תפעול העסק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בארבעה תחומים:

א. הגבלת אחריותם של בעלי המניות - בעלי העסק אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו' (עקרון הערבות המוגבלת),למעט כלפי נושים שקיבלו מבעלי העסק ערבות אישית – ורק במקרים האלה.

 

ב.  יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

ג. תדמית – לחברה יש תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'. (שהרי עסקים גדולים תמיד מאוגדים כחברה..).

 

 ד. המשכיות – החברה ממשיכה להתקיים גם בפרישה (או מות חו"ח) של שותף לעומת שותפות או עקב יחיד שמפסיקים להתקיים במות אחד השותפים.

 

להלן - נסקור את היתרונות העיקריים:

 

הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון עיסקי חשוב של הגבלת האחריות של בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית  וכו' (למעט מקרים בהם הם חתמו על ערבות אישית).

 

 

חברה מתחייבת במס חברות בשעור 25% לעומת 48% מס מקסימלי ליחיד.

שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד בעל שליטה הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).

אם הדיבידנד מחולק לחברה אחרת ("חברת אם") יהיה שעור המס על הדיבידנד – אפס. לפיכך נוהגים בעלי חברות להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (במקום אחזקה ישירה על ידי היחיד). במצב זה ניתן למשוך את הרווחים מהחברות הפעילות לחברת האחזקות ללא תשלום מס ואת הכסף להשקיע במסגרת חברת האחזקות או למשוך חלק ממנו כדיבידנד ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

       

l      תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך של החברה מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות שכן החברה יכולה להפנות חלק גדול יותר מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת הרבה פחות מכך – ביחיד, המשלם גם מס הכנסה וגם בטוח לאומי ויכול להשקיע  רק את הנטו.

 

חברה יכולה להשקיע 75% מהכנסתה ברוטו לעומת יחיד המשלם מס שולי בשעור 48% שיכול להשקיע הרבה פחות מאותה הכנסה.

 

את ההפרש המשמעותי הזה ניתן להשקיע בנכסים (שימומנו מהחסכון במסים) אשר יניבו לחברה הכנסות נוספות. למשל בכסף הנחסך – ניתן לשלם החזרי משכנתא על נכס שהחברה תקנה ואשר יניב לה הכנסות נוספות באופן מיידי.

 

l   יתרונות מיסוי נוספים לפעילות כחברה בע"מ

®  חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה), שימשוך אותם בסיום העבודה (תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה).

®   בעת העברת העסק לחברה נוצרת בדרך כלל הלוואה שהחברה חייבת לבעל המניות (כאשר העסק המועבר נמצא במצב של הון חיובי). הלוואה זו יכולה לשמש למשיכות של בעל החברה שאינן חייבות במס (החזר הלוואה), במקביל יסתפק בעל החברה במשכורת נמוכה וישלם מיסים נמוכים.

®  משיכת הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות בעלים של בעל המניות לעסק. (הפרשי הצמדה למדד או לשער מט"ח).

®   הוצאות לא מוכרות גורמות בחברה "לנזק מס" נמוך בהרבה מהנזק הנגרם אצל יחיד.

® כאשר מדובר בעסק חדש שבו צפוי הפסד, קיימת אפשרות לקבל מעמד של "חברה משפחתית", הנותנת את היתרונות של חברה בע"מ (אחריות מוגבלת וכו') יחד עם האפשרות להעביר הפסדי החברה לבעלי המניות (לצרכי מס) אשר יקזז את ההפסד המשוייך אליו כנגד הכנסותיו ממקורות אחרים ולא ישלם מס על הכנסות אלה. מעבר למעמד של חברה משפחתית רצוי גם כשהחברה עומדת לממש נכס ברווח הון משמעותי ורוצים להנות מהמס הנמוך יותר של יחיד (כולל משיכת רווח "הביתה") – בעניין זה ראה הרחבה בהמשך החוברת.

