תוכן העניינים

תוכן עניינים

l      ניתן להגיש בקשות לגילוי מרצון – גם במסלול אנונימי –

עד  31.12.2016         

נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים שלא מסרו דיווח מלא על הכנסותיהם לדווח לראשונה, או לתקן את הדיווחים שלהם לנוכח הבטחה שלטונית כי לא יופעלו כנגדם הליכים פליליים בגין העבירה. (חסינות פלילית).

רשות המיסים מאפשרת הגשת בקשה אנונימית שבמהלכה ימסרו פרטי הפונה רק אם יושג הסדר מס שמניח את דעתו.

 לאחרונה נודע כי ישנה בידי רשות המיסים רשימה של ישראלים בעלי חשבון בנק בחוץ לארץ, וזו סיבה נוספת למהר ולהגיש בקשה לגילוי מרצון שתמנע חשיפה פלילית .  

לפי מה שפורסם, הוגשו עד כה למעלה ב-5,000 בקשות לגילוי מרצון  ומספר זה מוכיח כי אזרחי המדינה קלטו שההליך המוצע הפעם-כדאי.

משרדנו  מתמחה בתחום וצבר ניסיון רב בכל הקשור בטיפול בבקשות לגילוי מרצון. אנו מלווים את הלקוח במשך כל ההליך - מהגשת הבקשה דרך ניהול המו"מ מול פקידי השומה ועד החתימה על הסכמי השומה וסגירת כל השנים הפתוחות. כל ניהול המו"מ עם רשות המיסים נעשה ישירות על ידנו ללא כל מעורבות של הלקוח.

n  היתרונות בהפעלת העסק/המשק במסגרת של חברה בע"מ

תפעול העסק/המשק במסגרת של חברה בע"מ מקנה יתרונות בעיקר בארבעה תחומים:

א)      הגבלת אחריותם של בעלי העסק– עקרון הערבות המוגבלת קובע כי בעלי המניות אינם מחוייבים לשאת בחובות החברה, לרבות חובות שנוצרו עקב תביעה משפטית וכו', למעט כלפי אותם נושים שקיבלו מבעלי המניות ערבות אישית – ורק במקרים האלה.

ב)      יתרונות מיסוי - בתכנון מס נכון ניתן לחסוך מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, לעומת התשלומים בהפעלת העסק כיחיד / שותפות.

ג)        תדמית – לחברה יש בדרך כלל תדמית גבוהה יותר בעיני הספקים, הלקוחות וכו'.

ד)      המשכיות – החברה ועסקיה ממשיכים להתקיים גם בפרישה (או מות חו"ח) של שותף לעומת או עסק יחיד או שותפות שמפסיקים להתקיים במות בעל העסק או אחד השותפים.

            להלן – בעמוד הבא, סקירה של היתרונות העיקריים בתפעול העסק כחברה:

l   אחריות מוגבלת של בעלי החברה לחובות החברה. ("מסך")

הפעילות העיסקית כחברה בע"מ מקנה יתרון חשוב של הגבלת האחריות של בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק, כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק או חוב הנובע מתביעה משפטית  וכו', למעט במקרים בהם בעלי המניות חתמו על ערבות אישית וכלפי אותו נושה בלבד.

l   מיסוי נמוך

חברה מתחייבת במס חברות בשעור 25% (עשוי עוד לרדת) לעומת 50% מס מקסימלי ליחיד.

שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד שהוא בעל מניות מהותי הינו 30% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי).

את הכסף שנצבר בחברת האחזקות ניתן  להשקיע ו/או למשוך חלק ממנו כדיבידנד אישי ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

l      לחברה יש תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך יחסית של החברה מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות והיא יכולה להפנות חלק גדול יותר מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת נטו הרבה יותר נמוך – ביחיד, המשלם גם מס הכנסה גבוה וגם בטוח לאומי.

l   חסכון לתשלום פיצויי פרישה לבעלי השליטה – מוכר כהוצאה לחברה

חברה רשאית להפקיד בקופה אישית לפיצויים של בעל השליטה - כהוצאה מוכרת (עד התקרה) גם לבעל השליטה (העובד בחברה). כספים אלה ניתנים למשיכה בסיום העבודה תוך ניצול הפטור ממס המגיע לפיצויי פרישה. ההפקדה המוכרת לפיצויים הינה בנוסף להפקדה מוכרת עבור זכויות פנסיה לבעל השליטה.

·             החברה יכולה לשלם לבעל השליטה הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות שנתן לה בעל המניות. (הפרשי הצמדה למדד או לשער מט"ח).

l           ניצול הפסדים – ללא הגבלת זמן

הפסדים שנצברו בחברה מתקיימים גם אם בעל העסק פורש או נפטר חו"ח. לעומת הפסד בעסק של יחיד שהולך לאיבוד במקרה כזה.

l           בחברה יש אפשרות לתגמל עובדים בתוכנית אופציות למניות מבלי להכנס לארוע מס במועד הקצאת האופציות.

l   מתי יש עדיפות מובהקת להפוך לחברה (מלבד היתרונות שנמנו במאמר הקודם)

בנסיבות המפורטות להלן, יש עדיפות ברורה לפעול כחברה.

1.          בעלי העסק/המשק אינם יכולים / אינם מעוניינים או שאינם יכולים למשוך את כל הרווחים מהעסק, בעתיד הנראה לעין. ובמצב זה -  החברה משלמת מס חברות נמוך בלבד.

2.          הבעלים נמצאים ביתרת זכות בעסק (השקיעו הון עצמי לעסק).

רק בחברה ניתן לשמור על ערך ריאלי של ההשקעה. אפשר למשוך החזר יתרת הזכות במקום שכר ולהקטין באופן זה אתה מיסוי על המשיכות.

