חלק ראשון

היערכות ותכנון מס לכל סוגי העסקים

(יחידים, שותפויות, חברות, אג"ש )

תוכן העניינים

 

תוכן עניינים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

n  היתרונות בהפעלת העסק במסגרת של חברה בע"מ

תפעול העסק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בארבעה תחומים:

א)    הגבלת אחריותם של בעלי העסק– עקרון הערבות המוגבלת קובע כי בעלי המניות אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו', למעט כלפי אותם נושים שקיבלו מבעלי המניות ערבות אישית – ורק במקרים האלה.

 

ב)    יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, לעומת התשלומים בהפעלת העסק כיחיד / שותפות.

 

ג)    תדמית – לחברה יש בדרך כלל תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'.

 

ד)    המשכיות – החברה ועסקיה ממשיכים להתקיים גם בפרישה (או מות חו"ח) של שותף לעומת או עסק יחיד או שותפות שמפסיקים להתקיים במות בעל העסק או אחד השותפים.

 

            להלן – בעמוד הבא, סקירה של היתרונות העיקריים בתפעול העסק כחברה:

 

l   אחריות מוגבלת

הפעילות העיסקית כחברה בע"מ מקנה יתרון חשוב של הגבלת האחריות של בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית  וכו', למעט במקרים בהם בעלי המניות חתמו על ערבות אישית וכלפי אותו נושה בלבד.

 

l   מיסוי נמוך

חברה מתחייבת במס חברות בשעור 24% (עשוי עוד לרדת) לעומת 50% מס מקסימלי ליחיד. (כולל מס יסף).

שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד שהוא בעל מניות מהותי הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).

 

לאחרונה הודיע שר האוצר שהוא מתכוון להפחית עוד יותר את מס החברות בישראל במקביל להפחתתו בעולם ובעיקר בארה"ב.

 

 

את הכסף שנצבר בחברת האחזקות ניתן  להשקיע ו/או למשוך חלק ממנו כדיבידנד ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

       

l      תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך של החברה מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת נטו הרבה יותר נמוך – העומד לרשות היחיד, המשלם גם מס הכנסה גבוה וגם בטוח לאומי.

 

 

l   פיצויי פרישה לבעלי השליטה

חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים של בעל השליטה - כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה). כספים אלה ניתנים למשיכה בסיום העבודה תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה. ההפקדה המוכרת לפיצויים הינה בנוסף להפקדה מוכרת עבור זכויות פנסיה לבעל השליטה. הפקדות החברה עבור בעל השליטה למטרת פיצויים הינה בנוסף להפקדותיה בעבורו לצרכי פנסיה ואובדן כושר עבודה.

 

 

 

 

·      החברה יכולה לשלם לבעל השליטה הפרשי הצמדה ((למדד או למט"ח) פטורים ממס על הלוואות שנתן לה בעל המניות.

 

l           ניצול הפסדים – ללא הגבלת זמן

הפסדים שנצברו בחברה מתקיימים גם אם בעל המניות פורש או נפטר חו"ח. לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.

 

l           תגמול עובדים

בחברה יש אפשרות לתגמל עובדים בתוכנית אופציות למניות מבלי להכנס לארוע מס במועד הקצאת האופציות.

 

 

 

l     הטבות נוספות לבעלי שליטה בחברת  מעטים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l   מתי כדאי מאוד להפוך לחברה

בנסיבות המפורטות להלן, יש עדיפות ברורה לפעול כחברה.

1.    בעלי העסק אינם יכולים / אינם מעוניינים למשוך את כל הרווחים מהעסק, בעתיד הנראה לעין. ובמצב זה - החברה משלמת מס חברות הנמוך באופן מהותי ממס על יחיד.

 

2.    בעלי העסק השקיעו כספים פרטיים בעסק.

רק בחברה ניתן לשמור על ערך ריאלי של השקעות הבעלים. אפשר למשוך מהחברה החזרים במקום משכורת ולהקטין באופן זה אתה המיסוי על המשיכות.

 

3.    אפשרות לחלץ את הרווחים מהמעגל העיסקי השוטף כדי למנוע חשיפתם לתביעות ועיקולים במקרה של כשלון עסקי, תביעות וכו'.

 

 

 

 

n   שותפות מוגבלת – קבלת היתרונות של שותפות יחד עם היתרונות של חברה בע"מ

        סעיף 63 לפקודת מס הכנסה קובע כי השותפות אינה נישומה לצרכי מס, אלא השותפים, וכי יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסות או מהפסדי השותפות, כהכנסתו של אותו שותף, כלומר השותפות "משרשרת"  את רווחיה והפסדיה באופן ישיר – לשותפים בשותפות.

        למרות יתרון המיסוי הנ"ל רבים נרתעים מהעדפת השותפות על פני החברה, היות  שאינם רוצים לותר על יתרון של האחריות המוגבלת. פעילות במסגרת של "שותפות מוגבלת" מהווה פתרון, המאפשר ליהנות מיתרונות המס של השותפות מבלי לותר על היתרון של הגבלת האחריות.

     פקודת  השותפויות מאפשרת לרשום שותפות מוגבלת, אשר בה רק אחד השותפים יהיה שותף "כללי" (שאחריותו בלתי מוגבלת), ושאר השותפים יהיו "מוגבלים" שאחריותם מוגבלת עד לסכום שהשקיעו בשותפות. על בעיית האחריות הבלתי מוגבלת של השותף "הכללי" אפשר להתגבר באמצעות הקמת חברה בע"מ, אשר היא תהיה השותף הכללי.

 

 

       

g  חישוב מס "נפרד"

 = חישוב מס "נפרד" לבני-זוג העובדים יחד באותו עסק (באותה חברה) עשוי לחסוך מס בסכום מהותי.

      בני זוג העובדים יחד כשותפים בעסק או כשכירים בחברה בשליטתם, יכולים לדרוש שהמס על הכנסתם יחושב בחישוב נפרד (כשני אנשים זרים) וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

א)   "יגיעה אישית" של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה. (ראו לעניין "יגיעה אישית" בעמוד 16).

ב)   כל אחד מבני הזוג מדווח על הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה.

ג)     אם העסק מתנהל מבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית הפעילות נעשית בבית המגורים – כלומר אין מקום עיסוק אחר מאשר הבית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=  חישוב מס "נפרד" להכנסות מרכוש

הכנסה "פסיבית" שאינה מעבודה (כולל רווח הון), תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

למרות זאת, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה, לבני-זוג לבקש, שהכנסות מרכוש, כגון דמי שכירות מנכסים יחשבו להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (בחישוב "נפרד") וזאת בהתקיים אחד התנאים הבאים:

 

א.     ההכנסה נובעת מרכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני הנישואים.

ב.      ההכנסה נובעת מרכוש, שנתקבל בירושה.

ג.   ההכנסה נובעת מרכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמשמש במסגרת עסק או  משלח יד של אחד מבני הזוג.

 

 

 

 

=  מהי הכנסה מ"יגיעה אישית" הנדרשת לחישוב מס בנפרד

      (ועוד הקלות מס)

הכנסה המקבלת את הסיווג של "הכנסה מיגיעה אישית" מקנה למקבלה הטבות מס כגון שעורי מס יותר נמוכים, פטור ממס לנכה ועוד.

מקובל לסווג את ההכנסות להכנסה אקטיבית ולהכנסה פסיבית.

הכנסה פסיבית אינה- בדרך כלל מיגיעה אישית.

הכנסה מעסק או מעבודה היא בדרך כלל הכנסה מיגיעה אישית - כלומר הכנסה הנובעת מפעילות ממשית, נמשכת ושיטתית, היא בדרך כלל הכנסה מיגיעה אישית.

בפסק דין בעניין איצ'ר של בית המשפט העליון נקבע כי על מנת שנישום יהנה  מהטבות מס בגין הכנסה מיגיעה אישית, עליו להראות שהוא עשה פעילות אישית של ממש, שהביאה לצמיחת הכנסה.

יש להדגיש כי המונח ״יגיעה אישית״ אינו דורש יגיעה פיזית אלא מתייחס להקדשת זמן באופן אישי.

בפסק דין זגורסקי נקבע, כי פעילות שהצטמצמה לסידור עבודה של משאית ולבדיקת חשבונות, אינה יגיעה אישית.

לעומת זאת, בפסק דין אחר (פס"ד "בעלת משאית") נפסק כי ניהול חשבונות וקבלת הזמנות להובלות - מספר פעמים בשבוע, מגיעים לכדי הכנסה מיגיעה אישית.

בפסק דין בעניין פייט בן עמי נקבע, שניהול חברה במשך שעה - שעתיים ביום, הזמנת חומרים, חלוקת העבודה לפועלות ושמירה על  קשר עם הלקוחות, מהווה יגיעה אישית.

 יש להדגיש כי תלוש המשכורת שלעצמו אינו מעיד על יגיעה אישית.

למשל הכנסה ממשכורת של נישום בחברת בית, הגובה דמי שכירות כמה פעמים בשנה, לא תחשב להכנסה מיגיעה אישית, למרות שהיא משולמת לו כמשכורת.

 

בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה מפורטים מקרים מיוחדים - נוספים שייחשבו כיגיעה אישית:

" הכנסה מיגיעה אישית' - לרבות -

(1)  קצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר

(2)  קצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית, וכן קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת כאמור, מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי פוליסת אבדן כושר עבודה שצורפה כנספח לפוליסה המהווה קופת גמל לקצבה או לתגמולים; לעניין זה, "אבדן כושר עבודה" - כהגדרתו בסעיף 3(א)

(3)  קצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פסקאות (1) או (2) מכוח זכאותו לקצבה כאמור בהן;

(4)  קצבה חבת מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי

(5)  מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות

(6)  סכום המתקבל עקב היוון קצבה מהקצבאות האמורות

(7) סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לעניין זה, 'אדם' - לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו".

 

הערות לפסקה 7

לא נדרש שתקופת עשר השנים תסתיים בסמוך לתחילת ההשכרה או שהתקופה תהיה רצופה.

ההוראה מתייחסת להשכרת כל נכס שהוא, כולל למשל השכרת רישיון למונית, קבלת תמלוגים בגין דמי שימוש וכן השכרת נכסים שהופעלו קודם במסגרת  ״עסק של השכרת נכסים.

ההוראה אינה חלה על הכנסות מנכס שנרכש כתחליף לנכס קודם, כמו כן העברת הנכס במתנה לקרוב לא תזכה את הקרוב בהקלה זו.

