כל פעולה בין החברה לבעלי שליטה (תשלום דמי שכירות, דמי ניהול, מתן הלוואות וכו') חייבת להתבסס על מסמכים כגון: הסכמים, פרוטוקולים וכו'.

 

ככל שיהיו יותר מסמכים מבססים, כך יקשה על שלטונות המס לטעון שהפעולה הינה פעולה מלאכותית שפקיד השומה רשאי להתעלם ממנה.

 

א.         משכורת -  כדאי לדווח - גם בחברה מפסידה

יש לשקול דיווח על משכורות לבעלי שליטה גם בחברה הנמצאת בהפסדים  וזאת עד לניצול מדרגות המס הנמוכות (וניצול הניכויים והזיכויים) של בעלי השליטה, שכן הטבות אלה אינן עוברות משנה לשנה. מאידך, הוצאות המשכורת יגרמו להגדלת הפסדי החברה, אשר יועברו לשנים הבאות.

 

ב.          הפקדה בקופת גמל לבעלי שליטה:

ניתן להפקיד בקופת גמל לפיצויים או לקצבה עבור בעל שליטה עד סכום תקרה שנתית אשר עומד בשנת 2010 על 11,390 ש"ח.

 

 

ג.           קרן השתלמות לבעלי שליטה:

החברה רשאית להפקיד עבור בעל השליטה בקרן השתלמות (לשכירים) את חלק המעביד עד 7.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח  לשנה – הפקדה מוכרת מכסימלית בקרן 14,140 ש"ח לשנה.

 

התרת ההוצאה מותנית בהפקדות חודשיות רצופות, ובתשלום מקביל של בעל השליטה לפי 1/3 מסכום ההפקדות של החברה. (החברה 7.5% מהמשכורת ובעל השליטה 2.5% מהמשכורת).

 

מומלץ להפקיד בקרן השתלמות 7.5% מכל השכר של בעל השליטה (גם מעבר לסכום המוכר). אומנם ההפקדה העודפת לא תוכר לניכוי כהוצאה, אך לא תחשב כהכנסה  בידי בעל שליטה שיוכל למשכם לאחר 6 שנים בפטור ממס.  (בעל השליטה חייב להפקיד את חלקו – 2.5%).

 

ד.          תשלום דמי ניהול לבעל השליטה  (כולל לחברה המנהלת חברה אחרת)

להלן כללים שנקבעו בפסיקה בהם יש לעמוד כדי שדמי הניהול יוכרו  כהוצאה:

1.          יש להוכיח ששירותי הניהול ניתנו בפועל (פס"ד רוממה, ע"א 6743/03).

2.          מותר לקבוע שדמי הניהול יהיו כ- % מהמחזור או מהרווח.

3.          יש לערוך הסכם בכתב בין הצדדים הקובע את השירות שינתן ואת החובה לשלם דמי ניהול ושיעורם (פס"ד שיר לביא בניה  ופיתוח בע"מ, עמ"ה 551/05).

4.          הסכום של דמי הניהול הינו סביר לעומת שירותי הניהול שניתנו.

5.          יש להקפיד על תשלום סדיר בפועל של דמי הניהול במהלך השנה.

 

חובה לבסס את כל ההליך במסמכים במיוחד כאשר התשלום בגין דמי ניהול מבוצע מחברה מרוויחה לחברה מפסידה, שכן במקרה זה עלולה לבוא טענה שדמי הניהול הינם תכנון מס להעברת חלק מההפסד של החברה המפסידה אל החברה המרוויחה. (תכנון מס מקובל)

 

ה.         חלוקת דיבידנד

סוף שנת המס הינו מועד מתאים לשקול חלוקת דיבידנד. יחידים   המקבלים  דיבידנד מתחייבים במס בשעור 25%. (20% לבעל מניות "לא מהותי").

 

חברות ישראליות (למעט חברות משפחתיות) אינן משלמות מס על קבלת דיבידנד מחברה ישראלית אחרת. מסיבה זו כדאי להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (ולא באופן ישיר) ולקבל את הרווחים של החברה הפעילה כדיבידנד לחברת האחזקות - ללא מס.

בחלוקת הדיבידנד יש להתחשב בנתונים הבאים:

1.          מה סכום הרווח הנצבר שטרם חולק  –  עד וכולל בשנת 2010. (לא ניתן לחלק דיבידנד אלא מרווחים שנצברו).

2.          תמהיל אופטימלי בין משכורת לדיבידנד. (לא לפגוע בבטוח למקרה של תאונת עבודה).

3.           הכנת מקור למימון המס במקור (25%) החל על הדיבידנד.

 

 

ו.           בעלי חברות יכולים למשוך דיבידנד פטור ממס – כנגד הפסדים בבורסה והפסדים אחרים

ניתן להכריז על חלוקת דיבידנד השנה ולקזז את ההפסדים שהיו לך השנה ממימוש ניירות ערך כנגד הדיבידנד, כך שלא ישולם מס על הדיבידנד (עד גובה ההפסד בבורסה ו/או כל הפסד הון אחר).

גם אם הנזילות של החברה אינה מאפשרת משיכת כל הדיבידנד, עדיין כדאי לדווח ולמשוך בפועל (ללא מס) בעתיד על פי תזרים המזומנים.

באופן זה ניתן להקטין את ההפסד מניירות ערך על ידי ניצולו למשיכת דיבידנד פטור ממס.

(אותו קיזוז ניתן לבצע גם כנגד רווחי הון ממכירת כל נכס, לרבות: נדל"ן, מוניטין וכו').

 

 

ז.           יתרות חובה של בעלי השליטה -  בספרי החברה

 יתרות חובה של בעלי השליטה יש לחייב בריבית שנתית בשיעור של עליית   המדד בתוספת 4%. בגין הריבית, החברה חייבת להוציא חשבונית מס (כולל מ.ע.מ.) ולרשום את ההכנסה בספרי החברה (לחובת בעל השליטה).

 

יתרות חובה של בעלי שליטה עלולות להיחשב כמשיכת דיבידנד החייבת במס וזאת במיוחד כאשר היתרות "עומדות" ללא פרעון. כדי להימנע מ"תאונת מס" זו, יש לוודא שההלוואה שלקח בעל השליטה מלווה במסמכים (הסכם הלוואה ופרוטוקול).

(ראה פס"ד חלבי עמ"ה 964/07 ופס"ד חזן 9412/03).