מעבר לפעילות כחברה בע"מ – יתרונות לפעילות כחברה
תפעול המשק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בשלושה תחומים:
א. הגבלת אחריותם של בעלי המניות - בעלי העסק אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו' (עקרון הערבות המוגבלת),למעט כלפי נושים שקיבלו מבעלי העסק ערבות אישית – ורק במקרים האלה.
ב. יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. המיסוי הנמוך מאפשר לחברה תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה.
ג. תדמית – לחברה יש תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'. (שהרי עסקים גדולים תמיד מאוגדים כחברה..).
להלן - נסקור את היתרונות העיקריים:
l אחריות מוגבלת לבעלי החברה
הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון עיסקי חשוב של הגבלת האחריות של בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית וכו' (למעט מקרים בהם הם חתמו על ערבות אישית).
l מיסוי נמוך
חברה מתחייבת במס חברות בשעור 25% לעומת 48% מס מקסימלי ליחיד.
שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד בעל שליטה הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).
היתרון המיסויי בא לידי ביטוי בעסק/משק שמניב רווחים מעבר לסכום שנדרש למשיכה שוטפת של בעלי העסק לצרכי מחייה, כלומר כשיש "רווחים בלתי מחולקים" הממוסים במס חברות בלבד 25% ללא חיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
l תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה
שעור המס הנמוך של החברה על רווחים לא מחולקים, מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות שכן החברה יכולה להפנות חלק גדול יותר מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת הרבה פחות מכך – ביחיד, המשלם גם מס הכנסה וגם בטוח לאומי ויכול להשקיע רק את הנטו.
חברה יכולה להשקיע 75% מהכנסתה ברוטו לעומת יחיד המשלם מס שולי בשעור 48% שיכול להשקיע הרבה פחות מאותה הכנסה.
את ההפרש המשמעותי הזה ניתן להשקיע בנכסים (שימומנו מהחסכון במסים) אשר יניבו לחברה הכנסות נוספות. למשל בכסף הנחסך – ניתן לשלם החזרי משכנתא על נכס שהחברה תקנה ואשר יניב לה הכנסות נוספות באופן מיידי.
l יתרונות מיסוי נוספים
® חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה), שימשוך אותם בסיום העבודה (תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה).
® בעת העברת העסק לחברה נוצרת בדרך כלל הלוואה שהחברה חייבת לבעל המניות (כאשר העסק המועבר נמצא במצב של הון חיובי). הלוואה זו יכולה לשמש למשיכות של בעל החברה שאינן חייבות במס (החזר הלוואה), במקביל יסתפק בעל החברה במשכורת נמוכה וישלם מיסים נמוכים.
® משיכת הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות בעלים של בעל המניות לעסק. (הפרשי הצמדה למדד או לשער מט"ח).
® הוצאות לא מוכרות גורמות בחברה "לנזק מס" נמוך בהרבה מהנזק הנגרם אצל יחיד.
® כאשר מדובר בעסק חדש שבו צפוי הפסד, קיימת אפשרות לקבל מעמד של "חברה משפחתית", הנותנת את היתרונות של חברה בע"מ (אחריות מוגבלת וכו') יחד עם האפשרות להעביר הפסדי החברה לבעלי המניות (לצרכי מס) אשר יקזז את ההפסד המשוייך אליו כנגד הכנסותיו ממקורות אחרים ולא ישלם מס על הכנסות אלה. מעבר למעמד של חברה משפחתית רצוי גם כשהחברה עומדת לממש נכס ברווח הון משמעותי ורוצים להנות מהמס הנמוך יותר של יחיד (כולל משיכת רווח "הביתה"). ראה הרחבה בהמשך החוברת.
® ניצול הפסדים שנצברו בחברה אפשרי גם אם בעל העסק נפטר חו"ח (המשכיות), לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.
® בפסילת ספרי החשבונות על ידי מס הכנסה או "במשבר" אחר, ניתן להעביר את הפעילות לחברה חדשה ו"מפעל מועדף".
® קבלת הטבות מס ומענקים הניתנים לחברה שאושרה כבעלת "מפעל מאושר" ו"מפעל מועדף".
® קבלת הטבות הניתנות "לחברה תעשייתית" על פי חוק עידוד התעשייה.
הקטנת המס על ידי "החישוב הנפרד" - עדיין אפשרי?
חישוב מס "נפרד" לבני-זוג העובדים באותו המשק/עסק
נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, דחה את העתירה לדיון מחודש בפסק דין בנוגע לחישוב נפרד של המס לבני זוג העובדים בעסק משותף.
כזכור, נקבע בבית המשפט העליון בפסק דין מלכיאלי ואחרים, כי בני זוג העובדים בעסק משותף או בחברה בשליטת אחד מהם (או שניהם), יחוייבו להגיש את הדוח שלהם בחישוב מס מאוחד (כאילו רק אחד מהם הרוויח את כל ההכנסה), וזאת בגלל שמתקיימת לגביהם "חזקת התלות" הקובעת שקיימת תלות בין הכנסתו של בן הזוג האחד לבן הזוג השני.
פס"ד זה הווה הפתעה, כי עמד בסתירה לפסיקה קודמת (פס"ד קלס ושקורי) שדווקא התירה את החישוב הנפרד, ולכן הוגשה עתירה לדיון נוסף בעליון, שכאמור נדחתה.
בכך עומד פסק הדין מלכיאלי בתוקפו כפסק דין חלוט של העליון וקובע, שלא יותר החישוב הנפרד, גם במקרה שבני הזוג מוכיחים שהכנסתם הנפרדת מהעסק/ מהחברה, אינה כלל כוונה לתכנון מס, וגם במקרים בהם עבודת שני בני הזוג הכרחית ומשכורתם סבירה וכלכלית.
כמובן שתוצאת המס לפי "חישוב מאוחד" (כפי שקובע פסק הדין) הינה גבוהה בעשרות אלפי שקלים לשנה לעומת המס לפי "חישוב נפרד".