 

הורשת הנכס לבן זוגו של הנפטר (הורשה לילדים לא תזכה אותם בהטבה), תזכה גם את בן הזוג בהקלה.

 

ההקלה לא תינתן כאשר הנכס הופעל באמצעות חברה היות שלתאגיד לא יכולה להיות הכנסה מיגיעה אישית.

 

n  נישום חייב לדווח לרשות המיסים על שקיבל חוות דעת בענייני מס וגם על נקיטת עמדה הסותרת עמדה מוצהרת של רשות המיסים

בחוקי מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קניה  – נקבעה חובת דיווח במקרה שנעשה שימוש בחוות דעת וחובת דיווח על נקיטת עמדה הסותרת עמדה של רשות המיסים.

 

מהי חוות דעת החייבת בדיווח

זו "חוות דעת" בכתב, שניתנה לנישום – במישרין או בעקיפין, ומאפשרת או נועדה לאפשר לו "יתרון מס".

 

"יתרון מס":

א.      הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס.

ב.      הימנעות מחובה או מהתחייבות לנכות מס במקור או הוצאות, או להתחשב בהפסד.

ג.        דחייה של מועד תשלום המס.

 

חוות דעת בגינה נדרש דיווח:

א.      חוות דעת ששכר הטרחה ששולם בעדה 100 אלפי ₪ לפחות והוא משתנה לפי יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת.

 

ב.      חוות דעת "מדף":

1.       חוות דעת בעלת תוכן אחיד בעיקרו שניתנה לשלושה נישומים לפחות בתוך תקופה של שנתיים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת (על מי שנתן חוות דעת מדף מוטלת חובה להודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת).

2.   חוות דעת שנותן חוות הדעת הציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חוייב בחובה סודיות לגביה.

 

 

דיווח בגין חוות דעת כאמור, יעשה באמצעות טופס 1345 עם הגשת הדוח השנתי. מי שקיבל חוות דעת, לאחר הגשת הדוח, חייב לדווח עליה בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.

הדיווח הינו רק על עצם קבלת חוות הדעת, לא נדרש לצרף את חוות הדעת לרשות המיסים.

 

 

 

דיווח על עמדה הסותרת את עמדת רשות המיסים

 

נקבעה בחוק גם חובת דיווח בגין "עמדה חייבת בדיווח" שהינה עמדה העומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח, ואשר יתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ במהלך 4 שנות מס לכל היותר.

חובת הדיווח חלה על יחיד או חבר בני אדם שאינו מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה שמתקיים לגביו אחד משני אלה:

 

א.   הכנסתו (לא כולל הכנסה כמשמעותה בסעיף 89 לפקודה (רווח הון) בשנת המס עולה על 3 מיליון ₪.

 

ב.  התמורה ממכירת נכסים החייבים במס רווחי הון, בשנת המס, עולה על מיליון וחצי ₪ ובלבד שחוות הדעת ניתנה בקשר לאותה הכנסה.

 

התחולה לגבי חוות דעת שניתנה מיום 1/1/16 ואילך ועל עמדה חייבת בדיווח שהובאה בדוח לשנת 2016 ואילך.

 

רשות המיסים מפרסמת באתר את העמדות שלה שכאמור מי שנוקט בעמדה העומדת בניגוד לעמדת הרשות חייב לדווח שכך עשה.

 

 

 

 

 

 

 

 g שיטות הדיווח למס הכנסה

=  דיווח "בשיטת המזומן" לעומת דיווח "בשיטה המצטברת"

שתי שיטות מקובלות לדיווח על התוצאות העיסקיות:

א.  השיטה המצטברת – שיטה זו מחייבת את העסקים המסחריים (שיש בבעלותם מלאי ו/או עבודות בביצוע). ובה מכירים בהכנסות ובהוצאות על בסיס הפעילות ללא קשר לתזרים המזומנים. כך תוכר הוצאה אם היתה בייצור ההכנסה של אותה שנה, גם אם הסכום טרם שולם והכנסה תחויב במס אם הופקה בשנת המס גם אם התמורה לא נתקבלה עדיין.

 

ב.  שיטת המזומנים – שיטה זו מתאימה לעסקים – כולל לחברות, שאין להם מלאי (למשל מקצועות חופשיים) ולפיה יוכרו ההוצאות וההכנסות רק אם הן התקבלו או שולמו בפועל עד תום השנה. (פסק דין דמבו ופס"ד השומרים).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

n      הגדלת סעיפי ההוצאות – מקטינה את המס          

=     "הפרשה" להוצאות עתידיות

בעסקים המדווחים בשיטה המצטברת יש לבדוק שכל ההוצאות קיבלו ביטוי בדוח השנתי גם אלה שטרם שולמו וטרם נתקבלה  חשבונית בגינן.

כאשר ההוצאות טרם נכללו בספרי החשבונות, יש לרשום הפרשה מתאימה לאותן הוצאות. ("הפרשה" = רישום בספרים של ההתחייבות ואת ההוצאה הנובעת מהתחייבות זו).

למשל: הפרשה לאחריות, לתיקונים, להשלמת עבודות ועוד. מדובר ברישום פעולה בספרים המגבשת את ההוצאה בשנת 2017 גם אם טרם שולמה וגם אם טרם נתקבלה חשבונית מס מהספק.

        הפרשה להוצאות תותר כהוצאה אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

®  ניתן לאמוד את סכום ההוצאה העתידית.

®  יש סיכוי סביר שההוצאה תוצא בפועל.

®  ההתחייבות הינה כלפי צד שלישי.

 

=  רישום הוצאה מוכרת בגין התחייבויות תלויות

אם תלויות ועומדות כנגד העסק תביעות כספיות בגין ארועים הקשורים במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע כך שאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

 

=  רישום הוצאה בגין רכיב האחריות הכלול במכירה

        אם בהכנסות כלולות מכירות שיש בהן מרכיב של אחריות (כלומר מחיר המכירה כולל תקופת אחריות למוצר), ניתן ליצור הפרשה להוצאות האחריות שתקטין את ההכנסות בשנה הנוכחית, זאת אם ההוצאה קרובה לודאי וניתן לאמוד את ההוצאה על בסיס סביר, לפי ניסיון העבר או בסיס סביר אחר.

 

=  הוצאות מוכרות לצורך שיפוצים ואחזקה של מבנים וציוד

ניתן לבצע, לקראת תום שנת המס, את ההוצאות בגין שיפוצים ותיקונים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים". כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

 

=  הקטנת ההכנסה החייבת עקב חובות אבודים  

לקראת סוף השנה רצוי להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה אם מוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם  סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).

 

עמדת מס הכנסה  לגבי חובות אבודים הינה כדלהלן:

1)         חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

2)         החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3)         מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.

 

 

 

 

 

 

=  הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים שעושה השוכר בנכס מושכר

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכיו, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).

במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=     חשש לזקיפת הכנסה לבעל הנכס כתוצאה משיפורים שעשה השוכר!

            שיפורים במושכר שמבצע שוכר, עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו "בהתנדבות" על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).

                   בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים  כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים אכן הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס נדחה למועד גמר תקופת השכירות.

 

 

רשות המיסים פרסמה את עמדתה בנוגע      למועד ארוע המס בעניין שיפור שעשה השוכר במושכר:

·      אין חבות מס בידי המשכיר – אם השוכר התחייב לפרק את השיפורים בתום תקופת השכירות, ועמד בהתחייבות. לדעתנו  יחול האמור לעיל גם אם פינה בפועל, ללא התחייבות מוקדמת.

 

·      מועד החיוב במס יהיה בעת בה תהיה למשכיר "אחיזה" חוזרת בנכס כלומר: בתום תקופת השכירות (לרבות אופציה), במכירת הנכס, או זכאותו לשיפוי (ביטוחי) עקב פגיעה בנכס.

·      כימות ההכנסה החייבת במס לפי – שווי השיפורים על פי הערכת שווי במועד הרלוונטי.

 

·      החל ממועד החבות במס בידי המשכיר, יראו כאילו השקיע המשכיר את ההכנסות האמורות בנכס, והשקעה זו תצטרף לעלות הנכס – לעניין פחת, ושווי רכישה.

 

·      הוראות החוזר אינן חלות בעסקה בין צדדים קשורים.

 

 

=  הוצאות בגין כיבודים, מתנות ובגוד מקצועי

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.

 

®    כיבודים במקום העסק – יוכרו כהוצאה 80% מהוצאות כיבוד קל שהוגש במקום העיסוק.

 

®     הוצאות אירוח (מסעדות וכו') – אלה הוצאות לא מוכרות, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

 

® מתנות ללקוחות וספקים 

    מתנות לתושב ישראל – מוכרות עד 210 ש"ח  לשנה למקבל.

 

 

® מתנות לעובדים

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים מוכרות עד 210 ש"ח לשנה לכל עובד. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס).

 

            ®       בגדי עבודה – ביגוד מקצועי

80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה יוכרו כהוצאה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש בגד זה.

 

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

 

 

=   איך ניתן להמנע ממס בגין מכירת ציוד ונכסים ברי פחת

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.

 

השחלוף אינו אפשרי לגבי נכסי מקרקעין כולל מקרקעין מחוץ לישראל.

 

 

 

 

 

 

=  הגדלת שעור הפחת למוניות היברידיות

      על פי הצו לעידוד שימוש במוניות בעלות מנוע היברידי, שפורסם בחודש מאי השנה, אושר פחת מואץ למוניות היברידיות, שיאפשר את ניכוי ההוצאה לרכישת המונית תוך שלוש שנים בלבד (במקום ארבע שנים למונית דיזל).

 

        במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה, יוכל בעל מונית היברידית לבחור את מסלול הפחת המבוקש –

        פחת מואץ  בשיעור שנתי של 33.3%

        או פחת רגיל בשיעור שנתי של 25%.

 

        ההטבה תינתן למוניות שנרשמו לראשונה לתנועה מיום 1 בינואר 2017 ועד ליום 31 בדצמבר 2019.

 

=  פסק דין – לא ניתן לעשות שימוש ביומן רכב ממוחשב – לקביעת שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות העובד

בפסק דין שפורסם במרס 2017 (ב.ד. מיקוד תקשורת ובטחון בע"מ) נפסק כי  לא ניתן לעשות שימוש במערכות הכוללות יומן רכב ממוחשב לצורך חישוב השווי הנזקף לעובד בגין שמוש ברכב המעביד והדרך היחידה לחישוב שווי שימוש ברכב הינה על פי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז – 1987.

