תשלום דמי ביטוח לאומי של עובדת עצמאית הוא תנאי בסיסי לזכאותה לדמי לידה, בשונה מעובדת שכירה שהאחריות לתשלום דמי ביטוח חלה על המעביד והעובדת מבוטחת בכל מקרה.

 

לגבי עובדת עצמאית - יתכן שתישלל ממנה הזכות לדמי הלידה באופן מלא או באופן חלקי אם קיים פיגור בתשלום דמי הביטוח!.

 

 

"תקופת אכשרה" הינה תנאי הכרחי לצורך קבלת גמלה:

 

1.       תקופת האכשרה לדמי לידה מלאים (14 שבועות) היא:

אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים, שקדמו ליום הקובע, או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.

 

2.       תקופת האכשרה לדמי לידה חלקיים (7 שבועות) היא:

אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים, שקדמו ליום הקובע.

היום הקובע לעניין זה: לאישה – יום הפסקת העבודה לפני הלידה, ובתנאי שהפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון, על פי הצהרת המבוטחת. לגבר – יום הפסקת העבודה לצורך חופשת לידה ולא מוקדם מ- 6 שבועות שלאחר הלידה.

 

כל חודש פיגור בתשלום מקדמות שוטפות, נחשב כחודש חסר לעניין תקופת האכשרה.

 

כשמבוטחת מגדילה מקדמות במהלך השנה, נוצר "חוב" רטרואקטיבי. הפיגור מתחיל להימדד מיום הזנת ההגדלה למחשבי המל"ל). כך גם בהפרשי שומה.

 

עקב המנגנון הקיים בביטוח הלאומי, לפיו כל תשלום נזקף תחילה לכיסוי חובות העבר, יוצא שתשלומים ששולמו בגין התקופה הנוכחית, נחשבים כתשלומים לכיסוי חובות העבר, ויוצא שכאילו בגין התקופה השוטפת, לא שולם וקיים פיגור!

 

ככל שחוב העבר גדול יותר, נוצר "חוב" לגבי יותר חודשים נוכחיים, בהם לכאורה אין תשלום. חודש ללא תשלום כמוהו כחודש חסר לעניין תקופת האכשרה. חוסר זה עלול להביא לאי עמידה בתקופת האכשרה הנדרשת ולשלילה מלאה או חלקית של הזכאות לגמלה.