בשנים קודמות היה קיים הסדר לפיו כלי רכב שנרכש ע"י תאגיד (נרכש מכספי התאגיד ורשום בספריו), יכול להרשם במשרד הרישוי על שמו של בעל המניות המשתמש ברכב, וזאת בנאמנות עבור התאגיד (כדי לא לפגוע במחיר הרכב בזמן המכירה).

       

        בהנחיה שפרסמה רשות המיסים, אושר הסדר זה ובתנאי שהחברה שלחה תצהיר לפקיד השומה.

 

        רשות המסים פרסמה הבהרה חדשה לפיה היא לא תכיר בהוצאות רכב בבעלות תאגיד, במידה והרכב לא נרשם על שם התאגיד במשרד הרישוי, וזאת בהסתמך על דברי ביה"ש העליון ב ע"א 5379/95 (סהר נגד בנק דיסקונט).

 

 

 

     בהתאם לחוות דעת משפטית שניתנה ללשכת רו"ח עמדה זו של רשויות המס אינה תואמת את דיני הקניין ואין כל מניעה להמשיך ולנהוג כבעבר.

 

     חברה הנוקטת בדרך זו של רישום כלי הרכב שבבעלותה ע"ש מנהלה, חייבת לתת לכך ביאור בדוחות הכספיים שלה וכן עליה לשלוח לפקיד השומה תוך 30 יום מרישום הרכב  הצהרה חתומה על ידי החברה והמנהל על שמו נרשם הרכב, כי תהיה אפשרות לעקל את הרכב לצורך גביית מיסים מהחברה.

 

בסעיף 158 ב-ו לפקודה נקבע מוסד "החלטת מיסוי" (PRE-RULING) – הבא לצמצם את חוסר הוודאות מה תהיה עמדת רשויות המס לתכנון המס אותו רוצה הנישום לבצע וזאת, באמצעות ברור מראש של עמדת רשויות המס.

 

החלטת המיסוי מחייבת את רשות המס אלא אם נמצא כי לא נמסרו לה כל הפרטים או המסמכים הדרושים להחלטה, אם שונו הנסיבות הנוגעות להחלטה, או אם נמסר פרט כוזב, שגוי או מטעה. החלטת מיסוי בהסכם מחייבת גם את מגיש הבקשה לנהוג לפיה. על החלטת מיסוי ניתן לערער כחלק מערר על שומה.

 

בקשה להחלטות מיסוי ניתן להגיש לגבי נושאים הקשורים במס הכנסה, מס שבח מקרקעין ומס ערך מוסף. לגבי מס הכנסה ניתן להגיש בקשה גם לאחר ביצוע העיסקה ובלבד שתוגש לפני המועד החוקי להגשת הדוח, לגבי מע"מ ושבח מקרקעין יש להגיש בקשה לפני מועד ביצוע הפעולה.

 

 

 

 

לקראת תום שנת המס יש לערוך חישוב של סכום ההוצאות הלא מוכרות - המכונות "הוצאות עודפות" שהוצאו במשך השנה ולשלם את המקדמה המתחייבת. ההוצאות העודפות הינן הוצאות שאינן מוכרות לניכוי לצרכי מס או שסכומן המוכר מוגבל בתקרה, הוצאות כאלה מחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.

 

המקדמות בשל הוצאות עודפות ניתנות לקיזוז מהמקדמות הרגילות, לכן חברה המשלמת מקדמות רגילות יכולה להגדיל את סכום המקדמות בשל הוצאות עודפות ולהקטין את המקדמות הרגילות.

 

המקדמות בשל הוצאות עודפות ניתנות לקיזוז מהמס השנתי שבו החברה חייבת באותה שנה ואם אין רווחים השנה, הן מועברות לקיזוז מהמס בשנים הבאות (צמוד למדד).