n   מיסוי בינלאומי

=  מיסוי הכנסות מחו"ל

        החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות – (כולל פסיביות) של תושבי ישראל, שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

1.          מהו "מרכז החיים"

        יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו.

אדם הנוסע לחו"ל לתקופה  של לפחות משלוש שנים יחשב בדרך כלל למי שלא ניתק את תושבותו הישראלית לעומת זאת מי ששהה בחו"ל לפחות 4 שנים יחשב בדרך כלל למי שניתק את תושבותו מיום העזיבה (לגירסת מס הכנסה – לאחר 6 חודשים מהעזיבה).

2.          "תושבות" של חברה

        תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או אם השליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל.

3.          הכנסות מדמי שכירות בחו"ל

        קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

4.          חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

=  קריטריונים ל"שליטה וניהול" – לפי הגדרת "תושב

      ישראל" לגבי חברה

רשות המסים קובעת בחוזר (בהמשך לפסקי הדין בעניין ינקו וייס, ניאגו ושי צמרות). את עמדתה, כי יש לערוך בדיקה מהותית ומקיפה לגבי השליטה והניהול, תוך התעלמות מקיומו של דירקטור שהוא תושב זר ו/או המיקום הפיזי של כינוס מועצת המנהלים של החברה, אלא לשים דגש על זהות הגורם המקבל בפועל את ההחלטות המהותיות בענייני המדיניות העסקית של החברה, ומיקומו.

הרשות קובעת כי לצורך קביעת השליטה והניהול, יש לבחון, בעיקר את הפרמטרים הבאים:

1.       מי הם בעלי השליטה - בפועל.

2.       מי הם מנהלי החברה "האמיתיים".

3.       מי מקבל את ההחלטות בחברה.

4.       האם על פי פרוטוקולים, אכן התקיימו ישיבות דירקטוריון בחו"ל, או שהדירקטוריון נתן את הסכמתו כ"חותמת גומי" להחלטה שהתקבלה על ידי אנשים בישראל.

5.       האם קיימים חוזי ניהול המסדירים את שירותי הניהול, את זהות מקבלי ההחלטות ואת הגורמים המנהלים את החברה בפועל.

6.       האם מנהלי החברה הזרים שולטים בשפה בה מתנהלת פעילות החברה.

7.       כיצד נבחרו מנהלי החברה והאם יש להם ניסיון בתחום הפעילות של החברה.

8.       האם מנהלי החברה מנהלים או מועסקים בחברות ניהול בינלאומיות, המעניקות שירותי ניהול למגוון חברות נוספות.

9.       מה גובה השכר שמקבל המנהל/הדירקטור בחברה.

10.   למי יש יכולת למנוע קבלת החלטות מהותיות בחברה ("זכות וטו").

לדעת הרשות, קיומו של משרד בחו"ל וגם קיומם של דירקטורים תושבי חוץ, אינו מספיק לבסס טענה של שליטה וניהול מחוץ לישראל אלא אם המשרד פעיל ומאויש ע"י בעלי מקצוע אשר יש להם את הידע, הכלים והניסיון הנדרש לקבלת החלטות מהותיות.

l   ניתן להגיש בקשות לגילוי מרצון – גם במסלול אנונימי 

עד  31.12.2016         

נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים שלא מסרו דיווח מלא על הכנסותיהם לדווח לראשונה, או לתקן את הדיווחים שלהם לנוכח הבטחה שלטונית כי לא יופעלו כנגדם הליכים פליליים בגין העבירה. (חסינות פלילית).

רשות המיסים מאפשרת הגשת בקשה אנונימית שבמהלכה ימסרו פרטי הפונה רק אם יושג הסדר מס שמניח את דעתו.

 לאחרונה נודע כי ישנה בידי רשות המיסים רשימה של ישראלים בעלי חשבון בנק בחוץ לארץ, וזו סיבה נוספת למהר ולהגיש בקשה לגילוי מרצון שתמנע חשיפה פלילית .  

לפי מה שפורסם, הוגשו עד כה למעלה ב-5,000 בקשות לגילוי מרצון  ומספר זה מוכיח כי אזרחי המדינה קלטו שההליך המוצע הפעם-כדאי.

משרדנו  מתמחה בתחום וצבר ניסיון רב בכל הקשור בטיפול בבקשות לגילוי מרצון. אנו מלווים את הלקוח במשך כל ההליך - מהגשת הבקשה דרך ניהול המו"מ מול פקידי השומה ועד החתימה על הסכמי השומה וסגירת כל השנים הפתוחות.

כל ניהול המו"מ עם רשות המיסים נעשה ישירות על ידנו ללא כל מעורבות של הלקוח.

l      מיהו "תושבי חוץ" לצרכי מס

"תושב חוץ" מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כדלקמן:

- מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א)    הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס
         ובשנת המס שלאחריה;

(ב)    מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב
         ישראל" או "תושב"", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס
         האמורות בפסקת משנה (א);"

על פי הגדרה זו, "תושב חוץ" הוא מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלה (בדיקה של 4 שנים).

לפי ההגדרה, יתכנו מקרים של ניתוק תושבות כבר החל מ- day one לאחר העתקת מקום המגורים לחו"ל, אך רשות המסים גורסת כי ניתוק התושבות הנו תהליך הדרגתי ("fade out").

תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסתו אשר הופקה או נצמחה בישראל (בכפוף להוראות האמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן).

מקום הפקת ההכנסה, נקבע על פי "כללי המקור", הקבועים בסעיפים 4א ו- 89(ב)(3) לפקודה.

סעיף 4א(א) - מקום הפקתה של הכנסה פירותית:

1.     הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה

2.     הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק

3.            הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות

4.            הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה

5.         הכנסה מריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם

6.            לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס

7.            השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם

8.            קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם

9.            הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה

10.        דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד.

סעיף 89(ב)(3) לפקודה - מקום ההפקה של הכנסה הונית יהיה בישראל אם:

1. הנכס הנמכר נמצא בישראל
2. הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל
3. מניה או זכות למניה בחבר בני אדם תושב ישראל

4.       זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל

l מי שמתקיימת לגביו "חזקת הימים" ומי שהעביר כספים לחו"ל – חייב להגיש דוח לרשות המיסים (דוח שנתי)

״חזקת   הימים״  מקימה   חזקה  משפטית,  שיחיד  הוא  "תושב  ישראל"

לצורכי מס, על פי מבחן של כמות הימים בהם שהה אותו יחיד בישראל .

החזקה  באה לידי ביטוי בפסקה (א)(2) להגדרת ״תושב ישראל״ או

״תושב״ כדלקמן:

(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א)    אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)     אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

"חזקת הימים" ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה, וזאת באמצעות מבחנים אחרים, שבאים להצביע על "מרכז החיים" של היחיד.

מי ש״חזקת הימים״ פועלת לרעתו, יכול לטעון, שעל פי מבחני מרכז החיים, הוא תושב חוץ ולהימנע מלהגיש דוח בישראל על ההכנסות שלו.

בדרך כלל טענה זו מבוססת על חוות דעת מקצועית שהיחיד קיבל ושומר אותה אצלו, למקרה ותבוא טענה שהוא לא מילא את חובתו כחוק.

בתיקון 223 לפקודה, דורשת רשות המסים ממי שחזקת הימים פועלת לרעתו, לשתף את רשות המסים בהחלטה על מעמדו, ולהגיש לרשות המיסים דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו שהוא אינו תושב ישראל, בצרוף המסמכים התומכים בטענתו.

תחילת התיקון לגבי דוח שיש להגישו לשנת 2016.

l      מה זה חברה נשלטת זרה (ח.נ.ז. C.F.C. -)

מדובר על חברה זרה – הרשומה בחו"ל שמרבית (50% לפחות) אמצעי השליטה בחברה מוחזקים על ידי תושבי ישראל – או 40% יחד עם קרוב שלהם. (כולל שליטה בעקיפין)

הכנסות פסיביות של חברה כזו תחשבנה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי השליטה הישראלים תוך כדי חיובם במס על הכנסה "רעיונית" זו. (גם אם ההכנסה לא חולקה להם בפועל).          זקיפת ההכנסה הרעיונית תחול רק אם החברה הזרה חוייבה בחו"ל במס הנמוך מ- 15%.