 

 

 

 

 

 

n        דחיית הכנסות לצורך הקטנת המס ב- 2017

דחיית הכנסות לשנה הבאה עשוייה להיות כדאית  במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה לא להתחייב כלל במס בשנה הבאה עקב קיזוז הפסדים, פטורים שיתקבלו וכו', או להתחייב במס נמוך עקב צפי להכנסה נמוכה מאוד בשנה הבאה. כמו כן הדחיה כדאית אם השנה צפוי הנישום לשלם השנה מס יסף 3% נוספים ובשנה הבאה לא יתחייב בו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

n   מיסוי בינלאומי

=  מיסוי הכנסות מחו"ל

        כל סוגי ההכנסות – (כולל פסיביות) של תושבי ישראל, כולל אלה שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס בישראל.

        כדי לקבוע אם יחיד הינו תושב ישראל יש להשתמש בעיקר במבחן "מרכז החיים".

 

מהו "מרכז החיים"

        יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו.

           

אדם הנוסע לחו"ל לתקופה  של פחות משלוש שנים יחשב בדרך כלל למי שלא ניתק את תושבותו הישראלית לעומת זאת מי ששהה בחו"ל לפחות 4 שנים יחשב בדרך כלל למי שניתק את תושבותו מיום העזיבה (לגירסת מס הכנסה – לאחר 6 חודשים מהעזיבה).

 

 

"תושבות" של חברה

        תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או אם השליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל.

חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

    

 

 

 

 

 

 

 

 

=  "ניתוק  תושבות" לצורך הפסקת החיוב בדמי בטוח לאומי

ישראלים היוצאים לשהייה ממושכת בחו"ל, צריכים להחליט – לפני יציאתם מישראל, האם הם רוצים להמשיך להיחשב כ-"תושב ישראל" לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי, או מעוניינים ב"ניתוק התושבות".

 

המבחן  העיקרי הקובע את התושבות לעניין הנ"ל הוא מבחן "מרכז החיים" שבו יש לבחון לאן מצביעות מרבית הזיקות.

 

סוגיה זו נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בעניין יחזקאל (ב"ל – 45066-02-15), שם דובר על עובד של חברת נשר ששהה מחוץ לישראל בתקופה מ- 12.5.2007 ועד 26.8.2008, לצורך עבודה שקיבל בחברת בת בחו"ל.

 

בתקופה הנ"ל ביקר יחזקאל חמש פעמים בישראל לשהיות ארוכות בארץ.

לטענתו יש לראותו כמי שניתק את תושבותו, וזאת על פי "מבחן מרכז החיים", במיוחד לאור העובדה כי תקופת עבודתו מחוץ לישראל הייתה לתקופה בלתי מוגדרת.

 

בית הדין בחן הנסיבות האלה: זמן השהייה בישראל, נכסים בישראל, מקום המגורים של התובע ומשפחתו, קשרים קהילתיים  וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, מטרת השהייה מחוץ לישראל.

 

העובדות שעמדו בפני בית הדין הן:

יחזקאל שהה בישראל במשך תקופות ממושכות, הוא מילא שאלון תושבות, הוא ביקש ושילם בפועל מקדמות למוסד לביטוח לאומי באמצעות הוראת קבע לצורך שמירת זכאות לביטוח, יש לו דירה בישראל שהושכרה לתקופה  "קצרת טווח" בזמן שהייתו בחו"ל, הוא הצהיר במס הכנסה על היותו תושב ישראל בשנים שבמחלוקת, ואף הוגדר כך במס הכנסה.

 

לאור כך קבע בית הדין כי "מרכז חייו" של יחזקאל נותר בישראל, לפיכך הוא היה חייב בתשלום דמי ביטוח בישראל.

 

הערה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=  קריטריונים ל"שליטה וניהול" – שמגדירים חברה זרה כ"תושבת ישראל" לצרכי מס

חברה תחשב כתושבת ישראל לצרכי מס אם התאגדה בישראל או אם השליטה והניהול על עסקיה מבוצע מישראל.

רשות המסים קובעת בחוזר (בהמשך לפסקי הדין בעניין ינקו וייס, ניאגו ושי צמרות). את עמדתה, כי יש לערוך בדיקה מהותית ומקיפה לגבי השליטה והניהול, תוך התעלמות מקיומו של דירקטור שהוא תושב זר ו/או המיקום הפיזי של כינוס מועצת המנהלים של החברה, אלא לשים דגש על זהות הגורם המקבל בפועל את ההחלטות המהותיות בענייני המדיניות העסקית של החברה, ומיקומו.

 

הרשות קובעת כי לצורך קביעת השליטה והניהול, יש לבחון, בעיקר את הפרמטרים הבאים:

1.    מי הם בעלי השליטה - בפועל.

2.    מי הם מנהלי החברה "האמיתיים".

3.    מי מקבל את ההחלטות בחברה.

4.    האם על פי פרוטוקולים, אכן התקיימו ישיבות דירקטוריון בחו"ל, או שהדירקטוריון נתן את הסכמתו כ"חותמת גומי" להחלטה שהתקבלה על ידי אנשים בישראל.

5.    האם קיימים חוזי ניהול המסדירים את שירותי הניהול, את זהות מקבלי ההחלטות ואת הגורמים המנהלים את החברה בפועל.

6.    האם מנהלי החברה הזרים שולטים בשפה בה מתנהלת פעילות החברה.

7.    כיצד נבחרו מנהלי החברה והאם יש להם ניסיון בתחום הפעילות של החברה.

8.    האם מנהלי החברה מנהלים או מועסקים בחברות ניהול בינלאומיות, המעניקות שירותי ניהול למגוון חברות נוספות.

9.    מה גובה השכר שמקבל המנהל/הדירקטור בחברה.

10.   למי יש יכולת למנוע קבלת החלטות מהותיות בחברה ("זכות וטו").

לדעת הרשות, קיומו של משרד בחו"ל וגם קיומם של דירקטורים תושבי חוץ, אינו מספיק לבסס טענה של שליטה וניהול מחוץ לישראל אלא אם המשרד פעיל ומאויש ע"י בעלי מקצוע אשר יש להם את הידע, הכלים והניסיון הנדרש לקבלת החלטות מהותיות.

 

l   מיהו "תושב חוץ" שאינו חייב מס בישראל (אלא רק על הכנסות שהופקו בישראל)

"תושב חוץ" מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כדלקמן:

 

- מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א)    הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס
         ובשנת המס שלאחריה;

 

(ב)    מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב
         ישראל" או "תושב", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס
         האמורות בפסקת משנה (א);"

 

על פי הגדרה זו, "תושב חוץ" הוא מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלה (בדיקה של 4 שנים).

לפי ההגדרה, יתכנו מקרים של ניתוק תושבות כבר החל מ-day one  לאחר העתקת מקום המגורים לחו"ל, אך רשות המסים גורסת כי ניתוק התושבות הנו תהליך הדרגתי ("fade out").

תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסתו אשר הופקה או נצמחה בישראל (בכפוף להוראות האמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן).

מקום הפקת ההכנסה, נקבע על פי "כללי המקור", הקבועים בסעיפים 4א ו- 89(ב)(3) לפקודה.

 

סעיף 4א(א) - מקום הפקתה של ההכנסה:

1.    הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה

2.    הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק

3.    הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות

4.    הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה

5.    הכנסה מריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם

6.    דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס

7.    השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם

8.    קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם

9.    הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה

10.        דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד.

סעיף 89(ב)(3) לפקודה - מקום ההפקה של הכנסה הונית יהיה בישראל אם:

1. הנכס הנמכר נמצא בישראל
2. הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל
3. מניה או זכות למניה בחבר בני אדם תושב ישראל

4.       זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל

 

l מי שמתקיימת לגביו "חזקת הימים" ומי שהעביר כספים לחו"ל – חייב להגיש דוח לרשות המיסים (דוח שנתי)

״חזקת   הימים״  מקימה   חזקה  משפטית,  שיחיד  הוא  "תושב  ישראל"

לצורכי מס, על פי מבחן של כמות הימים בהם שהה אותו יחיד בישראל .

החזקה  באה לידי ביטוי בפסקה (א)(2) להגדרת ״תושב ישראל״ או

״תושב״ כדלקמן:

(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א)    אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)     אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

 

"חזקת הימים" ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה, וזאת באמצעות מבחנים אחרים, שבאים להצביע על "מרכז החיים" של היחיד.

מי ש״חזקת הימים״ פועלת לרעתו, יכול לטעון, שעל פי מבחני מרכז החיים, הוא תושב חוץ ולהימנע מלהגיש דוח בישראל על ההכנסות שלו.

בדרך כלל טענה זו מבוססת על חוות דעת מקצועית שהיחיד קיבל ושומר אותה אצלו, למקרה ותבוא טענה שהוא לא מילא את חובתו כחוק.

בתיקון 223 לפקודה, דורשת רשות המסים ממי שחזקת הימים פועלת לרעתו, לשתף את רשות המסים בהחלטה על מעמדו, ולהגיש לרשות המיסים דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו שהוא אינו תושב ישראל, בצרוף המסמכים התומכים בטענתו.

 

l      מתי חברה תחשב כחברה נשלטת זרה (ח.נ.ז. C.F.C. -)

מדובר על חברה זרה – הרשומה בחו"ל שמרבית (50% לפחות) אמצעי השליטה בחברה מוחזקים על ידי תושבי ישראל – או 40% יחד עם קרוב שלהם. (כולל שליטה בעקיפין)

 

הכנסות פסיביות של חברה כזו תחשבנה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי השליטה הישראלים תוך כדי חיובם במס על הכנסה "רעיונית" זו. (גם אם ההכנסה לא חולקה להם בפועל).          זקיפת ההכנסה הרעיונית תחול רק אם החברה הזרה חוייבה בחו"ל במס הנמוך מ- 15%.

 

 

ניתן להמנע מסווג כחברה נשלטת זרה באמצעות הפעולות הבאות:

®     הכנסת שותף זר לחברה.

®     כניסת החברה כצד לעיסקה של קניה ומכירה כך שמחזורה יהיה גם ממסחר ולא רק מהכנסות פסיביות.