לאחרונה החלו במשרדי השומה לזמן את בני הזוג (או מייצגם) שהגישו דוחות בחישוב מאוחד לדיון בתיקון השומות שלהם לחישוב מאוחד (תוך חיוב במס נוסף מהותי מאוד) רטרואקטיבית לכל שנות המס הפחותות.
לקוחותינו שנושא זה רלבנטי עבורם חייבים ליצור עמנו קשר לבחון את השלכות פסק הדין עליהם ודרכים לצמצום הנזק בעתיד (יציאה מ"חזקת התלות").
אפשרות לחישוב נפרד גם כאשר קיימת תלות - סעיף 66 (ה) לפקודה
שני בני-הזוג, העובדים במשקם המשותף, יהיו זכאים לחישוב מס הכנסה נפרד (עד לסך 48,960 ש"ח) גם אם קיימת תלות, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:
1. לבני הזוג אין מקור הכנסה נוסף מיגיעה אישית.
2. החישוב הנפרד יותר לבני-הזוג, בתנאי שכל אחד מהם עובד לפחות 36 שעות בשבוע, בעסק המשותף, במשך 10 חודשים או יותר בשנת המס.
3. העסק מתנהל מחוץ לבית המגורים.
4. הודעה על התביעה לחישוב נפרד של המס תימסר לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילתה של התקופה, שבעדה נתבע החישוב הנפרד, אולם אם שוכנע פקיד השומה, שלא ניתן היה למסור את ההודעה במועד, ניתן למוסרה במועד אחר. מי שטרם הגיש בקשה זו צריך להזדרז ולהגישה!
בנוסף מאפשר החוק חישוב נפרד חלקי לשני בני זוג העובדים במשק כאשר אחד מהם עובד בעיקר מחוץ למשק (כשכיר או כעצמאי).
= חישוב מס "נפרד" להכנסות בני-זוג מרכוש
פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה מרכוש (הכנסה פסיבית) תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.
למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, כגון דמי שכירות מנכסים שהוא מהמקורות שיפורטו להלן יחשבו, לעניין חישוב המס, להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (חישוב נפרד).
א. ההכנסה נובעת מרכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני נישואיו.
ב. ההכנסה נובעת מרכוש, שנתקבל בירושה.
ג. ההכנסה נובעת מרכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמש במסגרת עסק או משלח יד.
נזכיר שלהכנסות פסיביות מרכוש יש בדרך כלל שיעורי מס מיוחדים כך שבדרך כלל אין חשיבות מרובה להפרדה זו מבחינת מס הכנסה בעוד שהיא עלולה לגרום לחיוב לא רצוי בדמי ביטוח לאומי כתוצאה מייחוס ההכנסה לבן/בת הזוג שאינה משלמת ביטוח לאומי (פסק דין דרורה עשת).
רווח שנבע ממכירת נכס מקרקעין (שבח מקרקעין) ניתן לפצל בין בני הזוג בחישוב נפרד, פיצול העשוי לחסוך מס, וזאת גם אם הנכס שנמכר רשום ע"ש בן זוג אחד בלבד (הבעל או האישה).
מענק מהמדינה – מס הכנסה שלילי
אם את/ה עומד/ת בכל הקריטריונים הבאים,יתכן שאת/ה זכאי/ת למענק מהמדינה, הנקרא "מס הכנסה שלילי".
1. גילך 23 ומעלה ויש לך ילדים (עד גיל 18) או שגילך 55 ומעלה, גם ללא ילדים.
2. במהלך שנת המס 2011, מעבר לדירת מגורים יחידה, לא הייתה בבעלותך או בבעלות בן/ בת זוגך, או בבעלות ילדך התלוי בך כלכלית, ביחד או לחוד, זכות במקרקעין (כגון: דירה, חנות, מגרש וכדומה), בישראל ו/או מחוץ לישראל, שחלקכם בזכות עולה על 50%.
3. מתקיים לגביך אחד מהשניים (א' או ב').
א. יש לך ילד אחד או שניים, או שגילך 55 שנים ומעלה גם ללא ילדים
התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסות העבודה ו/או הכנסה מעסק/משלח יד שלך בשנת המס 2011, במספר חודשי העבודה שלך בפועל (כשכיר או כעצמאי, אך לא יותר מ- 12 חודשים), גבוהה מ- 2,040 ₪ ונמוכה מ- 6,034 ₪.
ב. יש לך שלושה ילדים או יותר
התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסות העבודה ו/או ההכנסה מעסק/משלח יד שלך בשנת המס 2011, במספר חודשי העבודה שלך בפועל (כשכיר או כעצמאי אך לא יותר מ- 12 חודשים) בשנה זו, גבוהה מ- 2,040 ₪ ונמוכה מ- 6,645 ₪.
במידה והקריטריונים הללו רלבנטיים עבורך נא להיכנס לאתר רשות המיסים שכתובתו להלן, שם יש פירוט מלא של התנאים לקבלת המענק, וסימולטור לזכאות
הקטנת ההכנסה החייבת על ידי הגדלת והקדמת ההוצאות המוכרות ודחיית ההכנסות
הוצאות מוכרות לשיפוצים ולאחזקה של מבנים וציוד
כדאי לבצע לקראת תום שנת המס את ההוצאות בגין שיפוצים הנכללים במסגרת הוצאות אחזקה. בהוצאות אלה נכללים תיקונים ושיפוצים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים", (להבדיל מתשלומים לשיפורים מהותיים אשר הם בעלי אופי הוני). כאשר מדובר בשיפוצים בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.
הוצאות מוכרות בשל חובות אבודים
רצוי להקדים את הטיפול בחובות בעיתיים, כלומר – להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).
עמדת מס הכנסה בנושא זה הינה כדלהלן:
1) חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.
2) החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).
3) מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.
יש לאסוף ראיות לפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים. לגבי חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום – מוטב להגיע עמם להסכם פשרה עד 31 לדצמבר 2012, כדי שיתרת החוב שלא תשולם תותר בניכוי בשנת המס הנוכחית.