סיווגה של  חברה זרה כ"חברה נשלטת זרה" מחייבת את בעלי השליטה בה להגיש דוח בישראל, כמו כן יש לצרף לדוח השנתי את טופס 150 ובו לתת פרטים בקשר לחברה הזרה  ובעלי הזכויות בה.

ניתן להמנע מסווג כחברה נשלטת זרה באמצעות הפעולות הבאות:

®        הכנסת שותף זר לחברה.

®        כניסת החברה כצד לעיסקה של קניה ומכירה כך שמחזורה יהיה גם ממסחר ולא רק מהכנסות פסיביות.

®        הבאת ראיות לחיוב במס בחו"ל העולה על 15%.

l      חברת משלח יד זרה (חמי"ז)

גם זה מושג חדש יחסית שנקבע בפקודת מס הכנסה המטיל מיסוי על פעילות מקצועית בחו"ל במסגרת חברה זרה. מדובר על בעלי מקצוע כמו רו"ח, עו"ד, אנשי מחשבים, מרצים וכו' (רשימה סגורה) הנותנים שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה ומשאירים את ההכנסה בחברה בחו"ל. התיקון לחוק קובע שהכנסות כאלה ימוסו בישראל למרות שלא חולקו בפועל לבעלי המניות הישראלים (הכנסה רעיונית). באופן עקרוני הכללים לפיהם מסווגת חברה כחנ"ז (ראה סעיף קודם) מאפיינים גם את החברה שתחשב כחמי"ז).

n      הכנסות הוניות והכנסות פאסיביות

= חובה לתת דיווח מיידי על מכירה הונית

      חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר בה רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.

=  מכירה ורכישה של מוניטין

®        המס על רווח הון ריאלי הנובע ממכירת מוניטין שלא שולם בגין רכישתו הינו 25% ליחידים, לחברות או לבעל מניות מהותי. (כזכור, רווח הון לא מחוייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות).

®        רכישת המוניטין מהווה הוצאה מוכרת אצל הרוכש במסלול פחת של 10% (ניכוי ההוצאה ב- 10 שנים) ההוצאה לא תותר ברכישת מוניטין מ"קרוב" או מתושב חוץ אלא אם הוכח שהייתה חיונית ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.

= תכנון מס - הקטנת מס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון

=   תקבול בגין "התחייבות לאי תחרות" – תכנון מס שנסגר

        פס"ד בבית המשפט העליון – (ע"א 5083/13 פקיד שומה נגד יוסף ברנע, ניתן ביום 10.8.2016)

בית המשפט העליון קבע כי תשלום שמקבל עובד בגין התחייבותו לא להתחרות בעסקי המעסיק למשך תקופת זמן מוגבלת לאחר שיפרוש מעבודתו, הוא תשלום שבא במקום שכר עבודה, אשר העובד היה יכול להשתכר בעתיד ולכן הוא חייב במס מלא.

בית המשפט קובע כי קיימת חזקה הניתנת לסתירה, לפיה תקבול זה ייחשב כתקבול במס מלא, ולא הכנסה הונית החייבת במס רווחי הון נמוך.

הנטל לסתור חזקה זו מונח על כתפי העובד.

יתכנו מקרים בהם תשלומי אי תחרות יהיו בכל זאת תקבולים הוניים למשל כאשר התחייבות העובד לאי תחרות אינה מוגבלת בזמן, אם כי התחייבות כזאת יתכן  שאין לה בכלל תוקף משפטי, עקב הפגיעה הקשה בזכויות העובד.

או למשל כאשר מדובר בעובד בעל מקצוע שכל עיסוקו מרוכז בדבר אחד כמו למשל טייס מסחרי הפורש ממקום עבודתו, ונאסר עליו לעבוד כטייס בכל חברת תעופה אחרת למשך כמה שנים, ניתן בהחלט לראות באסור זה אבוד /מכירה של נכס הון ולכן התמורה בגין כך היא הונית.

=   מיסוי הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל

1.          השכרת דירה בישראל –

קיימים שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

א.     מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2016 הינו  5,030 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).

המס 10% ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום שנת המס. אלא אם כן שילם המשכיר באותה שנת מס מקדמות רגילות על עסקאותיו.

להלן טבלה לריכוז הוראות סעיף 122 (מס 10%):

ג.     מסלול דיווח כהכנסה רגילה בניכוי מלא של הוצאות

2.                 מס על  דמי שכירות מהשכרת נכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל חייבים במס בישראל אם בעל הנכס הוא תושב ישראל, לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).

=  פטור ממס לנישומים "מבוגרים" המשכירים נכסים

      להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים:

תושבי ישראל, שבעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר שימש  להפקת הכנסה זו, ואשר מלאו להם: בגבר – 67 שנים ובאישה 62 שנה, ואשר אין להם הכנסות מקצבה הזכאים לפטור לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה.

כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.

        ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות מנכס אשר שימש את המשכיר בעבר להפקת הכנסתו מעסק או ממשלח יד בישראל והינו בבעלות המשכיר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.

        סכום הפטור מחושב על ידי הכפלת 35% ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12. (תקרה של 35,196 ₪ לשנה).

=  העברות הכנסות הנובעות מהשכרת נכסים לבני משפחה   

      (פסק דין ע"א 3914/91)

        כאשר הורים מעבירים נכסים לילדיהם, ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו וזאת על פי הסכם המשמר את ההכנסות בידי ההורים המעבירים. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה וקבע שההכנסה היא של הבנים שקיבלו את הנכס.

n    מ.ע.מ.

=  תחולת מ.ע.מ. בהשכרה של נכסים – טבלא מרכזת

יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה לצורך השכרתה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה הינה עסקה  פטורה ממ.ע.מ. ואין אפשרות  לקזז מ.ע.מ. תשומות ברכישת נכס שההכנסות ממנו פטורות ממע"מ.

       (1) כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.

(2) עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.

(3) אדם פרטי המוכר מגרש ל"קבוצת רכישה" מתחייב במע"מ.

כל האמור לגבי השכרה חל גם לגבי מכירה וקניה של מקרקעין.

=  תכנון לפני מכירת מגרש

בעל מגרש השוקל לממש אותו, יכול לבחור בדרך של מכירה רגילה, או בדרך של בניית דירות על המגרש - ומכירתן, או בעיסקת קומבינציה או בשילוב של מכירת חלק מהמגרש ובניה על חלקו האחר.

נסקור את היתרונות והחסרונות בכל מסלול:

1.       מכירת המגרש

במסלול זה מתקבלת תמורה כספית מהירה עם פחות סיכונים, אך

            התמורה נמוכה ביחס לאפשרויות האחרות וכן סכום המס הצפוי     
      (מס שבח) גבוה מהמס באפשרויות האחרות.                                               

      (מכירת מגרש שנרכש על ידי המוכר או מי שהוריש לו, עד 1948
תחויב במס נמוך יחסית).

2.       בניה פרטית (לא במסגרת עסק)

מדובר בבניה פרטית של דירות מגורים ומכירתן.

אומנם נדרשת מעורבות של בעל הקרקע בייזום, בביצוע ומימון הפרויקט על פני תקופה ארוכה יחסית, אך מבחינה כלכלית, מסלול זה עשוי להניב רווח גבוה יותר ממכירת המגרש בלבד.

מדובר בבניה של מספר מצומצם של דירות, לכן ניתן לשכנע את רשויות המס שאין מדובר ב״עסק״ או בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, כך שהמס יהיה נמוך יחסית.  ניתן גם לבנות על ידי כמה בני משפחה בגירים ובעלי אמצעים למימון הבניה שלהם, וכך לנטרל עוד יותר את החשיפה למיסוי עסקי.

