א. הכנסתו (לא כולל הכנסה כמשמעותה בסעיף 89 לפקודה (רווח הון) בשנת המס עולה על 3 מיליון ₪.
ב. התמורה ממכירת נכסים החייבים במס רווחי הון, בשנת המס, עולה על מיליון וחצי ₪ ובלבד שחוות הדעת ניתנה בקשר לאותה הכנסה.
התחולה לגבי חוות דעת שניתנה מיום 1/1/16 ואילך ועל עמדה חייבת בדיווח שהובאה בדוח לשנת 2016 ואילך.
g שיטת הדיווח למס הכנסה
= דיווח "בשיטת המזומן" לעומת דיווח "בשיטה המצטברת"
שתי שיטות מקובלות לדיווח על התוצאות העיסקיות:
א. השיטה המצטברת – שיטה זו מחייבת את העסקים המסחריים (שיש בבעלותם מלאי ו/או עבודות בביצוע). ובה מכירים בהכנסות ובהוצאות על בסיס הפעילות ללא קשר לתזרים המזומנים. כך תוכר הוצאה אם היתה בייצור ההכנסה של אותה שנה, גם אם הסכום טרם שולם והכנסה תחויב במס אם הופקה בשנת המס גם אם התמורה לא נתקבלה עדיין.
ב. שיטת המזומנים – שיטה זו מתאימה לעסקים – כולל לחברות, שאין להם מלאי (למשל מקצועות חופשיים) ולפיה יוכרו ההוצאות וההכנסות רק אם הן התקבלו או שולמו בפועל עד תום השנה. (פסק דין דמבו ופס"ד השומרים).
לאחרונה פרסמה רשות המיסים את עמדתה כי חברות העורכות מאזן בשיטה המצטברת, אינן יכולות לעבור לשיטת המזומנים רק לצרכי מס.
כנגד עמדה זו יצאו מומחי מס אך רשות המיסים תקפה בעמדתה זו.
לכן, חברות הרשאיות להגיש מאזן לפי שיטת המזומנים ומעוניינות בכל זאת לערוך את הדוחות הכספיים בשיטה המצטברת, (כדי להציג את מלוא הפעילות שלהן במאזן), חייבות לקבל ייעוץ ספציפי לפני הוצאת המאזן, כיצד לצמצם את החשיפה שלהן לחיוב במס על פי השיטה המצטברת.
עסקים המדווחים על פי השיטה המצטברת רשאים לבצע רישום בספרים של כל ההוצאות – גם ההוצאות שטרם שולמו השנה!
(ראו בהמשך החוברת "הפרשה להוצאות" והוצאות בגין התחייבויות תלויות –
עסקים המדווחים לפי שיטת המזומנים חייבים לשלם בפועל עד 31/12/16 את כל ההוצאות והקניות, כולל משכורת דצמבר, כדי שההוצאות יוכרו בשנת המס הנוכחית.
עסקים המדווחים בשיטת המזומן חייבים להקדים ולשלם בפועל גם את הנטו של משכורות חודש דצמבר עד (31.12.2016) כדי שההוצאה תוכר עוד השנה.
n הגדלת והקדמת ההוצאות – להקטנת המס ב- 2016
= "הפרשה" להוצאות עתידיות
בעסקים המדווחים בשיטה המצטברת יש לבדוק שכל ההוצאות קיבלו ביטוי בדוח השנתי גם אלה שטרם שולמו וטרם נתקבלה חשבונית בגינן.
כאשר ההוצאות טרם נכללו בספרי החשבונות, יש לרשום הפרשה מתאימה לאותן הוצאות. ("הפרשה" = רישום בספרים של ההתחייבות ואת ההוצאה הנובעת מהתחייבות זו).
למשל: הפרשה לאחריות, לתיקונים, להשלמת עבודות ועוד. מדובר ברישום פעולה בספרים המגבשת את ההוצאה בשנת 2016 גם אם טרם שולמה וגם אם טרם נתקבלה חשבונית מס מהספק.
הפרשה להוצאות תותר כהוצאה אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
® ניתן לאמוד את סכום ההוצאה העתידית.
® יש סיכוי סביר שההוצאה תוצא בפועל.
® ההתחייבות הינה כלפי צד שלישי.
