מעבר לפעילות כחברה בע"מ – יתרונות לפעילות כחברה

סוף שנת המס הינו זמן מתאים לשקול מעבר לפעילות העסק במסגרת חברה בע"מ. הפעילות במסגרת חברה יוצרת יתרונות והטבות רבים:

אחריות מוגבלת לבעלי החברה

הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון בהגבלת האחריות החלה על בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק (למעט מקרים בהם הם לקחו על עצמם ערבות אישית).

מיסוי נמוך

חברה מתחייבת במס בשעור 27% (בשנת 2008) - מס חברות בלבד (לעומת 47% מס מקסימלי ליחיד). שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד הינו 25% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי – בדרך כלל). אם הדיבידנד מחולק לחברה אחרת ("חברת אם") יהיה שעור המס על הדיבידנד – אפס. לפיכך יש לשקול אחזקת המניות בחברה הפעילה על ידי חברת אחזקות (במקום אחזקה ישירה על ידי היחיד). במצב זה ניתן למשוך את הרווחים מהחברה הפעילה לחברת האחזקות ללא תשלום מס ואת הכסף להשקיע במסגרת חברת האחזקות או לחלק חלק ממנו כדיבידנד ליחיד ולשלם מס 25% רק על החלק שחולק.

        תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך יחסית של החברה (27%) מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות שכן החברה יכולה להפנות 73%  (27 – 100) מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת פחות מ- 50% ביחיד - המשלם גם מס הכנסה וגם בטוח לאומי)

את ההפרש המשמעותי הזה ניתן להשקיע בנכסים (שימומנו מהחסכון במסים) אשר יניבו לחברה הכנסות נוספות. למשל בכסף הנחסך – ניתן לשלם משכנתא על נכס שהחברה תקנה ואשר יניב לה הכנסות נוספות.

        חסכון בהוצאות לדמי בטוח לאומי ומס בריאות   

תמהיל נכון של תיגמול המנהלים הכולל משכורת, דמי נהול, דיבידנד, דמי שכירות וכו', יכול להוריד באופן משמעותי את עלות הבטוח הלאומי ומס בריאות, אשר אצל היחיד מגיעה לכדי כ- 16% מההכנסה.

        יתרונות מיסוי נוספים

             ·       צבירת פיצויים פטורים ממס גם לבעל השליטה (העובד בחברה).

             ·       בעת העברת העסק לחברה נוצרת בדרך כלל הלוואה שהחברה חייבת לבעל המניות (כאשר העסק המועבר נמצא במצב של הון עצמי חיובי). הלוואה זו יכולה לשמש למשיכות בעל החברה על פני תקופה, משיכות אלה אינן חייבות כלל במס (החזר הלוואה) מאידך יסתפק בעל החברה במשכורת נמוכה וישלם מיסים נמוכים.

             ·       קבלת הטבות הניתנות "לחברה תעשייתית" על פי חוק עידוד התעשייה.

             ·       קבלת הטבות מס ומענקים הניתנים לחברה שאושרה כבעלת "מפעל  מאושר".

             ·       אפשרות של היחיד למכור את המוניטין שלו לחברה ולהנות ממס מוקטן בשל הכנסה זו והוצאה מוכרת בחברה.

             ·       אפשרות לקבל הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות בעלים של בעל המניות לעסק.

             ·        הוצאות לא מוכרות "עולות" מס של 27% במקום 47% ליחיד.

             ·       כאשר מדובר בעסק חדש שבו צפוי הפסד, קיימת אפשרות למעמד של "חברה משפחתית", הנותנת את היתרונות של התאגיד (אחריות מוגבלת וכו') יחד עם האפשרות לשרשור הפסדי העסק לבעלי המניות (לצרכי מס).

             ·       ניצול הפסדים ללא הגבלת זמן וללא זיקה לקיומו הפיזי של בעל החברה.

             ·       בפסילת ספרי החשבונות על ידי מס הכנסה או "במשבר" אחר, ניתן להעביר את הפעילות לחברה חדשה.

יתרונות אישיים ומסחריים

             ·       אפשרות להמשכיות העסק גם לאחר פרישתו או מותו חו"ח של בעל העסק.