3.       עסקת קומבינציה

כאשר אין מקור מימון לבניה או חוסר רצון לפעולת יזמות,  ניתן לערוך עסקת קומבינציה, שבה מעורבות בעל המגרש נמוכה.

עסקת קומבינציה היא למעשה עסקת חליפין, שבה בעל הקרקע מוכר חלק ממנה לקבלן ומקבל בתמורה שירותי בניה על החלק שנשאר שלו.

בעל הקרקע יחויב במס שבח רק על חלק הקרקע שהוא מוסר לקבלן.

אומנם מספר הדירות שיעמדו לרשותו של בעל הקרקע בגמר הבניה הנו נמוך מאשר באפשרות 2, אך הוא לא נדרש לגייס אמצעי מימון וגם לא לנהל את הבנייה.

גם באפשרות זו יכול בעל הקרקע לתת במתנה לילדיו חלק מהקרקע, וכולם- כבעלי קרקע יערכו עסקת קומבינציה עם קבלן.

בעסקת קומבינציה, יש לסכם עם הקבלן מי נושא בתשלום המ.ע.מ החל על שירותי הבניה - הקבלן או בעל הקרקע שקיבל את שירותי הבניה מהקבלן בתמורה לחלק מהקרקע.

4.       עסקת מכר ובניה פרטית (שילוב)

במקום עסקת קומבינציה ניתן לבצע שתי עסקאות נפרדות:

1.               מכירת חלק מהמגרש.

2.               הזמנת שירותי בניה על החלק שלא נמכר - לא ממי שקנה חלק מהמגרש.

באפשרות זו משלבים בין שתי האפשרויות הקודמות ויש בה כמה יתרונות לעומת קומבינציה:

בעסקת קומבינציה, מחייבים שלטונות מס שבח את בעל המגרש במס שבח (על החלק שעבר לקבלן), לפי ערך שירותי הבניה שהוא אמור לקבל מהקבלן. בעסקה של מכירת חלק מהקרקע והזמנת שירותי פנים מגורם אחר, שווי המכירה הוא השווי הנוכחי של הקרקע שיכול להיות נמוך יותר מערך שירותי הבניה ולכן המס יהיה נמוך יותר.   (מס שבח וגם מס רכישה).

כך גם מרכיב המ.ע.מ יהיה נמוך יותר מאשר בעסקת קומבינציה.

הזמנה של שירותי בניה בנפרד ממכירת חלק מהמגרש, כוללת פחות סיכונים מאשר בעסקת הקומבינציה, אך דורשת מבעל המגרש יותר מעורבות.

בעסקת קומבינציה, בעל המגרש תלוי בקבלן ויש קושי רב להתנתק ממנו כאשר אינו עומד בתנאי ההסכם.

במכירה של חלק מהמגרש במזומן, יש להניח שמנהל מס שבח פחות יתערב במחיר העסקה לעומת במקרה בו משולמת התמורה בשרותי בניה, שאז רשאי מנהל מס שבח מקרקעין לקבוע את מחיר התמורה על פי הערכה של שווי שירותי הבניה.

מהאמור לעיל עולה שבעל מגרש המבקש להעביר חלק מהמגרש שבבעלותו לקבלן בעסקת קומבינציה צריך לשקול אם לא עדיף לו למכור את חלק המגרש לקונה רגיל ולהזמין שירותי בניה על חלק המגרש שנשאר בבעלותו - בעסקה נפרדת.

=  שינויים בחוק מיסוי מקרקעין – תיקון 85 (1/5/2016)

מס רכישה

 מס שבח 

=  ניתן לשלם מס רכישה מופחת ברכישת דירת מגורים

      פסק דין - ו"ע 58675-09-14 פריאנטה נגד מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

המצב החוקי כיום מדרבן רוכשי נכס מקרקעין  לטעון שרכשו דירת נופש, או דירה המיועדת להריסה, כדי לשלם מס רכישה בשיעור של 6%, במקום מינימום 8% שמשלם מי שרוכש דירת מגורים.

השאלה אם נרכשה  דירה לצורך שימוש כ-"דירת נופש" או לצורך הריסתה, הוא מבחן כפול - אובייקטיבי ( סוג הנכס ), וסובייקטיבי (כוונת הקונה ).

לאחרונה נדונה שאלה זו בבית המשפט שקבע כי, יש לקבוע את שיעור מס הרכישה תוך מתן תשובה לשאלה, מה הייתה כוונתו של הרוכש לגבי השימוש בנכס -בזמן שרכש את הנכס,  כלומר המבחן הסובייקטיבי.

מדובר בעורך דין בשם פריאנטה שרכש זכויות במקרקעין (כנאמן עבור נהנה), בתמורה לסך של 13,500,000 וטען שאין מדובר ברכישת "דירת מגורים", אלא ברכישת "קרקע", החייבת במס רכישה בשיעור 5%  בלבד.

מדובר בהפרש גדול מאוד בסכום מס הרכישה, כי הדירה שנרכשה לא הייתה דירתו היחידה של הנהנה .

ועדת הערר קבעה שהנהנה לא התכוון לעשות בנכס שימוש למגוריו, וגם לא נעשה בנכס שימוש למגורים, לא על ידו וגם לא על ידי אחרים. אדם שרוכש בית ישן בצהלה עבור 13,500,000 ₪, ואינו משתמש בנכס, חזקה שכוונתו להרוס את הבית ולהשתמש בנכס כמגרש לבנייה. לכן, יש לראותו כרוכש זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים.

ועדת הערר הציבה  תנאי לקבלת הערר, לפיו יתקבל הערר בתנאי שפריאנטה יוכיח כי הריסת המבנה בוצעה תוך 6 חודשים מיום מתן פסק הדין.

לסיכום - גם מי שרכש דירת מגורים והוכיח את כוונתו להרוס אותה  או שתשמש לו כ-"דירת נופש", ישלם  מס רכישה בשיעור 6% בלבד, במקום 8%  שזה מס הרכישה המינימלי החל על רכישת דירת מגורים.

 = אפשרויות להקטנת חבות המס בקבלת פיצויים (מענק פרישה)

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה קובע כי רואים מענק הוני עקב פרישה, (פיצויים) וכן מענק עקב מוות  כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת הגמל חברת הביטוח.

קיימות כמה דרכים העשויות להקטין את חבות המס בגין מענק הפרישה, או לדחות את תשלום המס:

1.       רצף פיצויים  - מדובר על דחיית ארוע מס לעת עזיבת העבודה אצל המעביד האחרון – בעתיד.

סעיף 9(א)(א)(4) לפקודה – "אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים למרכיב הפיצויים בקופת גמל.........", בהתקיים התנאים שבסעיף, יתחייב הנישום במס רק עם סיום עבודתו אצל המעביד האחרון. תקרת הפטור ממס תהיה  זו שתחול במועד סיום עבודתו אצל המעביד האחרון. שנות עבודתו יהיו כל שנות העבודה אצל כל המעבידים שבגין עבודתו אצלם, הופקדו כספים בקופה.

2.       רצף קצבה

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה – אם החליט העובד להשאיר את הכספים החייבים במס (ניתן למשוך את הפיצויים הפטורים) למטרת קצבה (פנסיה) בעתיד, בהתקיים התנאים הסעיף, יתחייב במס בעת קבלת הקצבה, כולל הפטור בגין קצבה מזכה (וקצבה מוכרת). במועד קבלת הקצבה  יחולו הוראות סעיף 9א לפקודה (כולל נוסחת השילוב, אם ניצל פטור גם בגין מרכיב הפיצויים הפטורים במענק הפרישה).

3.       פריסת פיצויים

לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה (ניתן לפרוס קדימה או אחורה), בהתקיים התנאים בסעיף, פריסת הפיצויים קדימה עשויה להפחית במידה ניכרת את סכום המס שישולם, אם הכנסותיו הצפויות של הנישום בשנים הבאות יהיו נמוכות יותר מההכנסות בשנת הפרישה. פריסת הפיצויים אחורה עשויה להפחית את סכום המס  אם בשנים שאליהן מיוחסת הפריסה, הכנסותיו יהיו נמוכות יותר מההכנסות בשנת הפרישה.