3.          בהשקעה בנכסים, בציוד וכו' הממומנת מהון עצמי של הבעלים, ניתן בחברה ליהנות מהוצאה מוכרת בגובה הפרשי הצמדה על ההלוואה (הכנסה זו פטורה ממס בידי בעלי השליטה), ובנוסף תהנה החברה מפטור על רווח ההון האינפלציוני במכירת הנכס (הגנה אינפלציונית כפולה!).

4.          הכנסות מדיבידנדים שמקבלת חברה מחברת בת (שמקורן בישראל), פטורות ממס.

=  הצעה לשינוי במיסוי אגודות שיתופיות

בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית נכלל בין גם תיקון המשנה באופן חסר תקדים את עקרונות המיסוי של אגודות שיתופיות וחבריהם על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה.

עיקר התיקון כרוך בדרישה מהאגודה להחליט אם להחיל על עצמה את סעיף 62 ולהתמסות כשותפות ולא כתאגיד - תוך 3 חודשים מיום התאגדותה ולגבי אגודות קיימות - תוך 3 חודשים מפרסום התיקון לחוק, אחרת תמוסה כתאגיד ללא אפשרות להחיל על עצמה את סעיף 62.

להלן ההצעה לתיקון סעיף 62

 להלן נוסח התיקון : 

g  חישוב מס "נפרד"

=  חישוב מס "נפרד" לבני-זוג העובדים יחד באותו עסק/משק

        חישוב מס "נפרד" עשוי לחסוך סכומי כסף מהותיים לעומת חישוב מס "מאוחד".

      ניתן לדרוש חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים יחד כשותפים בעסק/במשק או כשכירים בחברה בשליטתם, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

א)         "יגיעה אישית" של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה. (ראו לעניין "יגיעה אישית" בעמוד 15).

ב)          כל אחד מבני הזוג מדווח על הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה.

ג)           אם העסק מתנהל מבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית הפעילות נעשית בבית המגורים – כלומר אין מקום עיסוק אחר מאשר הבית.

בחוק הביטוח הלאומי אין התייחסות לחישוב מאוחד או נפרד ובני זוג העובדים באותו עסק חייבים להודיע מה יחס חלוקת ההכנסות ביניהם עד 30 לאפריל. כשבני זוג עובדים בחברה שבשליטתם, דורש המוסד לביטוח לאומי כי שניהם יוכיחו קיום יחסי עובד מעביד בינם לבין החברה, כפי שנקבעו בפסיקה.

=  חישוב מס "נפרד" להכנסות מרכוש

פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה "פסיבית" שאינה מעבודה (כולל רווח הון), תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, כגון דמי שכירות מנכסים יחשבו להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (בחישוב "נפרד") וזאת בהתקיים אחד התנאים הבאים:

א.         ההכנסה נובעת מרכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני הנישואים.

ב.         ההכנסה נובעת מרכוש, שנתקבל בירושה.

ג.           ההכנסה נובעת מרכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמש במסגרת עסק או  משלח יד של אחד מבני הזוג.

n      הגדלת והקדמת ההוצאות – להקטנת המס ב- 2016      

=  רישום הוצאה מוכרת בגין התחייבויות תלויות

אם תלויות ועומדות כנגד העסק תביעות כספיות בגין ארועים הקשורים במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע כך שאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

=  הוצאות מוכרות לצורך שיפוצים ואחזקה של מבנים וציוד

ניתן לבצע, לקראת תום שנת המס, את ההוצאות בגין שיפוצים ותיקונים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים". כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

=  הקטנת ההכנסה החייבת עקב חובות אבודים  

לקראת סוף השנה רצוי להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה אם מוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם  סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).

עמדת מס הכנסה  לגבי חובות אבודים הינה כדלהלן:

1)         חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

2)         החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3)         מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.

=  הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים שעושה השוכר בנכס מושכר

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכיו, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).

במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

=     חשש לזקיפת הכנסה לבעל הנכס כתוצאה משיפורים שעשה השוכר!

            שיפורים במושכר שמבצע שוכר, עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו "בהתנדבות" על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).

                   בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים  כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים אכן הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס נדחה למועד גמר תקופת השכירות.

רשות המיסים פרסמה את עמדתה בנוגע      למועד ארוע המס בעניין שיפור שעשה השוכר במושכר:

·         אין חבות מס בידי המשכיר – אם השוכר התחייב לפרק את השיפורים בתום תקופת השכירות, ועמד בהתחייבות. לדעתנו  יחול האמור לעיל גם אם פינה בפועל, ללא התחייבות מוקדמת.

·         מועד החיוב במס יהיה בעת בה תהיה למשכיר "אחיזה" חוזרת בנכס כלומר: בתום תקופת השכירות (לרבות אופציה), במכירת הנכס, או זכאותו לשיפוי (ביטוחי) עקב פגיעה בנכס.

·         כימות ההכנסה החייבת במס לפי – שווי השיפורים על פי הערכת שווי במועד הרלוונטי.

·         החל ממועד החבות במס בידי המשכיר, יראו כאילו השקיע המשכיר את ההכנסות האמורות בנכס, והשקעה זו תצטרף לעלות הנכס – לעניין פחת, ושווי רכישה.

·         הוראות החוזר אינן חלות בעסקה בין צדדים קשורים.

=  כיבודים, מתנות ובגדי עבודה

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.

®    כיבודים במקום העסק – יוכרו כהוצאה 80% מהוצאות כיבוד קל שהוגש במקום העיסוק.

