תפעול העסק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בארבעה תחומים:

א)      הגבלת אחריותם של בעלי המניות – עקרון הערבות המוגבלת קובע כי בעלי העסק אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו', למעט כלפי אותם נושים שקיבלו מבעלי העסק ערבות אישית – ורק במקרים האלה.

 

ב)      יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, לעומת התשלומים במישור העסק של יחיד / שותפות.

 

ג)        תדמית – לחברה בדרך כלל יש תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'. (כידוע, עסקים גדולים תמיד מאוגדים כחברה..).

 

ד)      המשכיות – החברה ועסקיה ממשיכים להתקיים גם בפרישה (או מות חו"ח) של שותף לעומת שותפות או עסק יחיד שמפסיקים להתקיים במות בעל העסק או אחד השותפים.

 

 

בנסיבות המפורטות להלן, יש עדיפות ברורה לפעול כחברה.

1.          בעלי העסק אינם יכולים / מעוניינים למשוך את כל הרווחים מהעסק, בעתיד הנראה לעין. ובמצב זה -  החברה משלמת מס חברות בלבד (26.5%).

 

2.          בעלי השליטה נמצאים ביתרת זכות בעסק (נתנו הלוואת בעלים לעסק). רק בחברה ניתן לשמור על ערך ריאלי של ההלוואה.

 

בהשקעה של חברה בנכסים, ציוד וכו' הממומנת מהלוואת בעלים, ניתן בחברה ליהנות מהוצאה מוכרת בגובה הפרשי הצמדה על ההלוואה (הכנסה זו פטורה ממס בידי בעלי השליטה), ובנוסף תהנה החברה מפטור על רווח ההון האינפלציוני במכירת הנכס (הגנה אינפלציונית כפולה!).

 

3.          הכנסות מדיבידנדים (שמקורן בישראל), פטורות ממס בידי חברה.

 

הדבר חשוב במיוחד למשקיעים בעסק המאוגד כחברה אשר אמורה לחלק דיבידנדים – ההמלצה היא לבצע את ההשקעה דרך חברה (חברת אחזקות). ההכנסות מדיבידנד מתקבלות בחברת אחזקות המשקיעה פטורות ממס. הכנסות פטורות אלה, ישמשו לפרוע את הלוואות הבעלים, או הלוואות בנקאיות.

 

 

 

 

סעיף 63 לפקודת מס הכנסה קובע כי לא השותפות היא הנישומה, אלא השותפים, וכי יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסות או מהפסדי השותפות כהכנסתו של אותו שותף, כלומר השותפות "משרשרת"  את רווחיה והפסדיה באופן ישיר – לשותפים בשותפות.

 

שרשור זה עשוי להניב יתרונות מיסוי כאשר צפוי הפסד למשל בפעילות החדשה שרוצים להעבירו לקיזוז כנגד רווחי עסקים אחרים של הבעלים.

 

        רבים נרתעים מהעדפת השותפות על פני החברה, הואיל והם אינם מעוניינים לותר על יתרון האחריות המוגבלת. ארגון הפעילות במסגרת של "שותפות מוגבלת" מהווה פתרון, המאפשר ליהנות מיתרונות המס של השותפות וזאת מבלי לשמוט את היתרון של הגבלת האחריות.

 

        פקודת  השותפויות מאפשרת לרשום שותפות מוגבלת, אשר בה רק אחד השותפים יהיה שותף "כללי" (שאחריותו בלתי מוגבלת), ושאר השותפים יהיו מוגבלים באחריותם עד לסכום שהשקיעו בשותפות (בדומה להשקעה בחברה בע"מ). גם על בעיית האחריות הבלתי מוגבלת של השותף הכללי אפשר להתגבר באמצעות הקמת חברה בע"מ, אשר היא תהיה השותף הכללי. זאת, אף כי  לא ברור אם אפשר למנות חברה בע"מ לתפקיד השותף הכללי. המצב בפועל הוא שרשם השותפויות מאפשר לרשום חברה בע"מ כשותף כללי.

 

        בעיה נוספת נובעת מהוראת פקודת השותפויות, אשר קובעת כי לשותף מוגבל אסור להשתתף בניהול עסקי השותפות. אם ישתתף בניהול – יהפוך לשותף "כללי".

        ניתן להתגבר על מגבלה זו היא באמצעות מינוי דירקטורים בחברה המשמשת כשותף כללי, אשר יש להם "זיקה" לשותפים המוגבלים. יש להקפיד כי לא תהיה זיקה גדולה שמשמעותה איבוד יתרון הגבלת האחריות, שכן על פי פקודת השותפויות – שותף מוגבל המשתתף בניהול עסקי השותפות הופך לשותף כללי.

 

 

      החל משנת המס 2014 ניתן לדרוש חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים כשותפים בעסק או כשכירים בחברה בשליטתם, וזאת בהתקיים התנאים הבאים:

 

א)         יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה.

 

ב)      כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור.

 

ג)           אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים – כלומר אין מקום עיסוק אחר מאשר הבית.

           

        בחוק הביטוח הלאומי אין התייחסות לחישוב מאוחד. בני זוג העובדים באותו עסק חייבים להודיע מה יחס חלוקת ההכנסות ביניהם עד 30 לאפריל. כשבני זוג עובדים בחברה שבשליטתם, מקשה המוסד לביטוח לאומי ודורש כי שניהם יוכיחו קיום יחסי עובד מעביד בינם לבין החברה, כפי שנקבעו בפסיקה.

פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה פסיבית שאינה מעבודה כולל רווח הון, תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

 

למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, כגון דמי שכירות מנכסים שהוא מהמקורות שיפורטו להלן יחשבו, לעניין חישוב המס, להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (חישוב נפרד).

 

א. ההכנסה נובעת מרכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני נישואיו.

ב. ההכנסה נובעת מרכוש, שנתקבל בירושה.

ג. ההכנסה נובעת מרכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמש במסגרת עסק או  משלח יד.

נזכיר שלגבי הכנסות פסיביות מרכוש שמתחייבות במס על פי שיעורים  מיוחדים,  אין יתרון להפרדה זו מבחינת מס הכנסה ובנוסף היא עלולה לגרום לחיוב לא רצוי בדמי ביטוח לאומי כתוצאה מייחוס ההכנסה לבן/בת הזוג שאינה משלמת ביטוח לאומי.

רווח שנבע ממכירת נכס מקרקעין (שבח מקרקעין) ניתן לפצל בין בני הזוג בחישוב נפרד, פיצול העשוי לחסוך מס, וזאת גם אם הנכס שנמכר רשום ע"ש בן זוג אחד בלבד (הבעל או האישה).

 

 

שתי שיטות מקובלות לדיווח על התוצאות העיסקיות:

 

השיטה המצטברת ושיטת המזומנים.

א.         השיטה המצטברת – שיטה זו מחייבת את העסקים המסחריים (שיש בבעלותם מלאי ו/או עבודות בביצוע). בשיטה זו מכירים בהכנסה ובהוצאה על בסיס הפעילות ללא קשר לתזרים המזומנים הקשור בה. באופן זה תוכר הוצאה בשנת המס אם היתה בייצור ההכנסה של אותה שנה וזאת גם אם הסכום טרם שולם. כך גם הכנסה תחויב במס אם הופקה בשנת המס גם אם התמורה לא נתקבלה עדיין.