אם משכורתו האחרונה של הפורש נמוכה מתקרת הפטור, הוא יכול לבקש מהנציב להגדיל את הפטור עד לגובה תקרת הפטור.

g        הפסדים וקיזוזם

=  הפסדים עיסקיים והפסדי הון – מקטינים את המס

א.         קיזוז הפסד מפעילות עסקית – מכל סוגי ההכנסה

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת). יתרת ההפסד תועבר לקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווח מעסק או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

ד.  הפסד הוני המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה למכור נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח (רווח) ריאלי, ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את שני הסוגים בשנה הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס.

ה. הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות ששלם את כספי הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

ו.  קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה של מעביד מקופה לפיצויים כנגד הפסדים:

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

ז.  חיוב בעלי שליטה בריבית וקיזוזה מההפסד:

כאשר בעלי שליטה נמצאים ביתרת חובה בחברה שיש לה הפסד, רצוי לחייב את בעלי  השליטה בריבית בפועל כאשר הכנסה זו תקוזז מהפסדי החברה ולא תחוייב במס ומנגד, בעל השליטה לא יהיה חייב במס בשל הטבה הנובעת מאי חיובו בריבית.

=  קיזוז הפסדים מניירות ערך  מרווחי הון ודיבידנד

א)         הפסדים ממכירה של ניירות ערך (הפסד שמומש) ניתנים לקיזוז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין וגם מהכנסה מדיבידנד.

ב)          ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%. (המס על דיבידנד שמקבל בעל שליטה מהחברה הינו  30% ולכן לא ניתן לקזז הפסדים בשוק ההון כנגד הכנסה מדיבידנד כזה).

=       "דרוג" ההפסדים על פי "ערכם"

ניתן ליצור מידרג לגבי הפסדים מסוגים שונים הניתנים לקיזוז לפי "שוויים" לשם בחירת סדר הקיזוז. ככל שההפסד "שווה" יותר (למשל: הפסד השנה מעסק)  כדאי לדחות את קיזוזו ולהחליפו בקיזוז הפסד שהינו "שווה" פחות. באופן זה נשמרים ההפסדים "היקרים" שהינם בעלי אפשרויות קיזוז רבות יותר לקיזוז בעתיד כנגד הכנסות שאינן יכולות להתקזז כנגד כל סוג של הפסד.

להלן דירוג "שווי" ההפסדים:

1.       הפסד השנה מעסק (ניתן לקיזוז כנגד כל מקורות ההכנסה באותה שנה, כמו כן, ניתן להעברה לשנים הבאות כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד כלשהו וכנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין בעסק).

2.       הפסד מעסק משנים קודמות (מוגבל לקיזוז רק כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד כלשהו, לרבות רווח הון או שבח מקרקעין שנבע מעסק).

3.       הפסד ממכירת מקרקעין או כל נכס הון אחר (ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או כנגד שבח מקרקעין, הפסד מנייר ערך, שגם הוא בבחינת נכס הון, ניתן לקיזוז בתנאים מסויימים גם כנגד רווח פירותי מדיבידנד ומריבית בשל ניירות ערך).

4.       הפסד מהשכרת בניין לפי סעיף 28(ח) לפקודה (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות, לרבות שבח במכירת הבניין).

5.       הפסד מהשכרת נכס שאינו בניין (רק מרכיב הפחת שבהפסד ניתן לקיזוז כנגד דמי השכירות מאותו נכס בשנים הבאות).

6.       הפסד שהיה לאדם מ"עסק נשלט" בחו"ל (השליטה והניהול בישראל). (בהפסד זה עוסק סעיף 29 לפקודה וקובע שניתן בתנאים מסויימים לקזז את ההפסד בישראל. אולם שימוש בסעיף זה לקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס בישראל, גורם לאובדן זיכוי ממסי חוץ בהתאם לסעיף 207ד לפקודה).

7.       הפסד שהיה לאדם מעסק בחו"ל שאינו בגדר "עסק נישלט" (ניתן לקזזו רק כנגד הכנסות בחוץ לארץ).

8.       הפסד ממקורות פסיביים (כגון מריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה) ומעסקת אקראי – לא ניתן לקזזו (רק הפסד מעסק או מעסקת אקראי נתן לקזז).

g   הטבות מס בשל חסכון סוציאלי בקרן פנסיה וזיכויים נוספים

=  הפקדה בקופת גמל לקצבה (פנסיה)

1.      כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים.

2.    "הכנסה מזכה" – זו ההכנסה השנתית מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של 104,400 ש"ח לשכיר ו- 208,800 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).

   למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 104,400 והשלמה לגבי הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 208,800 לבין הכנסתו כשכיר.

3.          עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 18,171 ש"ח בקופת גמל לקצבה.

         לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות  -  208,800 ש"ח.

         לעומת תקרת הכנסה של 146,400 ש"ח לגבי עמית יחיד.

4.          עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב.

5.          למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 283,920 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 283,920 יכול להפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.

הפקדה אופטימלית לקופת גמל לקצבה לעמית מוטב (עצמאי)  –  (הערות בעמוד הבא).

הערות:

(1)      הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 208,800 ש"ח.   להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.

(2)      הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).

(3)      הכנסה מזכה  - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.

(4)          עמית יחיד  -  מי שאינו עמית מוטב  (ראה שורה הבאה)

(5)      עמית מוטב  -  שהפקיד לפחות 18,171 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.

(6)     שכיר + עצמאי  -  בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או   לפי חישוב חלופי:

ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 23,660 ש"ח = A.

הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,700 = B.

הכנסה מזכה = (A - B)  אך לא יותר מ- 104,400 לשנה.

=     מה זה טופס 161ד' – "קיבוע זכויות"

טופס 161ד' הוא טופס של מס הכנסה שבו, כל מי שהגיע לגיל פרישה                (67 גבר 62 אישה) - לאחר 1.1.12, ומתחיל לקבל קצבה (פנסיה), נדרש לקבל החלטה בלתי הפיכה המכונה "קיבוע זכויות". מדובר בהחלטה שצריך לקבל איך לנצל את זכויות הפטור שניתנות לכל אזרח ותיק. כדי להחליט, יש צורך לבחון מספר נושאים חשובים מאוד.

ללא מילוי הטופס לא ניתן לקבל אישור לקרן הפנסיה כמה מס לנכות מהפנסיה.

בעת מילוי הטופס צריך לקבל החלטה לכל החיים - שלא ניתן לשנותה !   

ההחלטה היא האם מעוניינים לנצל את זכויות הפטור המוענקות לכל אזרח - לטובת הקטנת המס על הפנסיה,  או כדי למשוך פיצויים פטורים ממס - היום או בעתיד, או כדי לבצע הוון של חלק מהפנסיה (משיכה חד פעמית) בפטור ממס, או לשלב את הפטורים הללו.

מדובר בעניין כלל לא פשוט ובעצם לא ניתן לקבל החלטה מושכלת ללא ייעוץ, כך שכל מי שהגיע לגיל פרישה לאחר חייב לקבל ייעוץ מקצועי בנושא.

=     המשך הפקדות בקרן פנסיה למי שהגיע לגיל פרישה

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") לא שינה את הטבות המס של חוסכים בקופות גמל. גם עתה יכול אדם מעל גיל הפרישה לחסוך בקופת גמל לקצבה / קרן פנסיה ולקבל זיכוי ממס על פי נתוני הכנסתו.

מי שחוסך לאחר גיל פרישה בקרן פנסיה, יכול לקבל את הקצבה בכל עת ובלבד שנצבר בקרן סכום המספיק לקצבה חודשית העוברת את סכום הקצבה המזערית (5% מהשכר המינימום = 241 ₪ לחודש החל מיולי 2016), אחרת יוכל למשוך את כל הכסף כסכום חד פעמי.

