיל על בעל מקרקעין או על חוכר לדורות – זכויות אשר לא הוקנו עדיין לחברה מכוח חוזה הפיתוח עליו היא חתומה.