® ניצול הפסדים שנצברו בחברה אפשרי גם אם בעל העסק נפטר חו"ח. (המשכיות), לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.

® בפסילת ספרי החשבונות על ידי מס הכנסה או "במשבר" אחר, ניתן להעביר את הפעילות לחברה חדשה.

®  קבלת הטבות מס ומענקים הניתנים לחברה שאושרה כבעלת "מפעל  מאושר" ו"מפעל מועדף".

®  קבלת הטבות הניתנות "לחברה תעשייתית" על פי חוק עידוד התעשייה.

 

®  אפשרות להמשכיות העסק גם לאחר פרישתו או מותו חו"ח של אחד מבעלי העסק.

®  תדמית טובה יותר בקשרים עם גורמי חוץ. (מקובל שעסקים רציניים פועלים כחברה בע"מ).

®  גמישות בהעברת העסק לבני משפחה ובצרוף שותפים נוספים.

®  אפשרות לתגמול העובדים במניות ואופציות למניות.

®  אפשרות לפיצול העסקים לכמה חברות באותה קבוצה.

®  אפשרות לניהול העסק ללא חשיפת זהות הבעלים האמיתיים שלו. (המניות יוחזקו בנאמנות).

עד לאחרונה, תשלומים של חברה שהיא "חברת מעטים" (שבשליטת עד חמישה בני אדם), עבור "תנאים סוציאליים" של בעל שליטה בחברה היו מוגבלים לסכום של 11,950 ₪  לשנה.

 

סכום זה כלל את חלק המעביד לפיצויים ולתגמולים, וזאת לעומת הפרשות החברה  לשכיר "רגיל" שעבורו החברה יכלה להפקיד גם לתגמולים וגם לפיצויים לפי האחוזים הרגילים.

 

על פי התיקון לחוק שעבר לאחרונה, תוכר לחברה הוצאה בגין הפקדות לתגמולים (למטרת קצבה) לבעלי שליטה העובדים בחברה, באותו אופן שהיא מכירה הוצאות כנ"ל בקשר לשכירים אחרים (כלומר עד 7.5% מהשכר עד לתקרה של משכורת בסך 34,476 ₪ ( ה- 7.5%-כולל התשלום לבטוח אובדן כושר עבודה).

 

בנוסף לכך תוכל החברה לנכות כהוצאה מוכרת, הפקדה לפיצויים עבור בעל השליטה (מרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה) עד 11,950 ₪ לשנה (לפי 8.33% משכרו ברוטו).

 

החל משנת 2012 (רטרואקטיבית מינואר), יש לשקול את האפשרות לשנות את הפרשות החברה לבעלי השליטה שלה באופן שיופקדו כספים על ידי החברה עבור בעל השליטה גם לקצבה וגם לפיצויים  -וההוצאה תהיה מוכרת לחברה ללא זקיפת "שווי" לבעל השליטה.

 

 

 בעלי השליטה

 

כל פעולה עסקית/מסחרית בין החברה לבעלי השליטה שלה (תשלום דמי שכירות, דמי ניהול, מתן הלוואות וכו') חייבת להתבסס על מסמכים כגון: הסכמים, פרוטוקולים וכו'.

 

ככל שיהיו יותר מסמכים מבססים, כך יקשה על שלטונות המס לטעון שהפעולה הינה פעולה מלאכותית שפקיד השומה רשאי להתעלם ממנה.

 

l      משכורת לבעלי השליטה - גם בחברה מפסידה

כדאי לדווח על משכורות לבעלי שליטה גם בחברה הנמצאת בהפסדים  וזאת עד לניצול מדרגות המס הנמוכות (וניצול הניכויים והזיכויים) של בעלי השליטה, שכן הטבות אלה אינן עוברות משנה לשנה. מאידך, הוצאות המשכורת יגרמו להגדלת הפסדי החברה, אשר יועברו לשנים הבאות.

