ESPP (Employee Stock Purchase Plan)
הקצאת אופציות מסוג Employee Stock Purchase Plan (להלן – "תוכנית ESPP") הינה תוכנית לרכישת מניות המעביד עבור העובדים, שמקורה בסעיף 423 לקוד המס האמריקני. התוכנית מאפשרת לעובדי החברה להפקיד מידי חודש אחוז מסוים משכרם לצורך רכישת מניות החברה. בתום כל אחת מתקופות החיסכון, סכום החיסכון משמש לרכישת מניות החברה עבור העובד לפי המחיר במועד תום תקופת החיסכון או במועד התחלת התוכנית, לפי הנמוך מביניהם. התוכנית מאפשרת לעובד להחליט בכל מועד במהלך תקופת החיסכון, כי הוא אינו מעוניין עוד ברכישת מניות החברה, במקרה זה מוחזר לעובד סכום החיסכון.
ייחודה של תוכנית ה- ESPP הוא שהתוכנית יכולה להיקבע כתוכנית מסגרת הכוללת ארבע תוכניות תגמול נפרדות שכל אחת מהן נמשכת כ- 6 חודשים, כאשר העובד יכול להצטרף לתוכנית לתקופה של שנתיים.
שווי ההטבה נקבע על פי שווי מניית החברה ביום התחלת תוכנית המסגרת או בתום תקופת החיסכון, לפי המחיר הנמוך מביניהם.
במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, שונה סעיף 102 לפקודה במטרה לקבוע הסדר מס לגבי תוכניות תגמול כגון אלה לעובדים. נושא זה טרם הוסדר באופן מלא, אך נראה שניתן לכלול את הקצאת אופציות מסוג ESPP במסגרת סעיף 102 לפקודה, אשר הוא חל על מניות, לרבות זכות לרכישת מניות. נושא זה מוסדר בדרך כלל על ידי מתן החלטות מקדמיות של רשות המיסים (pre-ruling).
בהתאם למהות תוכנית ה- ESPP רשות המיסים קןבעת כיצד לסווג את התוכנית לפי סעיף 102 לפקודה, אם לפי מסלול רווח הון באמצעות נאמן, או במסלול פירותי שלא באמצעות נאמן וכן קובעת תנאים נוספים באשר לתנאים של כל תוכנית.
(Limited Liabillity Company) L.L.C
1. מהי L.L.C?
L.L.C היא ישות משפטית ייחודית למשפט האמריקאי. מבחינת דיני התאגידים בארה"ב, ה- L.L.C נחשבת כבעלת אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, ואחריותם מוגבלת להשקעתם בה. המחזיקים ב- L.L.C אינם מכונים "בעלי מניות" (shareholders) אלא "חברים" (members). בניגוד לחברה רגילה, הזכויות ב- L.L.C בדרך כלל מוגבלות בסחירותן ולא קיימים בה מוסדות סטטוטוריים כגון דירקטוריון.
מבחינת דיני המס בארה"ב, נחשבת ה- L.L.C לאישיות שקופה לצורך מס דהיינו, הכנסתה נחשבת כהכנסת החברים בה וזאת בדומה לשותפות.
ה- L.L.C רשאי לבקש להיחשב בארה"ב לצורך מס לחברה רגילה, אלא שכל עוד לא הודיעה ה- L.L.C לרשויות המס בארה"ב על רצונה להיות ממוסה כחברה, תמשיך הכנסתה להיות מיוחסת לחבריה - כשותפות.
דיני המס בישראל אינם מכירים בייחודיות מוסד ה- L.L.C ורואים ב- L.L.C כחבר בני אדם תושב חוץ. הכנסות ה- L.L.C לא מיוחסות לפי הדין הישראלי לחברים, בניגוד לדין בארה"ב. (אלא אם השליטה על עסקי ה- L.L.C וניהולם מבוצעים מישראל, שאז ה- L.L.C נחשבת כחברה ישראלית החייבת מס בישראל).
הבדל נוסף בין הטיפול המיסויי ב- L.L.C בישראל לעומת בארה"ב, נוגע לחיוב המס בעת העברת כספים מה- L.L.Cאל החברים בה. בארה"ב החלוקה לא תהא חייבת במס וזאת משום שמלכתחילה הכנסות ה- L.L.C מיוחסות למחזיקים בה. לעומת זאת, בישראל עשויה חלוקה זו להיחשב כדיבידנד בידי החברים, כשמבחינת דיני המס בישראל, לא שולם בגין הדיבידנד כל מס בחו"ל.
2. ייחוס הכנסות ה- L.L.C לתושב ישראל לצורך זיכוי ממס
לפי בקשת הנישום מוכנה רשות המיסים לראות את הכנסת ה- L.L.C כאילו היתה הכנסתו של החבר לפי חלקו ב- L.L.C. לשם כך נדרש תושב ישראל לדווח באופן שוטף על הכנסות ה- L.L.C בישראל. פיתרון זה מיושם רק אם ה- L.L.C היא אכן, לפי הדין בישראל, תושבת חוץ, והיא בחרה להוות ישות שקופה לצורכי מס בארה"ב. כלומר ניתן לדווח גם בישראל על ה- L.L.C כאישיות משפטית שקופה המשרשרת את רווחיה לבעלי המניות – "החברים" וכך גם את המס ששולם בחו"ל.
| 
תצוגת הדפסה