=     חסכון מס עקב הפקדה בקרן השתלמות – החסכון          הטוב ביותר.

הכנסה מכסימלית לחישוב ההטבה 261,000^* ש"ח - הפקדה מוכרת 7% מההכנסה

  * יש להפחית מסכום זה הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.

=  הוצאה מוכרת בשל רכישת ביטוח למקרה אובדן כושר עבודה

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר  – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו (עד 24,493 ש"ח לחודש) ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

ההכנסה המתקבלת על פי הפוליסה לבטוח אובדן כושר עבודה הינה הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(א) לפקודה.

=  זיכוי ממס בגין תשלומי מזונות לילדים בגירים 

(פס"ד מילשטיין)

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

= זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וזיכוי להורי ילדים עם ליקויי למידה

א.     יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא ניתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

ב.     רשות המיסים פרסמה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

=  זיכוי ממס בשל הוצאות להחזקת קרוב במוסד סיעודי

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 268,000 ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 167,000 ש"ח.

=  זיכוי בשל תרומות למוסדות מוכרים

        סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל תרומות למוסדות  מוכרים בסכום כולל העולה על 180 ₪, ובתנאי שסכום התרומות שבעדו ניתן הזיכוי לא עולה על 30% מהכנסה החייבת או על 9,212,000 ₪, כנמוך שבהם. לגבי חברות הוגבל שיעור הזיכוי לשיעור מס החברות.

        סכום תרומה העולה על התקרה המזכה בניכוי יועבר נומינלית לשלוש שנות המס הבאות.

=  האם תרומות מזכות תמיד את התורם בהנחה ממס הכנסה?

מרבית התרומות ניתנות לארגונים שונים הרשומים כעמותה.

תרומות לעמותה עשויות לזכות את התורם בזיכוי ממס, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אם לעמותה ניתן אישור שהיא "מוסד ציבורי" כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ושיש לה אישור לעניין זיכוי ממס לתורמים לה- לפי סעיף 46 לפקודה.

בקשה לקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודה מגישה העמותה שהיא "מוסד ציבורי" לרשות המסים שפונה לקבל אישור של ועדת הכספים של הכנסת.

בחוזר מס הכנסה 9/2015, נקבעו הקריטריונים שיבחנו לשם מתן אישור למוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה, ובעיקר בחינת פעילותו של המוסד הציבורי / העמותה שאכן נועדה לקדם רווחתו של ציבור רחב בעל זהות עניין או צורך משותף הכלולים במטרה הציבורית של המוסד הציבורי ולא פעילות למען קבוצה סגורה.

כמו כן נדרשים התנאים הבאים:

1.       חבר בני אדם, החברים בו 7 חברים לפחות.

2.       רוב חבריו אינם קרובים זה לזה.

3.       המוסד קיים ופועל למען מטרה ציבורית.

4.       נכסי המוסד והכנסותיו משמשים למטרה הציבורית.

"מטרה ציבורית" הוגדרה כמטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית.

g    ביטוח לאומי

        תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח בשנת 2016 הינה כ- 43,240 ש"ח לחודש.

        לפיכך, מחויבות בתשלום דמי ביטוח לאומי גם הכנסות משכר דירקטורים, תמלוגים, דמי שכירות מעסקים, הכנסות חברות בית וחברות משפחתיות המיוחסות לנישום וכד'.

        פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי הכנסות מרווח הון, מריבית ומדיבידנד בשיעור מס מוגבל, הכנסות מהשכרה למגורים, הכנסות מהשכרה בחו"ל (המחויבות בשיעור מס מוגבל) והכנסות "פסיביות" שפטורות ממס לפי הפקודה.

=   חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים של עצמאי לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ששולמו ללא חיוב.

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

מי שמעריך שמקדמותיו לבטוח לאומי נמוכות מהמגיע ממנו, יכול לבקש הגדלת המקדמות ותשלום ההפרש עוד בשנה זו, כדי שההוצאה (52%) תותר עוד השנה.

=  אפשרות להקטנת התשלומים לביטוח לאומי

להלן פעולות, העשויות להקטין את חיובך בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות:

א.         הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

ג.       לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ד.    להסב הכנסות "פסיביות" כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

ה.    אפשר לדאוג גם לנכים המקבלים קצבת נכות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

ו.         כדאי לבדוק האפשרות שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

=  חלוקת הכנסות - לעניין ביטוח לאומי בין בני זוג שעובדים ביחד בעסק משותף שאינו חברה

תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו חברה).

יחס החלוקה הרגיל הוא 2/3 לבעל 1/3 לאישה. ניתן לקבוע יחס חלוקה שונה.

=  חשיבותה של הצהרה למוסד לביטוח לאומי

        בית הדין הארצי לעבודה  בפסק דין (עב"ל 511/09) דן בעניינו של ד"ר מרק אידלמן, ששילם מקדמות על בסיס הצהרה שנתן למוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותו הצפויה  ובדיעבד הסתבר שהיתה גבוהה מהסכום שהצהיר.

        לאחר שנפגע בעבודה, אושרה לו קצבת נכות מעבודה על פי הכנסתו אשר לפיה שילם מקדמות (שנקבעו על פי הצהרתו) ולא לפי ההכנסה בפועל שהיתה גבוהה בהרבה. על כך הוא הגיש ערעור לבית המשפט.

        בית הדין קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי אין הצדקה לחשב את דמי הביטוח לפי ההכנסה בפועל לאור העובדה שד"ר אידלמן לא עדכן את סכומי ההכנסה גם כאשר קיבל השומה ממס הכנסה.

        בית הדין קבע כי אם היה נמסר דוח עדכני בנוגע להכנסות לפני התאונה ניתן היה לערוך את החישוב לפי ההכנסה הגבוהה יותר.

=  התיישנות חוב בדמי ביטוח לאומי והחזרים

סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי הגביל החל מיום 1.7.2016 את התקופה שבה רשאי המל”ל לדרוש לראשונה חוב בדמי ביטוח.

עד 30.6.2016 המל”ל היה רשאי לגבות חובות משנת 1999 אך בפועל גבה רק שבע שנים לאחור.

סעיף 363א, קובע כי ההתיישנות הינה ל- 7 שנים ולא תחול רק בהתקיים שני תנאים מצטברים  שבהתקיימם רשאי המלל לגבות חוב בדמי ביטוח לתקופה שעולה על שבע שנים:

1.       משלוח דרישה לתשלום חוב בתוך שבע שנים מהמועד החוקי לתשלום חוב בדמי ביטוח.

2.       ביצוע הליכי גביה אקטיביים במסגרת תקופה זו או קיזוז החוב מיתרת זכות.

אם נודע למל”ל על חוב ישן גם מעבר לשבע שנים, כגון: חובות שהתקבל לגביהם מידע מרשות המיסים וחובות שנקבעה לגביהם שומה סופית, ייספרו שנות ההתיישנות מיום שבו נודע על דבר החוב.

משלוח בדואר

פנייה של המל”ל שנשלחה לכתובת שמעודכנת ממשרד הפנים או שנמסרה למל”ל, מקיימת חזקה כי הדואר הגיע למענו תוך פרק זמן סביר (גם אם חזר למל”ל. החזקה ניתנת לסתירה אם הוכחה  סיבה אובייקטיבית שמנעה את קבלת הדואר כגון תקלה בחלוקת הדואר באזור מגוריו וכו'.

החזרים

מועד התחלת תקופת ההתיישנות להחזר דמי ביטוח הינה שבע שנים אחורנית מהיום שבו הוגשה התביעה להחזר דמי ביטוח.

=  זכאות לדמי אבטלה לאישה שעבדה אצל בעלה ופוטרה – פסק דין

התובעת עבדה בעסק של בעלה אשר פעל כקבלן עצמאי לפי חוזה עם שירותי בריאות כללית.  כשהסתיים החוזה היא פוטרה ותבעה דמי אבטלה.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בטענה שהיא רק סייעה לעבודת בעלה בהיקף של "עזרה משפחתית" ולא התקיימו יחסי עובד מעביד ולכן לא מגיעים לה דמי אבטלה.

