|
הטבות מס לגרושים
הטבות מס מתבטאות בזיכויים, ניכויים ופטורים. בפקודת מס הכנסה נקבעו הטבות מס הניתנות לגרושים:
(1) הדוגמא הנפוצה ביותר מתקיימת בסיטואציה בה הורים גרושים חולקים את כלכלת ילדיהם הקטינים. במצב זה מעניקה הפקודה להורה אשר איננו מתגורר עם ילדיו, נקודת זיכוי שנתית אחת (או חלק ממנה) וזאת כתלות בחלקו בהוצאות הכלכלה אך ללא תלות במספר הילדים (סעיף 40(ב)(2) לפקודת מס הכנסה).
(2) הפקודה מעניקה הטבה מיוחדת לגרוש המשלם מזונות ואשר התחתן מחדש. ההטבה היא נקודת זיכוי שנתית הנוספת לזו שכבר ניתנה לו עקב הוצאות בגין כלכלת ילדיו וחלוקתן עם גרושתו, כפי שפורט לעיל (סעיף 40א לפקודת מס הכנסה).
(3) לגבי מצבים מיוחדים, זכאי הורה לשתי נקודות זיכוי בגין כלכלת ילד בגיר, אשר עבר את גיל 18. בתנאי שהמזונות משולמים מכוח חוק המזונות.
המשמעות האופרטיבית של הדבר היא שאם התקבל אישור להסכם המזונות מבית המשפט ניתן לדרוש שתי נקודות זיכוי שנתיות.
(4) בסיטואציה בה הילדים נחשבים לתושבי חוץ לעניין פקודת מס ההכנסה בעוד האב משלם דמי מזונות על פי פסק דין של בית משפט זר, רשאי האב לנכות חלק מהסכום, (העולה על הסכום שקבע שר האוצר), מהכנסתו החייבת בכפוף לתקרה (סעיף 20ב לפקודת מס הכנסה).
(5) חוק מיסוי מקרקעין מוציא מהגדרת המושג "מכירה", העברת זכויות במקרקעין כתוצאה מהסכם גירושין ובכך פוטר את בני הזוג לשעבר ממס שבח במכירת דירתם. אין צורך בהסדר רכוש בבית דין לענייני משפחה ודי בהסכם גירושין לשם קבלת הפטור.
חבות מס בישראל לגבי היוצאים ללימודים בחו"ל
שאלת "מרכז החיים" של אדם, קובעת את שאלת החבות במס בישראל. מאז הרפורמה במיסוי בינלאומי מיום 1.1.2003 "תושב ישראל" אשר "מרכז חייו" בישראל, יחיד או חברה, חייבים במס בישראל, גם אם מקור הפקת הכנסותיהם בחו"ל.
"מרכז חיים" הינו מושג גמיש הדורש התאמה למערכת העובדות הספציפיות של אותו אדם.
בהתאם לפקודת מס הכנסה, ברירת המחדל של היוצאים ללמוד לחו"ל, היא שמרכז החיים שלהם נותר בישראל, היות ויציאתם לחו"ל היא ארעית, על כן ממשיכים וחלים עליהם החבויות במס הכנסה ובביטוח לאומי על כל הכנסותיהם באותה תקופה – מישראל או מחו"ל.
כאשר היוצא ללמוד בחו"ל יכול להוכיח כי אין בכוונתו לחזור לישראל לאחר הלימודים והוא יכול לעגן טענה זו בעובדות מוצקות, כגון: שינוי כתובת, תעסוקה קבועה בחו"ל ועוד – הרי הוא לא יהיה כפוף למיסוי ולביטוח לאומי בישראל.
תקנות מחירי העברה
א. כללי
בנובמבר 2006, פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז – 2006 (להלן: "תקנות מחירי העברה") אשר הותקנו מכח סעיף 85א' לפקודת מס הכנסה.
התקנות קובעות דרישה להשוות את התנאים אשר נקבעו בעסקה בינלאומית בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים 1, לעסקה בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, (להלן: "תנאי השוק"), למשל – במצב בו חברת אם ישראלית מוכרת מוצרים לחברה בת אמריקאית, או במצב בו חברה בת ישראלית מספקת לחברה אם בריטית שירותי פיתוח. התקנות קובועת חובת דיווח בעניין זה.
על פי סעיף 85א', בעסקה בין לאומית שבה מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים אשר גרמו לתנאים אחרים לעסקה, באופן שהופקו ממנה רווחים מופחתים, יש לדווח על העסקה בהתאם לתנאי השוק וחיוב המס בהתאם לכך.
____________________________________________________________
1. "… לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד לעסקה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר…".
"שליטה" – החזקה, במישרין או בעקיפין, ב- 50% או יותר באחד מאמצעי השליטה.
ב. עיקרי תקנות מחירי העברה:
1. לצורך הקביעה האם עסקה בין לאומית הינה בתנאי שוק או לא, יערך חקר תנאי שוק, בו תושווה עסקה בין לאומית לעסקאות דומות. (לפי שיטות מסוימות).
במידה וחרגו תנאי העסקה הבין לאומית מהטווח כמוגדר בתקנות, יש לשנות את הדיווח לצורכי מס של מחיר העסקה למחיר אחר (גבוה יותר), וכפועל יוצא מכך יחויב הנישום במס נוסף.
2. בתקנות נקבעו הוראות לעניין ביצוע ההשוואה, כגון: השוואה לעסקאות אחרות שבוצעו לא יותר משלוש שנות מס שקדמו לשנה שבה בוצעה העסקה הנבדקת, התייחסות לעסקאות שביצע צד דומה בשלוש שנות המס שקדמו לשנת ביצוע העסקה הבין לאומית כעסקה אחת בכפוף לחריגים ועוד.
3. במידה ומדובר בעסקה בין לאומית חד פעמית, אשר אושרה על ידי פקיד השומה ככזו, אין התקנות דורשות לבצע חקר שוק. יחד עם זאת, עסקה בין לאומית חד פעמית אינה פטורה מחובות דיווח מסוימות, המפורטות להלן.
| 
תצוגת הדפסה