יש לציין, כי עצם הדרישה להכיר בחוב כהוצאה מוכרת אינה מונעת מבעל העסק לתבוע את החוב מהחייב אם יתגלה איזשהו סיכוי לגבייה.
הוצאות ריבית בגין ניכיון שטרות ושיקים
ריבית ששולמה עקב בצוע ניכיון של שטרות ושיקים בבנק הינה הוצאה מוכרת באותה שנה בה בוצע ניכיון השטרות או השיקים.
מומלץ לשקול אפשרות לבצע לקראת סוף השנה ניכיון שטרות ושיקים, כאמצעי חילופי לקבלת אשראי בנקאי אחר (כפוף למחיר האשראי).
הוצאות מימון בכלל והוצאות ריבית בפרט, לנישום המדווח על בסיס מצטבר תותרנה כולל שערוך ההתחייבות לסוף השנה לפי תנאי ההלוואה.
הוצאות פחת מחשבים ותוכנה
שיעור הפחת בגין מחשבים אישיים הינו 33% לשנה.
קיימת דעה כי תוכנות מדף הנמכרות בדרך כלל כחלק בלתי נפרד מישומי המחשב האישי תהיינה זכאיות לפחת בשיעור הקבוע למחשבים – 33%
הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים בנכס מושכר
תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכי השוכר, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).
במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.
התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).
זקיפת הכנסה לבעל הנכס כתוצאה משיפורים במושכר שעושה השוכר – להזהר מ"תאונת מס"!
שיפורים במושכר שמבצע שוכר עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו בהתנדבות על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).
בפסק הדין נפסק כי עיתוי ההכנסה של בעל הנכס משיפוץ שעשה השוכר, הוא מועד השלמת הבניה והשיפוצים, וסכום ההכנסה הוא עלות השיפוץ בניכוי הפחת שנצבר עד מועד פינוי הנכס ע"י השוכר. בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס הוא במועד גמר השכירות.
יודגש כי באותם מקרים בהם קיים ויתור על דמי שכירות תמורת ביצוע השיפוץ על ידי השוכר ברור שעיתוי ההכנסה הינו מיידי, בהתאם לתקופת הויתור על ההכנסה – יש לקחת זאת בחשבון בניסוח ההסכם עם השוכר המבצע את השיפוצים על חשבונו.
הוצאות מוכרות בשל כיבודים, מתנות, טלפון ובגוד
להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות. (ראה על כך בפרק המתייחס לחברות בתחילת חוברת זו).
® כיבודים במקום העסק - 80% מהוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום העיסוק יוכרו כהוצאה.
® הוצאות אירוח (מסעדות וכו') - לא מוכרות כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).
® מתנות ללקוחות וספקים – לתושב ישראל – עד 210 ש"ח לשנה.
® מתנות לעובדים
מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס), יוכרו עד 210 ש"ח לעובד לשנה.
® בגדי עבודה
יוכרו 80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש לבוש זה או שהבגדים נועדו להגן על גופו של הנישום.
פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.
שחלוף ציוד ללא תשלום מס
בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.
הוצאות לרכישת בעלי חיים
רכישה של בעלי חיים למלאי, לקראת סוף השנה, אינה אמורה לגרום להקטנת ההכנסה, שכן הגידול במלאי אמור לנטרל את ההוצאה בגין הרכישה, אולם, עקב השיטה הנורמטיבית המיוחדת לחקלאות של קביעת ערך מלאי בע"ח, עשוי לנבוע יתרון מס (הקטנת ההכנסה השנה) ברכישת בע"ח שעלות רכישתם, גבוהה מעלות הרכישה השנתית הממוצעת של אותם בע"ח (למשל עגלים "גדולים").
הוצאות מוכרות במס בגין שימוש חורג בקרקע חקלאית
שימוש "חורג" הינו שימוש שלא לחקלאות בנחלה החקלאית, הדורש אישור המינהל ומותנה באישור תכנוני.
להלן ההתייחסות במישור המס להוצאות בגין שימוש חורג:
דמי חכירה – דמי החכירה בגין שימוש חורג הינה הוצאה ישירה בייצור ההכנסה, שכן סכום התשלום נגזר ישירות מתקופת השימוש בנכס לייצור הכנסה ולא היה משולם לולא שימש הנכס בייצור הכנסה שאינה "חקלאית". לפיכך מדובר בהוצאה מוכרת במלואה.
היטל השבחה – היטל ההשבחה ששולם בגין שימוש חורג, הינו הוצאה נדחית המתפרסת על פני מספר השנים בהן חל "השימוש החורג". זאת להבדיל מהיטל השבחה בגין אישור תוכנית חדשה שהינו הוצאה הנזקפת לעלות המקרקעין (הוצאה הונית).
דחיית הכנסות לשנה הבאה
דחיית הכנסות לשנה הבאה כדאית במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה לא להתחייב כלל במס בשנה הבאה עקב קיזוז הפסדים, פטורים שיתקבלו וכו', או להתחייב במס נמוך עקב צפי להכנסה יותר נמוכה בשנה הבאה (מס שולי נמוך).
מיסוי בינלאומי
מיסוי הכנסות מחו"ל
החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות של תושבי ישראל, שהופקו בחו"ל – מתחייבות במס.
כמו כן נישום חייב לדווח בדוח השנתי על החזקה בחברה זרה.
להלן בתמצית השינויים החל מ- 1.1.03 בעניין מיסוי הכנסות בחו"ל:
1. מעבר לשיטה פרסונלית – תושב ישראל (יחיד וחברה) ישלם מס על הכנסתו הכלל עולמית. (כולל הכנסה פסיבית בחו"ל כגון: שכר דירה, ריבית, דיבידנד וכו').
2. "מרכז החיים" לעניין תושבות לצרכי מס
יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו למרות שמדובר במשפחה מלוכדת. לפס"ד זה השלכות מרחיקות לכת לגבי ישראלים העובדים בחו"ל.