®     הוצאות אירוח (מסעדות וכו') – אלה הוצאות לא מוכרות, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

® מתנות ללקוחות וספקים 

    מתנות לתושב ישראל – מוכרות עד 210 ש"ח  לשנה למקבל.

® מתנות לעובדים

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים מוכרות עד 210 ש"ח לשנה לכל עובד. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס).

            ®       בגדי עבודה – ביגוד מקצועי

80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה יוכרו כהוצאה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש בגד זה.

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

=   שחלוף ציוד (רכישת חדש במקום ישן) ללא תשלום מס על רווח שנוצר מהמכירה של הציוד שהוחלף.

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.

השחלוף אינו אפשרי לגבי נכסי מקרקעין כולל מקרקעין מחוץ לישראל.

n        דחיית הכנסות לצורך הקטנת המס ב- 2016

דחיית הכנסות לשנה הבאה עשוייה להיות כדאית  במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה לא להתחייב כלל במס בשנה הבאה עקב קיזוז הפסדים, פטורים שיתקבלו וכו', או להתחייב במס נמוך עקב צפי להכנסה נמוכה מאוד בשנה הבאה. כמו כן הדחיה כדאית אם השנה צפוי הנישום לשלם מס יסף 2% נוספים ובשנה הבאה לא יתחייב בו.

n      הכנסות הוניות והכנסות פאסיביות

= חובה לתת דיווח מיידי על מכירה הונית

      חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר בה רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.

=  מכירה ורכישה של מוניטין

®        המס על רווח הון ריאלי הנובע ממכירת מוניטין שלא שולם בגין רכישתו הינו 25% ליחידים, לחברות או לבעל מניות מהותי. (כזכור, רווח הון לא מחוייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות).

®        רכישת המוניטין מהווה הוצאה מוכרת אצל הרוכש במסלול פחת של 10% (ניכוי ההוצאה ב- 10 שנים) ההוצאה לא תותר ברכישת מוניטין מ"קרוב" או מתושב חוץ אלא אם הוכח שהייתה חיונית ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.

= תכנון מס - הקטנת מס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון

=   תקבול בגין "התחייבות לאי תחרות" – תכנון מס שנסגר

        פס"ד בבית המשפט העליון – (ע"א 5083/13 פקיד שומה נגד יוסף ברנע, ניתן ביום 10.8.2016)

בית המשפט העליון קבע כי תשלום שמקבל עובד בגין התחייבותו לא להתחרות בעסקי המעסיק למשך תקופת זמן מוגבלת לאחר שיפרוש מעבודתו, הוא תשלום שבא במקום שכר עבודה, אשר העובד היה יכול להשתכר בעתיד ולכן הוא חייב במס מלא.

בית המשפט קובע כי קיימת חזקה הניתנת לסתירה, לפיה תקבול זה ייחשב כתקבול במס מלא, ולא הכנסה הונית החייבת במס רווחי הון נמוך.

הנטל לסתור חזקה זו מונח על כתפי העובד.

יתכנו מקרים בהם תשלומי אי תחרות יהיו בכל זאת תקבולים הוניים למשל כאשר התחייבות העובד לאי תחרות אינה מוגבלת בזמן, אם כי התחייבות כזאת יתכן  שאין לה בכלל תוקף משפטי, עקב הפגיעה הקשה בזכויות העובד.

או למשל כאשר מדובר בעובד בעל מקצוע שכל עיסוקו מרוכז בדבר אחד כמו למשל טייס מסחרי הפורש ממקום עבודתו, ונאסר עליו לעבוד כטייס בכל חברת תעופה אחרת למשך כמה שנים, ניתן בהחלט לראות באסור זה אבוד /מכירה של נכס הון ולכן התמורה בגין כך היא הונית.

=   מיסוי הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל

1.          השכרת דירה בישראל –

קיימים שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

א.     מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2016 הינו  5,030 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).

המס 10% ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום שנת המס. אלא אם כן שילם המשכיר באותה שנת מס מקדמות רגילות על עסקאותיו.

להלן טבלה לריכוז הוראות סעיף 122 (מס 10%):

ג.     מסלול דיווח כהכנסה רגילה בניכוי מלא של הוצאות

2.        מס על  דמי שכירות מהשכרת נכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל חייבים במס בישראל אם בעל הנכס הוא תושב ישראל, לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).

=  פטור ממס לנישומים "מבוגרים" המשכירים נכסים

      להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים:

תושבי ישראל, שבעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר שימש  להפקת הכנסה זו, ואשר מלאו להם: בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, ואשר אין להם הכנסות מקצבה הזכאים לפטור לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה.

כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.

    ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות מנכס אשר שימש את המשכיר בעבר להפקת הכנסתו מעסק או ממשלח יד בישראל והינו בבעלות המשכיר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.

       סכום הפטור מחושב על ידי הכפלת 35% ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12. (תקרה של 35,196 ₪ לשנה).

=  העברות הכנסות הנובעות מהשכרת נכסים לבני משפחה   

      (פסק דין ע"א 3914/91)

        כאשר הורים מעבירים נכסים לילדיהם, ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו וזאת על פי הסכם המשמר את ההכנסות בידי ההורים המעבירים. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה וקבע שההכנסה היא של הבנים שקיבלו את הנכס.

=  אפשרויות להקטנת חבות המס בקבלת פיצויים (מענק פרישה)

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה קובע כי רואים מענק הוני עקב פרישה, (פיצויים) וכן מענק עקב מוות  כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת הגמל חברת הביטוח.

קיימות כמה דרכים העשויות להקטין את חבות המס בגין מענק הפרישה, או לדחות את תשלום המס:

1.       רצף פיצויים  - מדובר על דחיית ארוע מס לעת עזיבת העבודה אצל המעביד האחרון – בעתיד.