 

l      הפקדה בקופת גמל לפיצויים עבור בעלי השליטה

ניתן להפקיד בקופת גמל לפיצויים עבור בעל שליטה עד סכום תקרה שנתית אשר עומדת בשנת 2012 על 11,950 ש"ח (8.33% מהשכר השנתי ברוטו).

 

l   הפקדה בקופת גמל לקצבה (פנסיה) עבור בעלי השליטה

        ניתן להפקיד עד 7.5% מהמשכורת ברוטו שאינה עולה על 34,476 ש"ח לחודש.

        אם החברה משלמת עבור בטוח אובדן כושר עבודה לבעלי השליטה יש להפחית הפרשה זו מההפרשה לקצבה. למשל: אם התשלום לאובדן כושר הוא 2% מהשכר, ההפרשה לקצבה תהיה רק 5.5% (7.5-2).

 

l      קרן השתלמות לבעלי שליטה

החברה רשאית להפקיד עבור בעל השליטה בקרן השתלמות (לשכירים) את חלק המעביד עד 7.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח לשנה – הפקדה מוכרת מכסימלית בקרן ההשתלמות 14,140 ש"ח לשנה.

 

התרת ההוצאה מותנית בהפקדות חודשיות רצופות, ובתשלום מקביל של בעל השליטה לפי 1/3 מסכום ההפקדות של החברה. (החברה 7.5% מהמשכורת ובעל השליטה 2.5% מהמשכורת).

 

l   דמי ניהול לבעל השליטה (כולל לחברה המנהלת חברה אחרת)

1.          יש להוכיח ששירותי הניהול ניתנו בפועל (פס"ד רוממה, ע"א 6743/03).

2.          מותר לקבוע שדמי הניהול יהיו כ- % מהמחזור או מהרווח.

3.          חובה לערוך הסכם בכתב בין הצדדים הקובע את השירות שיתן בעל השליטה ואת סכום דמי הניהול (פס"ד שיר לביא בניה  ופיתוח בע"מ, עמ"ה 551/05).

4.          הסכום של דמי הניהול צריך להיות סביר לעומת שירותי הניהול שניתנו.

5.          יש להקפיד על תשלום סדיר בפועל של דמי הניהול במהלך השנה. (זיכוי בסוף שנה מצביע על מלאכותיות)

חובה לבסס את כל ההליך במסמכים במיוחד כאשר התשלום בגין דמי ניהול מבוצע מחברה מרוויחה לחברה מפסידה, שכן במקרה זה עלולה לבוא טענה שדמי הניהול הינם תכנון מס להעברת חלק מההפסד של החברה המפסידה אל החברה המרוויחה.

 

 

סוף שנת המס הינו מועד מתאים לשקול חלוקת דיבידנד. יחידים בעלי שליטה   המקבלים דיבידנד מהחברה בשליטתם מתחייבים במס בשעור 30%. דיבידנד אינו חייב בדמי בטוח לאומי ומס בריאות.

 

חברות ישראליות (למעט חברות משפחתיות) אינן משלמות מס על קבלת דיבידנד מחברה ישראלית אחרת. מסיבה זו כדאי להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (ולא באופן ישיר) ולקבל את הרווחים של החברה הפעילה כדיבידנד לחברת האחזקות - ללא מס.

 

נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, דחה את העתירה לדיון מחודש בסוגיה בנוגע לחישוב מס נפרד של המס לבני זוג העובדים בעסק משותף.

 

כזכור, נקבע בבית המשפט העליון בפסק דין מלכיאלי ואחרים, כי בני זוג העובדים בעסק משותף או בחברה בשליטת אחד מהם (או שניהם), יחוייבו להגיש את הדוח שלהם בחישוב מס מאוחד (כאילו רק אחד מהם הרוויח את כל ההכנסה).

פס"ד זה הווה הפתעה, כי עמד בסתירה לפסיקה קודמת (פס"ד קלס ושקורי) שדווקא התירה את החישוב הנפרד, ולכן הוגשה עתירה לדיון נוסף בעליון, שכאמור נדחתה.