             ·       תדמית גבוהה בקשרים עם גורמי חוץ.

             ·       נוחות בהעברת העסק לבני משפחה ובצרוף שותפים.

             ·       אפשרות לתגמול ותמרוץ עובדים במניות ואופציות למניות.

             ·       אפשרות לפיצול העסקים לכמה חברות באותה קבוצה.

             ·       אפשרות לניהול העסק ללא חשיפת זהות הבעלים האמיתיים שלו.

g  הקטנת המס בחישוב נפרד

l    חישוב מס "נפרד" לבני-זוג העובדים באותו עסק

    כאשר שני בני זוג עובדים באותו העסק (או החברה) יש לבחון אם קיימת תלות בהכנסתם. "תלות" בהכנסות הינו מצב שבו לבן זוג אחד יש היכולת להשפיע על הכנסות בן זוגו ו/או כאשר הכנסות בני הזוג נובעות מאותו מקור.

החסכון בחישוב המס בין ב"נפרד" לעומת חישוב "מאוחד" יכול להגיע ל- 35,000 ש"ח (בהכנסה של 300,000 ש"ח לשני בני-זוג).

בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בענין בני הזוג קלס נקבע, כי ההוראות שנקבעו בסעיף 66(ד) לפקודה ואשר קובעות "תלות אוטומטית" בהכנסותיהם של בני זוג העובדים באותו עסק, ניתנות לסתירה על ידי בני הזוג. לפי פס"ד זה, ניתן לדרוש חישוב מס נפרד לבני זוג אשר עובדים באותו העסק אך בתפקידים נפרדים, במידה ויוכח עובדתית כי הכנסותיהם אינן תלויות זו בזו, ושבכל מקרה ובן הזוג לא היה עובד בחברה, היתה החברה מעסיקה עובד(ת) אחר(ת) באותו סכום משכורת.

העסקת בת (בן) הזוג כשכירה

בעל עסק המעסיק את אישתו כשכירה, כאשר הכנסתה השנתית לא תעלה על 21,360 ש"ח אם היא אם לילדים ו- 18,690 ש"ח ללא ילדים, יקבל נקודות זיכוי כנשוי שאשתו לא עובדת למרות שההכנסה הנ"ל לא תתחייב כלל במס אצל האישה. (כמובן שאותו דבר יחול אצל בעלת עסק המעסיקה את בעלה).

בנוסף יוכרו הוצאות בגין הפרשה לזכויות סוציאליות בעד בת הזוג. (לפי המשכורת).

כמובן שרשות המסים תדרוש הוכחות לקיום יחסי עובד מעביד (במיוחד) במקרה זה.

חישוב נפרד כאשר קיימת תלות

שני בני-הזוג, העובדים בעסקם המשותף, יהיו זכאים לחישוב מס הכנסה נפרד (עד לסכום מסוים) למרות שקיימת תלות, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

1.          לבני הזוג אין מקור הכנסה נוסף מיגיעה אישית.

2.          הודעה על התביעה לחישוב נפרד של המס תימסר לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילתה של התקופה, שבעדה נתבע החישוב הנפרד, אולם אם שוכנע פקיד השומה, שלא ניתן היה למסור את ההודעה במועד, ניתן למוסרה במועד אחר (לכן לשנת המס 2008, יש להודיע עד 30.11.2007).

3.          החישוב הנפרד יותר לבני-הזוג, בתנאי שכל אחד מהם עובד 36 שעות בשבוע, לפחות, בעסק המשותף, (לא בבית) במשך 10 חודשים או יותר בשנת המס, ועוד תנאים בעניין (בעסק מחוץ לבית).

היתרון שבחישוב נפרד זה אינו מהותי עקב כך שהמחוקק הגביל את החישוב הנפרד עד להכנסת בן הזוג שאינה עולה על סך  41,880 ש"ח לשנה.

l    חישוב מס "נפרד" להכנסות בני-זוג מרכוש

פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה מרכוש (הכנסה פסיבית) תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, שהוא מהמקורות שיפורטו להלן יחשבו, לעניין חישוב המס, להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (חישוב נפרד).

