תפעול המשק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בתחומים הבאים:

 

l   אחריות מוגבלת של בעלי החברה לחובות החברה. (מסך)

הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון עיסקי חשוב של הגבלת האחריות של בעלי המשק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית  וכו' למעט במקרים בהם בעלי המניות חתמו על ערבות אישית לנושה וכלפי אותו נושה בלבד.

 

חברה מתחייבת במס חברות בשעור 26.5% לעומת 52% מס מקסימלי ליחיד. חברה אינה משלמת ביטוח לאומי על הכנסותיה.

שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד שהוא בעל מניות מהותי הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).

על הדיבידנד שמחולק מחברה - לחברה אחרת ("חברת אם") יחול מס אפס. לפיכך נוהגים בעלי חברות להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברה - "חברת אחזקות" במקום אחזקה ישירה על ידי היחיד. בדרך זו ניתן למשוך רווחים לחברת האם ולהגן עליהם במקרה שהחברה הפעילה מותקפת על ידי נושים -  וזאת מבלי לשלם כל מס.

 

את הכסף שנצבר בחברת האחזקות ניתן  להשקיע ו/או למשוך חלק ממנו כדיבידנד ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

       

l      לחברה יש תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך יחסית של החברה מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות והיא יכולה להפנות חלק גדול יותר מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת הרבה פחות מכך – ביחיד, המשלם גם מס הכנסה גבוה וגם בטוח לאומי ויכול להשקיע  רק את הנטו הנמוך יחסית.

 

את ההפרש המשמעותי הזה ניתן להשקיע בנכסים (שימומנו גם מהחסכון במסים) אשר יניבו לחברה הכנסות נוספות. למשל בכסף הנחסך – ניתן לשלם החזרי הלוואה על נכס מקרקעין שהחברה תקנה ואשר יניב לה הכנסות נוספות באופן מיידי.

 

חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה). כספים אלה ניתנים למשיכה בסיום העבודה (תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה). ההפקדה לפיצויים הינה בנוסף להפקדה עבור זכויות פנסיה.

 

 

 

בעת העברת המשק לחברה נוצרת בדרך כלל הלוואה שהחברה חייבת לבעל  המניות (כאשר העסק המועבר נמצא במצב של הון חיובי). הלוואה זו יכולה לשמש למשיכות של בעל החברה ללא תשלום מס.

 

החברה יכולה לשלם לבעל השליטה הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות שנתן לה בעל המניות. (הפרשי הצמדה למדד או לשער מט"ח).

 

•             ניצול הפסדים

הפסדים שנצברו בחברה מתקיימים גם אם בעל העסק נפטר חו"ח. (המשכיות), לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.

 

בעת העברת המלאי – כולל מלאי בעלי חיים לחברה, יש לקבל אישור מיוחד מרשות המיסים להעברת המלאים בערכי העלות שלהם – ללא רווח, שכן החוק מחייב העברת מלאי במחיר השווי ולא במחיר העלות. בדרך

 

 

 

 

 

 

החל משנת המס 2014 ובשונה מהדין בשנים קודמות, ניתן לדרוש חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים כשותפים במשק או כשכירים בחברה בשליטתם, בהתקיים התנאים הבאים:

 

א)         יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה.

 

ב)          כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור.

 

חישוב מס נפרד מניב  בדרך כלל מס נמוך יותר מחישוב מס מאוחד ולכן יש לבדוק את האפשרות והכדאיות לישמו.

 

        בחוק הביטוח הלאומי אין התייחסות לחישוב מאוחד. בני זוג העובדים באותו עסק חייבים להודיע מה יחס חלוקת ההכנסות ביניהם עד 30 לאפריל. כשבני זוג עובדים בחברה שבשליטתם, מקשה המוסד לביטוח לאומי ודורש כי שניהם יוכיחו קיום יחסי עובד מעביד בינם לבין החברה, כפי שנקבעו בפסיקה.

פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה פסיבית שאינה מעבודה כולל רווח הון, תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

 

למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, כגון דמי שכירות מנכסים שהוא מהמקורות שיפורטו להלן יחשבו, לעניין חישוב המס, להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (חישוב נפרד).

 

א.         ההכנסה נובעת מרכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני נישואיו.

ב.          ההכנסה נובעת מרכוש, שנתקבל בירושה.

ג.             ההכנסה נובעת מרכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמש במסגרת עסק או  משלח יד.

 

נזכיר שלגבי הכנסות פסיביות מרכוש שמתחייבות במס על פי שיעורים  מיוחדים,  אין יתרון להפרדה זו מבחינת מס הכנסה ובנוסף היא עלולה לגרום לחיוב לא רצוי בדמי ביטוח לאומי כתוצאה מייחוס ההכנסה לבן/בת הזוג שאינה משלמת ביטוח לאומי.

רווח שנבע ממכירת נכס מקרקעין (שבח מקרקעין) ניתן לפצל בין בני הזוג בחישוב נפרד, פיצול העשוי לחסוך מס, וזאת גם אם הנכס שנמכר רשום ע"ש בן זוג אחד בלבד (הבעל או האישה).