בדרך כלל נקבע מרכז חייו של ישראלי הנוסע לחו"ל לתקופה ארוכה לאחר כמה שנים, כלומר בבחינה לאחור, נבדקים הקריטריונים הקובעים כגון: משך התקופה בחו"ל, המקום בו עומד לרשותו בית קבע, מגורי המשפחה וכו'.
3. "תושבות" של חברה
תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל. (ראה הרחבה בחלק המיועד לחברות – בתחילת החוברת).
4. הכנסות מדמי שכירות בחו"ל
קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.
5. חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל
ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
לפיכך, תושב ישראל העומד לעבוד בחו"ל, יכול להקים בחו"ל חברה שתקבל את ההכנסה בחו"ל, תשלם לו משכורת סבירה שרק היא אולי תתחייב בדמי ביטוח לאומי בישראל (יש לבדוק אם יש אמנה עם המדינה הזרה – לעניין ביטוח לאומי) ושאר הכסף ימשך על ידו מהחברה כדיבידנד ויהיה פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
= ניתן עדיין לדווח במסגרת הליך הגילוי מרצון
כידוע, בהוראת שעה שפרסמה רשות המיסים, נקבע נוהל חדש שהציע הקלות משמעותיות לגילוי מרצון של הכנסות/נכסים בחול שטרם דווחו, כולל התחייבות מצד רשות המסים ביחד עם הפרקליטות לנטרל כל הליך פלילי .
הוראת השעה על פי הנוהל החדש החדש אומנם פגה בסוף ספטמבר 2012 ,אולם הליך הגילוי מרצון הנו הליך מוכר שרשות המיסים פרסמה כבר בשנת 2005.
נוהל זה, המכונה "הנוהל הישן", עדיין בתוקף.
לפיכך, אלו המעוניינים לחשוף נכסים או הכנסות שטרם דיווחו ( בחו"ל או בארץ) ולזכות בתמורה לחסינות פלילית, יכולים עדיין לעשות זאת על פי הנוהל הישן.
n הכנסות והוצאות הוניות והכנסות מרכוש
= חובת דיווח מיידי על מכירה הונית
קיימת חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית, בין אם נוצר רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.
= תכנון מס - הקטנת המס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון
החל מ- 1.1.06 הוקטן המס על רווח ההון ל- 20% בלבד (מ- 1.1.12 – 25%). רווח ההון מיוחס לתקופות מרכישת הנכס ועד מכירתו – באופן יחסי (פריסה לינארית). כדאי לבדוק את האפשרות לסווג הכנסה כרווח הון, במקום הכנסה רגילה המתמסה בשיעור מס שולי של עד 48%.
כמו כן על הכנסה מרווח הון לא משלמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות – בכל סכום.
מיסוי הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל
1. השכרת דירה בישראל – שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים בישראל:
א. מסלול הפטור ממס
יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק. הסכום הפטור לשנת 2012 הינו 4,910 ש"ח לחודש. יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.
הערה חשובה: יש לשים לב כי בהגדרה זו נכללות גם דירות המיועדות למגורים אך מושכרות לעסק. כתוצאה מכך גם ההכנסה מדירות אלה – למרות שהינה חייבת במס מלא, נכללת בתקרה של 4,910 ש"ח לחודש.
ב. מסלול - 10% מס מהתקבולים
כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).
המס 10% ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום שנת המס. אלא אם כן שילם המשכיר באותה שנת מס מקדמות רגילות על עסקאותיו.
להלן טבלה לריכוז הוראות סעיף 122 (מס 10%)
1.
|
סוג הנכס
|
כל נכס המושכר למגורים
|
2.
|
סוג השוכר
|
יחיד וגם חברה
|
3.
|
סוג המשכיר
|
יחיד בלבד
|
4.
|
מיקום הנכס
|
בישראל וגם בחו"ל
|
5.
|
תקרת הכנסה המאפשרת
את ההטבה
|
ללא תקרה ובתנאי שפעילות ההשכרה אינה עולה לכדי עסק
|
6.
|
מס
|
10% מההכנסה ברוטו
|
7.
|
תשלום המס
|
תוך 30 יום
|
לאור העובדה שבעלי עסקים השוכרים דירות מגורים גם לצורך עסקם ורוצים לנכות את ההוצאה או חלקה כהוצאה מוכרת לצרכי מס, דבר שעלול לפגוע בפטור ממס (או במס 10%) של המשכיר, מומלץ לא להסתפק באמור בחוזה ולדרוש מהשוכר אישור בכתב שהדירה משמשת אותו למגורים בלבד.
ג. מסלול הדיווח על ההכנסה כהכנסה רגילה בניכוי הוצאות רגילות
נישומים רבים המשכירים דירות למגורים, אינם מודעים לאפשרותם לתבוע כהוצאה גם פחת בשיעור 4% מעלות הדירה (לא כולל רכיב הקרקע) וגם את הריבית המשולמת בשל הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. מומלץ לבצע חישוב של ההכנסות משכ"ד בניכוי הוצאות אלה ואחרות ולהשוות למסלול המיסוי של 10% על כל התקבול. במקרים רבים הוצאות הפחת והריבית עולות על ההכנסה מדמי שכירות והיא אינה מתחייבת כלל במס.
ניתן לבצע שילוב של מסלולי המיסוי השונים למציאת המס הנמוך ביותר – לגבי אפשרות מיוחדת זו (שפקיד השומה נוטה להתנגד לה) – יש לקבל ייעוץ ספציפי.
2. דמי שכירות מנכסים בחו"ל
דמי שכירות על נכסים בחו"ל יחוייבו במס החל משנת 2003. המס על הכנסה מדמי שכירות בחו"ל יחושב לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). אם הנכס אינו עיסקי ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).
שיעור מס נמוך לנישומים "מבוגרים" המשכירים נכסים
להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים: תושבי ישראל, בעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר (בשלו נדרש הפטור) שימש בידיהם להפקת הכנסה זו, מלאו להם בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, אין להם הכנסות מקצבה הפטורה לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה. כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.
ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים אשר שימשו בידי המשכיר במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל והינם בבעלות המשכיר ולא בבעלות גוף משפטי אחר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.
סכום הפטור הוא מכפלה של 35% מדמי השיכרות כאמור, ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל (להלן: "הותק") עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12.
העברות נכסים בין בני משפחה (וההכנסות מהנכסים)
(פסק דין ע"א 3914/91)
בדרך כלל הורים מעבירים נכסים לילדיהם. ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה ונקבע שההכנסה של הבנים שיקבלו את הנכס.
מדובר באם שהעבירה את נכסיה בחייה לבניה ללא תמורה, בשני שלבים: בשלב ראשון היא העבירה להם את חלקה בבית מלון. העברה זו נעשתה בתנאי שהכנסות המלון יהיו שלה כל ימי חייה, ובתנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הזכויות במלון בלא הסכמתה. אין חולק שהכנסות המלון והפסדיו הם של האם ולא של בניה.
בשלב שני העבירה האם לבניה את חלקה בנכס, אשר הושכר לבנק דיסקונט. העברה זו נעשתה ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידי האם, וללא התנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הנכס בלא הסכמתה.
פקיד השומה ייחס את הכנסות שאר כל הנכסים (חוץ מהמלון) לבנים. הבנים טענו שההכנסות הן של האם, (ואם כך היה נקבע, היתה האם יכולה לזקוף הכנסות אלה כנגד הפסדי המלון באותן שנות המס).
בית המשפט העליון קבע שהכנסות מהמלון שייכות לאם אך הכנסות מהשכרת הנכס לבנק דיסקונט שייכות לבנים היות ובהעברת הנכס לא התנתה האם את העברת הנכס בהשארת ההכנסות אצלה עד תום חייה – כפי שעשתה לגבי המלון.
השכרה מבחינת דיני מ.ע.מ.
המשכיר
השוכר
|
אדם פרטי
|
עוסק
|
אדם פרטי (1)
|
אין עסקה
|
יש עסקה.
המשכיר חייב לשלם את המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
|
עוסק (2)
|
יש עסקה
השוכר חייב בתשלום המ.ע.מ. (עסקת אקראי)
|
יש עסקה –
המשכיר חייב בתשלום המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
|
מלכ"ר / מוסד כספי
|
יש עסקה (אקראי) השוכר חייב בתשלום מ.ע.מ. (עסקת אקראי)
|
|
יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה לצורך השכרתה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה תהיה פטורה ממ.ע.מ. (אין לקזז מ.ע.מ. תשומות הנכלל בעסקה פטורה ממס).
הערות:
(1) כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.
(2) עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.
כל האמור לגבי השכרה חל גם לגבי מכירה וקניה של מקרקעין.
גם לאחר שנת 2012 ניתן למכור דירת מגורים מזכה בפטור ממס כל ארבע שנים
ביום 23 ביולי 2012 פורסם ברשומות חוק מס הכנסה (פטור ממס לקופות גמל על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירות מגורים לטווח ארוך), התשע"ב-2012.
במסגרת החוק, בין היתר, בוטלה הוראת השעה בסעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 אשר קבעה כי בתקופה שמיום 1 בינואר 2013 ועד ליום 1 בינואר 2021 יהא ניתן למכור "דירת מגורים מזכה" רק אם חלפו 8 שנים מהמועד שבו נמכרה הדירה האחרונה בפטור ממס, ולפיכך אף לאחר שנת 2013 יהא ניתן למכור "דירת מגורים מזכה" בפטור ממס לאחר 4 שנים מהמועד שבו נמכרה הדירה האחרונה בפטור ממס.
הפסדים וקיזוזם
ניצול הפסדים עיסקיים והפסדי הון – להקטנת המס
א. הפסד מפעילות עסקית:
הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).
ב. הפסד הון ההופך להוצאה שוטפת:
כאשר נוצר הפסד הון ממכירת ציוד או רכב ניתן לרכוש ציוד חילופי באותה שנת מס בכדי להנות מהאפשרות המפורטת בסעיף 27 לפקודה (ניכוי התיישנות) ולהפוך את הפסד ההון להוצאה שוטפת. המשמעות של הטבה זו רבה, כאשר ההפסד מקטין את ההכנסה הרגילה באותה שנה לעומת הפסד הון אחר הניתן לקיזוז רק כנגד רווחי הון. כדי להנות מהטבה זו יש לרכוש ציוד חדש שעלותו אינה נמוכה מהעלות המופחתת של הנכס שנמכר.
ג. הקדמה של הכנסה פסיבית כדי לקזזה מול הפסד מעסק השנה
במידה ובשנת המס נגרם הפסד מעסק ומאידך צפויות הכנסות "פסיביות" בשנים הבאות (כגון: מדמי שכירות או תמלוגים), לא יהיה ניתן בשנים הבאות לקזז את ההפסד מאותן הכנסות פסיביות, לכן, מומלץ לגבות הכנסות פסיביות אלה עוד השנה על מנת לקזזן השנה מול ההפסד שנוצר השנה.
ד. הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:
כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.
ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:
במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.
לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.
הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.
ו. קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:
משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.
ז. חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:
כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל ההטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.
קיזוז הפסדים מניירות ערך מרווחי הון ודיבידנד
א) הפסדים ממכירה של ניירות ערך (הפסד שמומש) ניתנים לקיזוז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין וגם מהכנסה מדיבידנד.
ב) ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%.
הפסדים - הדרוג
ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. נראה להלן, שככל שההפסד "יקר" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק) ניטה לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "נחות" יותר. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.
להלן דירוג סוגי ההפסדים:
במקום הראשון
הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).
במקום השני
הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק)
במקום השלישי
הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).
במקום הרביעי
הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).
במקום החמישי
הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).
במקום השישי
הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).
במקום השביעי
הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).
במקום השמיני
הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).