= רישום הוצאה מוכרת בגין התחייבויות תלויות
אם תלויות ועומדות כנגד העסק תביעות כספיות בגין ארועים הקשורים במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע כך שאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.
גם אם בעל העסק כופר בבית המשפט בחובו לשלם את התביעה, הרי אין מניעה לתבוע חלק מסכום התביעה כהוצאה. (בהתאם לחוו"ד עורך הדין).
= רישום הוצאה בגין רכיב האחריות הכלול במכירה
אם בהכנסות כלולות מכירות שיש בהן מרכיב של אחריות (כלומר מחיר המכירה כולל תקופת אחריות למוצר), ניתן ליצור הפרשה להוצאות האחריות שתקטין את ההכנסות בשנה הנוכחית, זאת אם ההוצאה קרובה לודאי וניתן לאמוד את ההוצאה על בסיס סביר, לפי ניסיון העבר או בסיס סביר אחר.
= הוצאות מוכרות לצורך שיפוצים ואחזקה של מבנים וציוד
ניתן לבצע, לקראת תום שנת המס, את ההוצאות בגין שיפוצים ותיקונים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים". כאשר מדובר בשיפוצים בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.
בעת ביצוע השיפוץ והאחזקה יש לבדוק שההסכם עם קבלן השיפוצים מעיד על כך שהעבודות שבוצעו היו לשם "שמירה על הקיים" ולא יצרו נכס חדש. כדי שההוצאה לא תחשב "הונית" נתכנס למנגנון ההפחתה במקום להיות מוכרת במשואה השנה.
= הקטנת ההכנסה החייבת עקב חובות אבודים
לקראת סוף השנה רצוי להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. חובות אבודים מוכרים כהוצאה אם מוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו', אלא אם סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה בעדם חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (% מסויים מהחוב).
בהוצאת חשבונית זיכוי לצורך קבלת החזר המע"מ ששולם בעיסקה שתמורתה לא התקבלה, כאשר במקביל מתנהל (או עשוי להתנהל) הליך משפטי כנגד החייב, אפשר לרשום ע"ג תעודת הזיכוי: "זיכוי לצרכי מע"מ" כדי שהחייב לא יטען כי תעודת הזיכוי מהווה הוכחה שחובו נשמט. לגבי הליך ההחזר – ראו עמוד 24.
עמדת מס הכנסה לגבי חובות אבודים הינה כדלהלן:
1) חוב אבוד יוכר כהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.
2) החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).
3) מועד פירעון החוב הגיע. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב יקבל מעמד של פושט רגל בשנה הבאה.
1) יש לאסוף ראיות לפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים.
2) הדרישה להכיר בחוב האבוד כהוצאה מוכרת אינה מונעת מבעל העסק להמשיך לתבוע את החוב מהחייב. (אם הפעולה תצליח, יש לרשום את הסכום שנגבה כהכנסה).
= החזר מע"מ בגין חוב אבוד
להלן הנחיות להכרה בחוב אבוד, כפי שפורסמו בהוראת פרשנות 2/2012 של רשות המיסים.
פס"ד של בית המשפט העליון (אלקה אחזקות בע"מ):
נקבעו חמישה מבחנים מצטברים אשר מזכים את העוסק בהחזר מס עסקאות ששילם:
1. בוצעה עסקה.
2. הוצאה חשבונית.
3. מס העסקאות בגין החשבונית שולם.
4. המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה.
5. החוב הפך לאבוד.
תנאים להכרה בחוב כחוב אבוד
"חוב אבוד" - הוא חוב שלגביו הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי לא ניתן לגבותו, ובלבד שהוא אחד מאלה:
א. חוב של חייב (קונה) שננקטו נגדו הליכי חדלות פירעון:
1. במקרים בהם ננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי פירוק או פשיטת רגל, יוכר החוב כאבוד במועד אישור המפרק או הנאמן, לפי העניין, כי העוסק בעל החוב (הנושה בהליך הפירוק/פש"ר) הגיש תביעת חוב וכי חולק דיווידנד סופי.
2. למרות האמור בסעיף קטן 1 לעיל, גם במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב, כי סיכוי העוסק בעל החוב (הנושה במסגרת הליך חדלות פירעון) לפירעון יתרת החוב קלושים ביותר, ניתן כבר במועד המצאת האישור האמור להכיר ביתרת החוב כחוב אבוד.