סעיף 9(א)(א)(4) לפקודה – "אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים למרכיב הפיצויים בקופת גמל.........", בהתקיים התנאים שבסעיף, יתחייב הנישום במס רק עם סיום עבודתו אצל המעביד האחרון. תקרת הפטור ממס תהיה  זו שתחול במועד סיום עבודתו אצל המעביד האחרון. שנות עבודתו יהיו כל שנות העבודה אצל כל המעבידים שבגין עבודתו אצלם, הופקדו כספים בקופה.

2.       רצף קצבה

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה – אם החליט העובד להשאיר את הכספים החייבים במס (ניתן למשוך את הפיצויים הפטורים) למטרת קצבה (פנסיה) בעתיד, בהתקיים התנאים הסעיף, יתחייב במס בעת קבלת הקצבה, כולל הפטור בגין קצבה מזכה (וקצבה מוכרת). במועד קבלת הקצבה  יחולו הוראות סעיף 9א לפקודה (כולל נוסחת השילוב, אם ניצל פטור גם בגין מרכיב הפיצויים הפטורים במענק הפרישה).

3.       פריסת פיצויים

לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה (ניתן לפרוס קדימה או אחורה), בהתקיים התנאים בסעיף, פריסת הפיצויים קדימה עשויה להפחית במידה ניכרת את סכום המס שישולם, אם הכנסותיו הצפויות של הנישום בשנים הבאות יהיו נמוכות יותר מההכנסות בשנת הפרישה. פריסת הפיצויים אחורה עשויה להפחית את סכום המס  אם בשנים שאליהן מיוחסת הפריסה, הכנסותיו יהיו נמוכות יותר מההכנסות בשנת הפרישה.

אם משכורתו האחרונה של הפורש נמוכה מתקרת הפטור, הוא יכול לבקש מהנציב להגדיל את הפטור עד לגובה תקרת הפטור.

n    מ.ע.מ.

=  סוגיות במע״מ במכירת פירות וירקות

להלן עמדת מע"מ בנושא "החבות במע״מ של מכירת פירות וירקות חצויים, ואתרוגים  כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת מיסוי :

מכירת חצאי אבטיח וחלקי דלעת הנמכרת לפי משקל:

יש לראות בפעולת החיתוך של פירות וירקות כפעולת עיבוד, המהווה סייג למכירת פירות וירקות בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30(א)(13) לחוק מס ערך מוסף.
עם זאת, אין לראות במכירת חצי אבטיח או מכירת חלקי דלעת לפי משקל כפעולת עיבוד, שכן מכירה כזו מגשימה את תכלית סעיף 30(א)(13) לחוק ומטרותיו, היות שעקב גודלם הפיזי של הירקות הנ״ל נהוג גם לקנות ולצרוך אותם שלא בשלמותם.

לאור זאת, על פי עמדתנו, מכירת חצאי אבטיח ומכירת חלקי דלעת הנמכרת לפי משקל תהייה חייבת במע״מ בשיעור אפס.

 אתרוגים:

אתרוג הינו פרי הדר אשר מופיע בתוספת השנייה לחוק ומכירתו חייבת במס בשיעור אפס, הן אם הוא נמכר בנפרד, והן אם הוא נמכר במארז כחלק מארבעת המינים.

יובהר כי יתר מכירת המרכיבים האחרים של ארבעת המינים (לולב, ערבה והדס) חייבת במס בשיעור מלא.

<          מיסוי מקרקעין

=  תכנון לפני מכירת מגרש

בעל מגרש השוקל לממש אותו, יכול לבחור בדרך של מכירה רגילה, או בדרך של בניית דירות על המגרש - ומכירתן, או בעיסקת קומבינציה או בשילוב של מכירת חלק מהמגרש ובניה על חלקו האחר.

נסקור את היתרונות והחסרונות בכל מסלול:

1.       מכירת המגרש

במסלול זה מתקבלת תמורה כספית מהירה עם פחות סיכונים, אך

            התמורה נמוכה ביחס לאפשרויות האחרות וכן סכום המס הצפוי     
      (מס שבח) גבוה מהמס באפשרויות האחרות.                                               

      (מכירת מגרש שנרכש על ידי המוכר או מי שהוריש לו, עד 1948
תחויב במס נמוך יחסית).

2.       בניה פרטית (לא במסגרת עסק)

מדובר בבניה פרטית של דירות מגורים ומכירתן.

אומנם נדרשת מעורבות של בעל הקרקע בייזום, בביצוע ומימון הפרויקט על פני תקופה ארוכה יחסית, אך מבחינה כלכלית, מסלול זה עשוי להניב רווח גבוה יותר ממכירת המגרש בלבד.

מדובר בבניה של מספר מצומצם של דירות, לכן ניתן לשכנע את רשויות המס שאין מדובר ב״עסק״ או בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, כך שהמס יהיה נמוך יחסית.  ניתן גם לבנות על ידי כמה בני משפחה בגירים ובעלי אמצעים למימון הבניה שלהם, וכך לנטרל עוד יותר את החשיפה למיסוי עסקי.

3.       עסקת קומבינציה

כאשר אין מקור מימון לבניה או חוסר רצון לפעולת יזמות,  ניתן לערוך עסקת קומבינציה, שבה מעורבות בעל המגרש נמוכה.

עסקת קומבינציה היא למעשה עסקת חליפין, שבה בעל הקרקע מוכר חלק ממנה לקבלן ומקבל בתמורה שירותי בניה על החלק שנשאר שלו.

בעל הקרקע יחויב במס שבח רק על חלק הקרקע שהוא מוסר לקבלן.

