מקבץ בדיני עבודה
שינוי חוק עבודת נשים:
התקופה בה אסור לפטר עובדת לאחר שובה מחופשת לידה או מחל"ת שלאחר חופשת הלידה הוארכה מ- 45 ימים ל- 60 ימים.
שכר מינימום:
לפי התיקון בחוק, יעלה שכר המינימום באפריל ל- 3,710.18 ש"ח לחודש (19.94 ש"ח לשעה), וב- 1.6.07 יעלה שוב ל- 3,835.18 ש"ח (20.63 ש"ח לשעה) – כלומר העלאה צפויה של כ- 7%.
הצעת חוק מענק פרישה:
הוגשה לכנסת הצעת חוק (פרטית) הקובעת כי כל עובד המסיים לעבוד, מכל סיבה שהיא (כולל כמובן התפטרות) יהיה זכאי ל"מענק פרישה", שיבוא במקום פיצויי הפיטורים. אני מניח שההצעה תתקבל.
שעות עבודה ומנוחה שעבורן יש לשלם:
ההגדרה בחוק לשעות עבודה היא "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". שעות בהן אין הוא חופשי לעשות כרצונו – הן שעות עבודה. הביטוי כולל, כמובן, שעות בהן העובד אינו עושה דבר, אך חייב להיות בתחנת העבודה (השגחה, למשל). שעות שינה, והפסקות אוכל, אינן כלולות בהגדרה הנ"ל.
פסקי דין שניתנו לאחרונה קבעו:
× נהג שהסיע עובדים בבוקר ובערב, והיה צמוד לאתר העבודה כל יום העבודה – כל שעות השהייה הן שעות עבודה.
× עובדת סיעוד הגרה בבית המטופל תקבל תוספת שעות נוספות לפי "מתכונת העבודה", היינו חישוב קבוע של השעות הנוספות המגיעות (מעל שכר המינימום).
× עובדים שחויבו לשהות בתורנות במקום העבודה, בו לא גרו - כל שעות השהייה נחשבות לשעות עבודה (למעט שעות שינה והפסקות).
× עובד שהגיע לעבודה לפני תחילת המשמרת, או נשאר אחריה – אינו זכאי לתשלום, אלא אם הדבר נעשה לפי הוראת המעביד.
× עובד משמרת (מלאה) שגלש בשעות למשמרת הבאה – השעות חושבו כנוספות על המשמרת הרגילה.
× שעות כוננות שלא במקום העבודה אינן שעות עבודה, וניתן לסכם לגביהן לפי רצון הצדדים (בדרך כלל העובד גם לא צמוד למגוריו).
"האישור הכללי" שניתן למעבידים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע שהסכום הצבור בהסדר הפנסיוני יבוא "במקום" הפיצויים ולא "על חשבון" הפיצויים, מתנה, את ההסדר בכך ש"לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד".
לפי הסבר שנתן הממונה הראשי על יחסי העבודה, ההסדר יחול גם על עובד ותיק שהופרש עבורו לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים קצבתי או לשילוב של קרן פנסיה עם ביטוח מנהלים הוני, וזאת לפני חתימת ההסכם לפי אישור זה, (אך כמובן רק ממועד של 3 חודשים לפני החתימה) ביטוח מנהלים שהוא הוני בלבד אינו עומד בתנאי "האישור", ואינו פוטר את המעביד מהשלמת הפיצויים.
|