א.   קבלן בונה – דחיית הכנסות

הכנסות של "קבלן בונה" (קבלן הבונה על מגרש בבעלותו) – תדווחנה רק בשנת המס שבה היה הבניין או חלק ממנו, "ראוי לשימוש"  או אם  נתמלאו התנאים לקבלת תעודת גמר בנייה על פי חוק התכנון והבנייה. בכך יכולה החברה הקבלנית לקבוע את מועד הדיווח על ההכנסה  מהפרוייקט באמצעות דחיית (או הקדמת) גמר הבניה, חיבור לחשמל והוצאת  טופס 4.

ב.   קבלן מבצע – שליטה בשיעור ההכנסות לדיווח 

קבלן מבצע יכול לשלוט בקצב הדיווח על ההכנסות, תוך התחשבות בהוראות החוק לפיהן ביצוע בשיעור של 25% ומעלה מהעבודה מחייב דיווח על הרווח היחסי שנצמח לצורכי מס, וביצוע של 50% ומעלה מהעבודה מתיר קיזוז הפסד. שיעור הביצוע נקבע על פי היחס בין היקף העבודה שבוצע השנה לעומת סה"כ היקף הפרוייקט (כספי או כמותי). לפיכך אם קיימת עדיפות לדחיית ההכנסות יש להגיע לשעור השלמה הנמוך מ- 25% ומאידך אם צפוי פרוייקט הפסד – יש להגיע לשעור השלמה של 50% כדי לקזז את ההפסד כבר בשנה הנוכחית.

ג.     עיתוי רכישת קרקע

במידה וניתן, כדאי לדחות את רכישת קרקע שהינה מלאי עסקי לינואר 2007 כדי להימנע מזקיפת הוצאות מימון וניכוי בשל אינפלציה  לקרקע כמתחייב מנוסחת הייחוס שבסעיף 18ד' לפקודה.

ד.    פס"ד אינטרבילדינג – זקיפת הוצאות הנהלה, כלליות וריבית לפרוייקטים  לא גמורים ולקרקע לא מבונה

        בפסק הדין הנ"ל נקבע כי אפשר לזקוף הוצאות הנהלה, כלליות ומימון     לפרוייקט לא גמור באופן ספציפי ולאו דווקא לפי  הנוסחה שבסעיף 18ד'. יש לבדוק אם הלכה זו מתאימה וכדאית גם לפרוייקטים של החברה ואם התשובה  חיובית, להכין את החומר התומך באפשרות זו. מדובר על מקרים שבהם ניתן להוכיח כי ייחוס ההוצאות באופן מדויק הינו שונה מהייחוס "הנורמטיבי" שנקבע בחוק.

ה.    הוצאה מוכרת עקב ירידת ערך מלאי קרקעות

        כללי החשבונאות מחייבים הצגת המלאי לפי ערך קניה או שווי שוק כנמוך     מביניהם  ואם ערך השוק של הקרקע נמוך מהעלות ניתן לתבוע את ההפרש כהפסד עסקי גם לצרכי מס.

ו.     ניכוי הוצאות לפי סעיפים 17 (6) ו- 17 (7) לפקודה

סעיפים 17(6) ו- 17(7) לפקודת מס הכנסה מתירים כהוצאה שוטפת הוצאות שהוציאה חברה למניעת סחף קרקע ופגעי טבע אחרים וכן לנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר (ממ"דים ומקלטים).

ניתן לטעון כי סעיפים אלה יחולו גם על קבלן בונה הבונה למלאי, ולא רק על בניה לרכוש קבוע.