מהם היתרונות בהפעלת העסק כחברה בע"מ

תפעול העסק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בארבעה תחומים:

א) הגבלת אחריותם של בעלי המניות – עקרון הערבות המוגבלת קובע כי בעלי העסק אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו', למעט כלפי אותם נושים שקיבלו מבעלי העסק ערבות אישית – ורק במקרים האלה.

 

ב) יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, לעומת התשלומים במישור העסק של יחיד / שותפות.

 

ג) תדמית – לחברה בדרך כלל יש תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'. (כידוע, עסקים גדולים תמיד מאוגדים כחברה..).

 

ד)  המשכיות – החברה ועסקיה ממשיכים להתקיים גם בפרישה (או מות חו"ח) של שותף לעומת שותפות או עסק יחיד שמפסיקים להתקיים במות בעל העסק או אחד השותפים.

 

            להלן – סקירה של היתרונות העיקריים בתפעול העסק כחברה:

אחריות מוגבלת של בעלי החברה לחובות החברה. (מסך)

הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון עיסקי חשוב של הגבלת האחריות של בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית  וכו' למעט במקרים בהם בעלי המניות חתמו על ערבות אישית לנושה וכלפי אותו נושה בלבד.

חברה מתחייבת במס חברות בשעור 26.5% לעומת 52% מס מקסימלי ליחיד.

שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד שהואבעל מניות מנותי הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).

 

את הכסף שנצבר בחברת האחזקות ניתן  להשקיע ו/או למשוך חלק ממנו כדיבידנד ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

        

 לחברה יש תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך יחסית של החברה מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות והיא יכולה להפנות חלק גדול יותר מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת הרבה פחות מכך – ביחיד, המשלם גם מס הכנסה גבוה וגם בטוח לאומי ויכול להשקיע  רק את הנטו הנמוך יחסית.

 

חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה). כספים אלה ניתנים למשיכה בסיום העבודה (תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה). ההפקדה לפיצויים הינה בנוסף להפקדה עבור זכויות פנסיה.

 

 

 

החברה יכולה לשלם לבעל השליטה הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות שנתן לה בעל המניות. (הפרשי הצמדה למדד או לשער מט"ח).

 

 ניצול הפסדים

הפסדים שנצברו בחברה מתקיימים גם אם בעל העסק נפטר חו"ח. (המשכיות), לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.

 

הטבות מס ומענקים ניתנים לחברה שאושרה כבעלת "מפעל  מאושר" ו"מפעל מועדף", כמו כן, ניתנות הטבות לחברה תעשייתית על פי חוק עדוד התעשיה.

בחברה אפשרות לתגמול העובדים במניות ובתוכנית אופציות למניות מבלי להכנס לארוע מס במועד הקצאת האופציות.

 

 

•             אפשרות לניהול העסק ללא חשיפת זהות הבעלים האמיתיים שלו. (המניות יוחזקו בנאמנות).

 

•             בעל שליטה רשאי לקבל פנסיה מהחברה לאחר פרישתו לגימלאות (1.5% מהשכר ברוטו לכל שנת עבודה).

לחברה תוכר הוצאה בגין הפקדות עבור בעלי השליטה לתגמולים (למטרת קצבה) באותו אופן שהיא מכירה הוצאות כנ"ל בקשר לשכירים אחרים, כלומר עד 7.5% מהשכר עד לתקרה של משכורת בסך 35,312 ש"ח. ( ה- 7.5%-כולל התשלום לבטוח אובדן כושר עבודה).

 

בנוסף לכך תוכל החברה לנכות כהוצאה מוכרת, הפקדה לפיצויים עבור בעל השליטה עד 12,360 ש"ח לשנה (לפי 8.33% מהשכר ברוטו).

 

כל פעולה עסקית/מסחרית בין החברה לבעלי השליטה שלה (תשלום דמי שכירות, דמי ניהול, מתן הלוואות וכו') חייבת להתבסס על הסכם ופרוטוקול של החברה המאשר את ההסכם.

 

מס הכנסה נוטה לבדוק ב"שבע עיניים" תשלומים מחברה לבעלי השליטה שלה.

 

ככל שיהיו יותר מסמכים מבססים, כך יקשה על שלטונות המס לטעון שהפעולה הינה פעולה מלאכותית.

