יש רר"ל בחברה זרה?

פס"ד דלק הונגריה בע"מ (ע"מ 28212-11-15, ע"מ 14745-07-16)

 

 

השאלה שהובאה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי היא: האם כאשר חברה ישראלית מוכרת את אחזקותיה בחברה זרה בה צבורים רווחים, יש להכיר ברווחים אלו כרווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) שלו היו נמשכים כדיבידנד לפני המכירה, לא היו מחויבים במס בשל מנגנון הזיכוי העקיף.

המקרה:

חברת דלק הונגריה (חברה תושבת ישראל לצורכי מס אשר התאגדה בהונגריה), מכרה את מניותיה בחברה זרה תושבת ארה"ב,  כאשר צבורים בה רווחים בסך של כ – 373 מיליון ₪ בגינם שולם מס בארה"ב בשיעור של 35%.

אין מחלוקת כי אילו היו מחולקים הרווחים בפועל לפני המכירה לא הייתה חבות מס בישראל לאור מנגנון הזיכוי העקיף (זיכוי בישראל של המס ששילמה החברה הזרה בחו"ל כנגד המס החל בישראל על החברה שקבלה את הדיבידנד).

המערערת טענה שסעיף 94ב נועד להשוות בין מצב של חלוקת הרווח טרם המכירה ומצב של מכירת החברה עם רווחיה.                                                

מאחר ולו היה מחולק הדיבידנד בפועל, לא הייתה חבות במס - עקב מנגנון הזיכוי העקיף, כך גם במכירת המניות כאשר החברה אוחזת עדיין ברווחים הצבורים, אין מקום לחייב במס בישראל, וזאת על ידי הכללת רווחי החברה הזרה כחלק מהרר"ל אשר פטור ממס במכירת המניות.

רשות המיסים טענה שלשון החוק קובעת כי רר"ל כולל רק "רווחים שנתחייבו במס".

"מס" על פי הפקודה, כהגדרתו בסעיף 1 – הוא רק מס המוטל על פי פקודה זו ולא מס זר, ולפיכך אין מקום לראות ברווחים שנתחייבו במס בחו"ל כרר"ל.

 נציין כי רשות המיסים הביעה עמדה זו במסגרת עמדות חייבות בדיווח – עמדה 24/2016. 

פסק הדין

בית המשפט מקבל את ערעור החברה וקובע כי יש לכלול במונח "מס" כל מס המובא בחשבון במסגרת שיטת המיסוי, החלה לפי הפקודה על חברה ובעלי מניותיה.

הרעיון העומד ביסוד הזיכוי העקיף הוא, כי ניתן "להרים את המסך" בין שתי החברות (מחלקת הדיבידנד ומקבלת הדיבידנד) ולראותן כיישות אחת לצורכי מס.

המחוקק מבקש להשוות את מצבה של חברה ישראלית הפועלת במדינה זרה באמצעות סניף (שאז ההתחשבות במס הזר תהא באמצעות הזיכוי הישיר), ובין חברה ישראלית הפועלת במדינה הזרה באמצעות חברת בת זרה (שאז ההתחשבות במס הזר תהא באמצעות הזיכוי העקיף).