פסק הדין

חוק הביטוח הלאומי אינו שולל את קיומם של יחסי עבודה בין קרובי משפחה.

בסעיף 1 לחוק, סעיף ההגדרות, מוגדר "עובד" כדלקמן: 

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו מעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד. לעניין זה "בן משפחה": אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

אמנם הסכום ששולם לה בפועל שונה מהסכום שרשום בתלושי השכר וכן לא שולמו תנאים סוציאליים  כגון דמי הבראה, דמי מחלה, פיצויים וחופשה שנתית, אך התברר כי בטרם החלה האישה את עבודתה בעסק של הבעל, העסיק בעלה עובד אחר והיא בעצם  החליפה את אותו עובד. עבודתה בעסק הייתה  חיונית בהיות בעלה  נכה.

עבודתה של התובעת הסתיימה בשל סיום חוזה העבודה של בעלה עם שירותי בריאות כללית,  כלומר מסיבה אובייקטיבית ואמיתית.

התובעת ביצעה את עבודתה בעסק של בעלה באופן מסודר ועקבי במשך מספר חודשים ולא עבדה במקום אחר.

לאור כל זאת, החליט בית המשפט לקבל את התביעה ולאשר את זכאותה  לדמי אבטלה.

=  תשלום דמי ביטוח לאומי בעבור תושב ישראל המועסק בחו"ל

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, קובע לגבי מבוטח  ש"יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה."  כלומר, שפקודת מס הכנסה היא הקובעת את בסיס ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, וכל מי שחייב במס הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה חייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי.

כידוע, כל תושב ישראל (תושב לצרכי מס) חייב במס על הכנסתו בין אם הופקה בישראל ובין אם הופקה בחו"ל.

כלומר שגם מי שעבודתו היא בחו"ל וגם אם הוא מועסק על ידי חברה זרה, הכנסתו חייבת במס ולכן הוא חייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל.

יש מדינות שישראל חתמה איתן על אמנה למניעת כפל תשלומי בטוח ובמקרים אלה יש לעיין באמנה ולראות האם התשלום בחול מכסה את הזכויות / החובות בארץ. למשל, יש מדינות שהאמנה תופסת רק לגבי שכירים.

נזכיר שבין ארה"ב לישראל, לא קיימת כלל אמנה לגבי מניעת כפל ביטוח לאומי.

=   איזה בטוחים יש ל"עקרת בית" לעניין הביטוח הלאומי

אישה נשואה שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית, נחשבת לפי חוק הבטוח הלאומי לעקרת בית.

להלן הגדרת מושג זה בסעיף 238 לחוק הבטוח הלאומי:

" ’עקרת בית’ - אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת, ואינה עובדת עצמאית.".

חוק הביטוח הלאומי החריג את ״עקרת בית״ מענפי ביטוח מסוימים אך לגבי ענפי בטוח אחרים החוק רואה אותה כ"מבוטחת בזכות בעלה" ככל שהוא מבוטח, כלומר היא מבוטחת באותם ענפי בטוח אך אינה משלמת דמי בטוח.

עקרת בית איננה מבוטחת בביטוח ילדים, ביטוח נפגעי עבודה, ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד, היות וענפי ביטוח אלה רלוונטיים למי שעובד כשכיר ו/או כעצמאי.

מאידך היא כן נחשבת למבוטחת לעניין ביטוח נפגעי תאונות, לעניין ביטוח נכות וביטוח סיעוד, לענף ביטוח זקנה ושאירים ולענף אימהות.

כאמור לעיל מעמד "עקרת בית" ניתן למי שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית גם אם יש לה הכנסות אחרות(פסיביות) כגון פנסיה (כולל פנסיה מוקדמת), אך שינוי בסטאטוס שלה לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית, יוציא אותה מהגדרת "עקרת בית" ויביא לחיוב בדמי ביטוח את כל הכנסותיה  כולל הפסיביות.

=   האם פנסיה מוקדמת חייבת בתשלום ביטוח לאומי

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הכנסה מפנסיה מוקדמת תיחשב כהכנסה חייבת לעניין דמי ביטוח לאומי כלומר שיש לשלם דמי בטוח על מלוא סכום הפנסיה המוקדמת .

אישה נשואה שמקבלת פנסיה מוקדמת, והיא אינה עובדת שכירה או עובדת עצמאית, נחשבת ל"עקרת בית" , כהגדרת מושג זה בסעיף 238 לחוק.

חוק הביטוח הלאומי מחריג את ״עקרת הבית״ מענפי בטוח מסוימים, ולגבי ענפי בטוח אחרים - רואה אותה כמבוטחת "בזכות בעלה" אם בעלה נחשב ל״מבוטח״,כלומר מבוטחת שאינה משלמת דמי בטוח.

 כלומר שבמקרים שאותה אישה המקבלת פנסיה מוקדמת נחשבת לעקרת בית מכוח היותה אשת מבוטח, היא אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח, גם לא על הפנסיה המוקדמת שהיא מקבלת.

g    הנהלת חשבונות

 = מעבר להנהלת חשבונות בשיטה החשבונאית הכפולה

להלן מחזור העסק בשנה הקודמת המחייב מעבר להנהלת חשבונות בשיטת החשבונאות הכפולה.

מחזור שנתי (כולל מע"מ) המחייב הנה"ח  כפולה

=     כמה שנים יש לשמור על מערכת החשבונות

יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.

מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.

האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחרים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.

=  חובת ניכוי מס במקור משירותים או נכסים (מכל תשלום) עקב החובה לנהל הנה"ח "כפולה" בשנת 2016

א.      כללי

ניכוי מס במקור "משירותים ונכסים", הינה חובה המוטלת על גופים "גדולים", והיא חלה כאשר תקנות ניכוי במקור ספציפיות (כגון: התקנה המחייבת לנכות מס במקור מעבודות בניה וכו') אינן חלות.

כלומר, ראשית יש לבדוק אם חלה חובת ניכוי במקור מכח תקנה ספציפית, ורק אם התשובה שלילית, יש לבדוק אם חלה חובה לנכות לפי התקנה בדבר ניכוי במקור משירותים או נכסים.

חברה, ככלל, חייבת בניכוי מס במקור משירותים ונכסים במידה ומחזורה (כולל מע"מ) עולה על 5.3 מיליון ₪ (להלן: "חברה מיליונרית") או שהיא חייבת בניהול מערכת חשבונות כפולה בהתאם להוראות ניהול פנקסים.

בחוזר זה נסקור את ההוראות בקשר לחובת הניכוי עקב החובה לנהל  ספרים לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

ב.      נישומים החייבים לנכות במקור, עקב החובה לנהל הנהלת חשבונות "כפולה" בשנת 2016:

1.       נישום (יחיד או חברה) אשר חייב בשנת 2016 לנהל מערכת חשבונות כפולה בהתאם להוראות ניהול ספרים (מי שמנהל כפולה ב"התנדבות" – לא נכלל), ובנוסף לכך היה חייב לנהל "כפולה" גם באחת מהשנים 2012, 2013, 2014.

2.       שותפות, אם אחד או יותר מהשותפים הוא חבר בני אדם החייב בניכוי במקור.

ג.       הערות ודגשים:

                     א.         תמיד יש לבדוק אם חלה חובת ניכוי במקור מתשלומים לגביהם נקבעה חובה ספציפית לניכוי מס במקור, כגון, שכר סופרים, שכר דירקטורים, שכר מעניקי שירותי משרד, שכר דירה ועוד.

                     ב.         יש לנכות מס במקור מהתשלום כולל מע"מ.

                      ג.          שיעור הניכוי הינו 30%, אלא אם המקבל מציג אישור מפקיד השומה על ניכוי נמוך יותר או פטור מניכוי.

                     ד.         תשלומים בעד שירותים או נכסים לספק חד פעמי בסכום שאינו עולה על 4,920 ₪ (לפני מע"מ), לא חייבים בניכוי מס במקור.