 

ב.         שיטת המזומנים – שיטה זו מתאימה לעסקים – כולל לחברות, שאין להם מלאי (למשל מקצועות חופשיים) ולפיה יוכרו ההוצאה וההכנסה רק אם התקבלו או שולמו בפועל עד תום השנה. (ראה פסק דין דמבו ופס"ד השומרים).

 

לאחרונה פרסמה רשות המיסים את עמדתה כי חברות המגישות מאזן הערוך בשיטה המצטברת אינן יכולות לעבור לשיטת המזומנים לצרכי מס. כנגד עמדה זו יצאו מומחי מס מוכרים אך רשות המיסים תקפה בעמדתה זו.

 

אשר על כן חברות הרשאיות באופן עקרוני להגיש דיווח לצרכי מס לפי שיטת המזומנים ומעוניינות בכל זאת לערוך את הדוחות הכספיים שלהן בשיטה המצטברת – כדי להציג את מלוא הפעילות שלהן במאזן, מוזמנות לקבל ייעוץ ספציפי לפני הנפקת המאזן, כיצד לצמצם את החשיפה שלהן לחיוב במס על פי השיטה המצטברת.

 

(ראו "הפרשה להוצאות" והוצאות בגין התחייבויות תלויות – בהמשך החוברת).

 

עסקים המדווחים לפי שיטת המזומנים חייבים לשלם בפועל את כל ההוצאות והקניות כדי שההוצאות יוכרו בשנת המס הנוכחית.

 

 תזכורת לעסקים המדווחים לפי "שיטת המזומנים"

בעלי מקצועות חופשיים ועסקים שאין בהם מלאי, רשאים באופן עקרוני לדווח בשיטת המזומנים. בשיטה זו מוכרות ההכנסות וההוצאות על בסיס התקבול והתשלום בפועל.

 

על כן עסקים אלה חייבים לדאוג לשלם בפועל את ההוצאות עד 31/12/2014 כדי שתוכרנה בשנת המס הנוכחית.

 

 

בעסקים המדווחים בשיטה המצטברת יש לבדוק שכל ההוצאות קיבלו ביטוי בדוח השנתי גם אלה שטרם שולמו וטרם נתקבלה  חשבונית בגינן.

 

כאשר ההוצאות טרם נכללו בספרי החשבונות, יש ליצור הפרשה מתאימה לאותן הוצאות. ("הפרשה" = רישום בספרים של ההתחייבות לשלם את ההוצאה ואת ההוצאה הנובעת מהתחייבות זו).

 

למשל: הפרשה לאחריות, לתיקונים, להשלמת עבודות ועוד. מדובר ברישום פעולה בספרים המגבשת את ההוצאה בשנת 2014 גם אם טרם שולמה וגם אם טרם נתקבלה חשבונית מס מהספק.

        הפרשה להוצאות תותר כהוצאה אם מתקיימים התנאים הבאים:

®  ניתן לאמוד את סכום ההוצאה העתידית.

®  יש סיכוי סביר שההוצאה תוצא בפועל.

®  ההתחייבות הינה כלפי צד שלישי.

 

=  רישום הוצאה מוכרת בגין התחייבויות תלויות

אם תלויות ועומדות כנגד העסק תביעות כספיות בגין ארועים הקשורים במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע כך שאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

גם אם בעל העסק כופר בבית המשפט בחובו לשלם את התביעה, הרי אין מניעה מלתבוע חלק מסכום התביעה כהוצאה. מומלץ לנסות ולגבש פשרה עוד לפני תום שנת המס, כדי ליהנות בוודאות מסכום הפשרה - כהוצאה.

 

=  רישום הוצאה בגין רכיב האחריות הכלול במכירת ציוד שנמכר עם אחריות, גם אם השירות ינתן בעתיד

        אם בהכנסות כלולות מכירות הכוללת מרכיב בגין האחריות (כלומר מחיר המכירה כולל תקופת אחריות למוצר). ניתן ליצור הפרשה להוצאות האחריות שתקטין את ההכנסות בשנה הנוכחית, זאת אם ההוצאה קרובה לודאי וניתן לאמוד את ההוצאה על בסיס סביר, כגון: חישוב סטטיסטי, לפי ניסיון העבר או בסיס אחר.

 

=     חסכון בקופת גמל לתשלום דמי מחלה – כהוצאה מוכרת

חוק דמי מחלה תשל"ו – 1976 מחייב את המעסיק לשלם לעובדו, שנעדר מעבודתו עקב מחלה, דמי  מחלה, כפי שמפורט בחוק.

ניתן להפקיד בקופה כספים לשם תשלום דמי מחלה לעובדים והסכומים יוכרו כהוצאה לצרכי מס הכנסה.

 

כדאי לבצע לקראת תום שנת המס את ההוצאות בגין שיפוצים ואחזקה. בהוצאות אלה נכללים תיקונים ושיפוצים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים", (להבדיל מתשלומים לשיפורים מהותיים אשר הם בעלי אופי הוני). כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

 

בעת ביצוע השיפוץ והאחזקה יש לבדוק שההסכם עם קבלן השיפוצים מעיד על כך שהעבודות שבוצעו היו לשם "שמירה על הקיים" ולא יצרו נכס חדש.

 

 

 

רצוי להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם  סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).

 

בהוצאת חשבונית זיכוי לצורך החזר תשלומי המע"מ ששולמו בעיסקה שתמורתה לא שולמה, כאשר במקביל מתנהל (או עשוי להתנהל) הליך משפטי כנגד החייב, אפשר לרשום "זיכוי לצרכי מע"מ" כדי שהחייב לא יטען כי תעודת הזיכוי מהווה הוכחה שחובו נשמט.

 

עמדת מס הכנסה  לגבי חובות אבודים הינה כדלהלן:

1)         חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

2)         החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3)         מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.

 

יש לאסוף ראיות לפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים. לגבי חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום – מוטב להגיע עמם להסכם פשרה עד 31 לדצמבר 2014, כדי שיתרת החוב שלא תשולם תותר בניכוי בשנת המס הנוכחית.

 

ריבית ששולמה עקב בצוע ניכיון של שטרות ושיקים בבנק הינה הוצאה מוכרת  באותה שנה בה בוצע ניכיון השטרות או השיקים.

 

הוצאות ריבית לנישום המדווח על בסיס מצטבר תותרנה כולל שערוך ההתחייבות לסוף השנה לפי תנאי ההלוואה.

=  הוצאות פחת למחשבים ותוכנה

        שיעור הפחת בגין מחשבים אישיים הינו 33% לשנה.

 

 

 

הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים בנכס מושכר

 

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכיו, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).

 

במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

 

כאשר השוכר מבצע את השיפוץ בנכס המושכר עלול המשכיר להתחייב במס בשל כך. בעניין זה קראו את המאמר בחוברת זו בעמוד הבא.

 

 

 

 

 

 שיפורים במושכר שמבצע שוכר עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו בהתנדבות על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).

בפסק הדין נפסק כי עיתוי ההכנסה של בעל הנכס משיפוץ שעשה השוכר, הוא מועד השלמת הבניה והשיפוצים,  וסכום ההכנסה הוא עלות השיפוץ בניכוי הפחת שנצבר עד מועד פינוי הנכס ע"י השוכר. בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים  כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס הוא במועד גמר השכירות.

