בתקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת), התשס"ו – 2005 (להלן – "התקנות"), נקבעו הכללים למתן פחת מואץ לציוד, שנרכש, בתקופה המתחילה ביום 1 ביולי 2005 והמסתיימת ביום 30 בספטמבר 2006.

בתקנות נקבעו תנאים שקיומם – במצטבר – מעניקים לנישום את הזכות לפחת מואץ.

אחד התנאים קובע כי הציוד שמשמש בפעילות מזכה, המוגדרת בתקנות כפעילות ייצור בישראל בתעשייה, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, בחקלאות, בבנייה ובהפעלת בית מלון בישראל, למעט, אריזה, מסחר, תחבורה, החסנה ושירותים בתחומים שונים.

לא קיימת בפקודה או בתקנות הגדרה למונח "ייצור בחקלאות".

חוק עידוד השקעות הון, התש"י – 1950 קובע, בסעיף 4 לחוק, כי יצרן חקלאי הוא גם בעלים של "מערכות ומיתקנים המשמשים, כולם או בעיקרם, לטיפול בתוצרת חקלאית בצורתה הטבעית לרבות מיון, אריזה, קילוף וקירור".

בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), בתוספת א' להוראות אלה, נקבע כי "ייצור" כולל גם "מיון ואריזה כשאינן בפעילויות נלוות למסחר או לשירות…".

לאור האמור לעיל – אפשר לקבוע, כי טיפול בפרי במצבו הטבעי, לרבות מיון ואריזה – שבוצעו על ידי המשק החקלאי, הינה פעילות ייצור חקלאי (קרקע והמחובר אליה חיבור של קבע – לא נכללים בהגדרת "ציוד" המזכה להטבה זו).