אומנם מספר הדירות שיעמדו לרשותו של בעל הקרקע בגמר הבניה הנו נמוך מאשר באפשרות 2, אך הוא לא נדרש לגייס אמצעי מימון וגם לא לנהל את הבנייה.

גם באפשרות זו יכול בעל הקרקע לתת במתנה לילדיו חלק מהקרקע, וכולם- כבעלי קרקע יערכו עסקת קומבינציה עם קבלן.

בעסקת קומבינציה, יש לסכם עם הקבלן מי נושא בתשלום המ.ע.מ החל על שירותי הבניה - הקבלן או בעל הקרקע שקיבל את שירותי הבניה מהקבלן בתמורה לחלק מהקרקע.

4.       עסקת מכר ובניה פרטית (שילוב)

במקום עסקת קומבינציה ניתן לבצע שתי עסקאות נפרדות:

1.               מכירת חלק מהמגרש.

2.               הזמנת שירותי בניה על החלק שלא נמכר - לא ממי שקנה חלק מהמגרש.

באפשרות זו משלבים בין שתי האפשרויות הקודמות ויש בה כמה יתרונות לעומת קומבינציה:

בעסקת קומבינציה, מחייבים שלטונות מס שבח את בעל המגרש במס שבח (על החלק שעבר לקבלן), לפי ערך שירותי הבניה שהוא אמור לקבל מהקבלן. בעסקה של מכירת חלק מהקרקע והזמנת שירותי פנים מגורם אחר, שווי המכירה הוא השווי הנוכחי של הקרקע שיכול להיות נמוך יותר מערך שירותי הבניה ולכן המס יהיה נמוך יותר.   (מס שבח וגם מס רכישה).

כך גם מרכיב המ.ע.מ יהיה נמוך יותר מאשר בעסקת קומבינציה.

הזמנה של שירותי בניה בנפרד ממכירת חלק מהמגרש, כוללת פחות סיכונים מאשר בעסקת הקומבינציה, אך דורשת מבעל המגרש יותר מעורבות.

בעסקת קומבינציה, בעל המגרש תלוי בקבלן ויש קושי רב להתנתק ממנו כאשר אינו עומד בתנאי ההסכם.

במכירה של חלק מהמגרש במזומן, יש להניח שמנהל מס שבח פחות יתערב במחיר העסקה לעומת במקרה בו משולמת התמורה בשרותי בניה, שאז רשאי מנהל מס שבח מקרקעין לקבוע את מחיר התמורה על פי הערכה של שווי שירותי הבניה.

מהאמור לעיל עולה שבעל מגרש המבקש להעביר חלק מהמגרש שבבעלותו לקבלן בעסקת קומבינציה צריך לשקול אם לא עדיף לו למכור את חלק המגרש לקונה רגיל ולהזמין שירותי בניה על חלק המגרש שנשאר בבעלותו - בעסקה נפרדת.

=  ניתן לשלם מס רכישה מופחת ברכישת דירת מגורים

      פסק דין - ו"ע 58675-09-14 פריאנטה נגד מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

המצב החוקי כיום מדרבן רוכשי נכס מקרקעין  לטעון שרכשו דירת נופש, או דירה המיועדת להריסה, כדי לשלם מס רכישה בשיעור של 6%, במקום מינימום 8% שמשלם מי שרוכש דירת מגורים.

השאלה אם נרכשה  דירה לצורך שימוש כ-"דירת נופש" או לצורך הריסתה, הוא מבחן כפול - אובייקטיבי ( סוג הנכס ), וסובייקטיבי (כוונת הקונה ).

לאחרונה נדונה שאלה זו בבית המשפט שקבע כי, יש לקבוע את שיעור מס הרכישה תוך מתן תשובה לשאלה, מה הייתה כוונתו של הרוכש לגבי השימוש בנכס -בזמן שרכש את הנכס,  כלומר המבחן הסובייקטיבי.

מדובר בעורך דין בשם פריאנטה שרכש זכויות במקרקעין (כנאמן עבור נהנה), בתמורה לסך של 13,500,000 וטען שאין מדובר ברכישת "דירת מגורים", אלא ברכישת "קרקע", החייבת במס רכישה בשיעור 5%  בלבד.

מדובר בהפרש גדול מאוד בסכום מס הרכישה, כי הדירה שנרכשה לא הייתה דירתו היחידה של הנהנה .

ועדת הערר קבעה שהנהנה לא התכוון לעשות בנכס שימוש למגוריו, וגם לא נעשה בנכס שימוש למגורים, לא על ידו וגם לא על ידי אחרים. אדם שרוכש בית ישן בצהלה עבור 13,500,000 ₪, ואינו משתמש בנכס, חזקה שכוונתו להרוס את הבית ולהשתמש בנכס כמגרש לבנייה. לכן, יש לראותו כרוכש זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים.

ועדת הערר הציבה  תנאי לקבלת הערר, לפיו יתקבל הערר בתנאי שפריאנטה יוכיח כי הריסת המבנה בוצעה תוך 6 חודשים מיום מתן פסק הדין.

לסיכום - גם מי שרכש דירת מגורים והוכיח את כוונתו להרוס אותה  או שתשמש לו כ-"דירת נופש", ישלם  מס רכישה בשיעור 6% בלבד, במקום 8%  שזה מס הרכישה המינימלי החל על רכישת דירת מגורים.

g        הפסדים וקיזוזם

=  הפסדים עיסקיים והפסדי הון – מקטינים את המס

א.         קיזוז הפסד מפעילות עסקית – מכל סוגי ההכנסה

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

ד.  הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.

ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

ו.  קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה של מעביד מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

ז.  חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:

כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי  השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל הטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.