                     ה.         חובה לבדוק אם המחזור בשנת 2014 מחייב אותך בשנת 2016 בניהול "כפולה".

                      ו.       לגבי אשכול חברות (חברת אם ובנותיה), יש הוראות מיוחדות.

ד.      להלן תרשים זרימה לצורך בדיקת חובת ניכוי מס במקור משירותים ונכסים בשנת 2016

1.   האם המשלם חייב בשנת 2016 לנהל מערכת חשבונות בשיטה הכפולה?

כן

לא

 

2.   האם היה חייב בניהול מערכת חשבונות                    חזרה למבחן בהתאם למחזור של

                כפולה בשנים 2012, 2013, 2014  (באחת                 "חברה מיליונרית" (חל רק על

                     מהן מספיק)                                                        חברות שמחזורן ב- 2015 הינו

                                                                                                                 5.3 מיליון כולל מע"מ)  

כן

לא

 

חייב לנכות מס במקור מתשלום עבור

   שירותים ונכסים (מכל תשלום)

   בשנת 2016

l        הוראות ניהול ספרים – תזכורת לגבי "ספרים מיוחדים"          הנדרשים בחוק

מפאת חשיבות הנושא ולאור ביקורת ניהול ספרים, שנערכה לאחרונה במספר עסקים מלקוחותינו, אנו מבקשים לרענן את ההוראות.

ניהול ספרים נכון - בהתאם להוראות החוק, מונע תקלות ועימותים עם שלטונות המס (כולל פסילת ספרים).

נישום חייב לנהל מערכת חשבונות לפי התוספת החלה עליו, בהתאם לאמור בהוראות ניהול ספרים. כל נישום חייב לברר מהי התוספת החלה עליו ולנהל לפיה את חשבונותיו. יש נישומים החייבים לנהל ספרים בשיטת החשבונאות הכפולה ויש שרשאים לנהל בשיטה החד צידית. כל נישום חייבים לבדוק ולברר מה חל עליו.

קיימים עוסקים הנדרשים לנהל פנקסים מיוחדים, וזאת בנוסף לפנקסים אותם מחוייב לנהל כל עוסק, כדלקמן:

יצרן שמחזורו השנתי עולה על 10,100,000 ₪ נדרש לנהל (בנוסף להנה"ח בשיטה הכפולה):

•         ספר תנועת המלאי של החומרים העיקריים.

•         ספר תנועת המלאי של מוצרים גמורים, למעט מוצרים המיוצרים בשביל לקוח לפי מפרט מיוחד.

•         ספר הזמנות של מוצרים המיוצרים לפי מפרט מיוחד שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי.

•         דוח ייצור שבו יירשמו באותו יום או למחרתו המוצרים הגמורים, זולת אם נרשמו המוצרים הגמורים במועד כאמור ישירות בספר תנועת המלאי.

סיטונאי שמחזור עסקו עולה על 10,100,000 ₪, או שבעסקו 6 מועסקים או יותר, חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כוללות:

•         ספר תנועת המלאי.

•         ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם לא מנוהל ספר תנועת המלאי.

קמעונאים

ספר קניות, ספר תנועת דברי האומנות בגלריה.

קבלנים 

חשבון לכל עבודה, רישום כרטיס עבודה לגבי כל ציוד מכני הנדסי.

בעלי מקצועות חופשיים 

ספר לקוחות.

רופאים 

יומן רופא.

בעלי בתי ספר לנהיגה

ספר רכב, יומן הזמנות, ספר תלמידים.

בעלי בתי ספר

ספר תלמידים בבית הספר או בגן הילדים.

סוחרי ומתווכי מקרקעין

ספר זכויות במקרקעין, ספר עסקאות תיווך.

סוחרי ומתווכי רכב 

ספר הסחר, ספר תיווך.

נותני שירותים (כל אלה שאינם נכללים בהגדרות הקודמות)

     סוג נותן השירות            הספרים המיוחדים

     כל נותן שירות            ספר הזמנות

     מוביל                          ספר הובלות והסעות

     מוסך                           יומן עבודה

     שיפוצים                     יומן עבודה

     מסעדה                       יומן נוכחות מלצרים

     המרת מט"ח              ספר כניסת מט"ח

     מלון / צימר                ספר אורחים

חקלאים 

ספר המשק, ספר מכונות כלים וציוד חקלאיים, ספר קניות, ספר מכירות.

בעלי תחנות דלק

דוח יומי של מכירות דלק, שוברי סיכה ורחיצה.

סוכני ביטוח

ספר פוליסות ביטוח, ספר הכנסות.

יהלומנים  

ספר עסקאות.

g         נושאים כלליים

=       בצעת פעולה שמוגדרת כ"תכנון מס" – עליך לדווח!

ביום 25.12.2006 פורסמו תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 וכן תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז – 2006 כוללות פעולות החייבות בדיווח במסגרת הדוח השנתי לרשות המסים או הדוח התקופתי למס ערך מוסף. נציין כי מעבר לחובת הדיווח האמורה, נישום שביצע תכנון מס כאמור ואשר יימצא לגביו בסופו של יום כי תכנון מס זה הביא להפחתת מס בלתי מוצדקת, אזי למנהל רשות המסים או לפקיד השומה תהיה הסמכות להטיל עליו קנס כאמור בסעיף 191 לפקודת מס הכנסה.

להלן עיקרי הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס הכנסה, לרבות מועד הדיווח הנדרש בגינן:

א.      תשלום לקרוב בסכום כולל של 2 מיליון ₪ לפחות בשנת מס בשל ניהול, אם בעקבות התשלום פחת סכום המס שהיה משתלם על התשלום האמור אלמלא הועבר לקרוב, כיוון שלקרוב הפסד הניתן לקיזוז, או ששיעורי המס החלים על הקרוב נמוכים יותר, או שההכנסה בידי הקרוב פטורה ממס או איננה חייבת במס בישראל או שהתשלום כלל אינו מהווה הכנסה בידי הקרוב; לעניין זה, תשלום לרבות אם לא שולם בפועל אך נדרש כניכוי בחישוב ההכנסה. יש לדווח בגין כך בשנת התשלום.

ב.      מכירת נכס לקרוב שנוצר בה הפסד בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות, שקוזז כולו או חלקו בשנת המכירה או בתוך 24 חודשים שלאחר תום שנת המכירה. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

ג.        מכירת נכס לאחר כשהנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס מאת קרוב, המוכר מכר את הנכס לאחר בתוך 3 שנים מיום שהגיע לידיו או מיום שנעשה זכאי לו, לפי המוקדם ובמכירה נוצר הפסד ניתן לקיזוז בסכום של 2 מיליון ש"ח לפחות. על המוכר לדווח על פעולה זו בשנת המכירה.

ד.      מכירת נכס לאחר כאמור בסעי ג' לעיל, אלא שבמכירה לא נוצר הפסד אלא רווח אשר קוזז כנגד הפסד שהיה למוכר בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות. נדרש דיווח בשנה בה קוזז ההפסד.

ה.      מחילת חוב לקרוב על ידי חבר בני אדם בסכום של מיליון ש"ח לפחות, ובשל המחילה פחת סכום המס שהיה משתלם אלמלא המחילה. נדרש דיווח בשנת המחילה.

ו.        פרעון חוב של יחיד בעל מניות מהותי בחבר בני אדם לחבר בסכום של 1 מיליון ש"ח לפחות, ברבעון האחרון של שנת מס, ובלבד שברבעון הראשון של שנת המס העוקבת גדל סכום החוב של אותו בעל מניות מהותי (כאמור בסעיף 88 לפקודה אך מחזיק 25% במקום 10% ולמעט מחזיק במניות סחירות. להלן: "בעל מניות מהותי") או של קרובו, לחבר, בשיעור שלא יפחת מ- 25% מסכום החוב שנפרע כאמור.  על היחיד והחברה לדווח על פעולה זו בשנת המס העוקבת לשנת הפרעון.