 

בכך עומד בתוקפו פסק הדין מלכיאלי כפסק דין סופי של ביהמ"ש העליון שקובע, שלא יותר החישוב הנפרד, גם במקרה שבני הזוג מוכיחים שהכנסתם הנפרדת מהעסק/ מהחברה, אינה כלל כוונה לתכנון מס, וגם במקרים בהם עבודת שני בני הזוג הכרחית ומשכורתם סבירה וכלכלית.

 

כמובן שתוצאת המס לפי "חישוב מאוחד" (כפי שקובע פסק הדין) הינה גבוהה בעשרות אלפי שקלים לשנה לעומת המס לפי "חישוב נפרד".

 

 החל משנת 2012 יתרת חובה של בעלי השליטה מחייבת בריבית רעיונית שנתית לא צמודה בשיעור של 6.24% לשנה (ללא הצמדה למדד).  

 

יתרות חובה של בעלי שליטה עלולות להיחשב כמשיכת דיבידנד החייבת במס וזאת במיוחד כאשר היתרות "עומדות" ללא פרעון. כדי להימנע מ"תאונת מס" זו, יש לוודא שההלוואה שלקח בעל השליטה מלווה במסמכים (הסכם הלוואה ופרוטוקול).

 

l    מי שמשך דיבידנד בשיעור מס מופחת של 12%- חייב    לבדוק את השכר בשנת 2012

        כל מי שמשך בשנים 2009 – 2010  דיבידנד מועדף שמוסה בשיעור של 12% בלבד,  חייב  לבדוק את עמידתו בדרישה כי בכל אחת מהשנים 2009 עד 2012, לא יפחת הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו לו על ידי החברה, מממוצע סכום התשלומים הללו, ששולמו לו על ידי החברה, בשנות המס 2007 ו- 2008. בחינת ממוצע ההכנסות נעשית מידי שנה בנפרד וכל סטייה ממנו פוסלת לכאורה את כל הזכאות.

        סעיף זה 3 (י)  קובע את אופן המיסוי של הלוואות "מוזלות" וקובע כי יחיד או  חברה שנתנו הלוואה שנרשמה בספרים (המנוהלים לפי שיטת החשבונאות הכפולה) ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור  שנקבע בתקנות מס הכנסה (שיעור הריבית שנקבע לשנת 22012הוא 4.68%) יהיה חייב במס על הפרש הריבית גם אם לא קיבל אותה בפועל (ריבית רעיונית). נקבע כי הוראות הסעיף יחולו רק במקרה שבו מתקיימים "יחסים מיוחדים" בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה. ("יחסים מיוחדים" כגון יחסים שבין חברות קשורות, אדם לקרובו, החזקה, במישרין או בעקיפין, ב- 5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה ביום אחד לפחות בשנת המס של צד אחד להלוואה במשנהו וכד').

 

        הסעיף אינו חל בגין הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, שנתנה חברה לחברה בהשליטתה, כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק.

 

     לפיכך, כאשר חברה נותנת הלוואה לחברה קשורה, ללא ריבית או בריבית נמוכה והיא אינה  רוצה להתחייב במס בגין הכנסה מריבית רעיונית, עליה לסווג את ההלוואה כשטר הון, העומד בתנאים שפורטו לעיל.

 

 

 

 

        חברה שצברה הפסדים לצרכי מס ואשר שינתה את פעילותה והחלה לצבור רווחים עשוייה לא להתחייב במס עד לגובה ההפסד הנצבר. פס"ד של בית המשפט העליון (בענין רובינשטיין ע"א 3415/97) פסל פעולה שבה נרכשה חברה ליבוא דגי נוי אשר היו לה הפסדים ניכרים ואשר הופעלה בפעילות חדשה  ורווחית של עבודות בניה (ללא תשלום מס עקב ההפסדים מהפעילות הקודמת). לאור פס"ד זה יש לתכנן את המהלך באופן זהיר תוך כדי שמירה על הכללים הבאים: 

1)     המשכיות באותו ענף - עדיף שהפעילות הרווחית המוכנסת לחברה המפסידה תהיה כמה שיותר קרובה לענף העסקי בו פעלה החברה לפני החלפת בעלי המניות.