 = קיזוז הפסדים מניירות ערך  מרווחי הון ודיבידנד

א)         הפסדים ממכירה של ניירות ערך (הפסד שמומש) ניתנים לקיזוז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין וגם מהכנסה מדיבידנד.

ב)       ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%. (המס על דיבידנד שמקבל בעל שליטה מהחברה הינו  30% ולכן לא ניתן לקזז הפסדים בשוק ההון כנגד הכנסה מדיבידנד כזה).

=       "דרוג" ההפסדים על פי "ערכם"

ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. ככל שההפסד "שווה" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק)  כדאי לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "שווה" פחות. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז בעתיד כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.

להלן דירוג "שווי" ההפסדים:

1.       הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).

2.       הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק).

3.       הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).

4.   הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).

5.       הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).

6.       הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).

7.      הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).

8.    הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).

g   הטבות מס בשל חסכון סוציאלי בקרן פנסיה וזיכויים נוספים

=  הפקדה בקופת גמל לקצבה (פנסיה)

1.          כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים.

2.     "הכנסה מזכה" – זו ההכנסה השנתית מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של 104,400 ש"ח לשכיר ו- 208,800 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).

למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 104,400 והשלמה לגבי הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 208,800 לבין הכנסתו כשכיר.

3.          עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 18,171 ש"ח בקופת גמל לקצבה.

         לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות  -  208,800 ש"ח.

         לעומת תקרת הכנסה של 146,400 ש"ח לגבי עמית יחיד.

4.          עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב.

5.          למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 283,920 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 283,920 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.

הפקדה אופטימלית לקופת גמל לקצבה לעמית מוטב (עצמאי)  –  (הערות בעמוד הבא).

הערות:

(1)      הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 208,800 ש"ח.   להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.

(2)      הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).

(3)      הכנסה מזכה  - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.

(4)     עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב  (ראה שורה הבאה)

(5)  עמית מוטב  -  שהפקיד לפחות 18,171 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.

(6)     שכיר + עצמאי  -  בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או   לפי חישוב חלופי:

ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 23,660 ש"ח = A.

הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,700 = B.

הכנסה מזכה = (A - B)  אך לא יותר מ- 104,400 לשנה.

=     מה זה טופס 161ד' – "קיבוע זכויות"

טופס 161ד' הוא טופס של מס הכנסה שבו, כל מי שהגיע לגיל פרישה       (67 גבר 62 אישה) - לאחר 1.1.12, ומתחיל לקבל קצבה (פנסיה), נדרש לקבל החלטה בלתי הפיכה המכונה "קיבוע זכויות". מדובר בהחלטה שצריך לקבל איך לנצל את זכויות הפטור שניתנות לכל אזרח ותיק. כדי להחליט, יש צורך לבחון מספר נושאים חשובים מאוד.

ללא מילוי הטופס לא ניתן לקבל אישור לקרן הפנסיה כמה מס לנכות מהפנסיה.

בעת מילוי הטופס צריך לקבל החלטה לכל החיים - שלא ניתן לשנותה !   

ההחלטה היא האם מעוניינים לנצל את זכויות הפטור המוענקות לכל אזרח - לטובת הקטנת המס על הפנסיה,  או כדי למשוך פיצויים פטורים ממס - היום או בעתיד, או כדי לבצע הוון של חלק מהפנסיה (משיכה חד פעמית) בפטור ממס, או לשלב את הפטורים הללו.

מדובר בעניין כלל לא פשוט ובעצם לא ניתן לקבל החלטה מושכלת ללא ייעוץ, כך שכל מי שהגיע לגיל פרישה לאחר חייב לקבל ייעוץ מקצועי בנושא.

=     המשך הפקדות בקרן פנסיה למי שהגיע לגיל פרישה

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") לא שינה את הטבות המס של חוסכים בקופות גמל. גם עתה יכול אדם מעל גיל הפרישה לחסוך בקופת גמל לקצבה / קרן פנסיה ולקבל זיכוי ממס על פי נתוני הכנסתו.

מי שחוסך לאחר גיל פרישה בקרן פנסיה, יכול לקבל את הקצבה בכל עת ובלבד שנצבר בקרן סכום המספיק לקצבה חודשית העוברת את סכום הקצבה המזערית (5% מהשכר המינימום = 241 ₪ לחודש החל מיולי 2016), אחרת יוכל למשוך את כל הכסף כסכום חד פעמי.

=     חסכון מס עקב הפקדה בקרן השתלמות – החסכון          הטוב ביותר.

הכנסה מכסימלית לחישוב ההטבה 261,000^* ש"ח - הפקדה מוכרת 7% מההכנסה

  * יש להפחית מסכום זה הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.

=  הוצאה מוכרת בשל רכישת ביטוח למקרה אובדן כושר עבודה

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר  – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו (עד 24,493 ש"ח לחודש) ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

ההכנסה המתקבלת על פי הפוליסה לבטוח אובדן כושר עבודה הינה הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(א) לפקודה.

=  זיכוי ממס בגין תשלומי מזונות לילדים בגירים 

(פס"ד מילשטיין)

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

= זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וזיכוי להורי ילדים עם ליקויי למידה

א.     יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא ניתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

ב.     רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

=  זיכוי ממס בשל הוצאות להחזקת קרוב במוסד סיעודי

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 268,000 ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 167,000 ש"ח.

=  זיכוי בשל תרומות למוסדות מוכרים

        סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות  מוכרים בסכום כולל העולה על 180 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,212,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות.

        סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.

=  האם תרומות מזכות תמיד את התורם בהנחה ממס הכנסה?