 

 

 

 אין חבות בהכנסת שכ"ד בידי המשכיר – אם השוכר התחייב לפנות את השיפורים בתום תקופת השכירות, ועמד בהתחייבות. לדעתנו  יחול האמור גם אם פינה בפועל, ללא התחייבות.

 

מועד החיוב במס יהיה בעת הראשונה בה תהיה למשכיר "אחיזה" חוזרת בנכס כלומר: בתום תקופת השכירות (לרבות אופציה), במכירת הנכס, בעת  שימוש המשכיר בנכס המשופר או בחלקו שלא בתמורה נאותה (לגבי חלק זה בלבד), או זכאותו לשיפוי (ביטוחי) עקב פגיעה בנכס.

 

·         כימות ההכנסה במועדים אלו – שווי השיפורים לפי הערכת שווי במועד הרלוונטי.

 

·         החל ממועד החבות במס בידי המשכיר, יראו כאילו השקיע המשכיר את ההכנסות האמורות בנכס, והשקעה נוספת זו תצטרף לעלות הנכס – לעניין פחת, ושווי רכישה.

 

·         הוראות החוזר אינן חלות בעסקה בין צדדים קשורים.

 

 

 

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות. (ראה על כך בפרק המתייחס לחברות בתחילת חוברת זו).

 

®    כיבודים במקום העסק – יוכרו כהוצאה 80% מהוצאות כיבוד קל שהוגש במקום העיסוק.

®     הוצאות אירוח (מסעדות וכו') – אלה הוצאות לא מוכרות, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

 

® מתנות ללקוחות וספקים   –    לתושב ישראל – מוכרות עד 210 ש"ח לשנה.

® מתנות לעובדים

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים מוכרות עד 210 ש"ח לשנה לכל עובד. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס).

®       בגדי עבודה

80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה יוכרו כהוצאה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש בגד זה.

 

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

 

 

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.

 

בתיקון לחוק נקבע שהשחלוף אינו אפשרי לגבי נכסי מקרקעין כולל לא על מקרקעין מחוץ לישראל.

 

דחיית הכנסות לשנה הבאה עשוייה להיות כדאית  במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה לא להתחייב כלל במס בשנה הבאה עקב קיזוז הפסדים, פטורים שיתקבלו וכו', או להתחייב במס נמוך עקב צפי להכנסה נמוכה מאוד בשנה הבאה. כמו כן הדחיה כדאית אם השנה צפוי הנישום לשלם מס יסף 2% נוספים ובשנה הבאה לא יתחייב בו.

 

דחיית הכנסות לשנה הבאה אפשרית בעסקים (יחידים וחברות) הרשאים לדווח בשיטת המזומנים, גם אם התקבול נתקבל בשיק דחוי, שאז ניתן ליחס את ההכנסה למועד פרעון השיק כלומר לשנה הבאה (אם השיק לא הוסב לאחר).

 

במקרה שבעסק נוצר הפסד ויש מקרקעין שמתכננים למכור, כדאי למכור את המקרקעין עד 31.12.14 ולקזז את ההפסד מהרווח שנוצר במכירת המקרקעין (שבח).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

        החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות – כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות של תושבי ישראל, שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

 

 

1.          מהו "מרכז החיים" לעניין "תושבות" לצרכי מס

        יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו.

    

אדם הנוסע לחו"ל לתקופה  של עד שנתיים יחשב בדרך כלל למי שלא ניתק את תושבותו הישראלית לעומת זאת מי ששהה בחו"ל לפחות 4 שנים יחשב בדרך כלל למי שניתק את תושבותו מיום העזיבה (לגירסת מס הכנסה – לאחר 6 חודשים מהעזיבה).

 

 

 

 

לאחרונה ניתן פסק דין עקרוני שקבע שמרכז חייה של נישומה הועתק להונג קונג מהיום הראשון בו עזבה עם משפחתה לחו"ל, למרות ששהתה בחו"ל פחות משלוש שנים, וזאת למרות עמדתה החזקה של רשות המיסים ששהיה רצופה בחו"ל למשך 3 שנים לפחות היא תנאי בסיסי להכרתה כמי שניתק   את תושבותו הישראלית לצרכי מס.

 

2.          "תושבות" של חברה

        תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל. (ראה הרחבה בחלק המיועד לחברות – בתחילת החוברת).

 

3.          הכנסות מדמי שכירות בחו"ל

        קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

 

4.          חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

    

תושב ישראל העומד לעבוד בחו"ל, יכול להקים חברה (בישראל או בחו"ל) שתקבל את ההכנסה מחו"ל, תשלם לו משכורת סבירה שרק היא  תתחייב בדמי ביטוח לאומי בישראל (יש לבדוק אם יש אמנה עם המדינה הזרה – לעניין ביטוח לאומי) ושאר הכסף ימשך על ידו מהחברה כדיבידנד ויהיה פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

       

        רשות המיסים פרסמה  הוראת שעה בעניין בקשות לגילוי מרצון של כספים והכנסות שטרם דווחו.

 

        הפרסום בא בעיתוי שבו מתהדק שיתוף הפעולה בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מס זרות בעניין גילוי הדדי של חשבונות ופיקדונות, וכן של לחץ מצד הבנקים בחו"ל על בעלי הפיקדונות להגיש אישורי מס לגבי הכספים שבפיקדון.

הוראת השעה נקבעה לתקופה מוגבלת של שנה, והיא מאפשרת  ל"הלבין" מקורות הכנסה - שלא דווחו עדיין, לרבות כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וזאת תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.

 

המיוחד  בהוראת שעה זו,  הוא שיש בה אפשרות לפנייה  אנונימית.

       

        האפשרות לקיים דיון שומה אנונימי, מייצרת הזדמנות נדירה  לנהל מו"מ עם פקיד השומה על המס שישולם, תוך הידיעה של שני הצדדים, שלנישום יש אפשרות לסגת מהדיון מבלי שפקיד השומה יוכל לדעת במי המדובר.

 

הפניה האנונימית חייבת להיות מבוססת על מסכת עובדות  מדויקת ומלאה, ופקיד השומה רשאי לאמת אותה לאחר חשיפת שם הנישום, ובמידה ויסתבר שנמסרה גירסה לא מלאה והיא שימשה כבסיס להסכמות עם פקיד השומה, רשאי פקיד השומה לסגת מההסכמה.

 

 

 

 

 

1.     הפנייה לרשות המסים הינה כנה ומבוססת על עובדות מלאות ולא באה בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום.

 

2.     לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף. 

 

3.     הרשות לא החלה בבדיקה בעניין תיקים שקשורים לנישום. 

 

4.     המידע שנמסר לא כלול בכל הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט. 

 

1.          פנייה לרשות המיסים הכוללת את כל העובדות הפיננסיות (מלבד זהות הנישום) וקבלת אישור עקרוני  לקיום ההליך לגילוי מרצון אנונימי.

 

2.           ניהול מו"מ  במשרדי מס הכנסה (באזור מגורי הנישום או עסקו) לקביעת חבות המס.

 

3.           במידה ויש הסכמה - חשיפת שם הנישום וחתימה על הסכם.

 

הוראת השעה הנוכחית הינה ללא ספק הזדמנות  חסרת תקדים עבור נישומים  רבים ומאפשרת להכשיר כספים  תוך גידור סיכון המס הכלול בחשיפתם. 