א.          רכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני נישואיו.

ב.          רכוש, שנתקבל בירושה.

ג.             רכוש שבמשך עשר שנים לפני תחילת השכרתו, שמש במסגרת עסק או  משלח יד.

g            שיטת הדיווח

l    דיווח "בשיטת המזומן" לעומת "השיטה המצטברת"

הדיווח השנתי למס הכנסה מבוסס על שתי שיטות: השיטה המצטברת ושיטת המזומנים.

א.         השיטה המצטברת – זוהי השיטה המחייבת את רוב החברות. בשיטה זו מכירים בהכנסה ובהוצאה על בסיס הפעילות ללא קשר לתזרים המזומנים הקשור בה. באופן זה תוכר הוצאה בשנת המס אם היתה בייצור ההכנסה של אותה שנה וזאת גם אם הסכום טרם שולם, כך גם הכנסה תחויב במס אם הופקה בשנת המס גם אם התמורה כלל לא נתקבלה.

ב.         שיטת המזומנים – שיטה זו תקפה לעסקים – וגם לחברות, שאין להם מלאי (בעיקר בעלי מקצועות חופשיים) ולפיה יוכרו ההוצאה וההכנסה רק אם התקבלו או שולמו בפועל עד תום השנה.

בעסקים המדווחים על פי השיטה המצטברת יש לבצע צבירה מלאה ונכונה של כל ההוצאות – גם אם ההוצאות טרם שולמו השנה!

        (ראה "הפרשה להוצאות" והוצאות בגין התחייבויות תלויות – הסעיפים הבאים).

        מאידך בעסקים המדווחים לפי שיטת המזומנים יש לדאוג לשלם בפועל את כל ההוצאות עד 31.12.07, כולל משכורות דצמבר  - כדי שההוצאה תוכר השנה!

g    הוצאות

l      הפרשה להוצאות

כאשר ההוצאות הכרוכות בפעילות העסק טרם נכללו בספרי החשבונות, יש ליצור הפרשה מתאימה לאותן הוצאות. ("הפרשה" = רישום בספרים של ההתחייבות בגין ההוצאה ואת ההוצאה הנובעת מהתחייבות זו).

למשל: הפרשה לאחריות, לתיקונים, להשלמת עבודות ועוד. מדובר ברישום פעולה בספרים המגבשת את ההוצאה בשנת 2007 גם אם טרם שולמה וגם אם טרם נתקבלה חשבונית מס מהספק.

        הפרשה להוצאות תותר כהוצאה אם מתקיימים התנאים הבאים:

                             ·                ניתן לאמוד את סכום ההוצאה העתידית.

                             ·                יש סיכוי סביר שההוצאה תוצא בפועל.

                             ·                ההתחייבות הינה כלפי צד שלישי.

l         רישום הוצאות בגין התחייבויות תלויות

אם תלויות ועומדות נגד העסק תביעות כספיות בגין פעולות הקשורות במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע ושאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

גם אם בעל העסק כופר בבית המשפט בחובו לשלם את התביעה, הרי אין בכך מניעה מלתבוע את ניכוי התביעה כהוצאה. מומלץ גם כאן, לנסות ולגבש פשרה עוד לפני תום שנת המס, כדי ליהנות בוודאות לפחות מסכום הפשרה כהוצאה.

l    רישום הוצאות בגין אחריות

יש לבדוק אם ההכנסות כוללות מכירות הכוללות רכיב בגין אחריות (כלומר מחיר המכירה כולל תקופת אחריות למוצר). בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים, ניתן ליצור במקרים מסוימים, הפרשה להוצאות האחריות שתקטין את ההכנסות בשנה הנוכחית, זאת אם ההוצאה קרובה לודאי וניתן לאמוד את ההוצאה על בסיס סביר, כגון: חישוב סטטיסטי לפי ניסיון העבר או בסיס אחר. 

