"3. (א)  אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא -

בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום.

בעד השנה החמישית - 16 יום.

בעד השנה השישית - 18 יום.

בעד השנה השביעית - 21 יום.

בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום".

 

בפסיקה נקבע כי הנורמה העולה מחוק חופשה שנתית, היא שמספר ימי החופשה השנתית אינו מושפע מאורך המנוחה השבועית - אם היא של יום אחד או יומיים.

בסעיף 3(ג) לחוק נקבע כי במידה ויחסי עובד-מעביד התקיימו רק בחלק משנת העבודה, תהיה החופשה באותה שנה :

 

תקופת העבודה בשנה	ימי חופשה לשנה זו
לפחות 240 ימים	מספר ימי החופשה כאמור בסעיף 3 (א) הנ"ל
פחות מ- 240 ימים	מספר ימי החופשה יהיה חלק יחסי ממספר הימים המגיע לעובד לפי סעיף 3(א) הנ"ל, לפי מספר ימי העבודה בפועל חלקי 240

 

את חישוב מספר ימי החופשה יש לערוך כאמור לעיל, אלא אם חל על אותו עובד הסכם/הסדר קיבוצי, צו הרחבה, או חוזה עבודה אישי הקובעים אחרת (לטובת העובד כמובן).