סעיף זה 3 (י)  קובע את אופן המיסוי של הלוואות וקובע כי יחיד או  חברה שנתנו הלוואה שנרשמה בספרים (המנוהלים לפי שיטת החשבונאות הכפולה) ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור  שנקבע בתקנות מס הכנסה (שיעור הריבית שנקבע לשנת 2011 הוא 3%) יהיה חייב במס על הפרש הריבית בין זו שנרשמה בספרים לבין הריבית המינימלית שנקבעה בתקנות גם אם לא קיבל אותה בפועל (ריבית רעיונית). נקבע כי הוראות הסעיף יחולו רק במקרה שבו מתקיימים "יחסים מיוחדים" בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה. ("יחסים מיוחדים" כגון יחסים שבין חברות קשורות, אדם לקרובו, החזקה, במישרין או בעקיפין, ב- 5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה ביום אחד לפחות בשנת המס של צד אחד להלוואה במשנהו וכד').

 

        הסעיף אינו חל בגין הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, שנתנה חברה לחברה בהשליטתה, כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק.

 

     לפיכך, כאשר חברה נותנת הלוואה לחברה קשורה, ללא ריבית או בריבית נמוכה והיא אינה  רוצה להתחייב במס בגין הכנסה מריבית רעיונית, עליה לסווג את ההלוואה כשטר הון, העומד בתנאים שפורטו לעיל.

 

 

 

 

 

        חברה שצברה הפסדים לצרכי מס ואשר שינתה את פעילותה והחלה לצבור רווחים עשוייה לא להתחייב במס עד לגובה ההפסד הנצבר. פס"ד של בית המשפט העליון (בענין רובינשטיין) פסל פעולה שבה נרכשה חברה ליבוא דגי נוי אשר היו לה הפסדים ניכרים ואשר הופעלה בפעילות חדשה  ורווחית של עבודות בניה (ללא תשלום מס עקב ההפסדים מהפעילות הקודמת). לאור פס"ד זה יש לתכנן את המהלך באופן זהיר תוך כדי שמירה על הכללים הבאים: 

1)     המשכיות באותו ענף - עדיף שהפעילות הרווחית המוכנסת לחברה המפסידה תהיה כמה שיותר קרובה לענף העסקי בו פעלה החברה לפני החלפת בעלי המניות.

 

2)     שינוי בעלי מניות - רצוי שלפחות חלק מבעלי המניות הקודמים ימשיכו להחזיק במניות החברה.

 

3)          פעילות חדשה - עדיף להכניס פעילות חדשה לחברה המפסידה ולא להעביר פעילות קיימת מחברה אחרת.

 

4)          הגיון כלכלי - יש להוכיח כי רכישת המניות מבעלי המניות הקודמים אינה עסקה מלאכותית שכל מטרתה רק חסכון במס, אלא שהעסקה מייצגת גם אינטרסים כלכליים נוספים.

 

5)          עובדים - רצוי לקלוט עובדים חדשים בחברה.

 

6)          נכסים נוספים מלבד ההפסד

יש להראות שיש לחברה המפסידה נכסים נוספים מלבד ההפסד הנצבר (כגון: ידע, מוניטין, שם עסק וכו').

בפסק דין בעניין "בן ארי" נקבע שבעל מניות שרכש את מניות שאר השותפים בחברה שיש לה הפסדים צבורים והמשיך להפעילה בפעילות חדשה, רשאי לקזז חלק  מההפסד הנצבר לפי שיעור המניות שלו בחברה המפסידה לפני הוצאת בעלי המניות האחרים).

 

        כאשר מתבצעות עסקאות בין צדדים קשורים או חברות קשורות (למשל חברת אם עם חברת בת)  כגון: דמי ניהול, הנחות, מכירה/קנייה של מוצרים וכו', יש להראות כי לכל  עיסקה כזו יש בסיס כלכלי. פקיד השומה יבדוק עסקאות אלה ביתר דקדקנות. יש לתת באור מיוחד במאזן לגבי העסקאות הללו.

        כמובן שיש למסד את היחסים העסקיים בהסכמים כתובים מראש תוך שמירה       על עקביות בסכום עלות השירותים והמוצרים הנמכרים מחברה לחברה.

=  חברה משפחתית

חברה משפחתית הינה חברה בע"מ לכל דבר ועניין (ערבות מוגבלת וכו') אך היא "משרשרת" את רווחיה והפסדיה לבעל המניות שנבחר - כפי שמקובל בעסק יחיד. מעמד זה מתאים לחברה שצופה הפסדים כאשר במקביל יש לבעל השליטה הכנסות ממקורות אחרים (כולל ממשכורת מהחברה) או במצב שיש לו עסקים נוספים שצפוי בהם הפסד בעוד שלחברה המשפחתית יש רווחים. יתרון נוסף של החברה המשפחתית הוא בהקטנת המס על פקדונות בנקאיים ורווחי הון לשעורי המס של יחידים. תכנוני מס מעניינים ניתנים לביצוע בעזרת החברה המשפחתית  שאחד מבעלי המניות הוא נכה הזכאי לפטור ממס, כאשר לחברה עומד לנבוע רווח הון בסכום ניכר ובחברה  שאחד בעליה הוא תושב חוזר או עולה חדש. (שיש לה פעילות בחו"ל).

 

        כאשר לחברה יש פעילות עסקית מהותית בחו"ל כדאי לשקול העברת הפעילות לחברה זרה הרשומה בחו"ל במדינה שבה המס נמוך (לא למדינה עם מס אפס). את הרווח שנצבר בחברה הזרה אפשר להעביר לישראל באמצעות שימוש באמנות מס שישראל הינה צד להן וכך להפחית את המס הכולל החל על הרווח הן במדינת המקור והן בישראל.

 

        יש לזכור שכל פעולה שכזו תבחן על ידי פקיד השומה שיכול לטעון ל"מלאכותיות" שתפסול את העיסקה, לכן יש לתת לכל עיסקה טעם כלכלי סביר ולהימנע כמובן מהשתמטות ממס (לעומת המנעות חוקית ממס).

           

        החל משנת 2003 שונתה שיטת המיסוי הנהוגה בישראל מהשיטה הטריטוריאלית בעיקרה לשיטה הפרסונלית. דהיינו, תושבי ישראל, יחידים וחברות, חייבים במס על הכנסתם בכל העולם.

        תושבי חוץ מתחייבים במס בישראל, רק בגין הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל. (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

       

        "תושבות חברה"

חברה זרה תתחייב במס בישראל על פי מבחן "השליטה והניהול" הבוחן האם השליטה על עסקי החברה וניהולה  מופעלים הלכה למעשה מישראל.

מומלץ לבעלי מניות תושבי ישראל המחזיקים בחברות זרות, ואשר מעורבים במידה זו או אחרת בניהולן או בשליטתן, לבחון את חשיפת המס בישראל לאור המבחן שתואר לעיל (ועל פי אמנות המס הרלוונטיות),ולברר דרכים להקטנת חשיפה ז.