בעקבות הרפורמה במס נקבע בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה כי הכנסות של תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל, או מחוץ לישראל, חייבות במס.

 

בעניין זה חופף בסיס המס לעניין מס הכנסה לבסיס החיוב בדמי ביטוח. לפיכך כל ההכנסות המנויות בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח, גם אם הופקו בחו"ל.

 

 תושב שיוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי וביטוח בריאות, כל עוד הוא מוכר במל"ל כ"תושב ישראל".

 

"תושב ישראל" הוא מי שמקום מגוריו הקבוע במדינת ישראל, מרכז חייו   בישראל,  הוא מצהיר על כוונתו להיות תושב ישראל על אף שהוא שוהה באופן זמני בחו"ל, והיעדרותו היא היעדרות ארעית בלבד.

 

תושבות בני המשפחה (אישה וילדים עד גיל 18) – נקבעת, בדרך כלל, לפי תושבות הבעל.

 

ההחלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח  והגבייה במל"ל.

 

קביעת מס הכנסה על "תושבות" של נישום אינה קובעת למל"ל אך יכולה להיות גורם מסייע להחלטה בביטוח לאומי.

 

אחד מן הגורמים שישפיעו על קביעת התושבות של המבוטח לעניין ביטוח לאומי, הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות כדי להכריע עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח לתושב  ישראל, תאריך הפסקת התושבות ייקבע החל מן המועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח, שבעדה המבוטח שילם דמי ביטוח, אך לא מעבר לחמש שנים רצופות.

 

מבוטח שהוכר כתושב ישראל והוא שוהה בחו"ל באופן זמני חייב לשלם דמי ביטוח ומס בריאות בארץ.

 

תשלומים ששולמו למל"ל בעבור התקופה שמעבר לחמש שנות שהייה בחו"ל, מוחזרים צמודים למדד. זאת, כיוון שמי שאינו מוגדר תושב ישראל על ידי המל"ל, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל).

 

כאשר נשללה תושבות ממבוטח ששהה בחו"ל והוא חוזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי, רק כאשר הוא יוכר במל"ל כתושב  ישראל (הגדרות "תושב" במשרד הפנים, או "תושב חוזר" במשרד הקליטה, אינן מקנות זכויות במל"ל).

 

המשרד לקליטת עליה הכריז על  מבצע מיוחד: "חוזרים הביתה ב- 60 לישראל". במסגרת המבצע, מקבלים החוזרים תנאים מועדפים והקלות -  גם בביטוח הלאומי וגם במסגרת ביטוח הבריאות. 

 

 

כאשר מעסיק, שהוא תושב ישראל, שולח מטעמו עובד תושב ישראל לחו"ל, וההסכם נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל.

 

התקופה המקסימלית למצב זה היא חמש שנים, ויש לקבל אישור מראש מן המל"ל כדי להאריך את התקופה.

 

בתנאים מסוימים אפשר לראות גם בעובדים, שנשלחים לעבוד בחברות בנות בחו"ל, כשכירים של המעסיק הישראלי ששלח אותם.