 

2)     שינוי בעלי מניות - רצוי שלפחות חלק מבעלי המניות הקודמים ימשיכו להחזיק במניות החברה.

 

3)          פעילות חדשה - עדיף להכניס פעילות חדשה לחברה המפסידה ולא להעביר פעילות קיימת מחברה אחרת.

 

4)          הגיון כלכלי - יש להוכיח כי רכישת המניות מבעלי המניות הקודמים אינה עסקה מלאכותית שכל מטרתה רק חסכון במס, אלא שהעסקה מייצגת גם אינטרסים כלכליים נוספים.

 

5)          עובדים - רצוי לקלוט עובדים חדשים בחברה.

6)          נכסים נוספים מלבד ההפסד

יש להראות שיש לחברה המפסידה נכסים נוספים מלבד ההפסד הנצבר (כגון: ידע, מוניטין, שם עסק וכו').

בפסק דין  בביהמ"ש העליון בעניין "בן ארי" (ע"א 7387/06) נקבע שבעל מניות שרכש את המניות של שאר השותפים בחברה שיש לה הפסדים צבורים והמשיך להפעילה בפעילות חדשה, רשאי לקזז חלק  מההפסד הנצבר לפי % המניות שלו בחברה המפסידה לפני הוצאת בעלי המניות האחרים.

 

 

        כאשר מתבצעות עסקאות בין צדדים קשורים או חברות קשורות (למשל חברת אם עם חברת בת)  כגון: דמי ניהול, הנחות, מכירה/קנייה של מוצרים וכו', יש להראות כי לכל  עיסקה כזו יש בסיס כלכלי. פקיד השומה יבדוק עסקאות אלה ביתר דקדקנות. יש לתת באור מיוחד במאזן לגבי העסקאות הללו.

        כמובן שיש למסד את היחסים העסקיים בהסכמים כתובים מראש תוך שמירה       על עקביות בסכום עלות השירותים והמוצרים הנמכרים מחברה לחברה.

ביום  13.6.2007 הנחה היועץ המשפטי הקודם של רשות המסים את פקידי השומה (בניגוד להסדר שהיה קיים בעבר) כי כלי רכב שירכשו תאגידים החל מיום 1.9.2007, יחשבו לרכב התאגיד רק אם נרשם כך במשרדי רשות הרישוי.

 

מפקחי המס לא הקפידו למלא אחר ההנחיה הנ"ל. עמדתה הנחרצת של לשכת רואי חשבון בישראל, אשר גובתה בחוות דעת משפטית היתה כי הנחיה זו אינה משנה את המצב הקודם שבו היה ניתן לרשום את הרכב  ע"ש בעל השליטה.

 

בפרוטוקול ממפגש שנתקיים ביום 22.6.2011 בין חברי ועדת הקשר של לשכת רו"ח עם מס הכנסה לבין פקיד השומה תל אביב (3), שאושר לפרסום לחברי לשכת רואי חשבון בישראל נמסר כי "בניגוד להודעה קודמת של הרשות, המגמה כיום לאשר הסדר לפיו רכב שבבעלות החברה נרשם בנאמנות על שם מנהל"

 

השינוי מוסבר בין היתר בפסק דין שניתן בעניין המוסד לביטוח לאומי הקובע כי בעלות על רכב לעניין חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, אינה נקבעת בהכרח על פי הרישום במשרדי הרישוי.

n   מיסוי בינלאומי

        כאשר לחברה יש פעילות עסקית מהותית בחו"ל כדאי לשקול ביצוע אותה הפעילות בחברה זרה הרשומה בחו"ל במדינה שבה המס נמוך (לא למדינה עם מס אפס). את הרווח שנצבר בחברה הזרה אפשר להעביר לישראל באמצעות שימוש באמנות מס שישראל הינה צד להן וכך להפחית את המס הכולל החל על הרווח הן במדינת המקור והן בישראל.

