ביום 1 באוגוסט 2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של מלכה כתב (להלן – המבוטחת), והכיר בה כעובדת עצמאית בעסק של בעלה אף שלא דווחה כך מעולם.

 

        רקע עובדתי

        המבוטחת עבדה כשכירה בשנים 1961 ועד 1992. לטענתה, בשנים 1980 ועד 2008, היא עבדה ביחד עם בעלה בעסק, אך הדיווח למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), נעשה על שם הבעל בלבד.

 

        ב- 2009 ביקשה לדווח על היותה עובדת עצמאית בעסק המשותף רטרואקטיבית כדי לזכות לקצבת זקנה עם תוספת ותק.

 

        המל"ל דחה את בקשתה בשל היעדר ראיות חד משמעיות על עבודה בפועל ובשל הזמן הרב שחלף, 29 שנים, מיום תחילת העבודה ועד ליום ההצהרה למל"ל, וטען כי יתכן ופעילותה בעסק המשותף היתה בגדר עזרה משפחתית מקובלת של אישה לבעלה בלבד, ולא כעובדת עצמאית.

 

        דיון והחלטה

        על פי גירסת המבוטחת ועדים מטעמה, כולל עדות רוה"ח  מדובר בעסק המספק שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר באמצעות 4 אוטובוסים, ונותן שירותי הסעות כקבלן משנה לחברות הסעות  אחרות.

        בשנת 1992 חדלה המבוטחת לעבוד כשכירה, והגדילה את היקף העבודה בעסק המשפחתי.

 

        המבוטחת ניהלה את העסק באופן שוטף (בעלה היה נהג) ועסקה בין היתר בקבלת הזמנות עבודה,  ניהול יומן עבודה, שימשה כסדרנית עבודה, עסקה בניהול ספרי החשבונות, הנפקת חשבוניות, גביית כספים ועוד. בתחילת פעילות העסק, המבוטחת אף שימשה גם כנהגת הסעות פעילה.

 

        למרות הזמן הרב שחלף  מאז תחילת עבודתה בעסק, קיבל ביה"ד את הצהרתה והכיר בה כעובדת עצמאית בעסק המשפחתי לפחות מיום שבו הפסיקה לעבוד כשכירה במקומות נוספים,  וקבע כי המל"ל יביא בחשבון תקופות עבודה אלו לעניין תקופות האכשרה לזכאות לקצבת הזקנה.

 

        שיקולים נוספים לכדאיות סיווג האישה כעובדת עצמאית בעסק משותף

       

        ככלל, חלוקת הכנסה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (כברירת מחדל), היא  2/3 לבעל ו- 1/3 לאישה (כשהבעל אינו שכיר במקום אחר).

 

        הכרה במבוטחת כעובדת עצמאית מקטינה את הכנסות הבעל ומעבירה הכנסות אלה לאישה.

 

        לכל אחד מבני הזוג: - תקרת הכנסה נפרדת, ומאידך – זכאות לשיעור דמי ביטוח מופחתים (אם האישה אינה עובדת כשכירה במקום אחר, בו זמנית).

 

        אם הבעל קיבל / יקבל גמלה מחליפת הכנסה,  כגון דמי פגיעה בעבודה וקצבאות נכות מעבודה,  זכויותיו  עלולות  להיפגע.

 

        סיווג האישה כעובדת עצמאית הופכת את מעמדה למבוטחת החייבת בדמי ביטוח גם על הכנסות פסיביות, אשר קודם לכן היו פטורות.

 

        נציין כי עמדת המל"ל הינה כי הכרה רטרואקטיבית לגבי עובד עצמאי, מתאפשרת לשנה השוטפת ולשנה שקדמה לה בלבד. למרות זאת, לעניין תביעת זקנה של אישה שעבדה בעסק עם בעלה, תוכר גם תקופה מוקדמת יותר (בכפוף להמצאת ראיות)  אך רק עד כדי השלמה לתקופת האכשרה המינימלית הנדרשת לקבלת קצבת זקנה.