הטבות מס בשל חסכון סוציאלי – ניכויים וזיכויים
הפקדה בקופת גמל לקצבה (פנסיה)
1. כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים (אין יותר קופה לתגמולים).
2. "הכנסה מזכה" – מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של 102,000 ש"ח לשכיר ו- 204,000 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).
למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 102,000 והשלמה לגבי הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 204,000 לבין הכנסתו כשכיר.
3. עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 16,549 ש"ח בקופת גמל לקצבה.
לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות - 204,000 ש"ח.
לעומת תקרת הכנסה של 142,800 ש"ח לגבי עמית יחיד – שאינו "מוטב" (ראה גם הערה 6).
4. עמית יחיד - מי שאינו עמית מוטב.
5. למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 408,000 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 408,000 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.
ההפקדות הנדרשות כדי להיות "עמית מוטב" יכולות להעשות לחשבון של הנישום עצמו או בן זוגו או ילדיו עד גיל 18.
הפקדה מומלצת לקופת גמל לעמית מוטב (עצמאי) – ראה הערות בעמוד הבא
ההטבה
|
% מהכנסה מזכה
|
הפקדה שנתית
מכסימלית
ש"ח (1)
|
הערות
|
|
הכנסה מזכה
(3)
|
ש"ח
|
ניכוי
|
7.5%
|
15,300
|
לקופ"ג לקצבה
|
|
עמית יחיד
(4)
|
142,800
|
ניכוי נוסף
|
3.5%
|
7,140
|
לקופ"ג או לביטוח אובדן כושר
|
|
סה"כ ניכוי
|
11%
|
22,440
|
|
|
עמית מוטב
(5)
|
204,000
|
זיכוי
(35% מסכום ההפקדה)
|
5%
|
10,200
|
לביטוח חיים או קופ"ג
|
|
עמית שכיר ו/או שכיר+עצמאי
(6)
|
102,000
|
סה"כ הפקדה מומלצת שנתית
|
16%
|
32,640
(2)
|
לעמית מוטב
|
|
|
חסכון במס
|
-
|
14,341
|
ניכוי וזיכוי במס שולי מכסימלי
|
|
הערות:
(1) הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 204,000 ש"ח. להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.
(2) הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).
(3) הכנסה מזכה - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.
(4) עמית יחיד - מי שאינו עמית מוטב (ראה שורה הבאה)
(5) עמית מוטב - שהפקיד לפחות 16,549 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.
(6) שכיר + עצמאי - בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או לפי חישוב חלופי:
ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 34,000 ש"ח = A.
הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,500 = B.
הכנסה מזכה = (A - B) אך לא יותר מ- 102,000 לשנה.
הפקדה מוכרת בקרן השתלמות
הכנסה מכסימלית לחישוב ההטבה 255,000* ש"ח - הפקדה מוכרת 7% מההכנסה
|
% מההכנסה
|
ש"ח
לשנה
|
הערות
|
מכסימום
|
7
|
17,850
|
7% x 255,000
|
* יש להפחית מסכום זה הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.
הוצאה מוכרת בשל תשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה
עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).
ההכנסה המתקבלת על פי הפוליסה לבטוח אובדן כושר עבודה הינה הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(א) לפקודה.
זיכוי ממס בגין תשלומי מזונות לילדים בגירים
(פס"ד מילשטיין)
נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.
זיכוי ממס בשל תמיכה כספית בקרוב משפחה נטול יכולת וילדים עם ליקויי למידה
א. יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא יינתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.
ב. רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.
זיכוי ממס בשל הוצאות החזקת קרוב במוסד סיעודי
נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 240,000ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 150,000 ש"ח.
אם ההוצאות משולמות מחשבון הבנק של נטול היכולת קיים חשש שהזיכוי לא יותר.
לכן מומלץ שהתשלום למוסד יבוצע מחשבון בן המשפחה התובע את הזיכוי (ללא קשר למתנות כספיות והעברות שהוא מקבל מנטול היכולת).
זיכוי בשל תרומות למוסדות מוכרים
סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות מוכרים בסכום כולל העולה על 180 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,000,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות החל, כלומר – 25% בשנת 2012.
סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.
ניכוי בגין השקעת יחיד במניות חברות מו"פ
במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 – 2012 תיקוני חקיקה נקבעה הוראת שעה לעידוד התעשייה עתירת הידע, אשר כוללת סעיפים המעניקים הקלות מס. אחד מהם מתייחס להשקעה במניות חברות מו"פ. בהתאם לחוק, סכום השקעה מזכה במניות חברת מטרה, עד לסכום ההשקעה המירבי (סכום מצטבר של 5 מליון ₪) יותר ליחיד כניכוי מכלל הכנסתו בשנת המס במשך תקופת ההטבה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שנקבעו בחוק.
ביטוח לאומי
ב- 1.1.2012 הוקטנה תקרת התשלומים לביטוח הלאומי. תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח הינה כ- 41,850 ש"ח לחודש, סכום נמוך משמעותית מהתקרה הקודמת (מעל 73 אש"ח לחודש).
נזכיר כי, החל משנת 2008 מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות פסיביות העולות על 25% מהשכר הממוצע במשק (2,125 ₪ לחודש בשנת 2012) ואינן פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי.
לפיכך, מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות משכר דירקטורים, תמלוגים, דמי שכירות מעסקים, הכנסות חברות בית וחברות משפחתיות המיוחסות לנישום וכד'.
פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות מריבית ומדיבידנד המחויבות בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל המחויבות בשיעור מס מוגבל והכנסות פסיביות שפטורות ממס לפי הפקודה.
חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים לביטוח לאומי
עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.
מומלץ להקדים ולשלם עד 31.12.2012 (בבוקר) גם את מקדמת דצמבר שהמועד הרגיל לתשלומה הינו 15.1.2013 וכן מומלץ לשלם הפרשי שומות שנים קודמות ויתרת חוב עד ל- 31.12.2012.
ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.