 

l      חברה נשלטת זרה (ח.נ.ז. C.F.C. -)

מדובר על חברה זרה – הרשומה בחו"ל שמרבית (50% לפחות) אמצעי השליטה בחברה מוחזקים על ידי תושבי ישראל – כולל קרוב שלהם.

הכנסות פסיביות של חברה כזו תחשבנה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי השליטה הישראלים תוך כדי חיובם במס על הכנסה "רעיונית" זו. (גם אם ההכנסה לא חולקה להם בפועל).          זקיפת ההכנסה הרעיונית תחול רק אם החברה הזרה חוייבה בחו"ל במס הנמוך מ- 20%.

 

סיווגה של  חברה זרה כ"חברה נשלטת זרה" מחייבת את בעלי השליטה בה להגיש דוח בישראל, כמו כן יש לצרף לדוח השנתי את טופס 150 ובו לתת פרטים בקשר לחברה הזרה  ובעלי הזכויות בה.

®        הכנסת שותף זר לחברה. (או תושב חוזר ותיק או עולה חדש).

 

®        כניסת החברה כצד לעיסקה של קניה ומכירה כך שמחזורה יהיה גם ממסחר ולא רק מהכנסות פסיביות. (כולל הכנסה פסיבית העולה לכלל הגדרת "עסק").

 

®        הבאת ראיות לחיוב במס בחו"ל העולה על 20%.

 

l      חברת משלח יד זרה (חמי"ז)

גם זה מושג חדש יחסית שנקבע בפקודת מס הכנסה המטיל מיסוי על פעילות מקצועית בחו"ל במסגרת חברה זרה. מדובר על בעלי מקצוע כמו רו"ח, עו"ד, אנשי מחשבים, מרצים וכו' (רשימה סגורה) הנותנים שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה ומשאירים את ההכנסה בחברה בחו"ל. התיקון לחוק קובע שהכנסות כאלה ימוסו בישראל למרות שלא חולקו בפועל לבעלי המניות הישראלים (הכנסה רעיונית). באופן עקרוני הכללים לפיהם מסווגת חברה כחנ"ז (ראה סעיף קודם) מאפיינים גם את החברה שתחשב כחמי"ז).

 

n      הכנסות הוניות ו"פאסיביות"

= חובת דיווח מיידי על מכירה הונית

      חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר בה רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.

 

=  מכירת ורכישת מוניטין

®        המס על רווח הון ריאלי הנובע ממכירת מוניטין שלא שולם בגין רכישתו הינו 25% ליחידים, לחברות או לבעל מניות מהותי. (כזכור, רווח הון לא מחוייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות).

 

®        רכישת המוניטין מהווה הוצאה מוכרת אצל הרוכש במסלול פחת של 10% (ניכוי ההוצאה ב- 10 שנים) ההוצאה לא תותר ברכישת מוניטין מ"קרוב" או מתושב חוץ אלא אם הוכח שהייתה חיונית ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.

= תכנון מס - הקטנת המס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון

 

 

1.  השכרת דירה בישראל – קיימים שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

 

א. מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2014 הינו  5,080 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

 

היות ותקרת הפטור להכנסה מהשכרת דירה למגורים הינה 5,080 ש"ח לחודש, כדאי  לשקול הקדמה או דחייה של קבלת דמי שכירות לפי מצב ההכנסה מהשכירות לשנת 2014 – עד כה.

 

 

 

 

ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).

 

1.	סוג הנכס	כל נכס המושכר למגורים
2.	סוג השוכר	יחיד וגם חברה
3.	סוג המשכיר	יחיד בלבד
4.	מיקום הנכס	בישראל וגם בחו"ל
5.	תקרת הכנסה המאפשרת את ההטבה	ללא תקרה ובתנאי שפעילות ההשכרה אינה עולה לכדי עסק
6.	מס	10% מההכנסה ברוטו
7.	תשלום המס	תוך 30 יום מתום שנת המס

 

יש בעלי עסקים השוכרים דירות מגורים ומשתמשים בהן גם לצורך עסקם ורוצים לנכות את ההוצאה או חלקה כהוצאה מוכרת לצרכי מס. דבר זה עלול לפגוע בפטור ממס (או במס 10%) של המשכיר. לכן מומלץ לא להסתפק באמור בחוזה ולדרוש מהשוכר אישור בכתב שהדירה משמשת אותו למגורים בלבד.

 

        דיווח על ההכנסה כהכנסה רגילה בניכוי הוצאות רגילות

נישומים רבים המשכירים דירות למגורים, אינם מודעים לאפשרותם לתבוע כהוצאה גם פחת בשיעור 4% מעלות הדירה (לא כולל רכיב הקרקע) וגם את הריבית המשולמת בשל הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. מומלץ לבצע חישוב של ההכנסות משכ"ד בניכוי הוצאות אלה ואחרות ולהשוות למסלול המיסוי של 10% על כל התקבול. במקרים רבים הוצאות הפחת והריבית עולות על ההכנסה מדמי שכירות והיא אינה מתחייבת כלל במס.

2.                 מס על  דמי שכירות מהשכרת נכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל חייבים במס בישראל אם בעל הנכס הוא תושב ישראל, לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).

 

 

 

 

 

 

 

להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים: תושבי ישראל, בעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר (בשלו  נדרש הפטור) שימש בידיהם  להפקת הכנסה זו, מלאו להם בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, אין להם הכנסות מקצבה הפטורה לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה. כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.

 

ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים אשר שימשו בידי המשכיר במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית  מעסק או ממשלח יד בישראל והינם בבעלות המשכיר ולא בבעלות גוף משפטי אחר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.

 סכום הפטור הוא מכפלה של 35% מדמי השכירות כאמור, ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל (להלן: "הותק") עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12.

 

 

 

 

 

 

 

 

        כאשר הורים מעבירים נכסים לילדיהם, ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו וזאת כאשר העברת הנכס לוותה בהסכם המשמר את ההכנסות בידי המעבירים. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה וקבע שההכנסה היא של הבנים שקיבלו את הנכס.

 

        מדובר באם שהעבירה את נכסיה בחייה לבניה ללא תמורה, בשני שלבים:  בשלב ראשון היא העבירה להם את חלקה בבית מלון. העברה זו נעשתה בתנאי שהכנסות המלון יהיו שלה כל ימי חייה, ובתנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הזכויות במלון בלא הסכמתה. אין חולק שהכנסות המלון הם של האם ולא של בניה.

 

        בשלב שני העבירה האם לבניה את חלקה בנכס, אשר הושכר לבנק  דיסקונט. העברה זו נעשתה ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידי האם, וללא התנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הנכס בלא הסכמתה.

 

בית המשפט העליון קבע שהכנסות מהמלון שייכות לאם, למרות שהנכס עבר לילדים, אך הכנסות מהשכרת הנכס לבנק דיסקונט, שייכות לבנים היות ובהעברת הנכס לא התנתה האם את העברת הנכס, בהשארת ההכנסות אצלה עד תום חייה – כפי שעשתה לגבי המלון.

