|
n מהפכה נוספת בקופות הגמל
פורסם תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3) התשס"ה – 2005. התיקון, אשר במקור היה אמור להתבצע בשנת 2010, הוקדם והוא יחול כבר מינואר 2008.
התיקון ממשיך את המהפכה של משרד האוצר בשנים האחרונות, ומטרתו לבטל את החיסכון ההוני ויצירת אחידות בין כל מסלולי הקצבה למיניהם.
להלן העקרונות המרכזיים בתיקון:
1. ביטול מסלול התגמולים
התיקון, קובע שקופות הגמל לתגמולים יפעלו כקופות גמל קצבה. החוק מגדיר שני סוגי קופות חדשות: קופה משלמת לקצבה וקופה שאינה משלמת לקצבה שבה ייצברו סכומים, שלבסוף יועברו אל הקופה המשלמת לקצבה – לצורך תשלום קצבה.
2. דחיית ההחלטה על אופן קבלת כספי הפרישה
ההחלטה על אופן קבלת כל כספי החיסכון בגיל הפרישה, או בתור קצבה חודשית או בסכום חד פעמי, תיעשה בגיל הפרישה, בניגוד למצב הקיים, שבו ההחלטה מתקבלת במועד ההפקדה.
3. הפנסיה וסכומה
נקבע שמתוך הסכומים שייצברו, יועדו כספי הפנסיה הראשונים לקצבה בסך 3,850 ש"ח לחודש (צמוד למדד). פנסיה זו תהיה פטורה ממס והיא משקפת, סכום צבירה של כ- 800,000 ש"ח.
מעבר לסכום זה – אפשר לבחור בין הגדלת סכום הפנסיה לבין קבלת סכום הוני חד פעמי.
חלק מהסכומים הנוספים יהיה פטור ממס. ממשיכת סכומי הון ישולם מס בשיעור 35%.
צפוי שהפטור ממס על הקצבה יוגדל בעתיד ל- 9,000 שקל לחודש.
4. זיכוי ממס במסלולי הקצבה
המסלולים לקצבה ייהנו מזיכוי בשיעור 35% מההפקדה.
5. ביטוח מפני אובדן כושר עבודה
ההוצאה המוכרת עולה ל- 3.5% מההכנסה בניגוד ל- 2.5% המותר כיום.
אך נקבעה תקרה מקסימאלית של 4 פעמים השכר הממוצע במשק (ינואר 2008 – 30,652 ש"ח).
למעשה, הותאמה התקרה לתקרת השכר שההפרשה בגינה לפנסיה אינה מהווה הכנסה בידי העובד.
כמו כן, יש להפחית מן ההוצאה המוכרת לביטוח מפני אובדן כושר, את ההפרשה שמעל 4% לרכיב הקצבה, כך שסה"כ ההפרשה המוכרת לקצבה ואבדן כושר לא תעלה על 7.5%.
6. ביטול קופות גמל מרכזיות לפיצויים (מ- 2011)
היות שכל מעביד ועובד חייבים לחסוך לפנסיה, רכיב הפיצויים מהווה חלק מהחיסכון הפנסיוני, ולפיכך אין עוד מקום לקופות מרכזיות לפיצויים בבעלות המעבידים, שכן על המעביד להפקיד את רכיב הפיצויים לחיסכון האישי של העובד. ניתנה ארכה להתארגנות, והתיקון יחול החל מ- 1/2011.
החל מ- 1/1/08, מעביד אינו יכול לפתוח חשבון חדש בקופה מרכזית לפיצויים.
7. זיכוי בגין ביטוח שאירים
נקבע הזיכוי בשיעור 35% מהפרמיה לרכישת ביטוח למקרה מוות, הכולל גם פנסיה לשאירים מוגבל ל- 1.5% מהכנסתו המזכה של העמית.
|