המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) רשאי לתת מענק מטעמי צדק כתחליף לגמלה שנדחתה בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) תשל"ה – 1975)

 

1.          מבוטחת שלא הזדקקה לאשפוז בעקבות הלידה.

2.          מבוטחים שפיגרו בתשלום דמי ביטוח ותביעתם לגמלת שארים, נפגעי עבודה, נכות כללית ודמי לידה, נדחתה, עקב הפיגור.

3.          מבוטח עצמאי שנפגע בעבודה ולא נרשם במועד כמתחייב מסעיף 77 לחוק.

4.          אי השלמת תקופת אכשרה (ותק) לעניין קצבת זקנה וקצבת שאירים.

        בתקנות נמנו הנסיבות למתן הענקה כאשר נוצר למבוטח פיגור בתשלום דמי ביטוח עקב אחת מהסיבות הבאות:

·            מחלה או תאונה.

·            מאסר או מעצר.

·            שירות בצה"ל.

·            הימצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חופשי עם ישראל.

·            תנאי מלחמה או פעולות אויב.

·            אסונות טבע או תנאי אקלים החורגים מהרגיל.

·          רישום גיל לא נכון שתוקן על פי פסק דין, בתנאי שמבקש ההענקה נקט בהליכים משפטיים לתיקון הגיל תוך זמן סביר לאחר שעמד על הטעות.

·            מסירת מידע לא נכון מאת עובד המל"ל שפעל בתפקיד.

·           סיבה אחרת לפי שיקול דעת של המל"ל ומקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמל"ל שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה.

        הזכאות להענקה מטעמי צדק תלויה במבחן ההכנסות של המבקש להענקה, במחצית השנה לפי הגשת הבקשה של מבקש ההענקה, לרבות הכנסות בן הזוג הנמצא עמו, מהמקורות לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ובלבד שהכנסתו הממוצעת החודשית כאמור אינה עולה על הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק (4,913 ₪ ליחיד, 6,550 ₪ ליחיד עם תלוי – 1/2012). (בחישוב ההכנסות מועטו הכנסות מסוימות, שלא נפרטם כאן).

 

        הענקה תינתן אם הוגשה הבקשה תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה לגימלה או מהיום שבו דחה המל"ל את התביעה לגימלה