®     הבאת ראיות לחיוב במס בחו"ל העולה על 15%.

l      מהי חברת משלח יד זרה (חמי"ז)

בפקודת מס הכנסה נקבעו הוראות חוק כדי להטיל מס על פעילות מקצועית בחו"ל במסגרת חברה זרה. מדובר על בעלי מקצוע כמו רו"ח, עו"ד, אנשי מחשבים, מרצים וכו' (רשימה סגורה) הנותנים שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה ומשאירים את ההכנסה בחברה בחו"ל. התיקון לחוק קובע שהכנסות כאלה ימוסו בישראל למרות שלא חולקו בפועל לבעלי המניות הישראלים (הכנסה רעיונית). באופן עקרוני הכללים לפיהם מסווגת חברה כחנ"ז (ראה סעיף קודם) מאפיינים גם את החברה שתחשב כחמי"ז).

 

l        מי שעזב את ישראל אך מתקיימת בו "חזקת הימים" – חייב להגיש דוח

לאחרונה תוקנה פקודת מס הכנסה והיא מטילה חובת הגשת דוח שנתי על כל מי שיצא מישראל בשנתיים האחרונות ושוהה כעת בחו"ל.

 

        שיטת המיסוי בישראל הינה שיטה פרסונאלית הקובעת כי תושב ישראל חייב במס בישראל – על כלל הכנסותיו שהופקו בישראל בלבד. כלומר שיש חשיבות עצומה לשאלה מיהו תושב ישראל.

 

        המונח "תושב ישראל" קובע כי מי שמרכז חייו בישראל הוא תושב ישראל.

        בנוסף קובעת הפקודה כמות של ימי שהיה בישראל (מה שמוכר בכינוי "חזקת הימים"), שמי ששהה את אותם ימים בישראל יראו אותו כתושב ישראל.

 

        גם אם הנישום נכנס בגדר חזקת הימים ולכן הוא נחשב לכאורה כתושב ישראל, עדין עומדת לו הזכות להוכיח כי מרכז חייו אינו בישראל ולכן הוא אינו תושב ישראל.

 

        להלן "חזקת הימים" שמי ששהה בישראל – יראו אותו כתושב בישראל:

1.     אם שהה הנישום בישראל בשנת המס – 183 ימים או יותר.

2.     אם שהה הנישום בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר ויחד עם השנתיים שקדמו לאותה שנת מס, שהה בישראל 425 ימים לפחות.

 

החל מ- 1.1.2016 יחיד שמתקיימות בו החזקות הקבועות במבחן הימים והוא טוען שלמרות זאת הוא אינו תושב ישראל אלא תושב חוץ, חייב להגיש דוח ולפרט את העובדות וכן לצרף מסמכים התומכים בטענתו שהוא אינו תושב ישראל.

בטופס הדוח השנתי נוספה משבצת אותה על הנישום לסמן במידה והוא רואה עצמו תושב חוץ למרות שהוא נכנס למבחן הימים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

n  הכנסות מנדל"ן

=   מיסוי הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל

1.   השכרת דירה בישראל –

קיימים שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

א.     מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2017 הינו  5,010 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

 

 

 

 

ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).

 

המס 10% ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום שנת המס. אלא אם כן שילם המשכיר באותה שנת מס מקדמות רגילות על עסקאותיו.

 

להלן טבלה לריכוז הוראות סעיף 122 (מס 10%):

 

 

 

 

ג.     מסלול דיווח כהכנסה רגילה בניכוי מלא של הוצאות

 

2.      מס על  דמי שכירות מהשכרת נכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל חייבים במס בישראל אם בעל הנכס הוא תושב ישראל, לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).

 

 

 

 

 

 

=  פטור ממס לנישומים "מבוגרים" המשכירים נכסים

      להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים:

 

תושבי ישראל, שבעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר שימש  להפקת הכנסה זו, ואשר מלאו להם: בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, ואשר אין להם הכנסות מקצבה הזכאים לפטור לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה.

 

כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.

 

        ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות מנכס אשר שימש את המשכיר בעבר להפקת הכנסתו מעסק או ממשלח יד בישראל והינו בבעלות המשכיר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.

        סכום הפטור מחושב על ידי הכפלת 35% ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12. (תקרה של 35,112 ₪ לשנה).

 

 

 

 

 

 

 

=  העברות הכנסות מהשכרת נכסים לבני משפחה        - תכנון מס

      (פסק דין ע"א 3914/91)

        כאשר הורים מעבירים נכסים לילדיהם, ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו וזאת על פי הסכם המשמר את ההכנסות בידי ההורים המעבירים. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה וקבע שההכנסה היא של הבנים שקיבלו את הנכס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=  תחולת מ.ע.מ. בהשכרה של נכסים – טבלא מרכזת

 

יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה לצורך השכרתה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה הינה עסקה  פטורה ממ.ע.מ. ואין אפשרות  לקזז מ.ע.מ. תשומות ברכישת נכס שההכנסות ממנו פטורות ממע"מ.

 

            (1)        כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.

(2) עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.

(3) אדם פרטי המוכר מגרש ל"קבוצת רכישה" מתחייב במע"מ.

 

כל האמור לגבי השכרה חל גם לגבי מכירה וקניה של מקרקעין.

 

 

 

 

=  תכנון לפני מכירת מגרש

בעל מגרש השוקל לממש אותו, יכול לבחור בדרך של מכירה רגילה, או בדרך של בניית דירות על המגרש - ומכירתן, או בעיסקת קומבינציה או בשילוב של מכירת חלק מהמגרש ובניה על חלקו האחר.

 

נסקור את היתרונות והחסרונות בכל מסלול:

1.    מכירת המגרש

במסלול זה מתקבלת תמורה כספית מהירה עם פחות סיכונים, אך                      התמורה נמוכה ביחס לאפשרויות האחרות וכן סכום המס הצפוי     
         (מס שבח) גבוה מהמס באפשרויות האחרות.                                               

 

2.    בניה פרטית (לא במסגרת עסק)

מדובר בבניה פרטית של דירות מגורים ומכירתן.

אומנם נדרשת מעורבות של בעל הקרקע בייזום, בביצוע ומימון הפרויקט על פני תקופה ארוכה יחסית, אך מבחינה כלכלית, מסלול זה עשוי להניב רווח גבוה יותר ממכירת המגרש בלבד.

מדובר בבניה של מספר מצומצם של דירות, לכן ניתן לשכנע את רשויות המס שאין מדובר ב״עסק״ או בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, כך שהמס יהיה נמוך יחסית.  ניתן גם לבנות על ידי כמה בני משפחה בגירים ובעלי אמצעים למימון הבניה שלהם, וכך לנטרל עוד יותר את החשיפה למיסוי עסקי.

 

3.       עסקת קומבינציה

כאשר אין מקור מימון לבניה או חוסר רצון לפעולת יזמות,  ניתן לערוך עסקת קומבינציה, שבה מעורבות בעל המגרש נמוכה.

 

עסקת קומבינציה היא למעשה עסקת חליפין, שבה בעל הקרקע מוכר חלק ממנה לקבלן ומקבל בתמורה שירותי בניה על החלק שנשאר שלו.

 

בעל הקרקע יחויב במס שבח רק על חלק הקרקע שהוא מוסר לקבלן.

 

אומנם מספר הדירות שיעמדו לרשותו של בעל הקרקע בגמר הבניה הנו נמוך מאשר באפשרות 2, אך הוא לא נדרש לגייס אמצעי מימון וגם לא לנהל את הבנייה.

גם באפשרות זו יכול בעל הקרקע לתת במתנה לילדיו חלק מהקרקע, וכולם- כבעלי קרקע יערכו עסקת קומבינציה עם קבלן.

 

בעסקת קומבינציה, יש לסכם עם הקבלן מי נושא בתשלום המ.ע.מ החל על שירותי הבניה - הקבלן או בעל הקרקע שקיבל את שירותי הבניה מהקבלן בתמורה לחלק מהקרקע.

 

4.    עסקת מכר ובניה פרטית (שילוב)

במקום עסקת קומבינציה ניתן לבצע שתי עסקאות נפרדות:

1.           מכירת חלק מהמגרש.

2.           הזמנת שירותי בניה על החלק שלא נמכר - לא ממי שקנה חלק מהמגרש.

 

באפשרות זו משלבים בין שתי האפשרויות הקודמות ויש בה כמה יתרונות לעומת קומבינציה:

בעסקת קומבינציה, מחייבים שלטונות מס שבח את בעל המגרש במס שבח (על החלק שעבר לקבלן), לפי ערך שירותי הבניה שהוא אמור לקבל מהקבלן. בעסקה של מכירת חלק מהקרקע והזמנת שירותי פנים מגורם אחר, שווי המכירה הוא השווי הנוכחי של הקרקע שיכול להיות נמוך יותר מערך שירותי הבניה ולכן המס יהיה נמוך יותר.   (מס שבח וגם מס רכישה).

כך גם מרכיב המ.ע.מ יהיה נמוך יותר מאשר בעסקת קומבינציה.

 

הזמנה של שירותי בניה בנפרד ממכירת חלק מהמגרש, כוללת פחות סיכונים מאשר בעסקת הקומבינציה, אך דורשת מבעל המגרש יותר מעורבות.

 

בעסקת קומבינציה, בעל המגרש תלוי בקבלן ויש קושי רב להתנתק ממנו כאשר אינו עומד בתנאי ההסכם.

 

במכירה של חלק מהמגרש במזומן, יש להניח שמנהל מס שבח פחות יתערב במחיר העסקה לעומת במקרה בו משולמת התמורה בשרותי בניה, שאז רשאי מנהל מס שבח מקרקעין לקבוע את מחיר התמורה על פי הערכה של שווי שירותי הבניה.

 

מהאמור לעיל עולה שבעל מגרש המבקש להעביר חלק מהמגרש שבבעלותו לקבלן בעסקת קומבינציה צריך לשקול אם לא עדיף לו למכור את חלק המגרש לקונה רגיל ולהזמין שירותי בניה על חלק המגרש שנשאר בבעלותו - בעסקה נפרדת.

 

 

 

 

 

 

 

 

g        הפסדים וקיזוזם

=  הפסדים עיסקיים והפסדי הון – מקטינים את המס

א.         קיזוז הפסד מפעילות עסקית – מכל סוגי ההכנסה

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

 

 

           

 

ד.  הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.

 

ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

 

ו.  קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה של מעביד מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

 

ז.  חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:

כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי  השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל הטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.