 

 

 

 

=  היבטי מ.ע.מ. בהשכרה של נכסים – טבלא מרכזת

המשכיר השוכר	אדם פרטי	עוסק
אדם פרטי (1)  (*)	אין עסקה	יש עסקה. המשכיר חייב לשלם את המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
עוסק (2)  (*)	יש עסקה  השוכר חייב בתשלום המ.ע.מ. (עסקת אקראי)	יש עסקה – המשכיר חייב בתשלום המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
מלכ"ר / מוסד כספי	יש עסקה (אקראי) השוכר חייב בתשלום מ.ע.מ. (עסקת אקראי)

 

יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה לצורך השכרתה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה הינה עסקה  פטורה ממ.ע.מ. (אין לקזז מ.ע.מ. תשומות הנכלל בעסקה פטורה ממס).

 

(*)             (1)        כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.

(2)     עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.

להלן סקירה תמציתית של ההוראות השונות לפיהן יחושב המס על ההכנסות מאותן מערכות.

 

באופן עקרוני קיימת הבחנה בין שני סוגי מערכות וזאת על פי גודלן:

 

א)      מערכות עד  KW 15 –  (מערכות ביתיות).

ב)      מערכות מעל KW15 –  (מערכות מסחריות).

 

1)       מערכות עד KW 4.

2)       מערכות KW15 – KW 4.

 

לגבי מערכות עד KW 4 נקבע כי הכנסה שנתית עד 18,000 ₪ תהא פטורה ממס.

 

אם ההכנסה תעלה על 18,000 ₪ יוקטן הפטור ממס בסכום החריגה. למשל אם ההכנסה השנתית תהיה 19,000 ₪ אזי הפטור השנתי יהיה 17,000 (1,000–18,000) ₪ והסכום החייב במס יהיה 2,000 ₪ (17,000 – 19,000).

 

לגבי מערכות ביתיות מעל KW4 לא קיים פטור ממס אך ניתן לבקש תשלום של 10% כמס סופי, בדומה לשכר דירה למגורים. תנאי לכך הוא שחברת החשמל  ניכתה את מלוא המס כניכוי במקור מהתקבולים שמשולמים ליצרן החשמל.

רשות המיסים מאפשרת פחת מואץ בשיעור 25% על מערכות חשמל סולאריות.

לכן, ברוב המקרים בשנים הראשונות לאחר ניכוי "הפחת" לא תשאר הכנסה חייבת וניתן לחסוך גם את המס בשיעור 10%.

מערכות חשמל מסחריות: כאמור, מערכות גדולות מ-KW 15 מוגדרות כמערכות מסחריות ואין לגביהן פטורים או הקלות בשיעור המס, לכן יש לחשב את ההכנסה הנובעת מאותה מערכת ולדווח לפקיד השומה.

 

בחישוב ההכנסה החייבת, ניתן לנכות מההכנסות שהתקבלו את ההוצאות לאחזקת המערכת (ביטוח, שטיפת קולטים, תיקונים וכו'), כמו כן, הוצאות פחת (עד 25% לשנה) והוצאות מימון (אם נלקחו הלוואות להקמת המערכת).

ההכנסה מהמערכת הסולארית נחשבת להכנסה עיסקית החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, אך יש לשים לב שזו אינה "הכנסה מעסק" ולכן אם כתוצאה מניכוי ההוצאות נוצר "הפסד" לצרכי מס, הפסד זה לא ניתן לקיזוז מהכנסות מהעסק או הכנסות ממשכורת, והוא יועבר לשנים הבאות לקיזוז כנגד ההכנסות מהמערכת הסולארית.

 

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה קובע כי רואים מענק הון עקב פרישה, (פיצויים) וכן מענק הון עקב מוות  שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל. ביטוח מנהלים הוא סוג של קופת גמל.

 

השארת כספי הפיצויים בביטוח מנהלים כמוה כקבלת המענק, ולפיכך הכספים מעל לסכום הפטור ממס יתחייבו במס גם אם לא נמשכו.

 

קיימות כמה דרכים העשויות להקטין את חבות המס בגין מענק הפרישה, או לדחות את תשלום המס:

 

1.       רצף פיצויים  - מדובר על דחיית ארוע מס לעת עזיבת העבודה אצל המעביד האחרון – בעתיד.

סעיף 9(א)(א)(4) לפקודה – "אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים למרכיב הפיצויים בקופת גמל.........", בהתקיים התנאים שבסעיף, יתחייב הנישום במס רק עם סיום עבודתו אצל המעביד האחרון. תקרת הפטור ממס תהיה  זו שתחול במועד סיום עבודתו אצל המעביד האחרון. שנות עבודתו יהיו כל שנות העבודה אצל כל המעבידים שבגין עבודתו אצלם, הופקדו כספים בקופה.

 

דחיית מס זו כדאית למי שרוצה לדחות את המס לתקופה שבה יפסיק ממש לעבוד ואז יוכל לעשות פריסה של הפיצויים החייבים קדימה – לשנים עם שיעור מס נמוך.

 

 

2.       רצף קצבה

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה – אם החליט העובד להשאיר את הכספים החייבים במס (ניתן למשוך את הפיצויים הפטורים) למטרת קצבה (פנסיה) בעתיד, בהתקיים התנאים הסעיף, יתחייב במס בעת קבלת הקצבה, כולל הפטור בגין קצבה מזכה (וקצבה מוכרת). במועד קבלת הקצבה  יחולו הוראות סעיף 9א לפקודה (כולל נוסחת השילוב, אם ניצל פטור גם בגין מרכיב הפיצויים הפטורים במענק הפרישה).

 

רצף קצבה מתאים למי שמוכן להמנע ממשיכת פיצויים חייבי מס כדי להגדיל את הפנסיה שתשולם לו כשיפרוש לגמלאות.

 

3.       פריסת פיצויים

לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה (ניתן לפרוס קדימה או אחורה), בהתקיים התנאים בסעיף, פריסת הפיצויים קדימה עשויה להפחית במידה ניכרת את סכום המס שישולם, אם הכנסותיו הצפויות של הנישום בשנים הבאות יהיו נמוכות יותר מההכנסות בשנת הפרישה. פריסת הפיצויים אחורה עשויה להפחית את סכום המס  אם בשנים שאליהן מיוחסת הפריסה, הכנסותיו יהיו נמוכות יותר מההכנסות בשנת הפרישה.

אם משכורתו האחרונה של הפורש נמוכה מתקרת הפטור, הוא יכול לבקש מהנציב להגדיל את הפטור עד לגובה תקרת הפטור.

 

פריסת פיצויים מתאימה למי שצופה שהכנסותיו לאחר קבלת הפיצויים יקטנו באופן ניכר לעומת קודם.

 

 

 

א.         קיזוז הפסד מפעילות עסקית – מכל סוגי ההכנסה

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

 

ב.     הפסד הון יכול להפוך להוצאה שוטפת:

        כאשר נוצר הפסד הון ממכירת ציוד או רכב ניתן לרכוש ציוד חילופי באותה שנת מס בכדי להנות מהאפשרות המפורטת בסעיף 27 לפקודה (ניכוי התיישנות) ולהפוך את הפסד ההון להוצאה שוטפת. המשמעות של הטבה זו רבה, כאשר ההפסד מקטין את ההכנסה הרגילה באותה שנה לעומת הפסד הון אחר הניתן לקיזוז רק כנגד רווחי הון. כדי להנות מהטבה זו יש לרכוש ציוד חדש שעלותו אינה נמוכה מהעלות המופחתת של הנכס שנמכר. 

