הזכאות לדמי לידה מותנית בקיומה של "תקופת אכשרה", שבה שולמו דמי ביטוח מהכנסת המבוטחת כעובדת שכירה וכעובדת עצמאית.

סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי קובע לאמור:

"50.(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח מהשכרה כעובדת שכירה או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית, תהיה זכאית לדמי לידה –

(1) בעד פרק זמן של 14 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(2) בעד פרק זמן של 7 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע."

"היום הקובע", לעניין זה – הוא "היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שהסתיים בלידה"

לפיכך, כדי שהמבוטחת תהא זכאית גם לדמי לידה מכוח היותה עובדת עצמאית, וגם כשכירה נדרש שתתקיים לגביה תקופת אכשרה כעובדת עצמאית, וגם כעובדת שכירה כלומר שתקיים את החלופות שנקבעו בסעיף 50 הן לגבי היותה שכירה והן כעצמאית.

לפי הוראות סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי – מבוטחת, לעניין "שמירת היריון", היא מי שמתקיימים בה הוראות סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי; דהיינו: כי נבצרה לזכותה תקופת אכשרה, המזכה לפי הוראות סעיף 50 לחוק, בדמי לידה.