 

        יש לזכור שכל פעולה שכזו תבחן על ידי פקיד השומה שיכול לטעון ל"מלאכותיות" שתפסול את העיסקה, לכן יש לתת לכל עיסקה טעם כלכלי סביר ולהימנע כמובן מהשתמטות ממס (לעומת המנעות חוקית ממס).

           

        החל משנת 2003 שונתה שיטת המיסוי הנהוגה בישראל מהשיטה הטריטוריאלית בעיקרה לשיטה הפרסונלית. דהיינו, תושבי ישראל, יחידים וחברות, חייבים במס על הכנסתם בכל העולם.

        תושבי חוץ מתחייבים במס בישראל, רק בגין הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל. (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

       

החל משנת 2007 נקבעו הנחיות בקשר לדווח על "מחירי העברה".

לעניין זה נא ראו סעיף  "חובת דיווח על מחירי העברה בעסקה בינלאומית." בהמשך החוברת.

 

נזכיר את חובת הנישום לתת גילוי מלא ומיוחד בדוח השנתי לגבי אחזקתו בחברות זרות וכן לדווח על "עסקה בינלאומית" – שנעשית בין צד ישראלי לצד בחו"ל כאשר יש ביניהם "יחסים מיוחדים".

        "תושבות חברה"

חברה זרה תתחייב במס בישראל על פי מבחן "השליטה והניהול" הבוחן האם השליטה על עסקי החברה וניהולה  מופעלים הלכה למעשה מישראל.

מומלץ לבעלי מניות תושבי ישראל המחזיקים בחברות זרות, ואשר מעורבים במידה זו או אחרת בניהולן או בשליטתן, לבחון את חשיפת המס בישראל לאור המבחן שתואר לעיל (ועל פי אמנות המס הרלוונטיות),ולברר דרכים להקטנת חשיפה זו.

 

=  חובת דיווח על "מחירי העברה" בעסקה בינלאומית

        סעיף 85 א לפקודה קובע כי בעסקה בינלאומית שבה מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים שבשלהם נקבעו מחיר העסקה ותנאיה, באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בעסקה בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, יש לדווח על העסקה בהתאם לתנאי השוק.

 

        תקנות מחירי העברה קובעות, לגבי עסקה בינלאומית שלא אושרה על ידי פקיד שומה כעסקה חד פעמית, שיש לקבוע האם עסקה כזו הינה בתנאי שוק, וזאת ע"י עריכת חקר תנאי שוק, אשר במסגרתו תושווה העסקה לעסקאות דומות. (לפי שיטות מסוימות המפורטות בתקנות).

 

        בהתאם לתקנות, יראו את העסקה כעסקה שנעשתה בתנאי שוק כל עוד לא חרגו תנאיה מטווח תוצאות מסוים של תנאי שוק. במידה וחרגו תנאי עסקה זו מהטווח המוגדר בתקנות, ישתנה מחיר העסקה אשר נעשתה בפועל למחיר אחר, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות, וכפועל יוצא יחויב הנישום במס בהתאם.

 

        במידה ומדובר בעסקה בינלאומית חד פעמית, אשר אושרה על ידי פקיד השומה ככזו, אין התקנות דורשות לבצע חקר תנאי שוק. והעסקה תדווח כאילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.

 

תקנות מחירי העברה מטילות על נישום שהיה צד לעסקה בינלאומית לדווח בדוח השנתי בטופס מיוחד כל שנה על ביצוע עסקה בינלאומית וכן את מחירה ותנאיה בפועל ומחירה ותנאיה בתנאי שוק. כמו כן, ולפי בקשתו של פקיד השומה, יגיש הנישום תוך 60 ימים, דוח המפרט את פרטי העסקה הבינלאומית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l      חברה נשלטת זרה (ח.נ.ז.) C.F.C. -  

חברה הרשומה בחו"ל – אך השליטה בה היא של תושבי ישראל. הכנסות פסיביות של חברה כזו תחשבנה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי השליטה הישראלים תוך כדי חיובם במס על הכנסה "רעיונית" זו. (גם אם ההכנסה לא חולקה להם בפועל).