 

 

=  מומלץ למכור ניירות ערך שצברו הפסדים

הפסדי הון כולל הפסדים בשוק ההון, נתנים לקיזוז גם כנגד רווחי הון מניירות ערך ורווחי הון אחרים וכן כנגד הכנסות מריבית ודיבידנד שבגינם שולם מס הכנסה באותה שנת מס בלבד (בעל שליטה אינו רשאי לקזז הכנסות מדיבידנד מחברה שבבעלותו כנגד הפסדי הון מניירות ערך).

 

לעיתים כדאי למכור ניירות ערך שגלום בהם הפסד כדי לממש את ההפסד על מנת שניתן יהיה לקזז את ההפסד כנגד רווח הון שמומש במכירה של ניירות ערך אחרים במשך השנה, או כנגד ריבית ודיבידנד שחוייבו השנה במס הכנסה.

 

אם רוצים להמשיך ולהחזיק בנייר הערך – כי צופים עליית מחיר, ניתן לרכשו מחדש.

    

=       "דרוג" ההפסדים על פי "ערכם"

ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. ככל שההפסד "שווה" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק)  כדאי לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "שווה" פחות. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז בעתיד כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.

 

(בעמוד הבא.....)

להלן דירוג "שווי" ההפסדים:

1.    הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).

 

2.    הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק).

 

3.    הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).

 

4.    הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).

 

5.    הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).

 

6.    הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).

7.    הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).

8.    הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).

g   הטבות מס בשל חסכון פנסיוני

=  הפקדה בקופת גמל לקצבה (פנסיה)

1.          כל הפקדה לקופת גמל - תחשב כהפקדה לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים.

 

2.          "הכנסה מזכה" – זו ההכנסה השנתית מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של 103,200 ש"ח לשכיר ו- 206,400 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).

        

         למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 103,200 והשלמה            לגבי      הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 206,400 לבין הכנסתו כשכיר.

 

3.          עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 18,572 ש"ח בקופת גמל לקצבה.

         לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות  -  206,400 ש"ח.

         לעומת תקרת הכנסה של 146,400 ש"ח לגבי עמית יחיד.

 

4.          עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב.

 

5.          למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 258,000 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 258,000 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.

 

 

 

הפקדה אופטימלית לקופת גמל לקצבה לעמית מוטב (עצמאי)  –  (הערות בעמוד הבא).

 

 

 

 

הערות:

(1)      הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 206,400 ש"ח.   להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.

(2)      הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).

(3)      הכנסה מזכה  - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.

(4)               עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב  (ראה שורה הבאה)

(5)      עמית מוטב  -  שהפקיד לפחות 18,572 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.

(6)     שכיר + עצמאי  -  בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או   לפי חישוב חלופי:

ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 21,500 ש"ח = A.

הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,600 = B.

הכנסה מזכה = (A - B)  אך לא יותר מ- 103,200 לשנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=     מהו "קיבוע זכויות" ומה הקשר לקבלת פטור על פנסיה?

קיבוע זכויות הוא קביעת סכום הפטור ממס שיקבל היחיד על הפנסיה, על פיצויי פיטורין ו/או על היוון חלק מכספי החסכון לפנסיה והוא רלוונטי למי שהגיע ל"גיל הזכאות".

קיבוע זכויות נעשה בטופס 161ד'.

 

המילה "קיבוע" נבחרה כדי להדגיש שבחירת הסכום הפטור ופיצולו – אם להיוון קצבה בפטור, או לפטור על חלק מהקצבה עצמה ו/או פטור ממס על מענק הפרישה (פיצויים), הם קבועים ואין לנישום אפשרות לחזור מבחירה זו.

 

את טופס 161ד' חייב למלא כל מי שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לקבל פטור לפי סעיף 9א' לגבי הקצבה, או מבקש להוון חלק מהקצבה.

 

בטופס 161 ד' יש להתייחס גם לשינויים שיחולו בעתיד בשיעור הפטור ממס על חלק מהקצבה המזכה, הקבוע בסעיף 9א'(ז) לפקודה.

 

 

הבחירה בין שלושת האפשרויות לניצול הפטור ממס הינה מורכבת וכוללת התחשבות בתוחלת החיים של הנישום.

מומלץ מאוד למלא את הטופס לאחר קבלת ייעוץ ממומחה.

שותפי המשרד בכל סניפנו עומדים לרשותכם גם בעניין זה.

=  האם כדאי להמשיך ולהפקיד בקרן פנסיה למי שהגיע לגיל פרישה

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") לא שינה את הטבות המס של חוסכים בקופות גמל. גם אדם מעל גיל הפרישה רשאי לחסוך בקופת גמל לקצבה / קרן פנסיה ולקבל זיכוי ממס על פי נתוני הכנסתו.

 

מי שחוסך לאחר גיל פרישה בקרן פנסיה, יכול לקבל את הקצבה בכל עת ובלבד שנצבר בקרן סכום המספיק לקצבה חודשית העוברת את סכום הקצבה המזערית (5% מהשכר המינימום = 250 ₪ לחודש החל מינואר 2017), אחרת יוכל למשוך את כל הכסף כסכום חד פעמי.

 

 

g   ניכויים, זיכויים, פטורים והטבות מס מיוחדות

=     הפקדה בקרן השתלמות – החסכון הטוב ביותר.

 

הכנסה מכסימלית לחישוב ההטבה 260,000^* ש"ח - הפקדה מוכרת 7% מההכנסה

 

 

  * יש להפחית מסכום זה הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.

 

 

 

 

=     פנסיה חובה לעצמאים

החל מינואר 2017, כל עצמאי מעל גיל 21 ועד גיל פרישה מוקדמת חייב לחסוך לקצבת פנסיה.

 

החוק מחייב מינימום הפקדה לפי הרווח של העצמאי:

רווח העולה על 116,076 ₪ לשנה – ההפקדה המינימלית היא 9,866 ₪.

רווח עד 58,038 ₪ לשנה – סכום ההפקדה יחושב לפי 4.45% מהרווח.

בשל רווח הגבוה מסך 58,038 ₪ סכום הפקדה יחושב לפי 4.45% מהרווח עד 58,038 ₪ ו- 12.55% מההפרש בין הרווח בפועל ל- 58,038 ₪.

שליש מהכספים שיצטברו ניתנים למשיכה כדמי אבטלה בארוע של סגירת העסק.

 

החוק לא חל על:

מי שגילו 55 שנה ומעלה ביום 1/1/2017.

מי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת על פי חוק גיל פרישה.

מי שטרם חלפו שישה חודשים ממועד הרישום שלו במע"מ.

 

=  רכישת ביטוח למקרה אובדן כושר עבודה – הוצאה מוכרת

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר  – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו (עד 21,500 ש"ח לחודש) ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

ההכנסה המתקבלת על פי הפוליסה לבטוח אובדן כושר עבודה הינה הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(א) לפקודה.

=  זיכוי ממס בגין תשלומי מזונות לילדים בגירים 

(פס"ד מילשטיין)

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

 

= זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וזיכוי להורי ילדים עם ליקויי למידה

א.     יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא ניתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

 

ב.     רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

 

=  זיכוי ממס בשל הוצאות להחזקת קרוב במוסד סיעודי

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 267,000 ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 167,000 ש"ח.

בוטלה הדרישה להגיש מסמכים שונים כגון תעודה רפואית של החוסה במוסד ובמקומה נקבע כי יש להגיש לפקיד השומה בקשה בצרוף מסמכים להנחת דעתו של פקיד השומה.

 

 

=  זיכוי בשל תרומות למוסדות מוכרים

        סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות  מוכרים בסכום כולל העולה על 180 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,184,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות.

 

        סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.

 

=  איזה תרומות מזכות  את התורם בהנחה ממס הכנסה?

מרבית התרומות ניתנות לארגונים שונים הרשומים כעמותה.

תרומות לעמותה עשויות לזכות את התורם בזיכוי ממס, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אם לעמותה ניתן אישור שהיא "מוסד ציבורי" כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ושיש לה אישור לעניין זיכוי ממס לתורמים לה- לפי סעיף 46 לפקודה.

 

בקשה לקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודה מגישה העמותה שהיא "מוסד ציבורי" לרשות המסים שפונה לקבל אישור של ועדת הכספים של הכנסת.

 

בחוזר מס הכנסה 9/2015, נקבעו הקריטריונים שיבחנו לשם מתן אישור למוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה, ובעיקר בחינת פעילותו של המוסד הציבורי / העמותה שאכן נועדה לקדם רווחתו של ציבור רחב בעל זהות עניין או צורך משותף הכלולים במטרה הציבורית של המוסד הציבורי ולא פעילות למען קבוצה סגורה.

 

כמו כן נדרשים התנאים הבאים:

1.    חבר בני אדם, החברים בו 7 חברים לפחות.

2.    רוב חבריו אינם קרובים זה לזה.

3.    המוסד קיים ופועל למען מטרה ציבורית.

4.    נכסי המוסד והכנסותיו משמשים למטרה הציבורית.

 

"מטרה ציבורית" הוגדרה כמטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית.

 

 

 

 

 

 

=  פטור ממס הכנסה על פי החוק לעידוד השקעות באנרגיה מתחדשת

      סעיף 2(ב) בחוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבעות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז-2016 (להלן: "החוק") קובע כי צרכן ביתי שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף 2(א) לחוק, יהיה זכאי להטבות מס לגבי הכנסות ממכירת חשמל, בהתאם לבחירתו כפי שפורט בחוק:

 

א.     פטור ממס על הכנסה ממכירת חשמל שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על 24,000 ₪ (להלן: "התקרה").

 

ב.     מס בשיעור של 10% על ההכנסה ממכירת חשמל, עד הסכום המרבי – 98,707 ₪.

היה והכנסתו של הצרכן הביתי עלתה על הסכום המרבי, הוא יחוייב במס בשיעור שולי כהכנסה שאינה מיגיעה אישית (למעט נישום שמלאו לו 60 בשנת המס) על חלק ההכנסה העולה על הסכום המרבי, בניכוי חלק יחסי מההוצאות.

 

סעיף 5(א) בחוק קובע כי צרכן ביתי המבקש לקבל הטבת מס בגין ייצור חשמל, יודיע על כך לבעל רישיון ספק שירות חיוני ויפרט את מסלול ההטבה שבחר לפי סעיף 2(ב) בחוק.