 

תשלום משכורת לבעלי השליטה – כדאי גם כשהחברה מפסידה

 

 הכנת מקור כספי נזיל לתשלום הפיצויים לבעל השליטה מנהלי חברה הרוצים להכין מקור כספי זמין ונזיל לתשלום הפיצויים שלהם (בסוף תקופת עבודתם), יכולים ליצור קרן שתופקד בתכנית מיוחדת בחברות בטוח. עקב סיווג מיוחד של התכנית לא ניתן לראות בהפקדה זו כארוע מס למרות שהכסף "צבוע" ספציפית כשייך לבעל השליטה.

 

 

הפקדה בקרן השתלמות לבעלי שליטה  –  כהוצאה מוכרת לחברה

החברה רשאית להפקיד עבור בעל השליטה בקרן השתלמות (לשכירים) את חלק המעביד עד 7.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח לשנה וזאת במקביל להפקדת בעל השליטה – 2.5%.

 

1.          הוכחה ששירותי הניהול ניתנו בפועל.

2.          מותר לקבוע שדמי הניהול יהיו כ- % מהמחזור או מהרווח.

3.        קיים הסכם בכתב בין הצדדים הקובע את היקף השירות שיתן בעל השליטה ואת סכום דמי הניהול שהינם בסכום סביר יחסית להיקף השירות / הניהול.

4.          דמי הניהול משולמים באופן סדיר במהלך השנה. (זיכוי ותשלום בסוף השנה מצביע על מלאכותיות).

 

 

 

סוף שנת המס הינו מועד מתאים לשקול חלוקת דיבידנד. יחידים בעלי שליטה (בעל מניות מהותי) המקבלים דיבידנד מהחברה בשליטתם מתחייבים במס בשעור 30%. אך הדיבידנד אינו חייב בדמי בטוח לאומי ומס בריאות.

 

עמדת המוסד לבטוח לאומי שפורסמה ביום 18 בפברואר 2013 הינה כי כאשר שומת מס הכנסה של מבוטח עצמאי כוללת הן הכנסה כעצמאי והן הכנסות משכר דירקטורים – לא יבוצע כל פיצול, וכלל ההכנסה תתחייב לעניין הביטוח הלאומי, כהכנסתו של מבוטח עצמאי.

 

רק הכנסות משכר דירקטורים, אשר ידווחו בשומת מס הכנסה כהכנסות מיוחדות לפי סעיף 2(10) לפקודה, (ונציין כי אין שדה כזה בדוח למס הכנסה), יחשבו כהכנסה "פסיבית", ויחולו עליהן שעורי דמי הבטוח המקובלים  לגבי הכנסות פסיביות.

 

החל משנת 2014 ניתן לדרוש חישוב מס נפרד לבני זוג המועסקים באותה חברה גם אם יש לאחד מהם או לשניהם שליטה בחברה.

 

 

חברת ארנק היא כינוי לחברה שכל פעילותה מסתכמת בעבודתו של בעל השליטה המקבל תמורה לעבודתו ואותה הוא מסב לחברה אך מושך ממנה משכורת לא גבוהה, כאשר שאר הרווחים לא נמשכים ולכן משולם בגינם מס נמוך.

 

להלן עיקרי פסק דין שניתן לאחרונה ממנו ניתן ללמוד איך להמנע "מתאונת מס" למי שמחזיק חברת ארנק.

 

ביום 14.8/2002 נחתם הסכם העסקה בין המערערת לבין מר אברהם בן שושן, שבמסגרתו הוסכם, כי מר בן שושן ישמש כמנכ"ל המערערת וכי התשלום בגין שירותיו ישולם כנגד חשבונית מס של המנכ"ל לקרן.

 

החשבוניות הונפקו לקרן על ידי חברת א. בן שושן ייעוץ ותכנון אסטרטגי בע"מ שהינה חברה בשליטתו הבלעדית של מר בן שושן.

 

פקד השומה קבע, כי ההכנסה ששולמה לחברת בן שושן מהווה "הכנסת עבודה" בידי מר בן שושן בהתאם לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ולפיכך היה על המערערת לנכות מס במקור משכרו של מר בן שושן לפי סעיף 164 לפקודה וכן לשלם מס מעסיקים לפי חוק מס מעסיקים ומס שכר לפי חוק מע"מ.

 

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי בחינת ההסכם מעלה כי המדובר בהסכם להעסקתו של בן שושן כמנכ"ל הקרן ולא בהסכם לקבלת שירותי ניהול מחברת בן שושן – ההסכם מבטא התקשרות פרסונאלית עם מר בן שושן ולא עם החברה, שהוקמה רק לאחר חתימתו.

