כל פעולה בין החברה לבעלי שליטה (השכרת נכסים, דמי ניהול, הלוואות וכו') חייבת להתבסס על מסמכים נאותים כגון: הסכמים, פרוטוקולים וכו'. ככל שיהיו יותר מסמכים מבססים, כך יקשה על שלטונות המס לטעון שהפעולה הינה פעולה מלאכותית שפקיד השומה רשאי להתעלם ממנה.

א.   משכורת ובונוסים – יש לשקול חלוקת משכורות ובונוסים לבעלי שליטה גם בחברה הנמצאת בהפסדים  וזאת עד למיצוי מדרגות המס הנמוכות, הניכויים והזיכויים של בעלי השליטה, שכן הטבות אלה אינן עוברות משנה לשנה. מאידך, יזקפו הוצאות המשכורת והבונוס להגדלת הפסדי החברה שיעברו משוערכים לשנים הבאות.

ב.   קופות גמל לבעלי שליטה:

הפקדות לקופות גמל לפיצויים או לקצבה עבור בעל שליטה מותרת עד לגובה תקרה שנתית אשר עומדת בשנת 2006 על 10,250 ש"ח. יש לוודא שהקופה הינה לקצבה (פנסיה) או לפיצויים. הפרשה לתגמולים אינה מוכרת. עדיף להפריש עבור בעל השליטה למטרת קצבה (פנסיה) ולשמור את זכותו לפיצויים שישולמו לו מכספי החברה בסוף תקופת עבודתו, כך ינצל בעל השליטה שתי תקרות פטורות, האחת באופן שוטף בשל הפרשות החברה לקצבה שלו והשניה – בסוף תקופת עבודתו תשלם לו החברה פיצויים פטורים ממס (עד תקרה).

ג.      קרנות השתלמות לבעלי שליטה:

החברה רשאית להפקיד עבור בעל השליטה בקרן השתלמות את חלק המעביד עד 7% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח  לשנה – (הפקדה מוכרת מכסימלית בקרן 14,140 ש"ח לשנה). מתוך הסכום הנ"ל יוכר לניכוי מהכנסות החברה סכום של 8,484 ש"ח. (4.5% מהמשכורת עד לתקרה).

יש לשים לב כי התרת ההוצאה נסמכת על הפקדות חודשיות רצופות, ומותנית בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 1/3 מסכום ההפקדות של החברה.

למרות שתשלומי החברה בגין בעל השליטה יוכרו בגובה של 4.5% מהמשכורת הקובעת,  מומלץ בכל זאת להפריש את מלוא השיעור הניתן – 7.5%. ההפרש לא יותר אומנם לניכוי כהוצאה, אך לא ייחשב כהכנסה  בידי בעל שליטה שיוכל למשכם לאחר 6 שנים בפטור ממס.

כלומר, להשגת יתרון מס מכסימלי – תפריש החברה 14,140 ש"ח בשנה ובעל השליטה יפריש מצידו עוד 4,713 ש"ח (לבעלי משכורת של 188,544 ש"ח לשנה ויותר).

ד.    דמי ניהול לבעלי השליטה (כולל לחברות המנהלות חברה אחת)

להלן כללים שנקבעו בפסיקה בהם יש לעמוד כדי שדמי הניהול יוכרו  כהוצאה:

1.          יש להוכיח ששירותי הניהול ניתנו בפועל.

2.          מותר לקבוע שדמי הניהול יהיו כ- % מהמחזור או מהרווח.

3.          יש לערוך הסכם בכתב בין הצדדים הקובע את השירות שינתן ואת החובה לשלם דמי ניהול ושיעורם.

4.          הסכום של דמי הניהול הינו סביר לעומת שירותי הניהול שניתנו.

כמובן שיש לבסס את כל ההליך במסמכים במיוחד כאשר התשלום בגין דמי ניהול מבוצע מחברה מרוויחה לחברה מפסידה, שכן במקרה זה עלולה לבוא טענה שדמי הניהול הינם תכנון מס להעברת חלק מההפסד של החברה המפסידה אל החברה המרוויחה.