החוק מאפשר לשנות את מסלול ההטבה בהודעה לפקיד השומה. השינוי ייכנס לתוקף בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה ניתנה ההודעה על השינוי.

 

מצירוף הוראות החוק כאמור לעיל, עולה כי ניתן לבחור באחד משני מסלולי הטבות המס.

 

א.     אם בוחרים במסלול הפטור, נהנים מפטור ממס הכנסה עד לתקרה בסך 24,000 ₪. על חלק ההכנסה העולה על 24,000 ₪ ועד לסכום  המרבי לא ניתנות הטבות ואף לא ניתן לנכות כנגדה הוצאות. על חלק ההכנסה העולה על הסכום המרבי יחול חיוב במס לפי סעיף 121 לפקודת מס הכנסה לאחר ניכוי חלק יחסי מההוצאות, לרבות פחת.

 

ב.     אם בוחרים במסלול מס בשיעור 10%, יחול  מס על מלוא ההכנסה ללא אפשרות לניכוי הוצאות.

        על חלק ההכנסה העולה על הסכום המרבי, לאחר ניכוי חלק יחסי מההוצאות, לרבות פחת, יחול חיוב במס לפי מס שולי.

 

=  הרחבת ההטבות במס על פי "חוק האנג'לים"

      בחוק המדינויות הכלכלית שפורסם בשנת 2011, נכללה הוראת שעה לשנים 2011 עד 2015 אשר העניקה הטבות מס משמעותיות להשקעה של יחידים וחברות, בחברות מחקר ופיתוח (חברת מטרה), כדלהלן:

 

        למשקיע שהוא "יחיד"  -  התרת הוצאה בגין השקעה של עד 5 מיליון במניות של חברת מטרה (כהגדרתה בחוק), כנגד כלל הכנסתו של המשקיע בתקופה של שנה עד שלוש שנים.

 

        משקיע שהוא חברה  -  התרת הוצאה בגין השקעה במניות של חברת מטרה, בתקופה של 5 שנים. ההטבה ניתנת רק לחברות גדולות / בינוניות שמקיימות את התנאים המפורטים בחוק.

 

        ביום 20 בינואר 2016, פורסם תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית שתחילתו מיום 1 בינואר 2016, אשר כולל הארכה של הוראת השעה והרחבת הזכאות להטבות המס כדלהלן:

1.     הארכת הוראת השקעה (הן ליחידים והן לחברות, בהתאם לסעיפים 20 ו-21 לחוק) עד לתום שנת 2019.

 

2.     מתן הטבות להשקעות של יחיד או שותפות של יחידים גם במסלול חדש של "חברה מתחילה", החל מיום 1.1.2016 ועד ליום 31.12.2019.

 

3.     החוק מעניק הטבות מס משמעותיות על ידי ניכוי מלוא ההשקעה בשנת המס בה בוצעה ההשקעה, ובהתרת ניכוי ההוצאה מכלל הכנסתו של היחיד, לרבות הכנסתו מעסק ו/או מעבודה, הכנסות החייבות במס שולי גבוה.

                 על מנת למנוע כפל הטבה, בחישוב רווח ההון במכירת המניות של חברת המטרה או חברה מתחילה תוקטן העלות של המניות בכל סכום ההשקעה שהוכר לניכוי מההכנסות השוטפות.

 

=  איזה מילגה פטורה ממס

        סטודנטים וחוקרים הלומדים או מבצעים מחקרים במוסדות אקדמיים ו/או מחקריים, נהנים לעיתים מקבלת כספים (באופן ישיר או בדרך של הפחתת שכר לימוד וכו') מהמוסד האקדמי או המחקרי.

       

ככלל ניתן לחלק את המלגות לשלוש קבוצות:

 

        א. מלגות הצטיינות / מצב סוציו אקונומי:

מוסכם על רשות המסים כי הן אינן חייבות מס שכן מלגות אלו ניתנו כהוקרה מבלי שישנה התחייבות של המקבל ליתן תמורה או שירות בהווה או בעתיד.

 

ב. מלגות בגין מתן שירות:

    מלגות אלה ימוסו כשכר עבודה לכל דבר ועניין.

ג.  מלגות קיום:

        הייתה מחלוקת האם יש מקום למסות מלגות אלה, שכן ניתן לראות בביצוע המחקר כתמורה הניתנת ע"י הסטודנט / החוקר למוסד האקדמי / המחקרי עבור המחקר אותו הוא מבצע.

 

        ביום 3.3.10 התפרסם תיקון 175 לפקודת מס הכנסה ותיקון מס' 38 לחוק מס ערך מוסף בו נקבע כי:

 

·        מלגה אשר ניתנה לסטודנט בתקופת לימודיו במוסד להשכלה גבוהה תהיה פטורה ממס, זאת ללא הגבלת סכום.

 

·        מלגה שנתנה לחוקר במהלך לימודיו במכון מחקר תהיה פטורה ממס עד לסך של 90,000 ₪ לשנה, בתנאי כי משלם המלגה הינו המוסד האקדמי או המחקרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=  שינויים בהטבות מס לישובים מסויימים

      בעקבות תיקון חוק הטבות במס שהתפרסם ברשומות בתאריך 6/7/2017, חלו השינויים הבאים:

1.    החל מחודש ינואר 2017 הוגדלה תקרת ההכנסה לצורך מתן זיכוי ממס למי שהיה  בשנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב צמוד לגבול עימות בצפון.

 

2.    הוראת המעבר תוקנה כך שיחולו כללי היחסיות לזיכוי יחסי שיינתן בשנות המס 2017 ו- 2018. לדוגמה עובד שהתגורר ביישוב חצי שנה במהלך שנת המס, יהיה זכאי למחצית הזיכוי שלו זכאי מי שהתגורר כל השנה ביישוב, ועד מחצית התקרה שלה זכאי מי שהתגורר כל השנה.

 

בשנת 2016 יינתן זיכוי על פי הוראת המעבר רק למי שגר בישוב במשך כל השנה.

ההנחה תוענק לתושבים בכפוף לעמידה בתנאי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

g  ביטוח לאומי

        תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח בשנת 2017 הינה כ- 43,240 ש"ח לחודש.

 

 

        לפיכך, מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות משכר דירקטורים, תמלוגים, דמי שכירות מעסקים, הכנסות חברות בית וחברות משפחתיות המיוחסות לנישום וכד'.

        פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות מרווח הון, מריבית ומדיבידנד בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל (המחויבות בשיעור מס מוגבל) והכנסות "פסיביות" שפטורות ממס לפי הפקודה.

 

=   חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים של עצמאי לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.

 

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

מי שמעריך שמקדמותיו לבטוח לאומי נמוכות מהמגיע ממנו, יכול לבקש הגדלת המקדמות ותשלום ההפרש עוד בשנה זו, כדי שההוצאה (52%) תותר עוד השנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=  איך ניתן להקטין את התשלומים לביטוח לאומי

להלן פעולות, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:

א.  הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

 

 

ג.    לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ד.  להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

 

ה.  אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

 

ו.    כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

=  חלוקת הכנסות - לעניין ביטוח לאומי בין בני זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאינו חברה

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).

 

יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.

 

 

 

=  חשיבותה של הצהרה למוסד לביטוח לאומי

        בית הדין הארצי לעבודה  בפסק דין (עב"ל 511/09) דן בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותו הצפויה  ובדיעבד הסתבר שהיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.

        לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה. על כך הוא הגיש ערעור לבית המשפט.

        בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה ממס הכנסה.

        בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.

 

=  התיישנות חוב בדמי ביטוח לאומי והחזרים

סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי הגביל החל מיום 1.7.2016 את התקופה שבה רשאי המל”ל לדרוש לראשונה חוב בדמי ביטוח.

 

עד 30.6.2016 המל”ל היה רשאי לגבות חובות משנת 1999 אך בפועל גבה רק שבע שנים לאחור.

 

סעיף 363א, קובע כי ההתיישנות הינה ל- 7 שנים ולא תחול רק בהתקיים שני תנאים מצטברים  שבהתקיימם רשאי המלל לגבות חוב בדמי ביטוח לתקופה שעולה על שבע שנים:

1.    משלוח דרישה לתשלום חוב בתוך שבע שנים מהמועד החוקי לתשלום חוב בדמי ביטוח.

2.    ביצוע הליכי גביה אקטיביים במסגרת תקופה זו או קיזוז החוב מיתרת זכות.

 

אם נודע למל”ל על חוב ישן גם מעבר לשבע שנים, כגון: חובות שהתקבל לגביהם מידע מרשות המיסים וחובות שנקבעה לגביהם שומה סופית, ייספרו שנות ההתיישנות מיום שבו נודע על דבר החוב.

 

משלוח בדואר

פנייה של המל”ל שנשלחה לכתובת שמעודכנת ממשרד הפנים או שנמסרה למל"ל, מקיימת חזקה כי הדואר הגיע למענו תוך פרק זמן סביר (גם אם חזר למל”ל. החזקה ניתנת לסתירה אם הוכחה  סיבה אובייקטיבית שמנעה את קבלת הדואר כגון תקלה בחלוקת הדואר באזור מגוריו וכו'.

 

החזרים

מועד התחלת תקופת ההתיישנות להחזר דמי ביטוח הינה שבע שנים אחורנית מהיום שבו הוגשה התביעה להחזר דמי ביטוח.

 

 

=  תשלום דמי ביטוח לאומי בעבור תושב ישראל המועסק בחו"ל

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, קובע לגבי מבוטח  ש"יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה."  כלומר, שפקודת מס הכנסה היא הקובעת את בסיס ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, וכל מי שחייב במס הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה חייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי.

כידוע, כל תושב ישראל (תושב לצרכי מס) חייב במס על הכנסתו בין אם הופקה בישראל ובין אם הופקה בחו"ל.

כלומר שגם מי שעבודתו היא בחו"ל וגם אם הוא מועסק על ידי חברה זרה, הכנסתו חייבת במס ולכן הוא חייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל.

יש מדינות שישראל חתמה איתן על אמנה למניעת כפל תשלומי בטוח ובמקרים אלה יש לעיין באמנה ולראות האם התשלום בחול מכסה את הזכויות / החובות בארץ. למשל, יש מדינות שהאמנה תופסת רק לגבי שכירים.

 

נזכיר שבין ארה"ב לישראל, לא קיימת כלל אמנה לגבי מניעת כפל ביטוח לאומי.