כמו כן, במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב, לגבי הדיווידנד המשוער שיחולק בעתיד לנושים עמם נמנה העוסק, ניתן כבר במועד המצאת האישור האמור להכיר ביתרת החוב, שעפ"י האישור לא תיפרע, כחוב אבוד.
במקרים אלה, כאשר יוכרז בעתיד במסגרת תיק הפירוק/פש"ר על חלוקת דיווידנד סופי לנושים עמם נמנה העוסק בעל החוב, יהיה עליו לבצע את ההתאמה בנדרשת ולהגדיל/להקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.
3. במקרה בו מונה לחברה כונס נכסים בלבד על כלל נכסיה במסגרת הליך המתנהל בביהמ"ש המחוזי (להבדיל מהוצל"פ) ובמקביל לא מתנהל הליך פירוק נגד החברה, יש לדרוש מהכונס, כתנאי להכרה בחוב כחוב אבוד, להמציא אישור כי השעבוד הצף חל על כלל נכסי החברה באופן בו אין לחברה נכסים נוספים, שאינם כלולים בשעבוד הצף, וכי אין הוא צופה כי יוותרו כספים לאחר התשלום לנושה המובטח.
במידה ולאחר התשלום לנושה המובטח יוותר סכום שישולם לעוסק בעל החוב, יהיה על עוסק זה לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.
4. יודגש, כי ההנחיות בפרק זה אינן חלות על חברה, אשר מונה לה כונס נכסים על נכס מסוים במסגרת תיק הוצל"פ.
ב. העוסק נקט בהליכי הוצאה נגד החייב (הקונה), שהינם סבירים בנסיבות העניין:
1. במקרה בו העוסק בעל החוב נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב (הקונה) ביחס לרבע מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד אם יוכח כי החוב אמיתי, החוב טרם נפרע, ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות.
2. במקרה בו רבע מסכום החוב של החייב (הקונה), הנטען להיות חוב אבוד, נמוך מסכום החיוב הניתן להוצאה לפועל עפ"י המסלול המקוצר הקבוע בפרק א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1976 (כ 10,000 ₪), וננקטו נגד החייב (הקונה) הליכי הוצאה לפועל ע"פ פרק א1 לחוק האמור, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד אם יוכח כי החוב הינו אמיתי, החוב טרם נפרע, ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל, לא הניבו תוצאות.
3. במקרה בו לאחר ביצוע חקירת יכולת לחייב, ראש ההוצאה לפועל הורה על מתן צו תשלומים, לרבות צו תשלומים במסגרת פריסת החוב של החייב (הקונה) בהליך של איחוד תיקים, לפיו החייב ישלם לעוסק בעל החוב תשלומים תקופתיים בשיעור שאינו עולה על 1% מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר כל סכום החוב כחוב אבוד כבר במועד מתן הצו האמור, ובמועד זה העוסק בעל החוב יהא זכאי להוציא הודעת זיכוי בשל מלוא סכום החוב.
יודגש, כי בשל כל סכום שהעוסק בעל החוב יקבל בעתיד על חשבון החוב, יהא עליו להוציא חשבונית לספרים, לדווח ולשלם את המס הנכלל בחשבוניות בדו"ח התקופתי הרלוונטי.
ג. חוב שנמחק במסגרת הסדר נושים עפ"י סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שאושר בפסק דין סופי של בית המשפט:
במקרה בו אושר לחברה הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, יש להביא את אישור הנאמן להסדר הנושים לכך שהעוסק בעל החוב (הנושה) הגיש תביעת חוב ואת אחוז הפירעון הצפוי עפ"י הסדר הנושים. במקרה זה ניתן יהיה להכיר ביתרת החוב, שלא צפויה להיפרע במסגרת הסדר הנושים, כחוב אבוד לאחר קבלת החלטת ביהמ"ש המחוזי בדבר אישור הסדר הנושים (ואין צורך להמתין לפירעון של כל תשלומי ההסדר).
במקרה בו אחוז הפירעון לנושים, כפי שעולה מהסדר הנושים, אינו מוחלט, עם סיום הפירעון של כל תשלומי ההסדר יהיה על העוסק בעל החוב (הנושה) לבצע את ההתאמה הנדרשת והגדיל/להקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.