ה.    חלוקת דיבידנד

סוף שנת המס הינו מועד מתאים לשקול חלוקת רווחים. יחידים (בעל מניות מהותי)  המקבלים  דיבידנד מתחייבים במס בשעור 25%. חברות ישראליות (למעט חברות שקופות ומשפחתיות) אינן משלמות מס על קבלת דיבידנד מחברה אחרת. מסיבה זו כדאי גם להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (ולא באופן ישיר) ולקבל את הרווחים של החברה הפעילה כדיבידנד לחברת האחזקות - ללא מס.

חלוקת דיבידנד הנה פעולה העשויה לחסוך לבעל השליטה תשלומים לביטוח לאומי, שכן דיבידנד בסכום שנתי שהינו נמוך מהמשכורת השנתית לא יתחייב בדמי בטוח לאומי ומס בריאות. לפיכך ראוי לשקול מתן דיבידנד במקום בונוס שכן הבונוס עלול להתחייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

בחלוקת הדיבידנד יש להתחשב בנתונים רבים וביניהם:

1.          מה סכום הרווח הנצבר שטרם חולק  –  עד וכולל בשנת 2006. (בעקרון – לא ניתן לחלק דיבידנד אלא מרווחים שנצברו).

2.          מה סכום המשכורת ששולמה לבעל המניות (המשכורת חייבת להיות גבוהה מהדיבידנד ולו בשקל אחד).

3.           הכנת מקור למימון המס במקור (25%) החל על הדיבידנד.

ו.      תשלומים אחרים לבעלי שליטה (שכר דירה וכו')

תשלומים לבעלי שליטה מותרים בניכוי לצורכי מס בתנאי ששולמו בפועל   בשנת המס  או שהמס בגינם נוכה במקור תוך 3 חודשים מתום שנת-המס. לפיכך, יש לדאוג לתשלום ההוצאה בפועל, או לניכוי המס במקור עד סוף מרס 2007 ולהעברתו לשלטונות המס במועד החוקי  (כולל הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת-המס ועד למועד העברת הניכוי).

האמור לגבי דיבידנד (מבחינת החסכון בדמי ביטוח לאומי – ראה סעיף ה' לעיל) יפה גם לעניין תשלום שכר דירה לבעלי השליטה. אם בעל השליטה הינו בגיל 60 ומעלה הוא עשוי להתחייב במס הכנסה בשיעור נמוך מזה שחוסכת החברה עקב רשום דמי השכירות כהוצאה מוכרת – כך שבסך הכל יש חסכון מס משמעותי.

הערה:  כל תשלום כנ"ל חייב להתבסס על מסמכים בכתב כגון: חוזה, פרוטוקול וכו'.

ז.      יתרות חובה של בעלי המניות בספרי החברה

יתרות חובה של בעלי השליטה מתחייבות בריבית מינימלית בשיעור של עליית   המדד בתוספת 4%. בגין ריבית זאת יש להוציא חשבונית מס (כולל מ.ע.מ.) ולרשום את ההכנסה בספרי החברה (לחובת בעל השליטה). במידה והחברה לא גבתה מבעל השליטה את הריבית המינימלית הזו, תיזקף לבעל השליטה "הכנסה רעיונית" באותו סכום, אשר תדווח בדוח האישי של בעל השליטה  ויחוייב עליה במס.

בפס"ד פריצקר נקבע כי כאשר משיכות בעל השליטה שימשו לצרכיו הפרטיים וההנחה כי המשיכה במהלך עיסקי החברה, על החברה לגבות מבעל השליטה גם מס ערך מוסף בגין הריבית והפרשי ההצמדה שנזקפו להלוואה – באופן שוטף.

לשם הסר ספק, נדגיש כי בחודשים בהם המדד שלילי יקוזז המדד השלילי משעור הריבית הריאלית לרבות לעניין מ.ע.מ.

יתרות חובה של בעלי שליטה עלולות להיחשב כמשיכת רווחים החייבת במס וזאת במיוחד כאשר היתרות "עומדות" ללא פרעון. כדי להימנע  ממצב זה יש לוודא שההלוואה שלקח בעל השליטה מגובה במסמכים (הסכם הלוואה ופרוטוקול).

חשוב מאוד לבצע פרעון כלשהו של ההלוואה – הלוואה שאינה מוחזרת ולו באופן חלקי עלולה להחשב כמשיכה של בעל השליטה – משיכה החייבת במס.

אפשרות לפרעון כזה הינה בדרך של חלוקת דיבידנד (ראה סעיף ו').