 

 

 

 

 

רכישה של בעלי חיים למלאי, לקראת סוף השנה, אינה אמורה לגרום להקטנת ההכנסה, שכן הגידול במלאי אמור לנטרל את ההוצאה בגין הרכישה,  אולם, עקב השיטה הנורמטיבית המיוחדת לחקלאות של קביעת ערך מלאי בע"ח, עשוי לנבוע יתרון מס (הקטנת ההכנסה השנה) ברכישת בע"ח שעלות רכישתם גבוהה מעלות הרכישה השנתית הממוצעת של אותם בע"ח (למשל עגלים "גדולים").

 

שימוש "חורג" הינו שימוש שלא לחקלאות בנחלה החקלאית, הדורש אישור המינהל ומותנה באישור תכנוני. השימוש החורג גורר דרישה לתשלום דמי חכירה נוספים וכן היטל השבחה. דמי החכירה הינם הוצאה מוכרת וכן גם היטל ההשבחה. ההוצאה נפרסת על פני שנות השימוש החורג.

 

 

דמי חכירה – דמי החכירה בגין שימוש חורג הינה הוצאה ישירה בייצור ההכנסה, שכן סכום התשלום נגזר ישירות מתקופת השימוש בנכס לייצור הכנסה ולא היה משולם לולא שימש הנכס בייצור הכנסה שאינה "חקלאית". לפיכך מדובר בהוצאה מוכרת במלואה.

 

היטל השבחה – היטל ההשבחה ששולם בגין שימוש חורג, הינו הוצאה המתפרסת על פני מספר השנים בהן חל "השימוש החורג". זאת להבדיל מהיטל השבחה בגין אישור תוכנית חדשה שהינו הוצאה הנזקפת לעלות המקרקעין (הוצאה הונית).

 

כדאי לבצע לקראת תום שנת המס את ההוצאות בגין שיפוצים ואחזקה. בהוצאות אלה נכללים תיקונים ושיפוצים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים", (להבדיל מתשלומים לשיפורים מהותיים אשר הם בעלי אופי הוני). כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

 

רצוי להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם  סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).

 

בהוצאת חשבונית זיכוי לצורך החזר תשלומי המע"מ ששולמו בעיסקה שתמורתה לא שולמה, כאשר במקביל מתנהל (או עשוי להתנהל) הליך משפטי כנגד החייב, אפשר לרשום "זיכוי לצרכי מע"מ" כדי שהחייב לא יטען כי תעודת הזיכוי מהווה הוכחה שחובו נשמט.

 

עמדת מס הכנסה  לגבי חובות אבודים הינה כדלהלן:

1)         חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

2)         החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3)        מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.

 

יש לאסוף ראיות לפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים. לגבי חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום – מוטב להגיע עמם להסכם פשרה עד 31 לדצמבר 2014, כדי שיתרת החוב שלא תשולם תותר בניכוי בשנת המס הנוכחית.

הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים בנכס מושכר

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכי השוכר, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).

 

במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

 

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

 

כאשר השוכר מבצע את השיפוץ בנכס המושכר עלול המשכיר להתחייב במס בשל כך! בעניין זה קראו את המאמר בעמוד הבא.

 

  חשיפה לזקיפת הכנסה לבעל נכס כתוצאה משיפורים שעושה השוכר בנכס של המשכיר

 שיפורים במושכר שמבצע שוכר עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו בהתנדבות על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).

בפסק הדין נפסק כי עיתוי ההכנסה של בעל הנכס משיפוץ שעשה השוכר, הוא מועד השלמת הבניה והשיפוצים,  וסכום ההכנסה הוא עלות השיפוץ בניכוי הפחת שנצבר עד מועד פינוי הנכס ע"י השוכר. בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים  כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס הוא במועד גמר השכירות.

 

 

 

·         אין חבות בהכנסת שכ"ד בידי המשכיר – אם השוכר התחייב לפנות את השיפורים בתום תקופת השכירות, ועמד בהתחייבות. לדעתנו  יחול האמור גם אם פינה בפועל, ללא התחייבות.

 

·         מועד החיוב במס יהיה בעת הראשונה בה תהיה למשכיר "אחיזה" חוזרת בנכס כלומר: בתום תקופת השכירות (לרבות אופציה), במכירת הנכס, בעת  שימוש המשכיר בנכס המשופר או בחלקו שלא בתמורה נאותה (לגבי חלק זה בלבד), או זכאותו לשיפוי (ביטוחי) עקב פגיעה בנכס.

 

·         כימות ההכנסה במועדים אלו – שווי השיפורים לפי הערכת שווי במועד הרלוונטי.

 

·         החל ממועד החבות במס בידי המשכיר, יראו כאילו השקיע המשכיר את ההכנסות האמורות בנכס, והשקעה נוספת זו תצטרף לעלות הנכס – לעניין פחת, ושווי רכישה.

 

·         הוראות החוזר אינן חלות בעסקה בין צדדים קשורים.

 

 

 

להלן סכומי ההוצאות המוכרות:

®    כיבודים במקום העסק – יוכרו כהוצאה 80% מהוצאות כיבוד קל שהוגש במקום העיסוק.

 

®    הוצאות אירוח (מסעדות וכו') – אלה הוצאות לא מוכרות, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

 

® מתנות ללקוחות וספקים   – מוכרות עד 210 ש"ח לשנה למקבל.

® מתנות לעובדים

מתנות לעובדי המשק לרגל אירועים משפחתיים מוכרות עד 210 ש"ח לשנה לכל עובד. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס).