ד. במקרים בהם לא ננקטו כנגד החייב (הקונה) הליכי חדלות פירעון, או הליכי גביה עפ"י חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ואין המדובר בחוב שנמחק במסגרת הסדר נושים עפ"י סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט -1999, לא יוכר החוב כחוב אבוד אלא אם כן יוכח אחד מאלה:
1. החייב נפטר ואין בעיזבונו נכסים הניתנים למימוש.
2. החייב עזב את ישראל ואין לו נכסים הניתנים למימוש בישראל.
3. כאשר החוב אינו בסכומים גבוהים, רשאי ממונה אזורי מע"מ להכיר בחוב כאבוד בהתקיים התנאים המצטברים המפורטים להלן:
א. עלות גביית החוב גבוהה מסכום החוב עצמו. על העוסק בעל החוב להוכיח את עלות גביית החוב.
ב. העוסק בעל החוב נקט בהליכים סבירים לגביית החוב, אשר לא הניבו תוצאות, כגון: ביצוע ניסיונות לאיתור החייבים, משלוח תזכורות ומכתבי התראה לחייבים, הפסקת ההתקשרות העסקית (לדוגמא: ניתוק החייבים מקבלת השירות).
ג. מרבית העסקאות של העוסק בעל החוב הן עם לקוחות שאינם רשומים כ"עוסק" עפ"י החוק.
כללים להוצאת הודעת זיכוי
1. על הודעת הזיכוי, שתוצא ע"י העוסק בעל החוב, לעמוד בכל התנאים והכללים המפורטים בסעיף 23א, סעיף 9(ה) וסעיף 18 להוראות ניהול פנקסי חשבונות. יובהר, כי חייבת להיות זיקה ישירה בן הודעת הזיכוי לבין החשבונית שהוצאה בשל העסקה המקורית, בגינה נוצר החוב.
2. עפ"י תקנה 24א(ג) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן- התקנות), הודעת זיכוי תוצא לא יאוחר משלוש שנים ולא לפני חלוף שישה חודשים מהיום בו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב. במניין התקופה האמורה לא תיכלל:
הערה: הודעת זיכוי בגין חוב אבוד אינה נשלחת / נמסרת ללקוח.
א. התקופה שבין הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות פירעון כנגד החייב לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיווידנד סופי לעוסק בעל החוב.
ב. התקופה שבין הגשת תביעה לביהמ"ש לגביית החוב של החייב (הקונה) לבין יום מתן פס"ד סופי ע"י ביהמ"ש.
ג. התקופה שבין פתיחת תיק בלשכת ההוצל"פ לבין סיום הליכי ההוצל"פ.
יודגש כי הארכת המועד מעבר לשלוש שנים כאמור בסעיפים קטנים א-ג לעיל לא תחול, אלא אם כן במועד הוצאת הודעת הזיכוי בידי העוסק בעל החוב המסמכים המאמתים את בקשתו, לרבות העתק חשבונית המס בשל העסקה והעתק הדו"ח התקופתי במסגרתו העסקה דווחה.
עוד יצוין, כי בהתאם לסעיף 116(א) לחוק מע"מ קיימת סמכות להארכת המועד הקבוע בתקנה 24א(ג) לתקנות בידי ממונה אזורי, סגן ממונה אזורי ומנהל תחום בכיר במחלקה המקצועית של מע"מ.
3. סכום הזיכוי, שיירשם בהודעת הזיכוי, לא יעלה על סכום החשבונית כאמור בסעיף 23א(2)(ב) להוראות, דהיינו: הודעת הזיכוי תכלול את סכום קרן החוב (כולל מע"מ) בלבד.
4. העוסק זכאי לדרוש הפרשי הצמדה וריבית על סכום המס ששילם, ובלבד שהדרישה תעמוד בכללים שנקבעו בסעיף 105(ג) לחוק מע"מ.
מתן הודעה למנהל
1. תקנה 24א לתקנות קובעת, כי עוסק אינו רשאי לפעול עפ"י סעיף 23א(3) להוראות ולהקטין את סכום העסקאות וסכום מס הערך המוסף הכלול בדו"ח התקופתי המתייחס לתקופה בה מוצאת הודעת הזיכוי, אלא לאחר מסירת הודעה על כך למנהל.
