בטרם יציאתו של תושב ישראל לעבוד בחו"ל עליו להיערך מבעוד מועד לגבי חבותו לתשלום ביטוח לאומי ותשלום דמי ביטוח בריאות.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר הבהרה המפרט את המצבים השונים שמגדירים את מעמדו הביטוחי של תושב ישראל שעובד בחו"ל כשכיר, וכתוצאה מכך את אופן חיובו בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 

ההחלטה בנושא תושבותו של מבוטח (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי), נקבעת על פי הלכות שנקבעו בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה. יש להבחין בעובד שכיר בחו"ל במצבים הבאים:

1.  תושב ישראל המועסק כעובד שכיר אצל מעביד זר במדינה שחתומה עם ישראל  על אמנה לביטחון סוציאלי למניעת כפל דמי ביטוח לאומי.

 

2. תושב ישראל המועסק כעובד שכיר אצל מעביד זר במדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי.

 

3. תושב ישראל המועסק כעובד שכיר אצל מעסיק ישראלי.

 

עובד אצל מעסיק זר במדינת אמנה מסווג במוסד לביטוח לאומי כמבוטח בעל הכנסה שלא מעבודה ומחויב בדמי ביטוח בריאות בלבד לפי בסיס מינימום.

מאחר וישראל טרם חתמה על אמנות המסדירות רציפות ביטוח בריאות, כל תושב ישראל שנמצא בחו"ל חייב לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי בישראל. הטיפול הרפואי מכוח חוק בריאות ממלכתי ניתן רק בישראל, כל עוד המבוטח תושב ישראל וכל עוד הוא משלם דמי ביטוח בריאות באופן שוטף.

אמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין ישראל למדינה השנייה ומונעות כפל תשלום דמי ביטוח לאומי בעת ניידות מבוטחים בין המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה.

 

המבוטח מסווג במוסד לביטוח לאומי כבעל הכנסה שלא מעבודה, ומחויב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם להכנסתו, כפי שהתקבלה בשומת מס הכנסה ולפי השיעורים שנקבעו בחוק.

 

 

 

כאשר מעסיק ישראלי שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל (המוסד לביטוח לאומי בוחן קיום יחסי עובד ומעביד ובודק את התושבות של העובד ושל המעסיק).

המבוטח ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, הם זכאים לזכויות מכוח חוק ביטוח לאומי. מי שמקבל בישראל גמלה או צפוי לקבל, חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי לפני היציאה לחו"ל.

 

התקופה המרבית של שהיה בחו"ל כשכיר של מעסיק ישראלי, על פי חוק הביטוח הלאומי היא חמש שנים. עם זאת, ניתן לקבל אישור מיוחד ממנהל אגף ביטוח ובריאות במוסד לביטוח לאומי להארכת התקופה מפעם לפעם.

כאשר מדובר בעובד שכיר, כאמור לעיל, הבהיר המוסד לביטוח לאומי שעל המעסיק הישראלי לשלם דמי ביטוח לאומי בישראל ולנכות מהעובד את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות בהתאם לשכרו ולפי השיעורים שחלים על עובד, גם אם לעניין מס הכנסה הוגדר העובד בו מדובר כ"לא תושב".