להלן סקירה תמציתית של ההוראות השונות לפיהן יחושב המס על ההכנסות מאותן מערכות.

 

באופן עקרוני קיימת הבחנה בין שני סוגי מערכות וזאת על פי גודלן:

 

א)      מערכות עד  KW 15 –  (מערכות ביתיות).

ב)      מערכות מעל KW15 –  (מערכות מסחריות).

 

1)       מערכות עד KW 4.

2)       מערכות KW15 – KW 4.

 

ככלל, לגבי מערכות ביתיות נקבעו כללים דומים להוראות החוק לגבי הכנסות שכר דירה למגורים.

 

לגבי מערכות עד KW 4 נקבע כי הכנסה שנתית עד 18,000 ₪ תהא פטורה ממס.

 

אם ההכנסה תעלה על 18,000 ₪ יוקטן הפטור ממס בסכום החריגה. למשל אם ההכנסה השנתית תהיה 19,000 ₪ אזי הפטור השנתי יהיה 17,000 (1,000–18,000) ₪ והסכום החייב במס יהיה 2,000 ₪ (17,000 – 19,000).

 

לגבי מערכות ביתיות מעל KW4 לא קיים פטור ממס אך ניתן לבקש תשלום של 10% כמס סופי, בדומה לשכר דירה למגורים. תנאי לכך הוא שחברת החשמל  ניכתה את מלוא המס כניכוי במקור מהתקבולים שמשולמים ליצרן החשמל.

רשות המיסים מאפשרת פחת מואץ בשיעור 25% על מערכות חשמל סולאריות.

 

לכן, ברוב המקרים בשנים הראשונות לאחר ניכוי "הפחת" לא תשאר הכנסה חייבת וניתן לחסוך גם את המס בשיעור 10%.

 

מערכות חשמל מסחריות: כאמור, מערכות גדולות מ-15 KW מוגדרות כמערכות מסחריות ואין לגביהן פטורים או הקלות בשיעור המס, לכן יש לחשב את ההכנסה הנובעת מאותה מערכת ולדווח לפקיד השומה.

 

בחישוב ההכנסה החייבת, ניתן לנכות מההכנסות שהתקבלו את ההוצאות לאחזקת המערכת (ביטוח, שטיפת קולטים, תיקונים וכו'), כמו כן, הוצאות פחת (עד 25% לשנה) והוצאות מימון (אם נלקחו הלוואות להקמת המערכת).

ההכנסה מהמערכת הסולארית נחשבת להכנסה עיסקית החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, אך יש לשים לב שזו לא "הכנסה מעסק" ולכן אם כתוצאה מניכוי ההוצאות נוצר "הפסד" לצרכי מס, הפסד זה לא ניתן לקיזוז מהכנסות מהעסק או הכנסות ממשכורת, והוא יועבר לשנים הבאות לקיזוז כנגד ההכנסות מהמערכת הסולארית.