 

ג.     כדאי להקדים הכנסה פסיבית כדי לקזזה מול הפסד מעסק השנה

        במידה ובשנת המס נגרם הפסד מעסק ומאידך צפויות הכנסות "פסיביות" בשנים הבאות (כגון: מדמי שכירות או תמלוגים), לא יהיה ניתן בשנים הבאות לקזז את ההפסד מאותן הכנסות פסיביות, לכן, מומלץ לגבות הכנסות פסיביות אלה  עוד השנה על מנת לקזזן השנה מול ההפסד שנוצר השנה.

ד.  הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.

 

ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

 

ו.  קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה של מעביד מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

 

ז.  חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:

כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי  השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל ההטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.

 

יוזמה חדשה של רשות המיסים היא לחייב בחוק  כל  יתרת חובה של בעל שליטה כמשיכה של דיבידנד או כמשכורת במידה והחוב לא נפרע תוך שנתיים.

 

א)         הפסדים ממכירה של ניירות ערך (הפסד שמומש) ניתנים לקיזוז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין וגם מהכנסה מדיבידנד.

 

ב)          ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%. (המס על דיבידנד שמקבל בעל שליטה מהחברה הינו  30% ולכן לא ניתן לקזז הפסדים בשוק ההון כנגד הכנסה מדיבידנד כזה).

    

ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. נראה להלן, שככל שההפסד "יקר" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק)  ניטה לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "נחות" יותר. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.

להלן דירוג "שווי" ההפסדים:

1.       הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).

2.       הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק).

3.       הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).

 

4.       הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).

 

5.       הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).

 

6.       הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).

 

7.       הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).

 

8.       הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).

 

 

 

 

1.          כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים.

 

2.          "הכנסה מזכה" – זו ההכנסה השנתית מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של 104,400 ש"ח לשכיר ו- 208,800 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).

        

         למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 104,400 והשלמה            לגבי      הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 208,800 לבין הכנסתו כשכיר.

 

3.          עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 17,451 ש"ח בקופת גמל לקצבה.

         לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות  -  208,800 ש"ח.

         לעומת תקרת הכנסה של 147,600 ש"ח לגבי עמית יחיד – שאינו     "מוטב" (ראה גם הערה 6).

 

4.          עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב.

 

5.          למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 417,600 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 417,600 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.

 

ההפקדות הנדרשות כדי להיות "עמית מוטב" יכולות להעשות לחשבון של הנישום עצמו או של בן זוגו או של ילדיו עד גיל 18.

 

 

ההטבה	% מהכנסה מזכה	הפקדה שנתית מכסימלית        ש"ח     (1)	הערות		הכנסה מזכה (3)	ש"ח
ניכוי	7.5%	15,660	לקופ"ג לקצבה		עמית יחיד (4)	147,600
ניכוי נוסף	3.5%	7,308	לקופ"ג או לביטוח אובדן כושר
סה"כ ניכוי	11%	22,968			עמית מוטב (5)	208,800
זיכוי (35%  מסכום ההפקדה)	5%	10,440	לביטוח חיים או קופ"ג		עמית שכיר ו/או שכיר+עצמאי (6)	104,400
סה"כ הפקדה מומלצת שנתית	16%	33,408 (2)	לעמית מוטב
חסכון במס	-	15,138	ניכוי וזיכוי במס שולי מכסימלי

 

 

(1)      הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 208,800 ש"ח.   להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.

(2)      הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).

(3)      הכנסה מזכה  - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.

(4)      עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב  (ראה שורה הבאה)

(5)      עמית מוטב  -  שהפקיד לפחות 17,451 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.

(6)     שכיר + עצמאי  -  בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או   לפי חישוב חלופי:

ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 34,800 ש"ח = A.

הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,700 = B.

הכנסה מזכה = (A - B)  אך לא יותר מ- 104,400 לשנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

% מההכנסה	ש"ח לשנה	הערות
7	18,480	7% x 264,000

 

 

  * יש להפחית מסכום זה הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.

 

 

 

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר  – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו (עד 35,312 ש"ח לחודש) ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

 

 

 

 

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

 

 זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וילדים עם ליקויי למידה

א.     יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא יינתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

 

ב.     רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

 

 

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 255,000ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 159,000 ש"ח.

 

לכן מומלץ שהתשלום למוסד יבוצע מחשבון בן המשפחה התובע את הזיכוי (ללא קשר למתנות כספיות והעברות שהוא מקבל מנטול היכולת).

 

 

סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות  מוכרים בסכום כולל העולה על 190 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,304,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות.

 

סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.

 

 

 

הסעיף מאפשר לחברה לנכות מההכנסה השוטפת הוצאות מדעיות בשל מחקר ופיתוח בשנה בה שולמו, במקום לפרוס את ההכרה בהוצאות המו"פ על פני שלוש שנים, זאת במידה והמדען הראשי אישר שההוצאות אכן מוכרות כהוצאות מו"פ.

 

סכום ההוצאות המאושר אינו כולל סכומי מענקים אשר נתקבלו מהמדינה, ואלו מופחתים מסך ההוצאות המוכרות. כמו כן, לא מוכרות הוצאות פחת בגין נכסים, לגביהן החברה זוכה להכרה כהוצאה לפי כללי הפקודה.

 

השקעות בחברות ישראל עתירות מו"פ המצויות בשלב הראשוני של פעילות המו"פ (שלב  ה- Seed ) נושאות סיכון גבוה למשקיע. במטרה להגדיל את מקורות המימון לחברות אלו בדרך של הגדלת היקף ההשקעות בהן, ניתן תמריץ למשקיעים בחברות הנ"ל בדרך של ניכוי  סכום ההשקעה מההוצאות השוטפות שלהם.

 

סעיף 20(א) לחוק המדיניות הכלכלית מתיר לחברת מטרה המעוניינת להביא לכך שהשקעתה במניותיה על ידי יחיד תוכר לו כהוצאה.

 

 לשם כך נדרשת החברה לקבל אישור מלשכת המדען הראשי עבור הוצאות המו"פ שלה.

 

 

תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח בשנת 2014 הינה כ- 43,240 ש"ח לחודש.

 

נזכיר כי מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות פסיביות העולות על 25% מהשכר הממוצע במשק (2,272 ₪ לחודש בשנת 2014) ואינן פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי.

 

לפיכך, מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות משכר דירקטורים, תמלוגים, דמי שכירות מעסקים, הכנסות חברות בית וחברות משפחתיות המיוחסות לנישום וכד'.

 

פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות מרווח הון, מריבית ומדיבידנד בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל (המחויבות בשיעור מס מוגבל) והכנסות "פסיביות" שפטורות ממס לפי הפקודה.

 

חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים של עצמאי לביטוח לאומי

 

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.

 

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

 

 

הערה חשובה:

 

 

 

על פי חוק הביטוח הלאומי, המבחן של היקף העבודה המחייב בתשלום דמי ביטוח נמדד לפי שעות העבודה בשבוע, 12 שעות לפחות וגם לפי גובה ההכנסה

המושגת מעבודה זו (מבחנים חלופיים) כ- 4,500 ₪ לחודש. כתוצאה מכך,  חייבים לשלם ביטוח לאומי גם העצמאים "הקטנים".