מי שמעריך שמקדמותיו לבטוח לאומי נמוכות מהמגיע ממנו, יכול לבקש הגדלת המקדמות ותשלום ההפרש עוד בשנה זו, כדי שההוצאה (52%) תותר עוד השנה.
הערה חשובה:
אין טעם לשלם הפרשים ללא דרישתם על ידי המוסד לבטוח לאומי, שכן התשלומים לא יכללו באישור השנתי לצרכי מס שמנפיק המוסד. לכן, יש לפנות למוסד ולבקש חיוב בהפרשים ורק אז לשלמם.
על פי חוק הביטוח הלאומי, המבחן של היקף העבודה המחייב בתשלום דמי ביטוח לא נמדד רק לפי שעות העבודה בשבוע, (12 שעות לפחות) אלא גם לפי גובה ההכנסה המושגת מעבודה זו (מבחנים חלופיים). כתוצאה מכך,
חייבים לשלם ביטוח לאומי גם העצמאים "הקטנים".
אשר על כן נדרש כל עצמאי שאינו משלם דמי ביטוח לאומי לבדוק מחדש את חבותו על-פי היקף שעות העבודה או היקף ההכנסות.
תכנון מס - הקטנת התשלומים לביטוח לאומי
להלן פעולות, שיש לשקול, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:
א. הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").
ב. לייחס הכנסות פסיביות כגון שכר דירה וריבית, לבת הזוג שהיא "עקרת בית". כידוע אישה נשואה שאינה עובדת, שבן זוגה משלם דמי ביטוח לאומי – פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה הפסיביות (כגון שכר דירה) בכל סכום שהוא.
ג. לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.
ד. להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.
ה. אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור מדמי בטוח המגיע להם.
ו. כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.
חלוקת הכנסות לעניין ביטוח לאומי בין בני זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאינו חברה
תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).
יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.
בני זוג שמעוניינים לשנות את יחס החלוקה הקיים או לקבוע יחס חלוקה שונה מ- 2/3 לבעל ו- 1/3 לאישה, חייבים להצהיר על כל למוסד לביטוח לאומי עד 30 באפריל 2013.
חשיבותה של הצהרת מבוטח למוסד לביטוח לאומי
לאחרונה ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין (עב"ל 511/09) בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם בשנת 2003 מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותיו הצפויות ואשר לא עודכנה על ידו והיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.
לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו כעצמאי, אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה.
בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה לשנת 2002 ממס הכנסה.
בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.
מערכת הנה"ח – "כפולה" או "חד צידית"
ניהול החשבונות שיידרש בשנה הבאה
בהתאם להוראות ניהול פנקסים של מס הכנסה ומע"מ – נקבעו קריטריונים, המבוססים בעיקר על המחזור העסקי ומספר המועסקים, הקובעים את שיטת ניהול החשבונות הנדרשת בשנה הבאה. גידול במחזור בשנת 2012 יחייב את ניהול הספרים בשנת 2013 בשיטה הכפולה (למי שניהל קודם בשיטה החד-צידית).
המחזור מוגדר בהוראות מס הכנסה. "סכום המכירות וסכום התמורה בעד שירותים – לרבות מסים עקיפים, בשנת המס הקודמת או בשנת המס האחרונה שלגביה נערכת שומה סופית (להלן – "השנה הקובעת"), והכל לפי הסכום הגבוה, כשהוא מוכפל ב- 12 ומחולק למספר חודשי פעילות העסק בשנת המס הקודמת או בשנה הקובעת, לפי העניין".
מומלץ לבדוק בעוד מועד את הקריטריונים ולבחון באיזו מידה שינוי כלשהו השנה, יגרום בשנה הבאה לדרישות נוספות באופן ניהול הספרים (ניהול "כפולה") – דבר שיוסיף, כמובן, עלויות לניהול החשבונות.
שמירת מערכת החשבונות
יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.
מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.
האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחדים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.
הנחיות למפקד המלאי (אינונטר) ליום 31.12.2012
יש לערוך ספירת מלאי בעלי חיים ותשומות חקלאיות ליום 31.12.2012.
את המפקד יש להעביר למשרדנו במהלך ינואר 2013.
עריכת המפקד:
® רשימות המלאי תיכלולנה את כל בעלי החיים במשק נכון ליום 31.12.2012. אין לכלול בע"ח השייכים לאחרים (בפנסיון). כמו כן, יש לכלול ברשימה גם בע"ח שלך הנמצאים בתאריך המפקד אצל אחרים (בפנסיון).
® יש לציין גם מלאים אחרים שהיו במשק ב- 31.12.2012 כגון מלאי קש וחציר, אבקת חלב, שתילים, דבש וכדומה.
® יש להכין גם רשימת גידולים חקלאיים שבוצעו במשך כל שנת 2011אשר לפיה נערוך את חישוב ההוצאות מראש, מלאי גידולים בשדה, תיאום הוצאות למטעים שטרם החלו להניב ועוד.
את דפי האינוונטר יש למסור למשרדנו במהלך חודש ינואר 2013.
יש לציין שלאחרונה החלו מפקחי מס הכנסה לבקר במשקים (בתחילת שנת המס החדשה) ולבקש לראות את דפי הספירה. כמובן שכאשר לא בוצעה ספירה נחשב הדבר לליקוי מהותי המעמיד בספק את הדוח השנתי כולו. אם המפקד נמסר למשרדנו, יש להודיע למבקרים שהרשימות נמסרו לרואה החשבון.
n נספחים
l נתונים לחישוב המס לשנת 2012
א. שיעורי המס ליחידים בשנת 2012 על הכנסה מיגיעה אישית (1)
מדרגות מס שנתיות
|
שיעור
המס
|
מס
|
מס
מצטבר
|
ש"ח
|
%
|
ש"ח
|
ש"ח
|
0 – 62,400
|
10
|
6,240
|
6,240
|
62,401 – 106,560
|
14
|
6,182
|
12,422
|
106,561 – 173,160
|
21
|
13,986
|
26,408
|
173,161 – 261,360
|
30
|
26,460
|
52,868
|
261,361 – 501,960
|
33
|
79,398
|
132,266
|
מעל 501,960
|
48
|
|
|
הערות:
1. השיעורים המופחתים של שתי המדרגות הראשונות יחולו רק על הכנסה מיגיעה אישית. לגבי הכנסות אחרות שלא נקבע לגביהן שיעור מס מוגבל (השכרה למשל) – שיעור המס הינו 30% עד הכנסה של 261,360 ₪ ומעבר לכך כמו ביגיעה אישית.
