מכירת מניות או מכירת מוניטין?

פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בעניין שלמה ריזמן

ע"מ 35155-10-14 מיום 30.12.2018

המערער, ייסד בשנת 1986 את חברת אזימוט טכנולוגיות בע"מ, בה החזיק 56% ממניותיה.

בשנת 2000 נרשמו מניות אזימוט למסחר בבורסה. הוא בחר לדחות את אירוע המס (ליום מכירת מניות בפועל) בהתאם להוראות סעיף 101 לפקודה כנוסחו דאז.

בשנים 2008-2010 רכשה אלביט את כל מניות אזימוט מכל בעלי המניות לרבות הציבור.

בהסכם רכישת המניות מהמערער, נקבע כי המערער מתחייב להעביר לאלביט את המוניטין שלו בתחום הפעילות של אזימוט וכן לא להתחרות באלביט במשך 4 שנים.

הסוגיה העיקרית שבמחלוקת

האם יש למסות חלק (25% כפי שהצהיר בדוח) מהתמורה ששולמה למערער כמכירת מוניטין אישי, או שכל התמורה הינה בגין מכירת מניות אזימוט.

פקיד השומה טען כי:

א-    המערער לא הוכיח קיומו של מוניטין כזה.

ב-     אם קיים מוניטין, הרי שמדובר במוניטין אישי שכלל לא ניתן להעברה.

ג-    לא הוכח כי נמכר מוניטין, ואם אכן נמכר לא צוין מהו שוויו מתוך תמורת העסקה.

ד-   אם היה מוניטין, הרי שהוא שייך לעסק (לחברת אזימוט) ולא לבעל המניות שלה.

ה-  בהסכם המכירה נקבעה "תמורה אחידה" לכל מניה, ללא הבדל בין מניות המערער ובין בעלי מניות אחרים (כולל הציבור). אין זה סביר כי התמורה למניה למערער (שמכר לטענתו גם מוניטין) תהיה נמוכה מהתמורה למניה ששולמה לבעלי מניות האחרים.

(המשך בעמוד הבא...)

פסק הדין

ביהמ"ש קובע כי "אין לקבל את עמדת המשיב לפיה מוניטין הוא 'נכס' השייך תמיד לעסק עצמו, ולא לבעלי העסק ".

כבר בפרשת שרון (ע"א 7493/98) נקבע כי אומנם המוניטין שייך בדרך כלל לעסק/תאגיד, אולם לעיתים גם ליחיד (בעל מניות ושכיר בתאגיד) יכול להיות מוניטין נפרד משל התאגיד.

לפיכך נפסק, כי למערער היה מוניטין אישי בר העברה

ביהמ"ש קובע כי העדר קביעת "תג מחיר" נפרד לשווי המוניטין האישי אינו מעיד כי לא נמכר מוניטין.

ביהמ"ש קבע מספר סממנים להעברת מוניטין אישי כגון:

- התחייבות לאי תחרות ארוכה

- שידול לקוחות להמשיך לעבוד עם הרוכש

- שיחות הבהרה עם לקוחות וספקים מרכזיים לשימורם והרגלתם לעבוד
  עם הרוכש.

- הצגתה של הרוכשת כממשיכת דרכו של המוכר.

לעניין טענת המחיר האחיד, קבע ביהמ"ש כי התמורה ששולמה לכלל בעלי המניות, שיקללה גם את התמורה למערער בעבור המוניטין האישי שלו. לפיכך, "אין מניעה… שהתמורה 'פר-מניה' שתיוחס למניות בעל השליטה, תהא נמוכה מהתמורה 'פר-מניה' המיוחסת ליתר בעלי המניות".

הערה לפסק הדין

מוניטין אישי כולל בתוכו התחייבות לאי תחרות. נושא מכירת "אי תחרות" העסיק בשנים האחרונות את בתי המשפט שקבעו חזקה כי פיצוי לעובד שכיר בגין אי תחרות, הינו פיצוי החייב בשיעור מס פירותי, כאשר חזקה זו ניתנת לסתירה במקרים מיוחדים.

האפשרות לעסקה הונית בגין אי תחרות לא נסגרה לגמרי, לגבי בעלי שליטה אשר במסגרת מכירת מניותיהם בחברה, מכרו גם מוניטין אישי המגלם בין היתר פיצוי בגין אי תחרותו.

בפס"ד זה מאפשר ביהמ"ש לבעל שליטה למכור את המוניטין האישי שלו  במס רווח הון, ומייחס למוניטין תמורה הוגנת מתוך תמורת העסקה הכוללת.