 

            ®       בגדי עבודה

80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה יוכרו כהוצאה אם קיימת חובה חוקית ללבוש בגד זה או שהבגד נועד להגן על העובד.

 

ביגוד שלא ניתן לעשות בו כל שימוש פרטי יוכר.

 

 

 

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.

 

בתיקון לחוק נקבע שהשחלוף אינו אפשרי לגבי נכסי מקרקעין כולל לא על מקרקעין מחוץ לישראל.

 

 

 

 

 

דחיית הכנסות לשנה הבאה עשוייה להיות כדאית  במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה להתחייב במס נמוך בשנה הבאה עקב צפי להכנסה נמוכה בשנה הבאה. כמו כן הדחיה כדאית אם השנה צפוי הנישום לשלם מס יסף 2% נוספים ובשנה הבאה לא יתחייב בו.

 

דחיית הכנסה לשנה הבאה בגין תוצרת חקלאית ו/או בעלי חיים אפשרית אם התוצרת / בע"ח לא נמסרו לקונה עד תום השנה והם כלולים ברשימת המלאי (אינונטר) לסוף השנה.

 

 

 

 

  

 

 מיסוי בינלאומי

 

החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות – כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות של תושבי ישראל, שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

 

 

1.          מהו "מרכז החיים" לעניין "תושבות" לצרכי מס

יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו.

    

אדם הנוסע לחו"ל לתקופה  של עד שנתיים יחשב בדרך כלל למי שלא ניתק את תושבותו הישראלית לעומת זאת מי ששהה בחו"ל לפחות 4 שנים יחשב בדרך כלל למי שניתק את תושבותו מיום העזיבה (לגירסת מס הכנסה – לאחר 6 חודשים מהעזיבה).

 

 

 

 

לאחרונה ניתן פסק דין עקרוני שקבע שמרכז חייה של נישומה הועתק להונג קונג מהיום הראשון בו עזבה עם משפחתה לחו"ל, למרות ששהתה בחו"ל פחות משלוש שנים, וזאת למרות עמדתה החזקה של רשות המיסים ששהיה רצופה בחו"ל למשך 3 שנים לפחות היא תנאי בסיסי להכרתה כמי שניתק   את תושבותו הישראלית לצרכי מס.

 

2.          הכנסות מדמי שכירות בחו"ל

        קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

 

3.          חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

    

תושב ישראל העומד לעבוד בחו"ל, יכול להקים חברה (בישראל או בחו"ל) שתקבל את ההכנסה מחו"ל, תשלם לו משכורת סבירה שרק היא  תתחייב בדמי ביטוח לאומי בישראל (יש לבדוק אם יש אמנה עם המדינה הזרה – לעניין ביטוח לאומי) ושאר הכסף ימשך על ידו מהחברה כדיבידנד ויהיה פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

 

 

 

 

 

 

הפרסום בא בעיתוי שבו מתהדק שיתוף הפעולה בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מס זרות בעניין גילוי הדדי של חשבונות ופיקדונות, וכן של לחץ מצד הבנקים בחו"ל על בעלי הפיקדונות להגיש אישורי מס לגבי הכספים שבפיקדון.

הוראת השעה נקבעה לתקופה מוגבלת של שנה, והיא מאפשרת  ל"הלבין" מקורות הכנסה - שלא דווחו עדיין, לרבות כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וזאת תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.

 

המיוחד  בהוראת שעה זו,  הוא שיש בה אפשרות לפנייה  אנונימית.

       

האפשרות לקיים דיון שומה אנונימי, מייצרת הזדמנות נדירה  לנהל מו"מ עם פקיד השומה על המס שישולם, תוך הידיעה של שני הצדדים, שלנישום יש אפשרות לסגת מהדיון מבלי שפקיד השומה יוכל לדעת במי המדובר.

 

הפניה האנונימית חייבת להיות מבוססת על מסכת עובדות  מדויקת ומלאה, ופקיד השומה רשאי לאמת אותה לאחר חשיפת שם הנישום, ובמידה ויסתבר שנמסרה גירסה לא מלאה והיא שימשה כבסיס להסכמות עם פקיד השומה, רשאי פקיד השומה לסגת מההסכמה.

 

 

 

 

1.     הפנייה לרשות המסים הינה כנה ומבוססת על עובדות מלאות ולא באה בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום.

 

2.     לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף. 

 

3.     הרשות לא החלה בבדיקה בעניין תיקים שקשורים לנישום. 

 

4.     המידע שנמסר לא כלול בכל הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט. 

 

1.          פנייה לרשות המיסים הכוללת את כל העובדות הפיננסיות (מלבד זהות הנישום) וקבלת אישור עקרוני  לקיום ההליך לגילוי מרצון אנונימי.

 

2.           ניהול מו"מ  במשרדי מס הכנסה (באזור מגורי הנישום או עסקו) לקביעת חבות המס.

 

3.           במידה ויש הסכמה - חשיפת שם הנישום וחתימה על הסכם.

 

הוראת השעה הנוכחית הינה ללא ספק הזדמנות  חסרת תקדים עבור נישומים  רבים ומאפשרת להכשיר כספים  תוך גידור סיכון המס הכלול בחשיפתם. 