 

בן שושן לא משך מהחברה מעולם שכר או דיבידנד!!!

ההסכם נחתם עם בן שושן אישית.

החברה הוקמה כשבועיים לאחר חתימת ההסכם.

המינוחים ולשון ההסכם מצביעים על התקשרות אישית עם בן שושן על פי ההסכם, בן שושן זכאי ל-22 ימי חופשה בשנה. הוא מילא כל שנה טופס 101 כעובד.

הופק לו תלוש שכר חודשי בגין שימוש ברכב צמוד ומכשיר סלולרי שהועמדו לרשותו, כאשר המס שגולם בהם היה המס השולי שלו.

עם סיום ההתקשרות בין הצדדים נערך מסמך גמר חשבון ושולם לבן שושן אישית פדיון 84 ימי חופשה.

הוא הועסק בפועל במשרדי הקרן.

 

השופטת ד"ר אגמון-גונן הבהירה, כי אין בפסק הדין בכדי לקבוע כי לא ניתן באופן עקרוני, לתת שירותי ניהול באמצעות חברה.

רשויות המס עשויות לנסות וליישם את פסק-הדין לגבי הכנסותיהן של חברות ארנק נוספות.

 

בשנת 2014 יתרת חובה של בעלי השליטה צריכות להיות מחוייבות בריבית שנתית לא צמודה בשיעור של 4.31% לשנה (ללא הצמדה למדד). אם לא יתבצע החיוב – יחוייב בעל השליטה לשלם מס על ההטבה.

 

סעיף זה 3 (י) קובע כי יחיד או חברה שנתנו הלוואה שנרשמה בספרים (המנוהלים לפי שיטת החשבונאות הכפולה) ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור  שנקבע בתקנות מס הכנסה (שיעור הריבית שנקבע לשנת 2014  הוא 3.23%) יהיה נותן ההלוואה חייב במס על הפרש הריבית גם אם לא קיבל אותה בפועל (ריבית רעיונית). נקבע כי הוראות הסעיף יחולו רק במקרה שבו מתקיימים "יחסים מיוחדים" בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה. ("יחסים מיוחדים" כגון יחסים שבין חברות קשורות, אדם לקרובו, החזקה, במישרין או בעקיפין, ב- 5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה ביום אחד לפחות בשנת המס של צד אחד להלוואה במשנהו וכד').

 

 

 

 

 

 

כאשר מתבצעות עסקאות בין צדדים קשורים או בין חברות קשורות (למשל חברת אם עם חברת בת)  כגון: מכירות, קניות, הנחות, דמי ניהול וכו', יש להראות כי לכל  עיסקה כזו יש בסיס כלכלי.

 

פקיד השומה יבדוק עסקאות אלה בקפידה ביתר דקדקנות.

 

יש למסד את היחסים העסקיים בהסכמים כתובים ולשמור על עקביות בסכום עלות השירותים והמוצרים הנמכרים מחברה לחברה.

 

       

זהו פס"ד נוסף, המאשר את זכותו של נישום, לבחור את אופן פעילותו, ולפעול באמצעות חברה כאשר שיקול המס הוא בהחלט שיקול לגיטימי.

 

וכלשון בית המשפט:

בפס"ד הנ"ל, נדונה השאלה האם הכנסתה של חברה, הנובעת מחוזה פיקוח על בנייה, אשר נחתם בין החברה לבעלי המקרקעין, אשר בחלקם הינם בעלי מניות בחברה, הינה הכנסתה של החברה או הכנסתם של בעלי המניות.

החברה ביקשה לראות בהכנסות אלו כהכנסתה, ולקזז הפסדים מעסק אשר היו לחברה קודם לכן. לטענת פקיד השומה, מדובר בעסקה מלאכותית, שיש להחיל עליה את הוראות סעיף 86 לפקודה. ביהמ"ש לא קיבל את עמדת פקיד השומה כי המדובר בעסקה מלאכותית, אבל קבע שמדובר בהסבת הכנסה לחברה שהיא בבחינת הסבה לא כשרה, שכן לגישת ביהמ"ש לא ניתנו שירותים ע"י החברה, אשר מזכים אותה באותה הכנסה.

 

מפסק הדין ניתן ללמוד, כי לא די בהקמתו של תאגיד על מנת לקבוע כי ההכנסה היא הכנסת החברה, ולא די בכך שיחתם חוזה שהחברה צד לו, נדרשות הוכחות לכך שמדובר בהכנסת החברה (ראו גם פס"ד תחנת שירותי רכב רוממה חיפה בע"מ ופס"ד ארגורן ניהול בע"מ).

