על פי הסדר של "שכר גלובלי", העובד מקבל תוספת קבועה בכל חודש בגין שעות נוספות, וזאת גם במקרה שלא עבד אותן או שעבד שעות נוספות רבות יותר.

מעסיקים נוהגים לסכם עם העובד שיטת תשלום של שכר גלובלי, תוך הסתמכות על כך שמדובר בעובד בתפקיד אשר דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, או עובד בתפקיד הנהלה או בעובד שתנאי עבודתו ונסיבותיה, אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו – כך שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, אינן חלות על העובד.

א. בהסכם העבודה של העובד (או בהודעה על תנאי עבודתו), יש לציין באופן מפורש, את נושא השעות הנוספות הגלובליות. המלצה זו תקפה הן לגבי עובדים חדשים והן לגבי העובדים הקיימים (לגביהם ניתן לבצע את השינוי, במסגרת הודעה על שינוי תנאי העסקה או הבהרה של תנאי העסקה).

 

ב. בהסכם העבודה של העובד, יש לרשום את מספר השעות הנוספות הגלובליות, זאת בהתאם לצפוי או למוגדר בין הצדדים, או בהתאם לממוצע בפועל. מספר השעות הנוספות אינו צריך להיות בהכרח מדוייק, אולם יש חשיבות שלא יהיה מנותק ממה שקורה בפועל, וירשם בהסכם מה היה הבסיס להערכה.

 

 

א. ניתן לפצל את שכר העובד לשניים – רכיב אחד: שכר יסוד ורכיב שני: תוספת שעות נוספות גלובליות.

ב. יש לחשב את רכיב השעות הנוספות הגלובליות, בהתאם למספר השעות הנוספות, המופיע בהסכם העבודה של העובד (מכפלת מספר שעות הנוספות מכל סוג: 125%, 150% וכו', בערך שעת עבודה), ולרשום סכום זה בתלוש השכר, ברכיב שעות נוספות גלובליות.

יש לבדוק באופן תקופתי, את מספר שעות הנוספות בפועל שעבד העובד. באם בבדיקה מתברר, שמספר השעות הנוספות שעבד העובד בפועל, עולה במשך תקופת זמן על המספר שסוכם עמו, יש לשקול תיקון הסכם העבודה ורישום מספר השעות הנוספות העדכני.

 

יש לוודא שכל העובדים מדווחים נוכחות! גם עובדים חדשים וגם עובדים קיימים, שסוכם עמם שכר גלובלי.