l      הוצאה מוכרת בגין הפקדה בקופה לפיצויים מרכזית בבנק

במידה ולא כל ההתחייבות לתשלום פיצויים לעובדים מכוסה בפוליסות אישיות ובקופות הפיצויים, מומלץ לבצע הפקדה להשלמת החוסר סמוך לתום השנה. נציבות מס הכנסה תתיר כהוצאה סכומי הפקדות בקופה לפיצויים בגין השנה השוטפת ועוד שליש מהפיגורים לשנים קודמות (או 20% מהסכום שנצבר בקופה המרכזית לפיצויים, כגבוה שבהם).

l     הוצאות בשל  הפקדה בקופת גמל לתשלום דמי מחלה

חוק דמי מחלה תשל"ו – 1976 מחייב את המעסיק לשלם לעובדו, שנעדר מעבודתו עקב מחלה, דמי  מחלה, כפי מפרט זה:

                             ·             בעד יום ההיעדרות הראשון – אין תשלום.

                             ·             בעד היום השני ועד השלישי – מחצית "דמי המחלה".

                             ·             בעד הימים מהרביעי ואילך – "דמי מחלה" מלאים.

"דמי מחלה" – 75% מהשכר הרגיל שהיה העובד מקבל לו המשיך בעבודתו.

ימי המחלה מוגבלים ליום וחצי לכל חודש עבודה מלא ולא יותר מ- 90 יום.

על פי הסעיפים 17 (5) ו- 18 (א) לפקודת מס הכנסה – הסכומים המופקדים בקופה לתשלום דמי מחלה, מוכרים כהוצאה לצרכי מס הכנסה.

התקנות החדשות מאפשרות למעבידים לנכות כהוצאה לצורך מס הכנסה סכומים, שיופקדו על שמם לצורך כיסוי תשלום עתידי של דמי מחלה, בלי להיפרד מנכסיהם (סכומים שיוחזרו למעביד – ולא ישולמו לעובד שחלה – יתווספו להכנסתו החייבת במס).

שיעור ההפרשות לקופת גמל לדמי מחלה הינו 2.5% מהמשכורות של העובדים הזכאים לדמי מחלה, בתנאי שהסכום המצטבר בקופה במרוצת השנים לא יעלה על 7.5% מהמשכורות ששולמו בשנה האחרונה.

המעבידים העמיתים ימשכו מהקופה את הסכומים הדרושים לכיסוי דמי המחלה ששילמו לעובדיהם. הקופה הינה קופה לצבירה, ולא קופה המעניקה ביטוח למעבידים או לעובדים. לפי המבנה של הצבירה, המדובר בצבירה של המעביד ולטובתו, ללא חשבונות או חישובים  אישיים של העובדים הזכאים לדמי מחלה.

על המעבידים להגיש בתום כל שנה אישור של רואה חשבון על סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה, וכן אישור שהמעביד אינו חבר בקופת גמל נוספת לדמי מחלה.

אם יצטברו בקופה עודפים, על הקופה להחזיר למעביד את עודף הצבירה, שמעל התקרה המצטברת של 7.5% מהמשכורות ששילם בשנה האחרונה. כן יש להחזיר למעביד את כל יתרת הצבירה – אם לא התקבל אישור רואה חשבון, כאמור, או אם לפי אישור רואה החשבון, אין המעביד מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.

חרף המבנה של קופה מרכזית, מתירה תקנה 40א העברת כספים, שנצברו בחשבון מעביד אחד לחשבון מעביד אחר, במקרים הקבועים בהסכם עבודה קיבוצי, החל על העובד שפרש מעבודתו אצל המעביד ועבר לעבוד אצל המעביד האחר.

l      הוצאות לשיפוצים ולאחזקה של מבנים וציוד

ראוי לבצע לקראת תום שנת המס את ההוצאות בגין שיפוצים הנכללים במסגרת הוצאות אחזקה. בהוצאות אלה יכללו תיקונים ושיפוצים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים", להבדיל מתשלומים לשיפורים מהותיים אשר הם בעלי אופי הוני (השקעה). הוצאה המעלה את ערך הנכס ומשביחה אותו, הינה הוצאה הונית. כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

l      חובות אבודים - כהוצאה מוכרת

רצוי להקדים את הטיפול בחובות בעיתיים, כלומר – להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. נציין כי חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו'. לחילופין, ניתן להוכיח כי סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (בדרך כלל % מסויים מהחוב).