מרבית התרומות ניתנות לארגונים שונים הרשומים כעמותה.

תרומות לעמותה עשויות לזכות את התורם בזיכוי ממס, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אם לעמותה ניתן אישור שהיא "מוסד ציבורי" כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ושיש לה אישור לעניין זיכוי ממס לתורמים לה- לפי סעיף 46 לפקודה. (מכונה בלשון העם "אישור 46").

בקשה לקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודה מגישה העמותה שהיא "מוסד ציבורי" לרשות המסים שפונה לקבל אישור של ועדת הכספים של הכנסת.

g    ביטוח לאומי

        תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח בשנת 2016 הינה כ- 43,240 ש"ח לחודש.

        פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות מרווח הון, מריבית ומדיבידנד בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל (המחויבות בשיעור מס מוגבל) והכנסות "פסיביות" שפטורות ממס לפי פקודת מס הכנסה.

=   חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים של עצמאי לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

מי שמעריך שמקדמותיו לבטוח לאומי נמוכות מהמגיע ממנו, יכול לבקש הגדלת המקדמות ותשלום ההפרש עוד בשנה זו, כדי שההוצאה (52%) תותר עוד השנה.

l        זכויות וחובות של ידועים בציבור לגבי ביטוח לאומי

למעמד של ידוע/ה בציבור, יש השפעה על זכאות לגמלאות ועל דמי ביטוח לזכות או חובה מועד תחולת המעמד נקבע לפי ההוכחות ללא הגבלת זמן

תשלום דמי ביטוח

1.       אישה שהוכרה כידועה בציבור ועונה להגדרת עקרת בית (אשה נשואה שבן זוגה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית), תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח, ותהיה זכאית להחזר אם שילמה דמי ביטוח כמי שאינה עובדת.

2.       החזר דמי הביטוח יבוצע לכל היותר 7 שנים למפרע ממועד קבלת הפנייה להכרה כידועים בציבור או מהמועד בו הגיע המידע למוסד לביטוח לאומי.

קבלת גמלאות

תוספת לגמלה (כמו קצבת זקנה ועוד) בגין ידוע בציבור תשולם לכל היותר 12  חודשים למפרע,עם שני חריגים:

חריג 1 - יתכן תשלום של ארבע שנים למפרע בקצבת זקנה שנתבעה ארבע שנים או יותר לאחר הגיל בו הזכאות לקצבה אינה תלויה יותר במבחן הכנסות.

חריג 2 - כאשר המידע בדבר המעמד כידועים בציבור נמסר לביטוח לאומי ובטעות פקיד התביעות התעלם מהמידע, הגמלה תשולם לכל היותר 7 שנים למפרע.

=  אפשרות להקטנת התשלומים לביטוח לאומי

להלן פעולות, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:

א.         הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

ג.           לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ד.         להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

ה.         אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

ו.           כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

=  חלוקת הכנסות - לעניין ביטוח לאומי בין בני זוג שעובדים ביחד בעסק/במשק

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).

יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.

=  חשיבותה של הצהרה במועד למוסד לביטוח לאומי

        בית הדין הארצי לעבודה  בפסק דין (עב"ל 511/09), דן בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותו הצפויה  ובדיעבד הסתבר שהיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.

        לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה. על כך הוא הגיש ערעור לבית המשפט.

        בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה ממס הכנסה.

        בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.

=  תשלום דמי ביטוח לאומי בעבור תושב ישראל המועסק בחו"ל

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, קובע לגבי מבוטח  ש"יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה."  כלומר, שפקודת מס הכנסה היא הקובעת את בסיס ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, וכל מי שחייב במס הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה חייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי.

כידוע, כל תושב ישראל (תושב לצרכי מס) חייב במס על הכנסתו בין אם הופקה בישראל ובין אם הופקה בחו"ל.

כלומר שגם מי שעבודתו היא בחו"ל וגם אם הוא מועסק על ידי חברה זרה, הכנסתו חייבת במס ולכן הוא חייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל.

יש מדינות שישראל חתמה איתן על אמנה למניעת כפל תשלומי בטוח ובמקרים אלה יש לעיין באמנה ולראות האם התשלום בחול מכסה את הזכויות / החובות בארץ. למשל, יש מדינות שהאמנה תופסת רק לגבי שכירים.

נזכיר שבין ארה"ב לישראל, לא קיימת כלל אמנה לגבי מניעת כפל ביטוח לאומי.

=   איזה בטוחים יש ל"עקרת בית" לעניין הביטוח הלאומי

אישה נשואה שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית, נחשבת לפי חוק הבטוח הלאומי לעקרת בית.

להלן הגדרת מושג זה בסעיף 238 לחוק הבטוח הלאומי:

" ’עקרת בית’ - אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת, ואינה עובדת עצמאית.".

חוק הביטוח הלאומי החריג את ״עקרת בית״ מענפי ביטוח מסוימים אך לגבי ענפי בטוח אחרים החוק רואה אותה כ"מבוטחת בזכות בעלה" ככל שהוא מבוטח, כלומר היא מבוטחת באותם ענפי בטוח אך אינה משלמת דמי בטוח.

עקרת בית איננה מבוטחת בביטוח ילדים, ביטוח נפגעי עבודה, ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד, היות וענפי ביטוח אלה רלוונטיים למי שעובד כשכיר ו/או כעצמאי.

מאידך היא כן נחשבת למבוטחת לעניין ביטוח נפגעי תאונות, לעניין ביטוח נכות וביטוח סיעוד, לענף ביטוח זקנה ושאירים ולענף אימהות.