ז.       רכישת אמצעי שליטה בחבר בני אדם בהתקיים כל אלה במשך תקופה של 12 חודשים: לרוכש או לקרובו הומחתה זכותו של אחר כלפי חבר בני האדם, ההתחייבות של חבר בני האדם לאחר שולמה שלא במלואה  על ידי רוכש אמצעי השליטה או על ידי מוכר אמצעי השליטה, לחבר בני האדם נוצר חוב כלפי רוכש אמצעי השליטה הנובע מהזכות שהומחתה, וזאת בסכום העולה על סכום ההתחייבות ששולמה כאמור. יש לכלול בדיווח לשנת המס בה נרכשו אמצעי  השליטה ובשנת המס בה פרעה החברה את חובה.

ח.      רכישת אמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות בחבר בני אדם, לרבות רכישה בשיעורים, במשך 24 חודשים רצופים, כאשר לחבר בני האדם הפסד הניתן לקיזוז עד לתום תקופת הרכישה בסכום של 3 מיליון ₪ לפחות. יש לדווח פעולה זו בשנה בה הושלמה רכישת 50% מאמצעי השליטה.

ט.      רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שאינה מדינה גומלת ששיעור המס בה נמוך מ- 20%, וכן קבלת תקבולים בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס בידי בעל מניות מהותי מאותו חבר בני אדם. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או  בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

י.        רכישה או החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של לפחות 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה של חבר בני אדם תושב מדינה שלמדינת ישראל יש עימה אמנה למניעת כפל מסים, שמרבית נכסיו בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החברה בישראל; וכן קבלת תקבולים מאותו חבר בני אדם בידי בעל מניות מהותי בשווי כולל של מיליון ש"ח לפחות בשנת מס. יש לדווח בשנת המס הראשונה בה שיעור ההחזקה באמצעי השליטה הגיע ל- 25% או בשנה בה התקבל התקבול על ידי בעל המניות המהותי.

יא.   תשלום מחברה משפחתית לנישום שנדרש על ידה כהוצאה בשנת המס ואשר יצר באותה שנת מס לנישום המייצג הפסד בסכום שלא פחת מ- 500,000 ש"ח. יש לדווח בשנת המס בה נוצר ההפסד.

יב.    התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן שירותי בניה או שירותי מימון לבניה, כשהתמורה להם, כולה או חלקה, מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות הן על ידי נותן השירות והן על ידי בעל המקרקעין.

להלן הפעולות החייבות בדיווח מהיבט מס ערך מוסף

א.      התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם  מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. יש לדווח בשנת ההתקשרות.

ב.      התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן, בין אם אותו גורם פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין. פעולה זו תדווח הן על ידי בעל הזכות והן על ידי הגורם המארגן.

ג.        החזקה, במישרין או בעקיפין, של מלכ"ר או מוסד כספי, באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בעוסק, בשיעור של 75% לפחות. במידה והעוסק מוחזק על ידי יותר ממלכ"ר אחד או מוסד כספי אחד, ימנה שיעור ההחזקה של כל אחד מן המחזיקים האמורים במאוחד. פעולה כאמור תדווח הן על ידי המחזיק  והן על ידי העוסק.

l    נתונים לחישוב המס לשנת 2016

א. שיעורי המס ליחידים בשנת 2016 על הכנסה מיגיעה אישית (1)

     הערות:

1.          השיעורים המופחתים של שתי המדרגות הראשונות  יחולו רק על הכנסה מיגיעה אישית.  לגבי הכנסות אחרות  – שיעור המס ההתחלתי הינו 31%.

הכנסתו מכל מקור שהוא של מי שמלאו לו שישים שנה, תהיה זכאית אף היא למדרגות המס המופחתות.

השיעורים המופחתים להכנסה מיגיעה אישית לא יחולו במקרה של הכנסה שהיתה לגביה חובת ניהול ספרים ולא נוהלו לגביה ספרי חשבונות קבילים.

l        הנחיות לספירת המלאי ליום 31.12.2016

על-פי הוראות מס הכנסה, יש לערוך ספירת מלאי ביום 31.12.2016 אם לא ניתן לספור את המלאי בתאריך זה, ניתן לערוך את המפקד בתאריך אחר הסמוך ככל האפשר ל- 31.12.16. במקרה כזה יש לבצע תאום כמותי בין רשימות  המלאי לתאריך המפקד ובין הרשימה הסופית שתערך בכל מקרה ליום  –  31.12.2016.

עריכת המפקד:

רשימות המלאי תיכלולנה את כל המלאים שבעסק. מלאי השייך לאחרים יירשם בנפרד. כמו כן, יש לערוך רשימת מלאים הנמצאים בתאריך המפקד אצל אחרים (סחורה שנשלחה לעיבוד, טובין במחסני ערובה, קונסיגנציה וכו').

הרשימות תערכנה לפי הקבוצות הבאות: חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, תוצרת בעיבוד, מוצרים מוגמרים וכו'.

גליונות הספירה צריכים להיות ממוספרים מראש במספר עוקב. רצוי לערוך את הרשימה ב- 2 עותקים לפחות.

הרשימות תכלולנה לפחות פרטים אלה:

-   תיאורם של הטובין.

-   יחידת המדידה (ק"ג, מטרים וכד').

-   כמות.

יש להשאיר מקום ל- 2 עמודות נוספות שימולאו במועד מאוחר יותר – מחיר היחידה ושווי כולל (מספר היחידות מוכפל במחיר).

תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון הכמות ושלב העיבוד  (רמת הגמר) במועד הספירה. רצוי להשאיר 3 עמודות נוספות לחישוב כמות משוקללת (כמות היחידות מוכפל ברמת הגמר), עלות ליחידה ושווי כולל.

מבצעי הספירה יחתמו בסוף כל גיליון ויציינו את שמם המלא.

חישוב שווי המלאי:

חישוב השווי, ניתן לעשות במועד מאוחר יותר.

השווי יחושב בדרך כלל לפי העלות (לא כולל מע"מ), אך במקרה של טובין שאינם תקינים או שמחיר המכירה נמוך מהעלות, יחושב השווי לפי ערך המימוש הנקי והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב. העלות תחושב לפי שיטת נ.ר.י.ר. (נכנס ראשון יוצא ראשון) או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קניית הסחורה.

במקרים מסויימים ניתן לחשב את השווי גם לפי שיטת "ממוצע  נע משוקלל" או לפי מחיר מכירה בניכוי רווח גולמי.

שמירת הרשימות:

רשימות המפקד המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות, ויש לשמרן במשך 7 שנים מתום שנת המס או 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה, לפי המאוחר.

l    מה מותר ומה אסור למבקרי מס הכנסה בעת ביקורת שהם עורכים בעסק

1.       המבקרים אינם רשאים לפנות לעובדים ללא הסכמת בעל העסק, וכמובן גם לא לבן הזוג, להורים או לילדים של בעל העסק.

2.       במהלך הביקורת מקובל לספור את הכסף בקופה (השוואת המזומנים לרישומים בקופה).

במקרה ובקופה נספרו כספים מעל לרישום ההכנסות לאותו יום (סיכום ביניים x), אין להסכים באופן אוטומטי, שהעודף מהווה תקבול שלא נרשם. בדרך כלל מדובר ב"דמי קופה"– כסף, שאיתו "נפתחה" הקופה (לצורכי עודף וכו').

3.       אין סמכות למבקרי המס לסגור את העסק בעת הביקורת, אם יש לקוחות בעסק, יש לאפשר לבעל העסק לתת להם שירות כרגיל.

4.       על פי פסיקה של בית המשפט העליון, חל איסור על מבקרי המס לבדוק את המצוי בכיסיו של הנישום. כסף מזומן ושיקים המצויים בכיס הנישום, אינם נחשבים לתקבולים עסקיים, ובעל העסק אינו חייב לתת הסברים לכספים המצויים בכיסו.

5.       מקובל לדרוש תעודת הרשאה מהמבקרים.

6.       אין אפשרות להיכנס לביתו של הנישום, ללא הסכמתו המפורשת בכתב.