=   האם "עקרת בית" מבוטחת לעניין הביטוח הלאומי

אישה נשואה שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית, נחשבת לפי חוק הבטוח הלאומי לעקרת בית.

 

להלן הגדרת מושג זה בסעיף 238 לחוק הבטוח הלאומי:

" ’עקרת בית’ - אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת, ואינה עובדת עצמאית.".

 

חוק הביטוח הלאומי החריג את ״עקרת בית״ מענפי ביטוח מסוימים אך לגבי ענפי בטוח אחרים החוק רואה אותה כ"מבוטחת בזכות בעלה" ככל שהוא מבוטח, כלומר היא מבוטחת באותם ענפי בטוח אך אינה משלמת דמי בטוח.

 

עקרת בית איננה מבוטחת בביטוח ילדים, ביטוח נפגעי עבודה, ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד, היות וענפי ביטוח אלה רלוונטיים למי שעובד כשכיר ו/או כעצמאי.

 

מאידך היא כן נחשבת למבוטחת לעניין ביטוח נפגעי תאונות, לעניין ביטוח נכות וביטוח סיעוד, לענף ביטוח זקנה ושאירים ולענף אימהות.

 

 

כאמור לעיל מעמד "עקרת בית" ניתן למי שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית גם אם יש לה הכנסות אחרות(פסיביות) כגון פנסיה (כולל פנסיה מוקדמת), אך שינוי בסטאטוס שלה לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית, יוציא אותה מהגדרת "עקרת בית" ויביא לחיוב בדמי ביטוח את כל הכנסותיה  כולל הפסיביות.

 

 

=   האם פנסיה מוקדמת חייבת בתשלום ביטוח לאומי

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הכנסה מפנסיה מוקדמת תיחשב כהכנסה חייבת לעניין דמי ביטוח לאומי כלומר שיש לשלם דמי בטוח על מלוא סכום הפנסיה המוקדמת .

 

אישה נשואה שמקבלת פנסיה מוקדמת, והיא אינה עובדת שכירה או עובדת עצמאית, נחשבת ל"עקרת בית" , כהגדרת מושג זה בסעיף 238 לחוק.

 

חוק הביטוח הלאומי מחריג את ״עקרת הבית״ מענפי בטוח מסוימים, ולגבי ענפי בטוח אחרים - רואה אותה כמבוטחת "בזכות בעלה" אם בעלה נחשב ל״מבוטח״, כלומר מבוטחת שאינה משלמת דמי בטוח.

 

 כלומר במקרים שאותה אישה המקבלת פנסיה מוקדמת נחשבת לעקרת בית מכוח היותה אשת מבוטח, היא אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח, גם לא על הפנסיה המוקדמת שהיא מקבלת.

 

 

 

 

 

 

 

g    הנהלת חשבונות

 = מעבר להנהלת חשבונות בשיטה החשבונאית הכפולה

להלן מחזור העסק בשנה הקודמת המחייב מעבר להנהלת חשבונות בשיטת החשבונאות הכפולה.

 

מחזור שנתי (כולל מע"מ) המחייב הנה"ח  כפולה

 

 

 

=     כמה שנים יש לשמור על מערכת החשבונות

יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.

מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.

האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחרים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.

 

=     החובה לנכות מס במקור משירותים או נכסים (מכל  תשלום), חלה גם על מי שחייב לנהל הנה"ח "כפולה"

א.          כללי

ניכוי מס במקור "משירותים ונכסים", הינה חובה המוטלת על גופים "גדולים", והיא חלה כאשר תקנות ניכוי במקור ספציפיות (כגון: התקנה המחייבת לנכות מס במקור מעבודות בניה וכו') אינן חלות.

 

כלומר, ראשית יש לבדוק אם חלה חובת ניכוי במקור מכח תקנה ספציפית, ורק אם התשובה שלילית, יש לבדוק אם חלה חובה לנכות לפי התקנה בדבר ניכוי במקור משירותים או נכסים.

 

חברה, ככלל, חייבת בניכוי מס במקור משירותים ונכסים במידה ומחזורה (כולל מע"מ) עולה על 5.2 מיליון ₪ (להלן: "חברה מיליונרית") או שהיא חייבת בניהול מערכת חשבונות כפולה בהתאם להוראות ניהול פנקסים.

בחוזר זה נסקור את ההוראות בקשר לחובת הניכוי במקור עקב החובה לנהל  ספרים לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

 

ב.       נישומים החייבים לנכות במקור, עקב החובה לנהל הנהלת חשבונות "כפולה":

1.       נישום (יחיד או חברה) אשר חייב בשנת 2017 לנהל מערכת חשבונות כפולה בהתאם להוראות ניהול ספרים (מי שמנהל כפולה ב"התנדבות" – לא נכלל), ובנוסף לכך היה חייב לנהל "כפולה" גם באחת מהשנים 2013, 2014, 2015.

 

2.       שותפות, אם אחד או יותר מהשותפים הוא חבר בני אדם החייב בניכוי במקור.

 

ג.        הערות ודגשים:

                               א.       תמיד יש לבדוק אם חלה חובת ניכוי במקור מתשלומים לגביהם נקבעה חובה ספציפית לניכוי מס במקור, כגון, שכר סופרים, שכר דירקטורים, שכר מעניקי שירותי משרד, שכר דירה ועוד.

 

                               ב.       יש לנכות מס במקור מהתשלום כולל מע"מ.

 

                                ג.        שיעור הניכוי הינו 30%, אלא אם המקבל מציג אישור מפקיד השומה על ניכוי נמוך יותר או פטור מניכוי.

 

                               ד.       תשלומים בעד שירותים או נכסים לספק חד פעמי בסכום שאינו עולה על 4,920 ₪ (לפני מע"מ), לא חייבים בניכוי מס במקור.

 

                               ה.         לגבי אשכול חברות (חברת אם ובנותיה), יש הוראות מיוחדות.

 

 

ד.       להלן תרשים זרימה לצורך בדיקת חובת ניכוי מס במקור משירותים ונכסים בשנת 2017

 

 

1.   האם המשלם חייב בשנת 2017 לנהל מערכת חשבונות בשיטה הכפולה?

כן

לא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2.   האם היה חייב בניהול מערכת חשבונות                    חזרה למבחן בהתאם למחזור של

                כפולה בשנים 2013, 2014, 2015  (באחת                 "חברה מיליונרית" (חל רק על

                     מהן מספיק)                                                        חברות שמחזורן ב- 2016 הינו

                                                                                                                 5.2 מיליון כולל מע"מ)  

כן

לא

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

  

חייב לנכות מס במקור מתשלום עבור

   שירותים ונכסים (מכל תשלום)

   בשנת 2017

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l        תזכורת לגבי "ספרים מיוחדים" הנדרשים בחוק

מפאת חשיבות הנושא ולאור ביקורת ניהול ספרים, שנערכה לאחרונה במספר עסקים מלקוחותינו, אנו מבקשים לרענן את ההוראות.

ניהול ספרים נכון - בהתאם להוראות החוק, מונע תקלות ועימותים עם שלטונות המס (כולל פסילת ספרים).

נישום חייב לנהל מערכת חשבונות לפי התוספת החלה עליו, בהתאם לאמור בהוראות ניהול ספרים. כל נישום חייב לברר מהי התוספת החלה עליו ולנהל לפיה את חשבונותיו. יש נישומים החייבים לנהל ספרים בשיטת החשבונאות הכפולה ויש שרשאים לנהל בשיטה החד צידית. כל נישום חייבים לבדוק ולברר מה חל עליו.

קיימים עוסקים הנדרשים לנהל פנקסים מיוחדים, וזאת בנוסף לפנקסים אותם מחוייב לנהל כל עוסק, כדלקמן:

יצרן שמחזורו השנתי עולה על 10 מיליון ₪ לנהל (בנוסף להנה"ח בשיטה הכפולה):

•      ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים.

•      ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד.

•      ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי.

•      דוח ייצור שבו יירשמו באותו יום או למחרתו המוצרים הגמורים, זולת אם נרשמו המוצרים הגמורים במועד כאמור ישירות בספר תנועת המלאי.

 

סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 10 מיליון ₪, או שבעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כוללות:

•      ספר תנועת המלאי.

•      ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי.

 

קמעונאים

ספר קניות, ספר תנועת דברי האומנות בגלריה.

 

קבלנים ומפעילי ציוד מכני הנדסי 

חשבון לכל עבודה, רישום כרטיס עבודה לגבי כל ציוד מכני הנדסי.

 

בעלי מקצועות חופשיים 

ספר לקוחות.

 

רופאים 

יומן רופא.

 

בעלי בתי ספר לנהיגה

ספר רכב, יומן הזמנות, ספר תלמידים.

 

בעלי בתי ספר וגני ילדים

ספר תלמידים בבית הספר או בגן הילדים.

 

סוחרי ומתווכי מקרקעין

ספר זכויות במקרקעין, ספר עסקאות תיווך.

סוחרי ומתווכי רכב 

ספר הסחר, ספר תיווך.

 

חקלאים 

ספר המשק, ספר מכונות כלים וציוד חקלאיים, ספר קניות, ספר מכירות.

 

בעלי תחנות דלק

דוח יומי של מכירות דלק, שוברי סיכה ורחיצה.

 

סוכני ביטוח

ספר פוליסות ביטוח, ספר הכנסות.

 

יהלומנים  

ספר עסקאות.

 

נותני שירותים (כל אלה שאינם נכללים בהגדרות הקודמות)

     סוג נותן השירות            הספרים המיוחדים

     כל נותן שירות    ספר הזמנות

     מוביל                            ספר הובלות והסעות

     מוסך                            יומן עבודה

     שיפוצים                                   יומן עבודה

     מסעדה                         יומן נוכחות מלצרים

     המרת מט"ח                 ספר כניסת מט"ח

     מלון / צימר                   ספר אורחים

     מופעים                         רישום תנועת כרטיסי כניסה למופע

                        המרת מטבע                  שובר המרה

g         נושאים כלליים

=       בצעת פעולה שמוגדרת כ"תכנון מס" – עליך לדווח!

ביום 25.12.2006 פורסמו תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 וכן תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 כוללות פעולות החייבות בדיווח במסגרת הדוח השנתי לרשות המסים או הדוח התקופתי למס ערך מוסף. נציין כי מעבר לחובת הדיווח האמורה, נישום שביצע תכנון מס כאמור ואשר יימצא לגביו בסופו של יום כי תכנון מס זה הביא להפחתת מס בלתי מוצדקת, אזי למנהל רשות המסים או לפקיד השומה תהיה הסמכות להטיל עליו קנס כאמור בסעיף 191 לפקודת מס הכנסה.