 

 

 

להלן פעולות, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:

א. הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

 

ב. לייחס הכנסות פסיביות כגון שכר דירה וריבית, לבת הזוג שהיא "עקרת בית", שכן אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה, שבן זוגה משלם דמי ביטוח לאומי – פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה הפסיביות  (כגון שכר דירה) בכל סכום שהוא.

 

ג. לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ד.         להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

 

ה. אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

 

ו. כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

 

 

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).

 

יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.

 

בני זוג שמעוניינים לשנות את יחס החלוקה הקיים או לקבוע יחס חלוקה שונה מ- 2/3 לבעל ו- 1/3 לאישה, חייבים להצהיר על כל למוסד לביטוח לאומי עד 30 באפריל 2015.

 

 

 חשיבותה של הצהרת מבוטח למוסד לביטוח לאומי

בית הדין הארצי לעבודה  פסק דין (עב"ל 511/09) דן בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם בשנת 2003 מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותיו הצפויות  ואשר לא עודכנה על ידו והיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.

 

לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו כעצמאי, אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה.

 

בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה לשנת 2002 ממס הכנסה.

בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.

 

במוסד לבטוח לאומי קיים מנגנון המכונה "גמלה חוסמת" שקובע שאם ארעה לך תאונת עבודה חו"ח שבעקבותיה הפכת לנכה, תקבל כל ימי חייך קצבה המבוססת על ההכנסה שלפיה שילמת בטוח לאומי בסמוך לפגיעה, גם אם זו הכנסה גבוהה בהרבה מהכנסתך בפועל, מאידך, באם לא תפגע ולא תתבע גמלת פגיעה בעבודה – יוחזר לך עודף התשלומים ששילמת. יוצא מכך שניתן לקנות בטוח גבוה למקרה של אובדן כושר עבודה מבלי לשלם באמת את הפרמיה לבטוח.

 

 

 

        בשיטה "הכפולה" נרשמות כל הפעולות הכספיות של העסק ומנוהל כרטיס נפרד לכל ספק ולקוח בעוד שבשיטה החד צידית נרשמות רק פעולות כספיות שהינן הכנסות או הוצאות.

 

 

בהתאם להוראות ניהול פנקסים של מס הכנסה ומע"מ – נקבעו קריטריונים, המבוססים בעיקר על המחזור העסקי ומספר המועסקים, הקובעים את שיטת ניהול החשבונות הנדרשת בשנה הבאה.  גידול במחזור בשנת 2014 יחייב את ניהול הספרים בשנת 2015 בשיטה הכפולה (למי שניהל קודם בשיטה החד-צידית).

 

המחזור מוגדר בהוראות מס הכנסה. "סכום המכירות וסכום התמורה בעד שירותים – לרבות מסים עקיפים, בשנת המס הקודמת או בשנת המס האחרונה שלגביה נערכת שומה סופית (להלן – "השנה הקובעת"), והכל לפי הסכום הגבוה, כשהוא מוכפל ב- 12 ומחולק למספר חודשי פעילות העסק בשנת המס הקודמת או בשנה הקובעת, לפי העניין".

 

מומלץ לבדוק בעוד מועד את המחזור הקובע לסוג הענף שבו פועל העסק ולבחון באיזו מידה שינוי כלשהו השנה, יגרום בשנה הבאה דרישות נוספות באופן ניהול הספרים (ניהול "כפולה")  – דבר שיוסיף, עלויות לניהול  החשבונות.

 

יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.

 

מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.

 

האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחרים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.

 

 

 

 

 

ביום 25.12.2006 פורסמו תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 וכן תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 הכוללות פעולות החייבות בדיווח במסגרת הדוח השנתי לרשות המסים או הדוח התקופתי למס ערך מוסף. נציין כי מעבר לחובת הדיווח האמורה, נישום שביצע תכנון מס כאמור ואשר יימצא לגביו בסופו של יום כי תכנון מס זה הביא להפחתת מס בלתי מוצדקת, אזי למנהל רשות המסים או לפקיד השומה תהיה הסמכות להטיל עליו קנס כאמור בסעיף 191 לפקודת מס הכנסה.

 

לא כל פעולה הכלולה ברשימה הינה תכנון מס שאינו לגיטימי, אלא תכנון שיש להציגו בנפרד. מרבית התכנונים מתייחסים לפעולות בין "צדדים קשורים" אשר בעקבותיהן נוצרה הפחתת מס.  הרשימה יוצרת חובת דיווח מפורטת ונפרדת, כאשר ננקט אחד מתכנוני המס הרשומים בה והמשמעות היא  שאי הדיווח, כאמור, מהווה עבירה פלילית, גם אם התכנון עצמו הוא לגיטימי.

 

להלן עיקרי הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס הכנסה, לרבות מועד הדיווח הנדרש בגינן:

א.      תשלום לקרוב בסכום כולל של 2 מיליון ₪ לפחות בשנת מס בשל ניהול, אם בעקבות התשלום פחת סכום המס שהיה משתלם על התשלום האמור אלמלא הועבר לקרוב, כיוון שלקרוב הפסד הניתן לקיזוז, או ששיעורי המס החלים על הקרוב נמוכים יותר, או שההכנסה בידי הקרוב פטורה ממס או איננה חייבת במס בישראל או שהתשלום כלל אינו מהווה הכנסה בידי הקרוב; לעניין זה, תשלום לרבות אם לא שולם בפועל אך נדרש כניכוי בחישוב ההכנסה. יש לדווח בגין כך בשנת התשלום.

ב.      מכירת נכס לקרוב שנוצר בה הפסד בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות, שקוזז כולו או חלקו בשנת המכירה או בתוך 24 חודשים שלאחר תום שנת המכירה. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

 

ג.        מכירת נכס לאחר כשהנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס מאת קרוב, המוכר מכר את הנכס לאחר בתוך 3 שנים מיום שהגיע לידיו או מיום שנעשה זכאי לו, לפי המוקדם ובמכירה נוצר הפסד ניתן לקיזוז בסכום של 2 מיליון ש"ח לפחות. על המוכר לדווח על פעולה זו בשנת המכירה.

 

ד.      מכירת נכס לאחר כאמור בסעי ג' לעיל, אלא שבמכירה לא נוצר הפסד אלא רווח אשר קוזז כנגד הפסד שהיה למוכר בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

 

ה.      מחילת חוב לקרוב על ידי חבר בני אדם בסכום של מיליון ש"ח לפחות, ובשל המחילה פחת סכום המס שהיה משתלם אלמלא המחילה. נדרש דיווח בשנת המחילה.

 

ו.        פרעון חוב של יחיד בעל מניות מהותי בחבר בני אדם לחבר בסכום של 1 מיליון ש"ח לפחות, ברבעון האחרון של שנת מס, ובלבד שברבעון הראשון של שנת המס העוקבת גדל סכום החוב של אותו בעל מניות מהותי (כאמור בסעיף 88 לפקודה אך מחזיק 25% במקום 10% ולמעט מחזיק במניות סחירות. להלן: "בעל מניות מהותי") או של קרובו, לחבר, בשיעור שלא יפחת מ- 25% מסכום החוב שנפרע כאמור.  על היחיד והחברה לדווח על פעולה זו בשנת המס העוקבת לשנת הפרעון.