לשותפים במשרדנו יש מומחיות מיוחדת בניהול משא ומתן עם מפקחי מס הכנסה  וניסיון רב בכל הקשור והנדרש כדי להגיע  להסכמי מס טובים – וזאת כתוצאה של מאות רבות של שעות ש"בילינו" עם המפקחים בדיוני שומה במשך השנים.

 

 

 

קיימת חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.

 

 

המס על רווח ההון עומד כיום על 25%. כדאי לבדוק את האפשרות לסווג הכנסה כרווח הון, במקום הכנסה רגילה המתמסה בשיעור מס שולי של עד 50%.

 

בכמה פסקי דין כגון פס"ד יוסף ברנע (ע.מ. 292115-01) נקבע ש"הזכות להתחרות הינה "נכס"... ויתור על זכות זו עולה כדי מכירת נכס הוני". בית המשפט קבע שתקבול שקיבל עובד לאחר שסיים את תפקידו בחברה ופרש ממנה וששולם לו בעבור התחייבותו שלא להתחרות בחברה, הינו רווח הון ולא הכנסה רגילה.

       

סיווג תשלום המשולם במסגרת רכישת עסק – כתשלום בעד אי תחרות יוצר יתרון למוכר המשלם בדרך כלל מס נמוך יותר וגם לרוכש שיכול לנכות את ההוצאה מהרווחים שלו.

       

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. השכרת דירה בישראל – קיימים שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

 

א.     מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2014 הינו  5,080 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

 

היות ותקרת הפטור להכנסה מהשכרת דירה למגורים הינה 5,080 ש"ח לחודש, כדאי  לשקול הקדמה או דחייה של קבלת דמי שכירות לפי מצב ההכנסה מהשכירות לשנת 2014 – עד כה.

 

 

 

 

ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).

 

1.	סוג הנכס	כל נכס המושכר למגורים
2.	סוג השוכר	יחיד וגם חברה
3.	סוג המשכיר	יחיד בלבד
4.	מיקום הנכס	בישראל וגם בחו"ל
5.	תקרת הכנסה המאפשרת את ההטבה	ללא תקרה ובתנאי שפעילות ההשכרה אינה עולה לכדי עסק
6.	מס	10% מההכנסה ברוטו
7.	תשלום המס	תוך 30 יום מתום שנת המס

 

יש בעלי עסקים השוכרים דירות מגורים ומשתמשים בהן גם לצורך עסקם ורוצים לנכות את ההוצאה או חלקה כהוצאה מוכרת לצרכי מס. דבר זה עלול לפגוע בפטור ממס (או במס 10%) של המשכיר. לכן מומלץ לא להסתפק באמור בחוזה ולדרוש מהשוכר אישור בכתב שהדירה משמשת אותו למגורים בלבד.

 

 

ג.     דיווח על ההכנסה כהכנסה רגילה בניכוי הוצאות רגילות

נישומים רבים המשכירים דירות למגורים, אינם מודעים לאפשרותם לתבוע כהוצאה גם פחת בשיעור 4% מעלות הדירה (לא כולל רכיב הקרקע) וגם את הריבית המשולמת בשל הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. מומלץ לבצע חישוב של ההכנסות משכ"ד בניכוי הוצאות אלה ואחרות ולהשוות למסלול המיסוי של 10% על כל התקבול. במקרים רבים הוצאות הפחת והריבית עולות על ההכנסה מדמי שכירות והיא אינה מתחייבת כלל במס.

2.                 מס על  דמי שכירות מהשכרת נכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל חייבים במס בישראל אם בעל הנכס הוא תושב ישראל, לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).

 

 

 

 

 

 

 

להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים: תושבי ישראל, בעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר (בשלו  נדרש הפטור) שימש בידיהם  להפקת הכנסה זו, מלאו להם בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, אין להם הכנסות מקצבה הפטורה לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה. כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.

 

ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים אשר שימשו בידי המשכיר במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית  מעסק או ממשלח יד בישראל והינם בבעלות המשכיר ולא בבעלות גוף משפטי אחר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.

סכום הפטור הוא מכפלה של 35% מדמי השכירות כאמור, ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל (להלן: "הותק") עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12.

 

 

 

 

 

 

 העברות הכנסות מהשכרת נכסים בין בני משפחה – עשויות להקטין את המס

 

כאשר הורים מעבירים נכסים לילדיהם, ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו וזאת כאשר העברת הנכס לוותה בהסכם המשמר את ההכנסות בידי המעבירים. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה וקבע שההכנסה היא של הבנים שקיבלו את הנכס.

 

מדובר באם שהעבירה את נכסיה בחייה לבניה ללא תמורה, בשני שלבים:  בשלב ראשון היא העבירה להם את חלקה בבית מלון. העברה זו נעשתה בתנאי שהכנסות המלון יהיו שלה כל ימי חייה, ובתנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הזכויות במלון בלא הסכמתה. אין חולק שהכנסות המלון הם של האם ולא של בניה.

 

בשלב שני העבירה האם לבניה את חלקה בנכס, אשר הושכר לבנק  דיסקונט. העברה זו נעשתה ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידי האם, וללא התנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הנכס בלא הסכמתה.

 

בית המשפט העליון קבע שהכנסות מהמלון שייכות לאם, למרות שהנכס עבר לילדים, אך הכנסות מהשכרת הנכס לבנק דיסקונט, שייכות לבנים היות ובהעברת הנכס לא התנתה האם את העברת הנכס, בהשארת ההכנסות אצלה עד תום חייה – כפי שעשתה לגבי המלון.