2. בהודעה יכללו הפרטים הבאים:
א. פרטי העוסק.
ב. פרטי החייב.
ג. פרטי העסקה והנסיבות בשלהן הפך החוב לחוב אבוד.
ד. ציון הדו"ח התקופתי שבו העסקה דווחה.
ה. הפעולות וההליכים שנקט העוסק לגביית החוב.
3. להודעה יצורפו צילום הודעת הזיכוי, וכן המסמכים הרלוונטיים המאמתים את פרטי ההודעה והמעידים על היות החוב "חוב אבוד" עפ"י התנאים המפורטים לעיל. כמו כן, יצורף להודעה צילום כרטיס מע"מ על עסקאות לתקופת הוצאת החשבונית.
4. את ההודעה יש לשלוח בדואר, או למסור ביד, במשרד מע"מ האזורי, בו רשום העוסק בעל החוב, לא יאוחר מהמועד להגשת הדוח התקופתי הכולל את הודעת הזיכוי.
5. במשרד מע"מ האזורי, בו רשום העוסק, יאשרו בכתב (לרבות חותמת "התקבל" על גבי העתק ההודעה) את קבלת ההודעה.
למען הסר ספק יודגש, כי האישור הנ"ל מתייחס לקבלת ההודעה בלבד, ואין הוא מהווה אישור לגבי תוכן ההודעה או חוקיות הוצאת הודעת הזיכוי.
6. הודעת העוסק, מאושרת על ידי משרד מע"מ האזורי, תישמר בידי העוסק כחלק מספריו.
7. על העוסק לצרף להודעה הצהרה, כי לא דרש וכמו כן לא ידרוש כהוצאה ע"פ סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) את סכום מס העסקאות לגביו מתבקשת ההכרה כחוב אבוד.
אם העסק דרש כהוצאה את סכום מס העסקאות כאמור-עליו להצהיר כי יתקן את דוחותיו למס הכנסה ויבטל דרישה זו.
הבהרות והנחיות נוספות:
1. הרישום בספרי העוסק – הודעת הזיכוי תירשם בספרי העוסק בדרך של הקטנת מס העסקאות.
2. קבלת התמורה בתקופה מאוחרת – יצוין, כי במקרה בו לאחר הוצאת הודעת זיכוי בגין חוב שהוכר כחוב אבוד, הצליח העוסק לגבות את התמורה (כולה או מקצתה) מגורם כל שהוא, לרבות ערבים, חברות ביטוח וכדו', תמורה זו חייבת במס במועד קבלתה. כמו כן, יש לראות בסכום שהתקבל ככולל מע"מ.
3. תיקים סגורים – בתיקים בהם הוצאה שומה לגבי חוב אבוד, והשומה הינה סופית כך שאין לגביה זכות ערעור, יתקיים הכלל של סופיות הדיון, ולכן לא תידון ולא תאושר כל בקשה להוצאת הודעת זיכוי.
= הוצאות מוכרות לשיפורים ושיפוצים שעושה השוכר בנכס מושכר
תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכיו, ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה).
במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.
התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).
כאשר השוכר מבצע את השיפוץ בנכס המושכר עלול המשכיר להתחייב במס בשל כך. בעניין זה קראו את המאמר בחוברת זו בעמוד הבא.
= חשש לזקיפת הכנסה לבעל הנכס כתוצאה משיפורים שעשה השוכר!
שיפורים במושכר שמבצע שוכר, עלולים להחשב הכנסה בידי בעל הנכס. בעבר היה נהוג לקבוע כי השיפוצים לא יחשבו הכנסה לבעל הנכס אם בוצעו "בהתנדבות" על ידי השוכר ולא לפי דרישת המשכיר (ראה פס"ד בית אררט, ע"א 375/59, מועדון המכבים ואחרים). הפסיקה כיום קבעה כי מבחן המתנדב לא חל במקום בו מדובר בצדדים קשורים (בר – בנין 1065/02).
בהוראת ביצוע קבעה רשות המיסים כי שיפורים במושכר שבוצעו בידי שוכר מהווים אכן הכנסה לבעל הנכס, אך מועד חיוב ההכנסה במס נדחה למועד גמר תקופת השכירות.