     

•        החברה משלמת משכורת או דמי ניהול למנהליה, אשר מייצרים עבורה את ההכנסה (אין די בשווי רכב).

•        חברה ללא עובדים / מנהלים, היא פיקטיבית!

•        החברה מקבלת תקבולים בפועל, אשר מבוססים על תחשיבים הגיוניים (לא די בחיוב / זיכוי בהנה"ח).

•        לקוחות החברה יכולים להעיד כי קיבלו שירותים מהחברה.

 

 

ביום 13.6.2007 הנחה היועץ המשפטי הקודם של רשות המסים את פקידי השומה (בניגוד להסדר שהיה קיים בעבר) כי כלי רכב שירכשו תאגידים החל מיום 1.9.2007 יחשבו לרכב התאגיד רק אם נרשם כך במשרדי רשות הרישוי.

 

מפקחי המס לא הקפידו למלא אחר ההנחיה הנ"ל. עמדתה הנחרצת של לשכת רואי חשבון בישראל, אשר גובתה בחוות דעת משפטית היתה כי הנחיה זו אינה משנה את המצב הקודם שבו היה ניתן לרשום את הרכב ע"ש בעל השליטה.

כפי שהדברים נראים חל שינוי בעמדתה של רשות המסים בישראל.

 

בפרוטוקול ממפגש שנתקיים ביום 22.6.2011 בין חברי ועדת הקשר של לשכת רו"ח עם מס הכנסה לבין פקיד השומה תל אביב (3), שאושר לפרסום לחברי לשכת רואי חשבון בישראל נמסר כי  "בניגוד להודעה קודמת של הרשות, המגמה כיום לאשר הסדר לפיו רכב שבבעלות החברה נרשם בנאמנות על שם מנהל".

 

השינוי מוסבר בין היתר בפסק דין שניתן בעניין המוסד לביטוח לאומי הקובע כי בעלות על רכב לעניין חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, אינה נקבעת בהכרח על פי הרישום במשרדי הרישוי.

 

  

סעיף 85 א לפקודה קובע כי בעסקה בינלאומית שבה מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים שבשלהם נקבעו מחיר העסקה ותנאיה, באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בעסקה בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, יש לדווח על העסקה בהתאם לתנאי השוק.

תקנות מחירי העברה קובעות, לגבי עסקה בינלאומית שלא אושרה על ידי פקיד שומה כעסקה חד פעמית, שיש לקבוע האם עסקה כזו הינה בתנאי שוק, וזאת ע"י עריכת חקר תנאי שוק, אשר במסגרתו תושווה העסקה לעסקאות דומות. (לפי שיטות מסוימות המפורטות בתקנות).

       

בהתאם לתקנות, יראו את העסקה כעסקה שנעשתה בתנאי שוק כל עוד לא חרגו תנאיה מטווח תוצאות מסוים של תנאי שוק. במידה וחרגו תנאי עסקה זו מהטווח המוגדר בתקנות, ישתנה מחיר העסקה אשר נעשתה בפועל למחיר אחר, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות, וכפועל יוצא יחויב הנישום במס בהתאם.

במידה ומדובר בעסקה בינלאומית חד פעמית, אשר אושרה על ידי פקיד השומה ככזו, אין התקנות דורשות לבצע חקר תנאי שוק. והעסקה תדווח כאילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.

 

 

את המקדמה בשל הוצאות עודפות ניתנת לקיזוז מהמקדמות הרגילות, לכן חברה המשלמת מקדמות שוטפות רשאית להקטין את המקדמות השוטפות בסכום המקדמה בשל הוצאות עודפות.

המקדמות בשל הוצאות עודפות ניתנות לקיזוז מהמס השנתי שבו החברה חייבת באותה שנה ואם אין רווחים השנה, הן מועברות לקיזוז מהמס בשנים הבאות  (צמוד למדד).

לפי הוראת הביצוע החדשה ייאלצו חברות כנ"ל לדווח החל משנת 2012 רק בהתאם לבסיס מצטבר לפי כללי החשבונאות המקובלים בישראל החלים עליה – כלומר לשלם מס על חשבוניות העיסקה שהוצאו ללקוחות גם אם התמורה בגינן לא התקבלה עד סוף שנת המס.

 

בשנת המעבר מדווח לפי שיטת המזומנים לשיטה המצטברת עלול לחול מס בסכום גבוה מאוד!