 

 

  היבטי מ.ע.מ. בהשכרה של נכסים – טבלא מרכזת

 

המשכיר השוכר	אדם פרטי	עוסק
אדם פרטי (1)  (*)	אין עסקה	יש עסקה. המשכיר חייב לשלם את המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
עוסק (2)  (*)	יש עסקה  השוכר חייב בתשלום המ.ע.מ. (עסקת אקראי)	יש עסקה – המשכיר חייב בתשלום המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
מלכ"ר / מוסד כספי	יש עסקה (אקראי) השוכר חייב בתשלום מ.ע.מ. (עסקת אקראי)

 

יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה לצורך השכרתה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה הינה עסקה  פטורה ממ.ע.מ. (אין לקזז מ.ע.מ. תשומות הנכלל בעסקה פטורה ממס).

 

(*)             (1)        כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.

(2)     עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.

 

להלן סקירה תמציתית של ההוראות השונות לפיהן יחושב המס על ההכנסות מאותן מערכות.

 

באופן עקרוני קיימת הבחנה בין שני סוגי מערכות וזאת על פי גודלן:

 

א)      מערכות עד  KW 15 –  (מערכות ביתיות).

ב)      מערכות מעל KW15 –  (מערכות מסחריות).

 

1)       מערכות עד KW 4.

2)       מערכות KW15 – KW 4.

 

לגבי מערכות עד KW 4 נקבע כי הכנסה שנתית עד 18,000 ₪ תהא פטורה ממס.

 

אם ההכנסה תעלה על 18,000 ₪ יוקטן הפטור ממס בסכום החריגה. למשל אם ההכנסה השנתית תהיה 19,000 ₪ אזי הפטור השנתי יהיה 17,000 (1,000–18,000) ₪ והסכום החייב במס יהיה 2,000 ₪ (17,000 – 19,000).

 

לגבי מערכות ביתיות מעל KW4 לא קיים פטור ממס אך ניתן לבקש תשלום של 10% כמס סופי, בדומה לשכר דירה למגורים. תנאי לכך הוא שחברת החשמל  ניכתה את מלוא המס כניכוי במקור מהתקבולים שמשולמים ליצרן החשמל.

רשות המיסים מאפשרת פחת מואץ בשיעור 25% על מערכות חשמל סולאריות.

לכן, ברוב המקרים בשנים הראשונות לאחר ניכוי "הפחת" לא תשאר הכנסה חייבת וניתן לחסוך גם את המס בשיעור 10%.

מערכות חשמל מסחריות: כאמור, מערכות גדולות מ-KW 15 מוגדרות כמערכות מסחריות ואין לגביהן פטורים או הקלות בשיעור המס, לכן יש לחשב את ההכנסה הנובעת מאותה מערכת ולדווח לפקיד השומה.

 

בחישוב ההכנסה החייבת, ניתן לנכות מההכנסות שהתקבלו את ההוצאות לאחזקת המערכת (ביטוח, שטיפת קולטים, תיקונים וכו'), כמו כן, הוצאות פחת (עד 25% לשנה) והוצאות מימון (אם נלקחו הלוואות להקמת המערכת).

ההכנסה מהמערכת הסולארית נחשבת להכנסה עיסקית החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, אך יש לשים לב שזו אינה "הכנסה מעסק" ולכן אם כתוצאה מניכוי ההוצאות נוצר "הפסד" לצרכי מס, הפסד זה לא ניתן לקיזוז מהכנסות מהעסק או הכנסות ממשכורת, והוא יועבר לשנים הבאות לקיזוז כנגד ההכנסות מהמערכת הסולארית.

 

 

א.         קיזוז הפסד מפעילות עסקית – מכל סוגי ההכנסה

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

 

ב.     הפסד הון יכול להפוך להוצאה שוטפת:

כאשר נוצר הפסד הון ממכירת ציוד או רכב ניתן לרכוש ציוד חילופי באותה שנת מס בכדי להנות מהאפשרות המפורטת בסעיף 27 לפקודה (ניכוי התיישנות) ולהפוך את הפסד ההון להוצאה שוטפת. המשמעות של הטבה זו רבה, כאשר ההפסד מקטין את ההכנסה הרגילה באותה שנה לעומת הפסד הון אחר הניתן לקיזוז רק כנגד רווחי הון. כדי להנות מהטבה זו יש לרכוש ציוד חדש שעלותו אינה נמוכה מהעלות המופחתת של הנכס שנמכר. 

 

ג.     כדאי להקדים הכנסה פסיבית כדי לקזזה מול הפסד מעסק השנה

במידה ובשנת המס נגרם הפסד מעסק ומאידך צפויות הכנסות "פסיביות" בשנים הבאות (כגון: מדמי שכירות או תמלוגים), לא יהיה ניתן בשנים הבאות לקזז את ההפסד מאותן הכנסות פסיביות, לכן, מומלץ לגבות הכנסות פסיביות אלה  עוד השנה על מנת לקזזן השנה מול ההפסד שנוצר השנה.

ד.  הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.

 

ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

 

ו.  קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה של מעביד מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

 

ז.  חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:

כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי  השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל ההטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.