 

ז.       רכישת אמצעי שליטה בחבר בני אדם בהתקיים כל אלה במשך תקופה של 12 חודשים: לרוכש או לקרובו הומחתה זכותו של אחר כלפי חבר בני האדם, ההתחייבות של חבר בני האדם לאחר שולמה שלא במלואה  על ידי רוכש אמצעי השליטה או על ידי מוכר אמצעי השליטה, לחבר בני האדם נוצר חוב כלפי רוכש אמצעי השליטה הנובע מהזכות שהומחתה, וזאת בסכום העולה על סכום ההתחייבות ששולמה כאמור. יש לכלול בדיווח לשנת המס בה נרכשו אמצעי  השליטה ובשנת המס בה פרעה החברה את חובה.

 

ח.      רכישת אמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות בחבר בני אדם, לרבות רכישה בשיעורים, במשך 24 חודשים רצופים, כאשר לחבר בני האדם הפסד הניתן לקיזוז עד לתום תקופת הרכישה בסכום של 3 מיליון ₪ לפחות. יש לדווח פעולה זו בשנה בה הושלמה רכישת 50% מאמצעי השליטה.

 

ט.      רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שאינה מדינה גומלת ששיעור המס בה נמוך מ- 20%, וכן קבלת תקבולים בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס בידי בעל מניות מהותי מאותו חבר בני אדם. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או  בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

 

י.        רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שלמדינת ישראל יש עימה אמנה למניעת כפל מסים, שמרבית נכסיו בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החברה בישראל; וכן קבלת תקבולים מאותו חבר בני אדם בידי בעל מניות מהותי בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

 

יא.   תשלום מחברה משפחתית לנישום שנדרש על ידה כהוצאה בשנת המס ואשר יצר באותה שנת מס לנישום המייצג הפסד בסכום שלא פחת מ- 500,000 ש"ח. יש לדווח בשנת המס בה נוצר ההפסד.

 

יב.    התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן שירותי בניה או שירותי מימון לבניה, כשהתמורה להם, כולה או חלקה, מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות הן על ידי נותן השירות והן על ידי בעל המקרקעין.

 

יג.     התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם  מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות.

 

            להלן עיקרי הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס ערך מוסף:

א.      התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. פעולה זו תדווח הן על ידי בעל הזכות והן על ידי הגורם המארגן.

ב.      החזקה, במישרין או בעקיפין, של מלכ"ר או מוסד כספי, באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בעוסק, בשיעור של 75% לפחות. במידה והעוסק מוחזק על ידי יותר ממלכ"ר אחד או מוסד כספי אחד, ימנה שיעור ההחזקה של כל אחד מן המחזיקים האמורים במאוחד. פעולה כאמור תדווח הן על ידי המחזיק  והן על ידי העוסק.

 

 

 

 

מפאת חשיבות הנושא ולאור ביקורת ניהול ספרים, שנערכה לאחרונה במספר עסקים מלקוחותינו, אנו מבקשים לרענן את ההוראות.

רישום נכון בהתאם להוראות החוק, מונע תקלות ועימותים עם שלטונות המס (כולל פסילת ספרים).

נישום חייב לנהל מערכת חשבונות לפי התוספת החלה עליו, בהתאם לאמור בהוראות ניהול ספרים. כל נישום חייב לברר מהי התוספת החלה עליו ולנהל לפיה את חשבונותיו.

תוספת א' – יצרן שמחזורו השנתי עולה על 9,200,000 ₪ נדרש לנהל (בנוסף להנה"ח בשיטה הכפולה)

•         ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים.

•         ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד.

•         ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי.

•      דוח ייצור שבו יירשמו באותו יום או למחרתו המוצרים הגמורים, זולת אם נרשמו המוצרים הגמורים במועד כאמור ישירות בספר תנועת המלאי.

 

תוספת ב'  -  ניהול פנקסי חשבון על ידי סיטונאים

 

סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 9,200,000 ₪, או שבעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, לרבות:

 

•         ספר תנועת המלאי.

•         ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי.

 

תוספת ג' – קמעונאים – ספר קניות, ספר תנועת דברי האומנות בגלריה.

 

תוספת ד' – קבלנים – חשבון עבודה, רישום עבודה לגבי ציוד מכני הנדסי.

 

תוספת ה' – בעלי מקצועות חופשיים – ספר לקוחות.

 

תוספת ו' – רופאים – יומן רופא.

 

תוספת ז' – בעלי בתי ספר לנהיגה – ספר רכב, יומן הזמנות, ספר תלמידים.

 

תוספת ח' – בעלי בתי ספר – ספר תלמידים וגן ילדים.

 

תוספת ט' – סוחרי ומתווכי מקרקעין – ספר זכויות במקרקעין, ספר עסקאות תיווך.

תוספת י' -  סוחרי ומתווכי רכב – ספר הסחר, ספר תיווך.

 

תוספת י"א – נותני שירותים

     סוג נותן השירות            הספרים המיוחדים

     כל נותן שירות            ספר הזמנות

     מוביל                          ספר הובלות והסעות

     מוסך                           יומן עבודה

     שיפוצים                      יומן עבודה

     מסעדה                       יומן נוכחות מלצרים

     המרת מט"ח              ספר כניסת מט"ח

     מלון צימר                   ספר אורחים

 

תוספת י"ב – חקלאים – ספר המשק, ספר מכונות כלים וציוד חקלאיים, ספר קניות, ספר מכירות.

 

תוספת י"ד – בעלי תחנות דלק – דוח יומי של מכירות דלק, שוברי סיכה ורחיצה.

 

תוספת ט"ו – סוכני ביטוח – ספר פוליסות ביטוח, ספר הכנסות.

 

תוספת ט"ז – יהלומנים – ספר עסקאות.

 

 

 

 

 

 

מנהל רשות המסים הודיע על מתן ארכה להגשת בקשות למענק עבודה ("מס הכנסה שלילי") עבור שנת המס 2013 וזאת עד ליום 26.12.2014.

 

זכאי למענק עובד שכיר ועצמאי שבשנת 2013 מלאו לו 23 והיה לו ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 19 או ללא ילדים מתחת לגיל 19  אם מלאו לו 55, והכנסתו החודשים הממוצעת בשנת 2013 היתה גבוהה מ- 2,070 ₪ ונמוכה מ- 6,766 ₪ בחודש. יש להיכנס לאתרhttps://www.misim.gov.il/maankavoda  ולבדוק זכאותך למענק. אם נמצאת זכאי יש להגיש בקשה לקבלת מענק באחד מסניפי וסוכנויות דואר ישראל בהליך פשוט מאוד וקצר, שאינו כרוך בתשלום.

 

אמהות עובדות וגם אבות חד-הוריים, שילדיו אצלו וכלכלתם עליו – זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%. לדוגמא: אם לשלושה ילדים, שהכנסתה החודשית הממוצעת היא 4,800 ₪ והכנסתו החודשית של בעלה אינה עולה על 8,600 ₪, ושניהם עבדו בכל החודשים בשנת 2013 תהיה זכאית למענק עבודה בגובה של 8,640 ₪..

שותפי המשרד בכל סניפינו, ישמחו להשיב על שאלותיכם בנושאים הכלולים במבזק זה ובכל נושא בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי.