תפעול העסק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בארבעה תחומים:

א. הגבלת אחריותם של בעלי המניות - בעלי העסק אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו' (עקרון הערבות המוגבלת),למעט כלפי נושים שקיבלו מבעלי העסק ערבות אישית – ורק במקרים האלה.

 

ב. יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

ג. תדמית – לחברה יש תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'. (שהרי עסקים גדולים תמיד מאוגדים כחברה..).

 

ד. המשכיות – החברה ממשיכה להתקיים גם בפרישה (או מות חו"ח) של שותף לעומת שותפות או עקב יחיד שמפסיקים להתקיים במות אחד השותפים.

 

  להלן - נסקור את היתרונות העיקריים:

 

 

הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון עיסקי חשוב של הגבלת האחריות של בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית  וכו' (למעט מקרים בהם הם חתמו על ערבות אישית).

 

 

חברה מתחייבת במס חברות בשעור 25% לעומת 48% מס מקסימלי ליחיד.

שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד בעל שליטה הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).

אם הדיבידנד מחולק לחברה אחרת ("חברת אם") יהיה שעור המס על הדיבידנד – אפס. לפיכך נוהגים בעלי חברות להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (במקום אחזקה ישירה על ידי היחיד). במצב זה ניתן למשוך את הרווחים מהחברות הפעילות לחברת האחזקות ללא תשלום מס ואת הכסף להשקיע במסגרת חברת האחזקות או למשוך חלק ממנו כדיבידנד ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

       

    תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך של החברה מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות שכן החברה יכולה להפנות חלק גדול יותר מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת הרבה פחות מכך – ביחיד, המשלם גם מס הכנסה וגם בטוח לאומי ויכול להשקיע  רק את הנטו.

חברה יכולה להשקיע 75% מהכנסתה ברוטו לעומת יחיד המשלם מס שולי בשעור 48% שיכול להשקיע הרבה פחות מאותה הכנסה.

 

את ההפרש המשמעותי הזה ניתן להשקיע בנכסים (שימומנו מהחסכון במסים) אשר יניבו לחברה הכנסות נוספות. למשל בכסף הנחסך – ניתן לשלם החזרי משכנתא על נכס שהחברה תקנה ואשר יניב לה הכנסות נוספות באופן מיידי.

 חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה), שימשוך אותם בסיום העבודה (תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה).

בעת העברת העסק לחברה נוצרת בדרך כלל הלוואה שהחברה חייבת לבעל המניות (כאשר העסק המועבר נמצא במצב של הון חיובי). הלוואה זו יכולה לשמש למשיכות של בעל החברה שאינן חייבות במס (החזר הלוואה), במקביל יסתפק בעל החברה במשכורת נמוכה וישלם מיסים נמוכים.

משיכת הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות בעלים של בעל המניות לעסק. (הפרשי הצמדה למדד או לשער מט"ח).

הוצאות לא מוכרות גורמות בחברה "לנזק מס" נמוך בהרבה מהנזק הנגרם אצל יחיד.

כאשר מדובר בעסק חדש שבו צפוי הפסד, קיימת אפשרות לקבל מעמד של "חברה משפחתית", הנותנת את היתרונות של חברה בע"מ (אחריות מוגבלת וכו') יחד עם האפשרות להעביר הפסדי החברה לבעלי המניות (לצרכי מס) אשר יקזז את ההפסד המשוייך אליו כנגד הכנסותיו ממקורות אחרים ולא ישלם מס על הכנסות אלה. מעבר למעמד של חברה משפחתית רצוי גם כשהחברה עומדת לממש נכס ברווח הון משמעותי ורוצים להנות מהמס הנמוך יותר של יחיד (כולל משיכת רווח "הביתה"). ראה הרחבה בהמשך החוברת.

ניצול הפסדים שנצברו בחברה אפשרי גם אם בעל העסק נפטר חו"ח (המשכיות), לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.

בפסילת ספרי החשבונות על ידי מס הכנסה או "במשבר" אחר, ניתן להעביר את הפעילות לחברה חדשה ו"מפעל מועדף".

קבלת הטבות מס ומענקים הניתנים לחברה שאושרה כבעלת "מפעל  מאושר" ו"מפעל מועדף".

קבלת הטבות הניתנות "לחברה תעשייתית" על פי חוק עידוד התעשייה.

 

אפשרות להמשכיות העסק גם לאחר פרישתו או מותו חו"ח של אחד מבעלי העסק.

תדמית טובה יותר בקשרים עם גורמי חוץ. (מקובל שעסקים רציניים פועלים כחברה בע"מ).

גמישות בהעברת העסק לבני משפחה ובצרוף שותפים נוספים.

אפשרות לתגמול העובדים במניות ואופציות למניות.

אפשרות לפיצול העסקים לכמה חברות באותה קבוצה.

אפשרות לניהול העסק ללא חשיפת זהות הבעלים האמיתיים שלו. (המניות יוחזקו בנאמנות).

 

כאשר רוצים לקזז הפסדים או רווחים של המיזם מול רווחים או הפסדים של בעלי המיזם מעסקים אחרים, ראוי להעדיף פעילות במסגרת שותפות ולא במסגרת חברה.

       

סעיף 63 לפקודת מס הכנסה קובע כי לא השותפות היא הנישומה, אלא השותפים, וכי יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסות או מהפסדי השותפות כהכנסתו של אותו שותף, כלומר השותפות "משרשרת"  את רווחיה והפסדיה באופן ישיר – לשותפים בשותפות.

 

רבים נרתעים מהעדפת השותפות על פני החברה, הואיל והם אינם מעוניינים לותר על יתרון האחריות המוגבלת. בעבור אלה – ארגון הפעילות במסגרת של "שותפות מוגבלת" מהווה פתרון נאות, המאפשר ליהנות מיתרונות המס של השותפות וזאת מבלי לשמוט את היתרון של הגבלת האחריות.

 

פקודת  השותפויות מאפשרת לרשום שותפות מוגבלת, אשר בה רק אחד השותפים יהיה שותף "כללי" (שאחריותו בלתי מוגבלת), ושאר השותפים יהיו מוגבלים באחריותם עד לסכום שהשקיעו בשותפות (בדומה להשקעה בחברה בע"מ). גם על בעיית האחריות הבלתי מוגבלת של השותף הכללי אפשר להתגבר באמצעות הקמת חברה בע"מ, אשר היא תהיה השותף הכללי. זאת, אף כי  לא ברור אם אפשר למנות חברה בע"מ לתפקיד השותף הכללי. המצב בפועל הוא שרשם השותפויות מאפשר לרשום חברה בע"מ כשותף כללי.

 

בעיה נוספת נובעת מהוראת פקודת השותפויות, אשר קובעת כי לשותף מוגבל אסור להשתתף בניהול עסקי השותפות. אם ישתתף בניהול – יהפוך לשותף "כללי".

 

ניתן להתגבר על מגבלה זו היא באמצעות מינוי דירקטורים בחברה המשמשת כשותף כללי, אשר יש להם "זיקה" לשותפים המוגבלים. יש להקפיד כי לא תהיה זיקה גדולה שמשמעותה איבוד יתרון הגבלת האחריות, שכן על פי פקודת השותפויות – שותף מוגבל המשתתף בניהול עסקי השותפות הופך לשותף כללי.

 

 

 

 

 

נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, דחה את העתירה לדיון מחודש בפסק דין בנוגע לחישוב נפרד של המס לבני זוג העובדים בעסק משותף.

 

כזכור, נקבע בבית המשפט העליון בפסק דין מלכיאלי ואחרים, כי בני זוג העובדים בעסק משותף או בחברה בשליטת אחד מהם (או שניהם), יחוייבו להגיש את הדוח שלהם בחישוב מס מאוחד (כאילו רק אחד מהם הרוויח את כל ההכנסה).

 

פס"ד זה הווה הפתעה, כי עמד בסתירה לפסיקה קודמת (פס"ד קלס ושקורי) שדווקא התירה את החישוב הנפרד, ולכן הוגשה עתירה לדיון נוסף בעליון, שכאמור נדחתה.

 

בכך עומד פסק הדין מלכיאלי בתוקפו כפסק דין חלוט של העליון וקובע, שלא יותר החישוב הנפרד, גם במקרה שבני הזוג מוכיחים שהכנסתם הנפרדת מהעסק/ מהחברה, אינה כלל כוונה לתכנון מס, וגם במקרים בהם עבודת שני בני הזוג הכרחית ומשכורתם סבירה וכלכלית.

 

כמובן שתוצאת המס לפי "חישוב מאוחד" (כפי שקובע פסק הדין) הינה גבוהה בעשרות אלפי שקלים לשנה לעומת המס לפי "חישוב נפרד".

 

 

 

שני בני-הזוג, העובדים בעסקם המשותף, יהיו זכאים לחישוב מס הכנסה נפרד (עד לסך 48,960 ש"ח) גם אם קיימת תלות, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

 

1. לבני הזוג אין מקור הכנסה נוסף מיגיעה אישית.

 

2. החישוב הנפרד יותר לבני-הזוג, בתנאי שכל אחד מהם עובד לפחות 36 שעות בשבוע, בעסק המשותף, במשך 10 חודשים או יותר בשנת המס.

 

3.  העסק מתנהל מחוץ לבית המגורים.

 

4. הודעה על התביעה לחישוב נפרד של המס תימסר לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילתה של התקופה, שבעדה נתבע החישוב הנפרד, אולם אם שוכנע פקיד השומה, שלא ניתן היה למסור את ההודעה במועד, ניתן למוסרה במועד אחר. מי שטרם הגיש בקשה זו צריך להזדרז ולהגישה!

 

 

 

 

פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה מרכוש (הכנסה פסיבית) תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

 

למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, כגון דמי שכירות מנכסים שהוא מהמקורות שיפורטו להלן יחשבו, לעניין חישוב המס, להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (חישוב נפרד).

 

א.         ההכנסה נובעת מרכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני נישואיו.

ב.         ההכנסה נובעת מרכוש, שנתקבל בירושה.

ג.          ההכנסה נובעת מרכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמש במסגרת עסק או  משלח יד.

 

נזכיר שלהכנסות פסיביות מרכוש יש בדרך כלל שיעורי מס מיוחדים כך שבדרך כלל אין חשיבות מרובה להפרדה זו מבחינת מס הכנסה בעוד שהיא עלולה לגרום לחיוב לא רצוי בדמי ביטוח לאומי כתוצאה מייחוס ההכנסה לבן/בת הזוג שאינה משלמת ביטוח לאומי (פסק דין דרורה עשת).

 

רווח שנבע ממכירת נכס מקרקעין (שבח מקרקעין) ניתן לפצל בין בני הזוג בחישוב נפרד, פיצול העשוי לחסוך מס, וזאת גם אם הנכס שנמכר רשום ע"ש בן זוג אחד בלבד (הבעל או האישה).

 

 

 

קיימות שתי שיטות לדיווח על תוצאות עיסקיות: השיטה המצטברת ושיטת המזומנים.

א.         השיטה המצטברת – זוהי השיטה המחייבת את העסקים המסחריים (שיש בבעלותם מלאי ו/או עבודות בביצוע). בשיטה זו מכירים בהכנסה ובהוצאה על בסיס הפעילות ללא קשר לתזרים המזומנים הקשור בה. באופן זה תוכר הוצאה בשנת המס אם היתה בייצור ההכנסה של אותה שנה וזאת גם אם הסכום טרם שולם, כך גם הכנסה תחויב במס אם הופקה בשנת המס גם אם התמורה כלל לא נתקבלה.

 

ב.         שיטת המזומנים – שיטה זו תקפה לעסקים – כולל לחברות, שאין להם מלאי (למשל מקצועות חופשיים) ולפיה יוכרו ההוצאה וההכנסה רק אם התקבלו או שולמו בפועל עד תום השנה. (ראה פסק דין דמבו ופס"ד השומרים).

 

 

(ראו "הפרשה להוצאות" והוצאות בגין התחייבויות תלויות – בהמשך החוברת).

 

  מענק מהמדינה – מס הכנסה שלילי

אם את/ה עומד/ת בכל הקריטריונים הבאים,יתכן שאת/ה זכאי/ת למענק מהמדינה, הנקרא "מס הכנסה שלילי".

1.          גילך 23 ומעלה ויש לך ילדים (עד גיל 18)  או שגילך 55 ומעלה, גם ללא ילדים.

 

2.          במהלך שנת המס 2011, מעבר לדירת מגורים יחידה, לא הייתה בבעלותך או בבעלות בן/ בת זוגך, או בבעלות ילדך התלוי בך כלכלית, ביחד או לחוד, זכות במקרקעין (כגון: דירה, חנות, מגרש וכדומה), בישראל ו/או מחוץ לישראל, שחלקכם בזכות עולה על 50%.

 

3. מתקיים לגביך אחד מהשניים  (א' או ב').

 

ב. יש לך שלושה ילדים או יותר

 

במידה והקריטריונים הללו רלבנטיים עבורך נא להיכנס לאתר רשות המיסים שכתובתו להלן, שם יש פירוט מלא של התנאים לקבלת המענק, וסימולטור לזכאות

 

 תזכורת לעסקים המדווחים לפי "שיטת המזומנים"

בעלי מקצועות חופשיים ועסקים שאין בהם מלאי, רשאים באופן עקרוני לדווח בשיטת המזומנים. בשיטה זו מוכרות ההכנסות וההוצאות על בסיס התקבול והתשלום בפועל.

 

על כן עסקים אלה חייבים לדאוג לשלם בפועל את ההוצאות עד 31/12/2012 כדי שתוכרנה בשנת המס הנוכחית.

 

בעסקים המדווחים בשיטה המצטברת יש לשקף בדוח השנתי את כל ההוצאות גם אלה שטרם שולמו (וטרם נתקבלה  חשבונית בגינן).

 

כאשר ההוצאות טרם נכללו בספרי החשבונות, יש ליצור הפרשה מתאימה לאותן הוצאות. ("הפרשה" = רישום בספרים של ההתחייבות לשלם את ההוצאה ואת ההוצאה הנובעת מהתחייבות זו).

 

למשל: הפרשה לאחריות, לתיקונים, להשלמת עבודות ועוד. מדובר ברישום פעולה בספרים המגבשת את ההוצאה בשנת 2012 גם אם טרם שולמה וגם אם טרם נתקבלה חשבונית מס מהספק.

הפרשה להוצאות תותר כהוצאה אם מתקיימים התנאים הבאים:

®  ניתן לאמוד את סכום ההוצאה העתידית.

®  יש סיכוי סביר שההוצאה תוצא בפועל.

®  ההתחייבות הינה כלפי צד שלישי.

 

 רישום הפרשה להוצאה בגין התחייבויות תלויות

אם תלויות ועומדות נגד העסק תביעות כספיות בגין פעולות הקשורות במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע כך שאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

 

גם אם בעל העסק כופר בבית המשפט בחובו לשלם את התביעה, הרי אין בכך מניעה מלתבוע את ניכוי התביעה כהוצאה. מומלץ לנסות ולגבש פשרה עוד לפני תום שנת המס, כדי ליהנות בוודאות מסכום הפשרה כהוצאה.

 

 

 רישום הפרשה להוצאה בגין רכיב האחריות הכלול במכירת ציוד ונכסים שנמכרים עם אחריות

אם בהכנסות כלולות מכירות שסכומן כולל מרכיב בגין האחריות (כלומר מחיר המכירה כולל תקופת אחריות למוצר). בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים, ניתן ליצור במקרים מסוימים, הפרשה להוצאות האחריות שתקטין את ההכנסות בשנה הנוכחית, זאת אם ההוצאה קרובה לודאי וניתן לאמוד את ההוצאה על בסיס סביר, כגון: חישוב סטטיסטי, לפי ניסיון העבר או בסיס אחר.

 

חוק דמי מחלה תשל"ו – 1976 מחייב את המעסיק לשלם לעובדו, שנעדר מעבודתו עקב מחלה, דמי  מחלה, כפי שמפורט בחוק.

ניתן להפקיד בקופה כספים לשם תשלום דמי מחלה לעובדים והסכומים יוכרו כהוצאה לצרכי מס הכנסה.

 

כדאי לבצע לקראת תום שנת המס את ההוצאות בגין שיפוצים הנכללים במסגרת הוצאות אחזקה. בהוצאות אלה נכללים תיקונים ושיפוצים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים", (להבדיל מתשלומים לשיפורים מהותיים אשר הם בעלי אופי הוני). כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

רצוי להקדים את הטיפול בחובות בעיתיים, כלומר – להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם  סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).

 

עמדת מס הכנסה  בנושא זה הינה כדלהלן:

1) חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

 

2) החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3) מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.

 

 

יש לאסוף ראיות לפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים. לגבי חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום – מוטב להגיע עמם להסכם פשרה עד 31 לדצמבר 2012, כדי שיתרת החוב שלא תשולם תותר בניכוי בשנת המס הנוכחית.

 

                

ריבית ששולמה עקב בצוע ניכיון של שטרות ושיקים בבנק הינה הוצאה מוכרת  באותה שנה בה בוצע ניכיון השטרות או השיקים.

 

הוצאות מימון בכלל והוצאות ריבית בפרט, לנישום המדווח על בסיס מצטבר תותרנה כולל שערוך ההתחייבות לסוף השנה לפי תנאי ההלוואה.

 

 

 

 

 

 

הוצאות  פחת מחשבים ותוכנה

שיעור הפחת בגין מחשבים אישיים הינו 33% לשנה.

 

 

 

הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים בנכס מושכר

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכי השוכר, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).

 

במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

 

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

 

 

 

 

 

 

זקיפת הכנסה לבעל הנכס כתוצאה משיפורים במושכר שעושה השוכר – להזהר מ"תאונת מס"!

שיפורים במושכר שמבצע שוכר עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו בהתנדבות על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).

בפסק הדין נפסק כי עיתוי ההכנסה של בעל הנכס משיפוץ שעשה השוכר, הוא מועד השלמת הבניה והשיפוצים,  וסכום ההכנסה הוא עלות השיפוץ בניכוי הפחת שנצבר עד מועד פינוי הנכס ע"י השוכר. בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים  כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס הוא במועד גמר השכירות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוצאות מוכרות בשל כיבודים, מתנות, טלפון ובגוד

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות. (ראה על כך בפרק המתייחס לחברות בתחילת חוברת זו).

 

כיבודים במקום העסק - 80% מהוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום          העיסוק יוכרו כהוצאה.

 

הוצאות אירוח (מסעדות וכו') - לא מוכרות כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

 

מתנות ללקוחות וספקים   –    לתושב ישראל – עד 210 ש"ח לשנה.

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס), יוכרו עד 210 ש"ח לעובד לשנה.

 

יוכרו 80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש לבוש זה.

 

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

 

 

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

        הקטנת המס על ידי דחיית והקטנת הכנסות

דחיית הכנסות לשנה הבאה עשוייה להיות כדאית  במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה לא להתחייב כלל במס בשנה הבאה עקב קיזוז הפסדים, פטורים שיתקבלו וכו', או להתחייב במס נמוך עקב צפי להכנסה נמוכה מאוד בשנה הבאה.

 

דחיית הכנסות לשנה הבאה אפשרית בעסקים (יחידים וחברות) הרשאים לדווח בשיטת המזומנים, גם אם התקבול נתקבל בשיק דחוי, שאז ניתן ליחס את ההכנסה למועד פרעון השיק כלומר לשנה הבאה (אם השיק לא הוסב לאחר).

 

 

עורכי דין ואחרים, המנהלים חשבונות בגין פקדונות והוצאות לקוח, חייבים לבדוק את הרכב יתרת הפיקדונות והוצאות הלקוח לפני תום שנת המס, ולבדוק שהפקדונות אינן מיוחסים לתיקים שהסתיימו שאז יש להעביר את הפקדון להכנסות (הוצאת חשבונית מס).

 

(כידוע, פקדון מלקוח לרבות בשל הוצאות יש להפקיד בחשבון בנק מיוחד לפקדונות ולא להפקיד לחשבון השוטף של המשרד).

 

 

 

 

 

      מיסוי בינלאומי

החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות של תושבי ישראל, שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

 

 

להלן בתמצית השינויים החל מ- 1.1.03 בעניין מיסוי הכנסות בחו"ל:

1.    מעבר לשיטה פרסונלית – תושב ישראל (יחיד וחברה) ישלם מס על הכנסתו הכלל עולמית. (כולל הכנסה פסיבית בחו"ל כגון: שכר דירה, ריבית, דיבידנד וכו').

 

2.       "מרכז החיים" לעניין תושבות לצרכי מס

        יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו למרות שמדובר במשפחה מלוכדת. לפס"ד זה השלכות מרחיקות לכת לגבי ישראלים העובדים בחו"ל.

        בדרך כלל נקבע מרכז חייו של ישראלי הנוסע לחו"ל לתקופה ארוכה לאחר כמה שנים, כלומר בבחינה לאחור, נבדקים הקריטריונים הקובעים כגון: משך התקופה בחו"ל, המקום בו עומד לרשותו בית קבע, מגורי המשפחה וכו'.

 

 

 

 

3.    "תושבות" של חברה

        תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל. (ראה הרחבה בחלק המיועד לחברות – בתחילת החוברת).

 

4.         הכנסות מדמי שכירות בחו"ל

        קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

 

5.         חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

    

לפיכך, תושב ישראל העומד לעבוד בחו"ל, יכול להקים בחו"ל חברה שתקבל את ההכנסה בחו"ל, תשלם לו משכורת סבירה שרק היא אולי תתחייב בדמי ביטוח לאומי בישראל (יש לבדוק אם יש אמנה עם המדינה הזרה – לעניין ביטוח לאומי) ושאר הכסף ימשך על ידו מהחברה כדיבידנד ויהיה פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

 

 

 

=  הערכת מלאי על פי שווי שוק

            פס"ד ע"מ 18/09 תכשיטי ג'י.בי. בע"מ

                       

 

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הערכת שווי המלאי של החברה העוסקת במכירת תכשיטים על בסיס הערכת שווי שוק – הינו סביר, אף כי בוצעה  הפחתה נורמטיבית גורפת בשיעורים של 35% - 100% (ולא לפי עלותו של כל פריט ופריט).

 

החברה העריכה את המלאי שלה על בסיס הערכת שווי שוק, באופן שבו פרטי המלאי הופחתו בשיעורים של 35%, 65%, 80% ו- 100%. לטענתה, המלאי בעיקרו מורכב ממוצרי אופנה יוקרתיים אשר "אורך חייהם" לכל היותר שלוש שנים, ולאחר מכן אין סיכויים למוכרם.

 

רו"ח של החברה העיד כי לדעתו ששווי השוק של תכשיט, כמו גם של שעון אופנה, פוחת עם הזמן. מלאי של תכשיטים, כמו מלאי בענפים  דומים של סחורות המיוצרות לפי האופנה, מורכב ממלאי  חי, מלאי איטי ומלאי מת.

 

רו"ח הודיע בעדותו, כי קביעת שיעור האחוזים שהופחת מהעלות בכל שנה כדי להתאימה לשווי השוק, הייתה שרירותית, ואפשר היה לחלק את האחוזים למשך השנים בשיעורים שונים, אך ביהמ"ש לא מצא אי סבירות במודל ובהערכת השווי כפי שקבע רו"ח החברה על פי הנתונים האמפיריים שקיבל מהמערערת.

 

=  ניתן עדיין לדווח במסגרת הליך הגילוי מרצון

כידוע, בהוראת שעה שפרסמה רשות המיסים, נקבע נוהל חדש שהציע הקלות משמעותיות לגילוי מרצון של הכנסות/נכסים בחול שטרם דווחו, כולל התחייבות מצד רשות המסים ביחד עם הפרקליטות לנטרל כל הליך פלילי . 

 

הוראת השעה על פי הנוהל החדש החדש אומנם פגה בסוף ספטמבר 2012 ,אולם הליך הגילוי מרצון הנו הליך מוכר שרשות המיסים פרסמה כבר בשנת 2005.

 

נוהל זה, המכונה "הנוהל הישן", עדיין בתוקף.

 

לפיכך, אלו המעוניינים לחשוף נכסים או הכנסות שטרם דיווחו ( בחו"ל או בארץ) יכולים עדיין לעשות זאת על פי הנוהל הישן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

n      הכנסות והוצאות הוניות

= חובת דיווח מיידי על מכירה הונית

      קיימת חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.

 

=  מכירת ורכישת מוניטין

המס על רווח הון ריאלי הנובע ממכירת מוניטין שלא שולם בגין רכישתו הינו 25% ליחידים, לחברות או לבעל מניות מהותי.

 

רכישת המוניטין מהווה הוצאה מוכרת במסלול פחת של 10% (ניכוי ההוצאה ב- 10 שנים) ההוצאה לא תותר ברכישת מוניטין מ"קרוב" או מתושב חוץ אלא אם הוכח שהייתה חיונית ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.

 

= תכנון מס - הקטנת המס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון

החל מ- 1.1.06 הוקטן המס על רווח ההון ל- 20% בלבד (מ- 1.1.12 – 25%). רווח ההון מיוחס לתקופות מרכישת הנכס ועד מכירתו – באופן יחסי (פריסה לינארית). כדאי לבדוק את האפשרות לסווג הכנסה כרווח הון, במקום הכנסה רגילה המתמסה בשיעור מס שולי של עד 48%.

 

 

=   מיסוי הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל

1.          השכרת דירה בישראל – שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

א.     מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2012 הינו  4,910 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

 

ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).

 

1.	סוג הנכס	כל נכס המושכר למגורים
2.	סוג השוכר	יחיד וגם חברה
3.	סוג המשכיר	יחיד בלבד
4.	מיקום הנכס	בישראל וגם בחו"ל
5.	תקרת הכנסה המאפשרת את ההטבה	ללא תקרה ובתנאי שפעילות ההשכרה אינה עולה לכדי עסק
6.	מס	10% מההכנסה ברוטו
7.	תשלום המס	תוך 30 יום

לאור העובדה שבעלי עסקים השוכרים דירות מגורים גם לצורך עסקם ורוצים לנכות את ההוצאה או חלקה כהוצאה מוכרת לצרכי מס, דבר שעלול לפגוע בפטור ממס (או במס 10%) של המשכיר, מומלץ לא להסתפק באמור בחוזה ולדרוש מהשוכר אישור בכתב שהדירה משמשת אותו למגורים בלבד.

ג.     מסלול הדיווח על ההכנסה כהכנסה רגילה בניכוי הוצאות רגילות

        נישומים רבים המשכירים דירות למגורים, אינם מודעים לאפשרותם לתבוע כהוצאה גם פחת בשיעור 4% מעלות הדירה (לא כולל רכיב הקרקע) וגם את הריבית המשולמת בשל הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. מומלץ לבצע חישוב של ההכנסות משכ"ד בניכוי הוצאות אלה ואחרות ולהשוות למסלול המיסוי של 10% על כל התקבול. במקרים רבים הוצאות הפחת והריבית עולות על ההכנסה מדמי שכירות והיא אינה מתחייבת כלל במס.

 

2.                 דמי שכירות מנכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל יחוייבו במס החל משנת 2003. המס על הכנסה מדמי שכירות בחו"ל יחושב לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). אם הנכס אינו עיסקי ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).

 

=  שיעור מס נמוך לנישומים "מבוגרים" המשכירים נכסים

      להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים: תושבי ישראל, בעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר (בשלו  נדרש הפטור) שימש בידיהם  להפקת הכנסה זו, מלאו להם בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, אין להם הכנסות מקצבה הפטורה לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה. כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.

 

        ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים אשר שימשו בידי המשכיר במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית  מעסק או ממשלח יד בישראל והינם בבעלות המשכיר ולא בבעלות גוף משפטי אחר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.

        סכום הפטור הוא מכפלה של 35% מדמי השיכרות כאמור, ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל (להלן: "הותק") עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12.

 

=  העברות נכסים בין בני משפחה (וההכנסות מהנכסים)

        בדרך כלל הורים מעבירים נכסים לילדיהם. ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה ונקבע שההכנסה של הבנים שיקבלו את הנכס.

 

        מדובר באם שהעבירה את נכסיה בחייה לבניה ללא תמורה, בשני שלבים:  בשלב ראשון היא העבירה להם את חלקה בבית מלון. העברה זו נעשתה בתנאי שהכנסות המלון יהיו שלה כל ימי חייה, ובתנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הזכויות במלון בלא הסכמתה. אין חולק שהכנסות המלון והפסדיו  הם של האם ולא של בניה.

 

        בשלב שני העבירה האם לבניה את חלקה בנכס, אשר הושכר לבנק  דיסקונט. העברה זו נעשתה ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידי האם, וללא התנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הנכס בלא הסכמתה.

 

        פקיד השומה ייחס את הכנסות שאר כל הנכסים (חוץ מהמלון) לבנים. הבנים טענו שההכנסות הן של האם, (ואם כך היה נקבע, היתה האם יכולה לזקוף הכנסות אלה כנגד הפסדי המלון באותן שנות המס).

        בית המשפט העליון קבע שהכנסות מהמלון שייכות לאם אך הכנסות מהשכרת הנכס לבנק דיסקונט שייכות לבנים היות ובהעברת הנכס לא התנתה האם את העברת הנכס בהשארת ההכנסות אצלה עד תום חייה – כפי שעשתה לגבי המלון.

 

=  השכרה מבחינת דיני מ.ע.מ.

המשכיר השוכר	אדם פרטי	עוסק
אדם פרטי (1)	אין עסקה	יש עסקה. המשכיר חייב לשלם את המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
עוסק (2)	יש עסקה  השוכר חייב בתשלום המ.ע.מ. (עסקת אקראי)	יש עסקה – המשכיר חייב בתשלום המ.ע.מ. (חשבונית עצמית)
מלכ"ר / מוסד כספי	יש עסקה (אקראי) השוכר חייב בתשלום מ.ע.מ. (עסקת אקראי)

 

יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה לצורך השכרתה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה תהיה פטורה ממ.ע.מ. (אין לקזז מ.ע.מ. תשומות הנכלל בעסקה פטורה ממס).

 

הערות:

(1)     כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.

(2)     עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.

=  "גם לאחר שנת 2012 ניתן למכור דירת מגורים מזכה בפטור ממס כל ארבע שנים"

      ביום 23 ביולי 2012 פורסם ברשומות חוק מס הכנסה (פטור ממס לקופות גמל על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירות מגורים לטווח ארוך), התשע"ב-2012.

       

        במסגרת החוק, בין היתר, בוטלה הוראת השעה בסעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 אשר קבעה כי בתקופה שמיום 1 בינואר 2013 ועד ליום 1 בינואר 2021 יהא ניתן למכור "דירת מגורים מזכה" רק אם חלפו 8 שנים מהמועד שבו נמכרה הדירה האחרונה בפטור ממס, ולפיכך אף לאחר שנת 2013 יהא ניתן למכור "דירת מגורים מזכה" בפטור ממס לאחר 4 שנים מהמועד שבו נמכרה הדירה האחרונה בפטור ממס.

g        הפסדים וקיזוזם

=  ניצול הפסדים עיסקיים והפסדי הון – להקטנת המס

א.         הפסד מפעילות עסקית:

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

 

ב.     הפסד הון ההופך להוצאה שוטפת:

        כאשר נוצר הפסד הון ממכירת ציוד או רכב ניתן לרכוש ציוד חילופי באותה שנת מס בכדי להנות מהאפשרות המפורטת בסעיף 27 לפקודה (ניכוי התיישנות) ולהפוך את הפסד ההון להוצאה שוטפת. המשמעות של הטבה זו רבה, כאשר ההפסד מקטין את ההכנסה הרגילה באותה שנה לעומת הפסד הון אחר הניתן לקיזוז רק כנגד רווחי הון. כדי להנות מהטבה זו יש לרכוש ציוד חדש שעלותו אינה נמוכה מהעלות המופחתת של הנכס שנמכר. 

 

ג.     הקדמה של הכנסה פסיבית כדי לקזזה מול הפסד מעסק השנה

        במידה ובשנת המס נגרם הפסד מעסק ומאידך צפויות הכנסות "פסיביות" בשנים הבאות (כגון: מדמי שכירות או תמלוגים), לא יהיה ניתן בשנים הבאות לקזז את ההפסד מאותן הכנסות פסיביות, לכן, מומלץ לגבות הכנסות פסיביות אלה  עוד השנה על מנת לקזזן השנה מול ההפסד שנוצר השנה.

            ד.         הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.

 

ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

 

ו.  קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

 

ז.  חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:

כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי  השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל ההטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.

 

 

א)         הפסדים ממכירה של ניירות ערך (הפסד שמומש) ניתנים לקיזוז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין וגם מהכנסה מדיבידנד.

 

ב)          ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%.

       

 

ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. נראה להלן, שככל שההפסד "יקר" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק)  ניטה לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "נחות" יותר. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.

להלן דירוג סוגי ההפסדים:

הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).

 הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק)

הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).

 

הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).

 

הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).

 

הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).

 

הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).

 

הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).

 

g   הטבות מס בשל חסכון סוציאלי – ניכויים וזיכויים

1.          כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים (אין יותר קופה לתגמולים).

 

2.          "הכנסה מזכה" – מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של      102,000 ש"ח לשכיר ו- 204,000 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).

        

         למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 102,000 והשלמה לגבי    הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 204,000 לבין הכנסתו כשכיר.

 

3.          עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 16,549 ש"ח בקופת גמל לקצבה.

         לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות  -  204,000 ש"ח.

         לעומת תקרת הכנסה של 142,800 ש"ח לגבי עמית יחיד – שאינו     "מוטב" (ראה גם הערה 6).

 

4.          עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב.

 

5.          למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 408,000 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 408,000 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.

 

ההפקדות הנדרשות כדי להיות "עמית מוטב" יכולות להעשות לחשבון של הנישום עצמו או בן זוגו או ילדיו עד גיל 18.

 

 

        הפקדה מומלצת לקופת גמל לעמית מוטב (עצמאי) – ראה הערות בעמוד הבא

ההטבה	% מהכנסה מזכה	הפקדה שנתית מכסימלית        ש"ח     (1)	הערות		הכנסה מזכה (3)	ש"ח
ניכוי	7.5%	15,300	לקופ"ג לקצבה		עמית יחיד (4)	142,800
ניכוי נוסף	3.5%	7,140	לקופ"ג או לביטוח אובדן כושר
סה"כ ניכוי	11%	22,440			עמית מוטב (5)	204,000
זיכוי (35%  מסכום ההפקדה)	5%	10,200	לביטוח חיים או קופ"ג		עמית שכיר ו/או שכיר+עצמאי (6)	102,000
סה"כ הפקדה מומלצת שנתית	16%	32,640 (2)	לעמית מוטב
חסכון במס	-	14,341	ניכוי וזיכוי במס שולי מכסימלי

 

 

(1)      הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 204,000 ש"ח.   להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.

(2)      הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).

(3)      הכנסה מזכה  - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.

(4)               עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב  (ראה שורה הבאה)

(5)      עמית מוטב  -  שהפקיד לפחות 16,549 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.

(6)     שכיר + עצמאי  -  בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או   לפי חישוב חלופי:

ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 34,000 ש"ח = A.

הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,500 = B.

הכנסה מזכה = (A - B)  אך לא יותר מ- 102,000 לשנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

	% מההכנסה	ש"ח לשנה	הערות
מכסימום	7	17,850	7% x 255,000

 

 

  * יש להפחית מסכום זה הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.

 

 

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר  – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

 

 

 

 

 

 

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

 

 

= זיכוי ממס בשל תמיכה כספית בקרוב משפחה נטול יכולת וילדים עם ליקויי למידה

א.     יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא יינתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

 

ב.     רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

=  זיכוי ממס בשל הוצאות החזקת קרוב במוסד סיעודי

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 240,000ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 150,000 ש"ח.

 

לכן מומלץ שהתשלום למוסד יבוצע מחשבון בן המשפחה התובע את הזיכוי (ללא קשר למתנות כספיות והעברות שהוא מקבל מנטול היכולת).

 

 

=  זיכוי בשל תרומות למוסדות מוכרים

        סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות  מוכרים בסכום כולל העולה על 180 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,000,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות החל, כלומר – 25% בשנת 2012.

 

        סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.

 

=  ניכוי בגין השקעת יחיד במניות חברות מו"פ

        במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 – 2012 תיקוני חקיקה נקבעה הוראת שעה לעידוד התעשייה עתירת הידע, אשר כוללת סעיפים המעניקים הקלות מס. אחד מהם מתייחס להשקעה במניות חברות מו"פ. בהתאם לחוק, סכום השקעה מזכה במניות חברת מטרה, עד לסכום ההשקעה המירבי (סכום מצטבר של 5 מליון ₪) יותר ליחיד כניכוי מכלל הכנסתו בשנת המס במשך תקופת ההטבה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שנקבעו בחוק.

       

 

g    ביטוח לאומי

        ב- 1.1.2012 הוקטנה תקרת התשלומים לביטוח הלאומי. תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח הינה כ- 41,850 ש"ח לחודש, סכום נמוך משמעותית מהתקרה הקודמת (מעל 73 אש"ח לחודש).

 

נזכיר כי, החל משנת 2008 מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות פסיביות העולות על 25% מהשכר הממוצע במשק (2,125 ₪ לחודש בשנת 2012) ואינן פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי.

 

        לפיכך, מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות משכר דירקטורים, תמלוגים, דמי שכירות מעסקים, הכנסות חברות בית וחברות משפחתיות המיוחסות לנישום וכד'.

 

        פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות מריבית ומדיבידנד המחויבות בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל המחויבות בשיעור מס מוגבל והכנסות פסיביות שפטורות ממס לפי הפקודה.

=   חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.

 

 

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

 

 

הערה חשובה:

 

 

 

 

 

על פי חוק הביטוח הלאומי, המבחן של היקף העבודה המחייב בתשלום דמי ביטוח לא נמדד רק לפי שעות העבודה בשבוע, (12 שעות לפחות) אלא גם לפי גובה ההכנסה המושגת מעבודה זו (מבחנים חלופיים). כתוצאה מכך,

חייבים לשלם ביטוח לאומי גם העצמאים "הקטנים".

=  תכנון מס - הקטנת התשלומים לביטוח לאומי

להלן פעולות, שיש לשקול, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:

א.         הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

 

ב.         לייחס הכנסות פסיביות כגון שכר דירה וריבית, לבת הזוג שהיא "עקרת בית". כידוע אישה נשואה שאינה עובדת, שבן זוגה משלם דמי ביטוח לאומי – פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה הפסיביות  (כגון שכר דירה) בכל סכום שהוא.

 

ג.           לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ד.         להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

 

ה.         אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

 

ו.           כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

 

=  חלוקת הכנסות לעניין ביטוח לאומי בין בני זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאינו חברה

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).

 

יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.

 

בני זוג שמעוניינים לשנות את יחס החלוקה הקיים או לקבוע יחס חלוקה שונה מ- 2/3 לבעל ו- 1/3 לאישה, חייבים להצהיר על כל למוסד לביטוח לאומי עד 30 באפריל 2013.

 

 

 

 

  חשיבותה של הצהרת מבוטח למוסד לביטוח לאומי

לאחרונה ניתן בבית הדין הארצי לעבודה  פסק דין (עב"ל 511/09) בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם בשנת 2003 מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותיו הצפויות  ואשר לא עודכנה על ידו והיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.

 

לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו כעצמאי, אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה.

 

        בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה לשנת 2002 ממס הכנסה.

        בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    מערכת הנה"ח – "כפולה" או "חד צידית"

   ניהול החשבונות שיידרש בשנה הבאה

בהתאם להוראות ניהול פנקסים של מס הכנסה ומע"מ – נקבעו קריטריונים, המבוססים בעיקר על המחזור העסקי ומספר המועסקים, הקובעים את שיטת ניהול החשבונות הנדרשת בשנה הבאה.  גידול במחזור בשנת 2012 יחייב את ניהול הספרים בשנת 2013 בשיטה הכפולה (למי שניהל קודם בשיטה החד-צידית).

 

המחזור מוגדר בהוראות מס הכנסה. "סכום המכירות וסכום התמורה בעד שירותים – לרבות מסים עקיפים, בשנת המס הקודמת או בשנת המס האחרונה שלגביה נערכת שומה סופית (להלן – "השנה הקובעת"), והכל לפי הסכום הגבוה, כשהוא מוכפל ב- 12 ומחולק למספר חודשי פעילות העסק בשנת המס הקודמת או בשנה הקובעת, לפי העניין".

 

מומלץ לבדוק בעוד מועד את הקריטריונים הרלוונטיים לסוג הענף שבו פועל העסק ולבחון באיזו מידה שינוי כלשהו השנה, יגרום בשנה הבאה דרישות נוספות באופן ניהול הספרים (ניהול "כפולה")  – דבר שיוסיף, כמובן, עלויות לניהול  החשבונות.

=     שמירת מערכת החשבונות

יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.

 

מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.

 

האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחדים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.

 

=       חובת הדיווח על תכנוני מס

ביום 25.12.2006 פורסמו תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 וכן תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 הכוללות פעולות החייבות בדיווח במסגרת הדוח השנתי לרשות המסים או הדוח התקופתי למס ערך מוסף. נציין כי מעבר לחובת הדיווח האמורה, נישום שביצע תכנון מס כאמור ואשר יימצא לגביו בסופו של יום כי תכנון מס זה הביא להפחתת מס בלתי מוצדקת, אזי למנהל רשות המסים או לפקיד השומה תהיה הסמכות להטיל עליו קנס כאמור בסעיף 191 לפקודת מס הכנסה.