 

 

א)         הפסדים ממכירה של ניירות ערך (הפסד שמומש) ניתנים לקיזוז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין וגם מהכנסה מדיבידנד.

 

ב)          ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%. (המס על דיבידנד שמקבל בעל שליטה מהחברה הינו  30% ולכן לא ניתן לקזז הפסדים בשוק ההון כנגד הכנסה מדיבידנד כזה).

    

ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. נראה להלן, שככל שההפסד "יקר" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק)  ניטה לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "נחות" יותר. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.

 

להלן דירוג "שווי" ההפסדים:

1.       הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).

 

2.       הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק).

3.       הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).

 

4.       הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).

 

5.       הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).

 

6.       הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).

 

7.       הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).

 

8.       הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).

 

 

 

 

 

 

 

1.          כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים.

 

2.          "הכנסה מזכה" – זו ההכנסה השנתית מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום 208,800 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).

        

למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 104,400 והשלמה לגבי  הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 208,800 לבין הכנסתו כשכיר.

 

3.      עמית מוטב – מי שהפקיד בקופ"ג לפחות 17,451 ש"ח בקופת גמל לקצבה.

         לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות  -  208,800 ש"ח.

         לעומת תקרת הכנסה של 147,600 ש"ח לגבי עמית יחיד – שאינו     "מוטב".

 

4.       עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב.

 

5.    למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 417,600 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת הפחותה מ- 417,600 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ממשכורת ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.

 

ההפקדות הנדרשות כדי להיות "עמית מוטב" יכולות להעשות לחשבון של הנישום עצמו או של בן זוגו או של ילדיו עד גיל 18.

 

 

ההטבה	% מהכנסה מזכה	הפקדה שנתית מכסימלית        ש"ח     (1)	הערות		הכנסה מזכה (3)	ש"ח
ניכוי	7.5%	15,660	לקופ"ג לקצבה		עמית יחיד (4)	147,600
ניכוי נוסף	3.5%	7,308	לקופ"ג או לביטוח אובדן כושר
סה"כ ניכוי	11%	22,968			עמית מוטב (5)	208,800
זיכוי (35%  מסכום ההפקדה)	5%	10,440	לביטוח חיים או קופ"ג		עמית שכיר ו/או שכיר+עצמאי (6)	104,400
סה"כ הפקדה מקסימלית שנתית	16%	33,408 (2)	לעמית מוטב
חסכון מקסימלי במס	-	15,138	ניכוי וזיכוי במס שולי מכסימלי

 

 

(1)      הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 208,800 ש"ח.   להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.

(2)      הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).

(3)      הכנסה מזכה  - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.

(4)               עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב  (ראה שורה הבאה)

(5)      עמית מוטב  -  שהפקיד לפחות 17,451 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.

(6)     שכיר + עצמאי  -  בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או   לפי חישוב חלופי:

ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 34,800 ש"ח = A.

הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,700 = B.

הכנסה מזכה = (A - B)  אך לא יותר מ- 104,400 לשנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

% מההכנסה	ש"ח לשנה	הערות
7	18,480	7% x 264,000

 

 

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר  – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו (עד 35,312 ש"ח לחודש) ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

 

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

 

 

 זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וילדים עם ליקויי למידה

א.     יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא יינתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

 

ב.     רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

  זיכוי ממס בשל הוצאות להחזקת קרוב במוסד סיעודי

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 255,000ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 159,000 ש"ח.

 

לכן מומלץ שהתשלום למוסד יבוצע מחשבון בן המשפחה התובע את הזיכוי (ללא קשר למתנות כספיות והעברות שהוא מקבל מנטול היכולת).

 

 

  זיכוי בשל תרומות למוסדות מוכרים

סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות  מוכרים בסכום כולל העולה על 190 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,304,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות.

 

 סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.

 

 

  הכרה בהוצאות מו"פ לצורך ניכוי לצרכי מס

 

במטרה לעודד חברות להשקיע במו"פ נחקק סעיף 20א' בפקודת מס הכנסה.

 

ההשקעות בחברות ישראליות  עתירות מו"פ המצויות בשלב הראשוני של פעילות המו"פ (שלב  ה- Seed ) נושאות סיכון גבוה למשקיע. במטרה להגדיל את מקורות המימון לחברות אלו בדרך של הגדלת היקף ההשקעות בהן, ניתן תמריץ למשקיעים בחברות הנ"ל בדרך של ניכוי  סכום ההשקעה מההוצאות השוטפות שלהם.

 

        סעיף 20(א) לחוק המדיניות הכלכלית מתיר לחברת מטרה המעוניינת להביא לכך שהשקעתה במניותיה על ידי יחיד תוכר לו כהוצאה.

 

        לשם כך נדרשת החברה לקבל אישור מלשכת המדען הראשי עבור הוצאות המו"פ שלה. 

 

 

 

 תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח בשנת 2014 הינה כ- 43,240 ש"ח לחודש.

 

נזכיר כי מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות פסיביות העולות על 25% מהשכר הממוצע במשק (2,272 ₪ לחודש בשנת 2014) ואינן פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי.

 

לפיכך, מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות משכר דירקטורים, תמלוגים, דמי שכירות מעסקים, הכנסות חברות בית וחברות משפחתיות המיוחסות לנישום וכד'.

 

פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות: מרווח הון, מריבית ומדיבידנד בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל (המחויבות בשיעור מס מוגבל) והכנסות "פסיביות" שפטורות ממס לפי הפקודה.

 

חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים של עצמאי לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.

 

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

 

 

הערה חשובה:

 

 

 

על פי חוק הביטוח הלאומי, המבחן של היקף העבודה המחייב בתשלום דמי ביטוח נמדד לפי שעות העבודה בשבוע, 12 שעות לפחות וגם לפי גובה ההכנסה

המושגת מעבודה זו (מבחנים חלופיים) כ- 4,500 ₪ לחודש. כתוצאה מכך,  חייבים לשלם ביטוח לאומי גם העצמאים "הקטנים".

 

 

  אפשרות להקטנת התשלומים לביטוח לאומי

 

להלן פעולות, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:

א.         הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

 

ב.         לייחס הכנסות פסיביות כגון שכר דירה וריבית, לבת הזוג שהיא "עקרת בית", שכן אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה, שבן זוגה משלם דמי ביטוח לאומי – פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה הפסיביות  (כגון שכר דירה) בכל סכום שהוא.

 

ג.           להסב הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ד.         להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

 

ה.         אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

 

ו.           כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

 

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).

 

יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.

 

בני זוג שמעוניינים לשנות את יחס החלוקה הקיים או לקבוע יחס חלוקה שונה מ- 2/3 לבעל ו- 1/3 לאישה, חייבים להצהיר על כל למוסד לביטוח לאומי עד 30 באפריל 2015.

 

 

  חשיבותה של הצהרת מבוטח למוסד לביטוח לאומי

בית הדין הארצי לעבודה  פסק דין (עב"ל 511/09) דן בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם בשנת 2003 מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותיו הצפויות  ואשר לא עודכנה על ידו והיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.

 

לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו כעצמאי, אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה.

 

בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה לשנת 2002 ממס הכנסה.

בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.

 

במוסד לבטוח לאומי קיים מנגנון המכונה "גמלה חוסמת" שקובע שאם ארעה לך תאונת עבודה חו"ח שבעקבותיה הפכת לנכה, תקבל כל ימי חייך קצבה המבוססת על ההכנסה שלפיה שילמת בטוח לאומי בסמוך לפגיעה, גם אם זו הכנסה גבוהה בהרבה מהכנסתך בפועל, מאידך, באם לא תפגע ולא תתבע גמלת פגיעה בעבודה – יוחזר לך עודף התשלומים ששילמת. יוצא מכך שניתן לקנות בטוח גבוה למקרה של אובדן כושר עבודה מבלי לשלם באמת את הפרמיה לבטוח.

 

 

 

בשיטה "הכפולה" נרשמות כל הפעולות הכספיות של העסק ומנוהל כרטיס נפרד לכל ספק ולקוח בעוד שבשיטה החד צידית נרשמות רק פעולות כספיות שהינן הכנסות או הוצאות.

 

בהתאם להוראות ניהול פנקסים של מס הכנסה ומע"מ – נקבעו קריטריונים, המבוססים בעיקר על המחזור העסקי ומספר המועסקים, הקובעים את שיטת ניהול החשבונות הנדרשת בשנה הבאה. 

 

מומלץ לבדוק בעוד מועד את המחזור השנה ולבחון באיזו מידה שינוי כלשהו השנה, יגרום בשנה הבאה דרישות נוספות באופן ניהול הספרים (ניהול "כפולה")  – דבר שיוסיף, עלויות לניהול  החשבונות.

יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.

 

מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.

 

האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחרים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

מפאת חשיבות הנושא ולאור ביקורת ניהול ספרים, שנערכה לאחרונה במספר עסקים מלקוחותינו, אנו מבקשים לרענן את ההוראות.

רישום נכון בהתאם להוראות החוק, מונע תקלות ועימותים עם שלטונות המס (כולל פסילת ספרים).

להלן תמצית הוראות ניהול ספרים לגבי חקלאים:

        1.  מחזור (כולל מ.ע.מ.) מעל 4,700,000 ש"ח מחייב ניהול חשבונות בשיטת      החשבונאות הכפולה.

 

        2.  יש לנהל (בכל מחזור) ספר המשק שהוא ספר כרוך, הכולל רישום שיטתי   של:

         א.         המלטות, קניות, מכירות ותמותה של בעלי חיים. (תאריך וכמות).

         ב.         גידולים חקלאיים – לכל גידול בנפרד: שטח בדונמים, תאריך זריעה / שתילה, נטיעות ועקירות.

        ג.      חקלאי שיש לו הכנסה מהפעלת מכונות וציוד חקלאיים חייב לנהל רישום לגבי כל מכונה: תאריך העבודה , שם המזמין, מספר שעות העבודה ומספר החשבונית שהוצאה למזמין.

 

3.     כמובן שיש להוציא באופן מיידי קבלה לכל תקבול ולהוציא במועד החוקי חשבונית מס לכל  מכירה.

 

בכל שאלה ו/או אי בהירות רצוי לפנות אלינו לקבל הדרכה.

 

 

מנהל רשות המסים הודיע על מתן ארכה להגשת בקשות למענק עבודה ("מס הכנסה שלילי") עבור שנת המס 2013 וזאת עד ליום 26.12.2014.