 

 

להלן עיקרי הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס הכנסה, לרבות מועד הדיווח הנדרש בגינן:

 

א.      תשלום לקרוב בסכום כולל של 2 מיליון ₪ לפחות בשנת מס בשל ניהול, אם בעקבות התשלום פחת סכום המס שהיה משתלם על התשלום האמור אלמלא הועבר לקרוב, כיוון שלקרוב הפסד הניתן לקיזוז, או ששיעורי המס החלים על הקרוב נמוכים יותר, או שההכנסה בידי הקרוב פטורה ממס או איננה חייבת במס בישראל או שהתשלום כלל אינו מהווה הכנסה בידי הקרוב; לעניין זה, תשלום לרבות אם לא שולם בפועל אך נדרש כניכוי בחישוב ההכנסה. יש לדווח בגין כך בשנת התשלום.

 

ב.      מכירת נכס לקרוב שנוצר בה הפסד בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות, שקוזז כולו או חלקו בשנת המכירה או בתוך 24 חודשים שלאחר תום שנת המכירה. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

 

ג.        מכירת נכס לאחר כשהנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס מאת קרוב, המוכר מכר את הנכס לאחר בתוך 3 שנים מיום שהגיע לידיו או מיום שנעשה זכאי לו, לפי המוקדם ובמכירה נוצר הפסד ניתן לקיזוז בסכום של 2 מיליון ש"ח לפחות. על המוכר לדווח על פעולה זו בשנת המכירה.

 

ד.      מכירת נכס לאחר כאמור בסעי ג' לעיל, אלא שבמכירה לא נוצר הפסד אלא רווח אשר קוזז כנגד הפסד שהיה למוכר בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

 

ה.      מחילת חוב לקרוב על ידי חבר בני אדם בסכום של מיליון ש"ח לפחות, ובשל המחילה פחת סכום המס שהיה משתלם אלמלא המחילה. נדרש דיווח בשנת המחילה.

 

ו.        פרעון חוב של יחיד בעל מניות מהותי בחבר בני אדם לחבר בסכום של 1 מיליון ש"ח לפחות, ברבעון האחרון של שנת מס, ובלבד שברבעון הראשון של שנת המס העוקבת גדל סכום החוב של אותו בעל מניות מהותי (כאמור בסעיף 88 לפקודה אך מחזיק 25% במקום 10% ולמעט מחזיק במניות סחירות. להלן: "בעל מניות מהותי") או של קרובו, לחבר, בשיעור שלא יפחת מ- 25% מסכום החוב שנפרע כאמור.  על היחיד והחברה לדווח על פעולה זו בשנת המס העוקבת לשנת הפרעון.

ז.       רכישת אמצעי שליטה בחבר בני אדם בהתקיים כל אלה במשך תקופה של 12 חודשים: לרוכש או לקרובו הומחתה זכותו של אחר כלפי חבר בני האדם, ההתחייבות של חבר בני האדם לאחר שולמה שלא במלואה  על ידי רוכש אמצעי השליטה או על ידי מוכר אמצעי השליטה, לחבר בני האדם נוצר חוב כלפי רוכש אמצעי השליטה הנובע מהזכות שהומחתה, וזאת בסכום העולה על סכום ההתחייבות ששולמה כאמור. יש לכלול בדיווח לשנת המס בה נרכשו אמצעי  השליטה ובשנת המס בה פרעה החברה את חובה.

 

ח.      רכישת אמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות בחבר בני אדם, לרבות רכישה בשיעורים, במשך 24 חודשים רצופים, כאשר לחבר בני האדם הפסד הניתן לקיזוז עד לתום תקופת הרכישה בסכום של 3 מיליון ₪ לפחות. יש לדווח פעולה זו בשנה בה הושלמה רכישת 50% מאמצעי השליטה.

 

ט.      רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שאינה מדינה גומלת ששיעור המס בה נמוך מ- 20%, וכן קבלת תקבולים בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס בידי בעל מניות מהותי מאותו חבר בני אדם. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או  בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

 

י.        רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שלמדינת ישראל יש עימה אמנה למניעת כפל מסים, שמרבית נכסיו בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החברה בישראל; וכן קבלת תקבולים מאותו חבר בני אדם בידי בעל מניות מהותי בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

 

יא.   תשלום מחברה משפחתית לנישום שנדרש על ידה כהוצאה בשנת המס ואשר יצר באותה שנת מס לנישום המייצג הפסד בסכום שלא פחת מ- 500,000 ש"ח. יש לדווח בשנת המס בה נוצר ההפסד.

 

יב.    התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן שירותי בניה או שירותי מימון לבניה, כשהתמורה להם, כולה או חלקה, מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות הן על ידי נותן השירות והן על ידי בעל המקרקעין.

 

להלן הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס ערך מוסף

 

א.      התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם  מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות.

 

ב.      התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. פעולה זו תדווח הן על ידי בעל הזכות והן על ידי הגורם המארגן.

 

 

ג. החזקה, במישרין או בעקיפין, של מלכ"ר או מוסד כספי, באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בעוסק, בשיעור של 75% לפחות. במידה והעוסק מוחזק על ידי יותר ממלכ"ר אחד או מוסד כספי אחד, ימנה שיעור ההחזקה של כל אחד מן המחזיקים האמורים במאוחד. פעולה כאמור תדווח הן על ידי המחזיק  והן על ידי העוסק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l    נתונים לחישוב המס לשנת 2017

א. שיעורי המס ליחידים בשנת 2017 על הכנסה מיגיעה אישית (1)

 

     הערות:

1.          השיעורים המופחתים של שתי המדרגות הראשונות  יחולו רק על הכנסה מיגיעה אישית.  לגבי הכנסות אחרות  – שיעור המס ההתחלתי הינו 31%.

 

הכנסתו מכל מקור שהוא של מי שמלאו לו שישים שנה, תהיה זכאית אף היא למדרגות המס המופחתות.

 

השיעורים המופחתים להכנסה מיגיעה אישית לא יחולו במקרה של הכנסה שהיתה לגביה חובת ניהול ספרים ולא נוהלו לגביה ספרי חשבונות קבילים.

 

 

l        הנחיות לספירת המלאי ליום 31.12.2017

על-פי הוראות מס הכנסה, יש לערוך ספירת מלאי ביום 31.12.2017 אם לא ניתן לספור את המלאי בתאריך זה, ניתן לערוך את המפקד בתאריך אחר הסמוך ככל האפשר ל- 31.12.17 . במקרה כזה יש לבצע תאום כמותי בין רשימות  המלאי לתאריך המפקד ובין הרשימה הסופית שתערך בכל מקרה ליום  –  31.12.2017.

 

עריכת המפקד:

רשימות המלאי תיכלולנה את כל המלאים שבעסק. מלאי השייך לאחרים יירשם בנפרד. כמו כן, יש לערוך רשימת מלאים הנמצאים בתאריך המפקד אצל אחרים (סחורה שנשלחה לעיבוד, טובין במחסני ערובה, קונסיגנציה וכו').

הרשימות תערכנה לפי הקבוצות הבאות: חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, תוצרת בעיבוד, מוצרים מוגמרים וכו'.

 

גליונות הספירה צריכים להיות ממוספרים מראש במספר עוקב. רצוי לערוך את הרשימה ב- 2 עותקים לפחות.

 

הרשימות תכלולנה לפחות פרטים אלה:

-   תיאורם של הטובין.

-   יחידת המדידה (ק"ג, מטרים וכד').

-   כמות.

 

יש להשאיר מקום ל- 2 עמודות נוספות שימולאו במועד מאוחר יותר – מחיר היחידה ושווי כולל (מספר היחידות מוכפל במחיר).

 

תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון הכמות ושלב העיבוד  (רמת הגמר) במועד הספירה. רצוי להשאיר 3 עמודות נוספות לחישוב כמות משוקללת (כמות היחידות מוכפל ברמת הגמר), עלות ליחידה ושווי כולל.

מבצעי הספירה יחתמו בסוף כל גיליון ויציינו את שמם המלא.

 

חישוב שווי המלאי:

חישוב השווי, ניתן לעשות במועד מאוחר יותר.

השווי יחושב בדרך כלל לפי העלות (לא כולל מע"מ), אך במקרה של טובין שאינם תקינים או שמחיר המכירה נמוך מהעלות, יחושב השווי לפי ערך המימוש הנקי והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב. העלות תחושב לפי שיטת נ.ר.י.ר. (נכנס ראשון יוצא ראשון) או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קניית הסחורה.

 

במקרים מסויימים ניתן לחשב את השווי גם לפי שיטת "ממוצע  נע משוקלל" או לפי מחיר מכירה בניכוי רווח גולמי.

 

שמירת הרשימות:

רשימות המפקד המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות, ויש לשמרן במשך 7 שנים מתום שנת המס או 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה, לפי המאוחר.

 

 

 

l    מה מותר ומה אסור למבקרי מס הכנסה בעת ביקורת שהם עורכים בעסק

1.       המבקרים אינם רשאים לפנות לעובדים ללא הסכמת בעל העסק, וכמובן גם לא לבן הזוג, להורים או לילדים של בעל העסק.

 

2.       במהלך הביקורת מקובל לספור את הכסף בקופה (השוואת המזומנים לרישומים בקופה).

במקרה ובקופה נספרו כספים מעל לרישום ההכנסות לאותו יום (סיכום ביניים x), אין להסכים באופן אוטומטי, שהעודף מהווה תקבול שלא נרשם. בדרך כלל מדובר ב"דמי קופה"– כסף, שאיתו "נפתחה" הקופה (לצורכי עודף וכו').

3.       אין סמכות למבקרי המס לסגור את העסק בעת הביקורת, אם יש לקוחות בעסק, יש לאפשר לבעל העסק לתת להם שירות כרגיל.

 

4.       על פי פסיקה של בית המשפט העליון, חל איסור על מבקרי המס לבדוק את המצוי בכיסיו של הנישום. כסף מזומן ושיקים המצויים בכיס הנישום, אינם נחשבים לתקבולים עסקיים, ובעל העסק אינו חייב לתת הסברים לכספים המצויים בכיסו.

 

5.       מקובל לדרוש תעודת הרשאה מהמבקרים.

6.       אין אפשרות להיכנס לביתו של הנישום, ללא הסכמתו המפורשת בכתב.