באותם מקרים בהם קיים ויתור על דמי שכירות תמורת ביצוע השיפוץ על ידי השוכר, עיתוי ההכנסה הינו מיידי, בהתאם לתקופת הויתור על ההכנסה. יש לקחת זאת בחשבון בניסוח ההסכם עם השוכר המבצע את השיפוצים על חשבונו.
רשות המיסים פרסמה את עמדתה בנוגע למועד ארוע המס בעניין שיפור שעשה השוכר במושכר:
· אין חבות מס בידי המשכיר – אם השוכר התחייב לפרק את השיפורים בתום תקופת השכירות, ועמד בהתחייבות. לדעתנו יחול האמור לעיל גם אם פינה בפועל, ללא התחייבות מוקדמת.
· מועד החיוב במס יהיה בעת בה תהיה למשכיר "אחיזה" חוזרת בנכס כלומר: בתום תקופת השכירות (לרבות אופציה), במכירת הנכס, או זכאותו לשיפוי (ביטוחי) עקב פגיעה בנכס.
· כימות ההכנסה החייבת במס לפי – שווי השיפורים על פי הערכת שווי במועד הרלוונטי.
· החל ממועד החבות במס בידי המשכיר, יראו כאילו השקיע המשכיר את ההכנסות האמורות בנכס, והשקעה זו תצטרף לעלות הנכס – לעניין פחת, ושווי רכישה.
· הוראות החוזר אינן חלות בעסקה בין צדדים קשורים.
= כיבודים, מתנות ובגוד מקצועי
להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.
® כיבודים במקום העסק – יוכרו כהוצאה 80% מהוצאות כיבוד קל שהוגש במקום העיסוק.
® הוצאות אירוח (מסעדות וכו') – אלה הוצאות לא מוכרות, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).
® מתנות ללקוחות וספקים
מתנות לתושב ישראל – מוכרות עד 210 ש"ח לשנה למקבל.
® מתנות לעובדים
מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים מוכרות עד 210 ש"ח לשנה לכל עובד. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס).
® בגדי עבודה – ביגוד מקצועי
80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה יוכרו כהוצאה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש בגד זה.
פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.
= שחלוף ציוד (רכישת חדש במקום ישן) ללא תשלום מס על רווח שנוצר מהמכירה של הציוד שהוחלף.
בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.
השחלוף אינו אפשרי לגבי נכסי מקרקעין כולל מקרקעין מחוץ לישראל.
= רשות המיסים מתנגדת נחרצות לשימוש ביומן רכב ממוחשב – לקביעת שווי השימוש ברכב במקום השווי בתקנות הרכב
רשות המיסים פרסמה הנחיה שבה היא חוזרת על עמדתה כי חברות העושות שימוש במערכות שמשתמשות ביומן רכב ממוחשב לצורך חישוב השווי הנזקף לעבד בתלוש השכר, פועלות בניגוד לחוק ולעמדת הרשות, הגורסת כי הדרך היחידה לחישוב שווי שימוש ברכב הינה על פי תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז – 1987 וכל חישוב אחר אינו תואם את הוראות החוק.
הרשות מוסיפה אזהרה שכל מקרה כזה יטופל במסגרת ביקורת ניכויים יזומה .
n דחיית הכנסות לצורך הקטנת המס ב- 2016
דחיית הכנסות לשנה הבאה עשוייה להיות כדאית במקרים שההכנסה שתדחה עשוייה לא להתחייב כלל במס בשנה הבאה עקב קיזוז הפסדים, פטורים שיתקבלו וכו', או להתחייב במס נמוך עקב צפי להכנסה נמוכה מאוד בשנה הבאה. כמו כן הדחיה כדאית אם השנה צפוי הנישום לשלם מס יסף 2% נוספים ובשנה הבאה לא יתחייב בו.
דחיית הכנסות לשנה הבאה אפשרית בעסקים (יחידים וחברות) הרשאים לדווח בשיטת המזומנים, גם אם התקבול נתקבל בשיק דחוי, שאז ניתן ליחס את ההכנסה למועד פרעון השיק כלומר לשנה הבאה (אם השיק לא הוסב לאחר).
תצוגת הדפסה