 

זכאי למענק עובד שכיר ועצמאי שבשנת 2013 מלאו לו 23 והיה לו ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 19 או ללא ילדים מתחת לגיל 19  אם מלאו לו 55, והכנסתו החודשים הממוצעת בשנת 2013 היתה גבוהה מ- 2,070 ₪ ונמוכה מ- 6,766 ₪ בחודש. יש להיכנס לאתרhttps://www.misim.gov.il/maankavoda  ולבדוק זכאותך למענק. אם נמצאת זכאי יש להגיש בקשה לקבלת מענק באחד מסניפי וסוכנויות דואר ישראל בהליך פשוט מאוד וקצר, שאינו כרוך בתשלום.

 

אמהות עובדות וגם אבות חד-הוריים, שילדיו אצלו וכלכלתם עליו – זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%. לדוגמא: אם לשלושה ילדים, שהכנסתה החודשית הממוצעת היא 4,800 ₪ והכנסתו החודשית של בעלה אינה עולה על 8,600 ₪, ושניהם עבדו בכל החודשים בשנת 2013 תהיה זכאית למענק עבודה בגובה של 8,640 ₪..

שותפי המשרד בכל סניפינו, ישמחו להשיב על שאלותיכם בנושאים הכלולים במבזק זה ובכל נושא בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי.

 

 נספחים

א. שיעורי המס ליחידים בשנת 2014 על הכנסה מיגיעה אישית (1)

מדרגות מס שנתיות	שיעור המס
ש"ח	%
0 – 63,360	10
63,361 – 108,120	14
108,121 – 168,000	21
168,001 – 240,000	31
240,001 – 501,960	34
מעל 501,960	48
מס נוסף – מעל 811,560 2% נוספים.

 

     הערות:

1. השיעורים המופחתים של שתי המדרגות הראשונות  יחולו רק על הכנסה מיגיעה אישית.  לגבי הכנסות אחרות שלא נקבע לגביהן שיעור מס מוגבל (השכרה למשל) – שיעור המס ההתחלתי הינו 31%.

 

הכנסתו החייבת מכל מקור שהוא (למעט הכנסה שנקבע לגביה שיעור מס מיוחד) של מי שמלאו לו שישים תהיה זכאית אף היא למדרגות המס המופחתות.

 

2. השיעורים המופחתים להכנסה מיגיעה אישית לא יחולו במקרה של הכנסה שהיתה לגביה חובת ניהול ספרים ולא נוהלו לגביה ספרי חשבונות קבילים.

 

 

1.       המבקרים אינם רשאים לפנות לעובדים ללא הסכמת בעל המשק, וכמובן גם לא לבן הזוג, להורים או לילדים של בעל המשק.

 

2.       במהלך הביקורת מקובל לספור את הכסף בקופה (השוואת המזומנים לרישומים בקופה).

במקרה ובקופה נספרו כספים מעל לרישום ההכנסות לאותו יום (סיכום ביניים x), אין להסכים באופן אוטומטי, שהעודף מהווה תקבול שלא נרשם. בדרך כלל מדובר ב"דמי קופה"– כסף, שאיתו "נפתחה" הקופה (לצורכי עודף וכו').

3.       אין סמכות למבקרי המס לסגור את העסק בעת הביקורת, אם יש לקוחות בעסק, יש לאפשר לבעל העסק לתת להם שירות כרגיל.

 

4.       על פי פסיקה של בית המשפט העליון, חל איסור על מבקרי המס לבדוק את המצוי בכיסיו של הנישום. כסף מזומן ושיקים המצויים בכיס הנישום, אינם נחשבים לתקבולים עסקיים, ובעל העסק אינו חייב לתת הסברים לכספים המצויים בכיסו. שונה הדבר כאשר הנישום מצהיר שקופת העסק נמצאית אצלו בכיס, שאז ניתן לדרוש ממנו להוציא את הארנק.

 

5.       אין לחתום על פרוטוקול הביקורת לפני שקראת את הרשום בו. במידת הצורך, יש לדרוש לתקן את הכתוב בפרוטוקול, ורק לאחר שבקשתך מולאה אפשר לחתום ולקבל עותק.

6.       מקובל לדרוש תעודת הרשאה מהמבקרים.

7.       אין אפשרות להיכנס לביתו של הנישום, ללא הסכמתו המפורשת בכתב.

n   הנחיות למפקד המלאי (אינונטר) ליום 31.12.2014    

יש לערוך ספירת מלאי בעלי חיים ותשומות חקלאיות ליום 31.12.2014.

 

 

רשימות המלאי תיכלולנה את כל בעלי החיים במשק נכון ליום 31.12.2014 – כולל גילם. אין לכלול בע"ח השייכים לאחרים (בפנסיון). כמו כן, יש לכלול ברשימה גם בע"ח שלך הנמצאים בתאריך המפקד אצל אחרים (בפנסיון).

 

יש לציין גם מלאים אחרים שהיו במשק ב- 31.12.2014 כגון מלאי קש וחציר, אבקת חלב, שתילים, דבש וכדומה.

 

יש להכין גם רשימת גידולים חקלאיים שבוצעו במשך כל שנת 2014 אשר לפיה נערוך את חישוב ההוצאות מראש, מלאי גידולים בשדה, תיאום הוצאות למטעים שטרם החלו להניב ועוד.