 

להלן הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס הכנסה, לרבות מועד הדיווח הנדרש בגינן:

א.      תשלום לקרוב בסכום כולל של 2 מיליון ₪ לפחות בשנת מס בשל ניהול, אם בעקבות התשלום פחת סכום המס שהיה משתלם על התשלום האמור אלמלא הועבר לקרוב, כיוון שלקרוב הפסד הניתן לקיזוז, או ששיעורי המס החלים על הקרוב נמוכים יותר, או שההכנסה בידי הקרוב פטורה ממס או איננה חייבת במס בישראל או שהתשלום כלל אינו מהווה הכנסה בידי הקרוב; לעניין זה, תשלום לרבות אם לא שולם בפועל אך נדרש כניכוי בחישוב ההכנסה. יש לדווח בגין כך בשנת התשלום.

 

ב.      מכירת נכס לקרוב שנוצר בה הפסד בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות, שקוזז כולו או חלקו בשנת המכירה או בתוך 24 חודשים שלאחר תום שנת המכירה. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

 

ג.        מכירת נכס לאחר כשהנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס מאת קרוב, המוכר מכר את הנכס לאחר בתוך 3 שנים מיום שהגיע לידיו או מיום שנעשה זכאי לו, לפי המוקדם ובמכירה נוצר הפסד ניתן לקיזוז בסכום של 2 מיליון ש"ח לפחות. על המוכר לדווח על פעולה זו בשנת המכירה.

 

ד.      מכירת נכס לאחר כאמור בסעי ג' לעיל, אלא שבמכירה לא נוצר הפסד אלא רווח אשר קוזז כנגד הפסד שהיה למוכר בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

 

ה.      מחילת חוב לקרוב על ידי חבר בני אדם בסכום של מיליון ש"ח לפחות, ובשל המחילה פחת סכום המס שהיה משתלם אלמלא המחילה. נדרש דיווח בשנת המחילה.

 

 

ו.        פרעון חוב של יחיד בעל מניות מהותי בחבר בני אדם לחבר בסכום של מיליון ש"ח לפחות, ברבעון האחרון של שנת מס, ובלבד שברבעון הראשון של שנת המס העוקבת גדל סכום החוב של אותו בעל מניות מהותי (כאמור בסעיף 88 לפקודה אך מחזיק 25% במקום 10% ולמעט מחזיק במניות סחירות. להלן: "בעל מניות מהותי") או של קרובו, לחבר, בשיעור שלא יפחת מ- 25% מסכום החוב שנפרע כאמור.  על היחיד והחברה לדווח על פעולה זו בשנת המס העוקבת לשנת הפרעון.

 

ז.       רכישת אמצעי שליטה בחבר בני אדם בהתקיים כל אלה במשך תקופה של 12 חודשים: לרוכש או לקרובו הומחתה זכותו של אחר כלפי חבר בני האדם, ההתחייבות של חבר בני האדם לאחר שולמה שלא במלואה  על ידי רוכש אמצעי השליטה או על ידי מוכר אמצעי השליטה, לחבר בני האדם נוצר חוב כלפי רוכש אמצעי השליטה הנובע מהזכות שהומחתה, וזאת בסכום העולה על סכום ההתחייבות ששולמה כאמור. יש לכלול בדיווח לשנת המס בה נרכשו אמצעי  השליטה ובשנת המס בה פרעה החברה את חובה.

 

ח.      רכישת אמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות בחבר בני אדם, לרבות רכישה בשיעורים, במשך 24 חודשים רצופים, כאשר לחבר בני האדם הפסד הניתן לקיזוז עד לתום תקופת הרכישה בסכום של 3 מיליון ₪ לפחות. יש לדווח פעולה זו בשנה בה הושלמה רכישת 50% מאמצעי השליטה.

 

ט.      רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שאינה מדינה גומלת ששיעור המס בה נמוך מ- 20%, וכן קבלת תקבולים בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס בידי בעל מניות מהותי מאותו חבר בני אדם. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או  בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

י.        רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שלמדינת ישראל יש עימה אמנה למניעת כפל מסים, שמרבית נכסיו בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החברה בישראל; וכן קבלת תקבולים מאותו חבר בני אדם בידי בעל מניות מהותי בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

 

יא.   תשלום מחברה משפחתית לנישום שנדרש על ידה כהוצאה בשנת המס ואשר יצר באותה שנת מס לנישום המייצג הפסד בסכום שלא פחת מ- 500,000 ש"ח. יש לדווח בשנת המס בה נוצר ההפסד.

 

יב.    התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן שירותי בניה או שירותי מימון לבניה, כשהתמורה להם, כולה או חלקה, מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות הן על ידי נותן השירות והן על ידי בעל המקרקעין.

 

יג.     התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם  מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות.

 

 

 

 

 

 

            להלן הפעולות החייבות בדיווח בדוח התקופתי מהיבט מס ערך מוסף:

 

א.      התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. פעולה זו תדווח הן על ידי בעל הזכות והן על ידי הגורם המארגן.

 

ב.      החזקה, במישרין או בעקיפין, של מלכ"ר או מוסד כספי, באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בעוסק, בשיעור של 75% לפחות. במידה והעוסק מוחזק על ידי יותר ממלכ"ר אחד או מוסד כספי אחד, ימנה שיעור ההחזקה של כל אחד מן המחזיקים האמורים במאוחד. פעולה כאמור תדווח הן על ידי המחזיק  והן על ידי העוסק.

           

לא כל פעולה הכלולה ברשימה הינה תכנון מס שאינו לגיטימי, אלא תכנון שיש להציגו בנפרד. מרבית התכנונים מתייחסים לפעולות בין "צדדים קשורים" אשר בעקבותיהן נוצרה הפחתת מס.  הרשימה יוצרת חובת דיווח מפורטת ונפרדת, כאשר ננקט אחד מתכנוני המס הרשומים בה והמשמעות היא  שאי הדיווח, כאמור, מהווה עבירה פלילית, גם אם התכנון עצמו הוא לגיטימי.