 

        זקיפת ההכנסה הרעיונית תחול רק אם החברה הזרה חוייבה בחו"ל במס הנמוך מ- 20%.

 

סיווגה של  חברה זרה כ"חברה נשלטת זרה" מחייבת את בעלי השליטה בה להגיש דוח בישראל. כמו כן יש לצרף לדוח את טופס 150 ובו לפרט פרטים בקשר לחברה ובעלי הזכויות בה.

 

® העברת השליטה בחברה הזרה לבן משפחה המתגורר בחו"ל שניתן לראות  בו  כתושב חוץ.

 

® כניסת החברה כצד לעיסקה של קניה ומכירה כך שמחזורה יהיה גם ממסחר ולא רק מהכנסות פסיביות.

 

® הבאת ראיות לחיוב במס בחו"ל העולה על 20%.

 

 

     חברת משלח יד זרה (חמי"ז)

גם זה מושג חדש שנקבע בפקודה בינואר 2003 המטיל מיסוי על פעילות מקצועית בחו"ל במסגרת חברה זרה. מדובר על בעלי מקצוע כמו רו"ח, עו"ד, אנשי מחשבים, מרצים וכו' (רשימה סגורה) הנותנים שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה ומשאירים את ההכנסה בחברה בחו"ל. התיקון לחוק קובע שהכנסות כאלה ימוסו בישראל למרות שלא חולקו בפועל לבעלי המניות הישראלים (הכנסה רעיונית).

 

   שונות  

 

  תכנון מס ברכישת נכס מניב

 שמעון מעוניין לרכוש נכס מסחרי מניב בסכום של 10 מיליון ש"ח, שימומן כולו בהון עצמי.

 

 אם שמעון ירכוש את הנכס כיחיד, יהיה עליו לשלם מס הכנסה וגם דמי ביטוח לאומי, על הכנסתו החייבת מהשכרת הנכס, לאחר ניכוי הפחת,. לחילופין, שמעון יכול להקים חברה חדשה  שתהיה בבעלותו, ולה יעניק הלוואת בעלים צמודה למדד בסכום של 10 מיליון ש"ח. החברה החדשה תרכוש את הנכס המניב.

 

במקרה כזה תהא החברה החדשה רשאית לנכות לצורכי מס, נוסף על הפחת, גם את הפרשי המדד בגין הלוואת הבעלים שקיבלה משמעון, ואילו שמעון יהיה פטור מתשלום מס בגין הפרשי המדד.

 

 על פי שעורי האינפלציה השנתית, שהיו בשנים האחרונות, החברה החדשה לא תדווח על הכנסה חייבת במס לפחות בשנות ההשכרה הראשונות , (ואילו שמעון יהיה רשאי למשוך את דמי השכירות מקופת החברה החדשה ללא מס וללא ביטוח לאומי על חשבון החזר הלוואת הבעלים שנתן לחברה.

 

בעתיד, לכשיחליט שמעון לממש את הנכס, הוא יוכל להגדיר את החברה החדשה "חברה משפחתית" מהלך המחייב הודעה מראש, לפני תחילת שנת המס. במקרה כזה ידווח שמעון על השבח הריאלי ממימוש הנכס כיחיד (שיעור מס של 25% בלבד), ויוכל למשוך מקופת החברה את מלוא סכום רווח ההון לרבות הסכום האינפלציוני הפטור, ללא תשלום מס נוסף.

 

  PRE-RULING (החלטות מיסוי)

בסעיף 158 ב-ו לפקודה נקבע מוסד "החלטת מיסוי" (PRE-RULING) – הבא לצמצם את חוסר הוודאות מה תהיה עמדת רשויות המס לתכנון המס אותו רוצה הנישום לבצע וזאת, באמצעות ברור מראש של עמדת רשויות המס.