כאמור לעיל מעמד "עקרת בית" ניתן למי שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית גם אם יש לה הכנסות אחרות(פסיביות) כגון פנסיה (כולל פנסיה מוקדמת), אך שינוי בסטאטוס שלה לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית, יוציא אותה מהגדרת "עקרת בית" ויביא לחיוב בדמי ביטוח את כל הכנסותיה  כולל הפסיביות.

=   האם פנסיה מוקדמת חייבת בתשלום ביטוח לאומי

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הכנסה מפנסיה מוקדמת תיחשב כהכנסה חייבת לעניין דמי ביטוח לאומי כלומר שיש לשלם דמי בטוח על מלוא סכום הפנסיה המוקדמת .

אישה נשואה שמקבלת פנסיה מוקדמת, והיא אינה עובדת שכירה או עובדת עצמאית, נחשבת ל"עקרת בית" , כהגדרת מושג זה בסעיף 238 לחוק.

חוק הביטוח הלאומי מחריג את ״עקרת הבית״ מענפי בטוח מסוימים, ולגבי ענפי בטוח אחרים - רואה אותה כמבוטחת "בזכות בעלה" אם בעלה נחשב ל״מבוטח״,כלומר מבוטחת שאינה משלמת דמי בטוח.

 כלומר שבמקרים שאותה אישה המקבלת פנסיה מוקדמת נחשבת לעקרת בית מכוח היותה אשת מבוטח, היא אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח, גם לא על הפנסיה המוקדמת שהיא מקבלת.

l        הוראות ניהול ספרים – תזכורת לגבי "ספרים מיוחדים"          הנדרשים בחוק

מפאת חשיבות הנושא ולאור ביקורת ניהול ספרים, שנערכה לאחרונה במספר עסקים מלקוחותינו, אנו מבקשים לרענן את ההוראות.

ניהול ספרים נכון - בהתאם להוראות החוק, מונע תקלות ועימותים עם שלטונות המס (כולל פסילת ספרים).

נישום חייב לנהל מערכת חשבונות לפי התוספת החלה עליו, בהתאם לאמור בהוראות ניהול ספרים. כל נישום חייב לברר מהי התוספת החלה עליו ולנהל לפיה את חשבונותיו. יש נישומים החייבים לנהל ספרים בשיטת החשבונאות הכפולה ויש שרשאים לנהל בשיטה החד צידית. כל נישום חייבים לבדוק ולברר מה חל עליו.

קיימים עוסקים הנדרשים לנהל פנקסים מיוחדים, וזאת בנוסף לפנקסים אותם מחוייב לנהל כל עוסק.

l    נתונים לחישוב המס לשנת 2016

א. שיעורי המס ליחידים בשנת 2016 על הכנסה מיגיעה אישית (1)

     הערות:

1.          השיעורים המופחתים בשלושת המדרגות הראשונות  יחולו רק על הכנסה מיגיעה אישית.  לגבי הכנסות אחרות  – שיעור המס ההתחלתי הינו 31%.

השיעורים המופחתים להכנסה מיגיעה אישית לא יחולו במקרה של הכנסה שהיתה לגביה חובת ניהול ספרים ולא נוהלו לגביה ספרי חשבונות קבילים.

n   הנחיות למפקד המלאי (אינונטר) ליום 31.12.2016    

יש לערוך ספירת מלאי בעלי חיים ותשומות חקלאיות ליום 31.12.2016.

את המפקד יש להעביר למשרדנו במהלך ינואר 2017.

עריכת המפקד:

®           רשימות המלאי צריכות לכלול את כל בעלי החיים במשק נכון ליום 31.12.2016 – כולל גילם. אין לכלול בע"ח השייכים לאחרים (בפנסיון). כמו כן, יש לכלול ברשימה גם בע"ח שלך הנמצאים אצל אחרים (בפנסיון).

®     יש לציין גם מלאים אחרים שהיו במשק ב- 31.12.2016 כגון מלאי קש וחציר, אבקת חלב, שתילים, דבש וכדומה.

®   יש להכין גם רשימת גידולים חקלאיים שבוצעו במשך כל שנת 2016 אשר לפיה נערוך את חישוב ההוצאות מראש, מלאי גידולים בשדה, תיאום הוצאות למטעים שטרם החלו להניב ועוד.

l    מה מותר ומה אסור למבקרי מס הכנסה בעת ביקורת שהם עורכים בעסק

1.       המבקרים אינם רשאים לפנות לעובדים ללא הסכמת בעל העסק, וכמובן גם לא לבן הזוג, להורים או לילדים של בעל העסק.

2.       במהלך הביקורת מקובל לספור את הכסף בקופה (השוואת המזומנים לרישומים בקופה).

במקרה ובקופה נספרו כספים מעל לרישום ההכנסות לאותו יום (סיכום ביניים x), אין להסכים באופן אוטומטי, שהעודף מהווה תקבול שלא נרשם. בדרך כלל מדובר ב"דמי קופה"– כסף, שאיתו "נפתחה" הקופה (לצורכי עודף וכו').

3.       אין סמכות למבקרי המס לסגור את העסק בעת הביקורת, אם יש לקוחות בעסק, יש לאפשר לבעל העסק לתת להם שירות כרגיל.

4.       על פי פסיקה של בית המשפט העליון, חל איסור על מבקרי המס לבדוק את המצוי בכיסיו של הנישום. כסף מזומן ושיקים המצויים בכיס הנישום, אינם נחשבים לתקבולים עסקיים, ובעל העסק אינו חייב לתת הסברים לכספים המצויים בכיסו.

5.       מקובל לדרוש תעודת הרשאה מהמבקרים.

6.       אין אפשרות להיכנס לביתו של הנישום, ללא הסכמתו המפורשת בכתב.