2. הכנסתו החייבת מכל מקור שהוא (למעט הכנסה שנקבע לגביה שיעור מס מיוחד) של מי שמלאו לו שישים תהיה זכאית אף היא למדרגות המס המופחתות.
3. השיעורים המופחתים כנ"ל לא יחולו גם במקרה של הכנסה שהיתה לגביה חובת ניהול ספרים ולא נוהלו לגביה ספרי חשבונות קבילים.
4. סעיף 9ד' לפקודה מקנה לגבר שמלאו לו ששים ושבע או לאשה שמלאו לה שישים ושתים, ואשר יש להם הכנסה מהשכרת נכס אשר שימש בידי מי מהם להפקת הכנסה מיגיעה אישית (נכס – לרבות נכסים שאינם נכסי מקרקעין), פטור ממס על 35% מההכנסה. הפטור מוגבל בתקרת הכנסה, מותנה בתקופת השימוש בנכס לצרכי הפקת הכנסה (2% לשנת מס עד סך כולל של 70%) ותנאים מגבילים נוספים. למעשה מהווה פטור זה מקבילה לסכומי הקיצבה הפטורים ממס.
5. לשיעורי מס הכנסה שפורטו לעיל יש להוסיף דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות עד לתקרת ההכנסה מעליה אין חבות נוספת בביטוח לאומי ושיעור המס נותר מס הכנסה בלבד.
6. בחישוב המס של תושב ישראל יותרו שתי נקודות זיכוי ורבע. לאישה עובדת תובא בחשבון ½ נקודת זיכוי נוספת (כלומר אישה עובדת זכאית ל- 2.75 נקודות זיכוי). אישה עובדת שיש לה ילדים זכאית לנקודת זיכוי נוספת בגין כל ילד בשנה שלאחר לידתו ועד לשנה שלפני הגיעו לגיל 18 ול- ½ נקודת זיכוי נוספת בגיל כל ילד בשנת הולדתו ("ילוד") ובשנת הגיעו לגיל 18. למשפחת חד הורית תוענק נקודת זיכוי אחת נוספת.
גבר יהא זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיו שהם "פעוטות", כלהלן:
1. נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו ובשנת המס בה מלאו לו שלוש שנים.
2. שתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה.
נקודות זיכוי אלו יינתנו בנוסף לנקודות הזיכוי המגיעות לאישה בגין ילדיה, בהתאם לפקודה.
ב. שווי שנתי של נקודות זיכוי
נקודת זיכוי אחת (215 ש"ח לחודש) 2,580 ש"ח
2.25 נקודות זיכוי (תושב ישראל) 5,805 ש"ח
l שיעורי המס הצפויים ליחידים בשנת 2013
(לפי תזכיר חקיקה שאושר בממשלה)
מדרגת המס
|
שיעור המס
|
62,400 ₪ הראשונים
|
10% – אין שינוי
|
מ- 62,401 ₪ – 106,560 ₪
|
14% - אין שינוי
|
מ- 106,561 ₪ – 168,000 ₪
|
21%
|
מ- 168,001 ₪ – 240,000 ₪
|
31% (במקום 29%)
|
מ- 240,001 ש"ח – 501,960 ₪
|
34% (במקום 32%)
|
על כל ₪ נוסף מעל 501,960 ₪
|
48%
|
מס יסף על הכנסה מעל 800,000 ש"ח
על הכנסה חייבת (מכל סוגי ההכנסות) של יחיד העולה על 800,000 ש"ח יוטל מס נוסף של 2% (כלומר שעור מס שולי 50%!).
הכנסה חייבת – מכל המקורות כולל משבח מקרקעין (לא כולל ממכירת דירת מגורים במחיר מעל 4 מליון ₪ שהמכירה אינה פטורה).
l המותר והאסור למבקרי מס הכנסה בעת ביקורת בעסק
1. המבקרים אינם רשאים לפנות לעובדים ללא הסכמת בעל העסק, וכמובן גם לא לבן הזוג, להורים או לילדים של בעל העסק.
2. במהלך הביקורת מקובל לספור את הכסף בקופה (השוואת המזומנים לרישומים בקופה).
במקרה ובקופה נספרו כספים מעל לרישום ההכנסות לאותו יום (סיכום ביניים x), אין להסכים באופן אוטומטי, שהעודף מהווה תקבול שלא נרשם. בדרך כלל מדובר ב"דמי קופה" – כסף, שאיתו "נפתחה" הקופה (לצורכי עודף וכו').
3. אין סמכות למבקרי המס לסגור את העסק בעת הביקורת, אם יש לקוחות בעסק, יש לאפשר לבעל העסק לתת להם שירות כרגיל.
4. על פי פסיקה של בית המשפט העליון, חל איסור על מבקרי המס לבדוק את המצוי בכיסיו של הנישום. כסף מזומן ושיקים המצויים בכיס הנישום, אינם נחשבים לתקבולים עסקיים, ובעל העסק אינו חייב לתת הסברים לכספים המצויים בכיסו.
5. אין לחתום על פרוטוקול הביקורת לפני שקראת את הרשום בו.
במידת הצורך, יש לדרוש לתקן את הכתוב בפרוטוקול, ורק לאחר שבקשתך מולאה אפשר לחתום ולקבל עותק.
6. מקובל לדרוש תעודת הרשאה מהמבקרים.
אין אפשרות להיכנס לביתו של הנישום, ללא הסכמתו המפורשת בכתב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|