סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1952 (להלן – החוק) מסמיך את שר העבודה להוציא צו המרחיב את תחולתן של הוראות הסכם קיבוצי כללי קיים ומחיל אותן על קבוצות עובדים נוספות, אם באותו ענף, או על כל העובדים והמעבידים במשק. הצו מעתיק את תוכנן של הוראות קיימות בהסכם קיבוצי כללי שחלות על מגזר מסויים ומחיל אותן על מגזרים נוספים.

 

       הסכם קיבוצי הוא הסכם בין ארגון מעבידים בענף מסויים  לארגון העובדים באותו ענף. צו הרחבה לוקח הסכם כזה ומחיל אותו על עובדים נוספים שאינם צד להסכם הקיבוצי.

 

       כאשר מעביד שואל את עצמו מה החוקים הקובעים לגביו בעניין חובותיו כלפי עובדיו, עליו להתייחס אל חוקי העבודה (לרבות פסקי הדין שמבהירים אותם), לבדוק אם יש הסכם קיבוצי שחל עליו ואם לא לבדוק אם יש צווי הרחבה שחלים עליו (תמיד יש – השאלה כמה ואיזה) – ברור שמדובר במשימה לא פשוטה שרק "מקצוען" יכול למלא ועל כן אין מנוס אלא לבקש ולקבל מאדם מוסמך לנושא, חוות דעת שתסכם את מכלול חובותיו של המעביד כדי לדעת אם יש חובות שאינם מיושמים ומה החשיפה של המעביד לתביעה בקשר לכך.