 

החלטת המיסוי מחייבת את רשות המס אלא אם נמצא כי לא נמסרו לה כל הפרטים או המסמכים הדרושים להחלטה, אם שונו הנסיבות הנוגעות להחלטה, או אם נמסר פרט כוזב, שגוי או מטעה. החלטת מיסוי בהסכם מחייבת גם את מגיש הבקשה לנהוג לפיה. על החלטת מיסוי ניתן לערער כחלק מערר על שומה.

 

בקשה להחלטות מיסוי ניתן להגיש לגבי נושאים הקשורים במס הכנסה, מס שבח מקרקעין ומס ערך מוסף. לגבי מס הכנסה ניתן להגיש בקשה גם לאחר ביצוע העיסקה ובלבד שתוגש לפני המועד החוקי להגשת הדוח, לגבי מע"מ ושבח מקרקעין יש להגיש בקשה לפני מועד ביצוע הפעולה.

 

 

 

  תשלום מקדמה על הוצאות "עודפות"

לקראת תום שנת המס יש לערוך חישוב של סכום ההוצאות הלא מוכרות - המכונות "הוצאות עודפות" שהוצאו במשך השנה ולשלם את המקדמה המתחייבת. ההוצאות העודפות הינן הוצאות שאינן מוכרות לניכוי לצרכי מס או שסכומן המוכר מוגבל בתקרה, הוצאות כאלה מחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.

 

המקדמה בשל הוצאות עודפות ניתנת לקיזוז מהמקדמות הרגילות, לכן חברה המשלמת מקדמות רגילות יכולה להגדיל את סכום המקדמות בשל הוצאות עודפות ולהקטין את המקדמות הרגילות.

 

המקדמות בשל הוצאות עודפות ניתנות לקיזוז מהמס השנתי שבו החברה חייבת באותה שנה ואם אין רווחים השנה, הן מועברות לקיזוז מהמס בשנים הבאות (צמוד למדד).

 

  שינוי לרעה בעמדת מס הכנסה לגבי חברות המציגות מאזן על בסיס מצטבר עם התאמה לצרכי מס, לשיטת המזומנים

רשות המסים פרסמה ביום 25.7.2012 הוראת ביצוע 8/2012 הקובעת כי  "כאשר על פי כללי חשבונאות מקובלים ערכה החברה דוח כספי חשבונאי על בסיס מצטבר, לא ניתן לשנות את בסיס הדיווח בדוח ההתאמה  לצרכי מס לבסיס מזומן". רטרואקטיבית לכל שנת המס 2012 ואילך.

משמעותה של הוראה זו, הינה הרחבת בסיס המס, על חברות שדווחו עד היום לצורכי מס על בסיס מזומן כגון: חברות שיווק, חברות ביטוח, חברות החזקה, חברות השקעות, חברות כוח  אדם, חברות עורכי דין, אדריכלים,  מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים וכל חברה שאין לה מלאי מסחרי.

 

לפי הוראת הביצוע החדשה ייאלצו חברות כנ"ל לדווח החל משנת 2012 רק בהתאם לבסיס מצטבר לפי כללי החשבונאות המקובלים בישראל החלים עליה – כלומר לשלם מס על חשבוניות העיסקה שהוצאו ללקוחות גם אם התמורה בגינן לא התקבלה עד סוף שנת המס.

 

בהוראת הביצוע אין הוראת מעבר, כלומר, תהיה חובה לדווח השנה גם על ההכנסות שנדחו בדוח ל- 2011 (כי טרם נגבו) וגם על ההכנסות של השנה הנוכחית לפי חשבונות החיוב על בסיס מצטבר.

 

במילים אחרות, חברה הנוהגת לגבות מלקוחותיה על בסיס שוטף + 90, תיאלץ לדווח השנה על הכנסות של 15 חודשים.

 

לקוחותינו שהוראה זו רלבנטית עבורם מתבקשים ליצור עמנו קשר כדי לדון בסוגיה ובדרכים להתגוננות מפניה.