עמדת מס הכנסה  בנושא זה הינה כדלהלן:

1)          חוב אבוד יוכר בהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

2)          החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3)    חייב להתקיים התנאי שמועד פירעון החוב הגיע. למרות זאת אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב פשט את הרגל בשנה הבאה.

יש לאסוף ראיות התומכות בפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים. לגבי חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום – מוטב להגיע עמם להסכם פשרה עד 31 לדצמבר 2006,  כדי שיתרת החוב שלא תשולם תותר בניכוי בשנת המס הנוכחית.

יש לציין, כי עצם הדרישה להכיר בחוב כהוצאה מוכרת אינה מונעת מבעל העסק לתבוע את החוב בעתיד אם יתגלה איזשהו סיכוי לגבייה.

l      קבלת החזר מ.ע.מ. בשל חובות אבודים

        עוסק זכאי להשבת המע"מ ששילם בגין חוב שהפך לאבוד. אגף המכס והמע"מ פרסם הוראות הקובעות חמישה תנאים מצטברים אשר מאפשרים קבלת החזר המע"מ:

1.          בוצעה עיסקה.

2.          הוצאה חשבונית מס.

3.          מס העסקאות שולם.

4.          המוכר או נותן השירות לא קיבל את כל התמורה לפי החשבונית.

5.          החוב הינו "חוב אבוד". (על פי הגדרת מ.ע.מ. שהינה שונה ויותר קשה  מהגדרת מס הכנסה).

הוראת הפרשנות קובעת כי המע"מ יוחזר רק לגבי עסקאות שבוצעו בשלושת השנים שלפני הגשת הבקשה להחזר, אך לא לפני שחלפו שישה חודשים מהוצאת החשבונית.

יש להדגיש כי במידה והחוב האבוד נזקף כהוצאה לצרכי מס כולל מרכיב המע"מ, הרי שקבלת החזר המע"מ תרשם כהכנסה לצרכי מס.

כדי לקבל את החזר המע"מ יש להוציא חשבונית זיכוי בגין החוב האבוד ולדווח על כך במכתב רשום למע"מ. את חשבונית הזיכוי יש לשלוח לחייב בדואר רשום, או להחתים את החייב על העתק הזיכוי.

כמו-כן פורסמו תקנות מס ערך מוסף אשר במסגרתם הוספה תקנה 24א', המפרטת את אופן הוצאת חשבונית זיכוי בשל חוב אבוד.

l      הוצאות ריבית בגין ניכיון שטרות ושיקים

ריבית ששולמה עקב בצוע ניכיון של שטרות ושיקים בבנק הינה הוצאה מוכרת  באותה שנה בה בוצע ניכיון השטרות או השיקים.

מומלץ לשקול אפשרות לבצע לקראת סוף השנה ניכיון שטרות ושיקים, כאמצעי חילופי לקבלת אשראי בנקאי אחר (כפוף למחיר האשראי).

הוצאות מימון בכלל והוצאות ריבית בפרט, תותרנה לנישום המדווח על בסיס מצטבר כולל שערוך ההתחייבות לסוף השנה לפי תנאי ההלוואה.

l         הוצאה בשל רכישת קופה רושמת

ברכישה של קופה רושמת ניתן לקבל ניכוי מיידי של מרבית ההוצאה כבר בשנה  הנוכחית.

l        הוצאות אחזקת רכבים

1.          הוצאות משתנות וקבועות לגבי כל סוגי הרכב (פרטי/מסחרי)  תותרנה בניכוי באופן יחסי מעבר ל- 9,900 ק"מ הראשונים או 25% מסכום  ההוצאה, כגבוה שבהם.  אם נזקף שווי שמוש לעובד, יוקטן החלק הלא מוכר של ההוצאה (9,900 ק"מ) בגובה סכום השווי שנזקף לעובד.

2.          זקיפת "שווי שימוש" לעובדים שרכב העסק צמוד אליהם

כידוע יש לזקוף הכנסה רעיונית חייבת במס לעובדים אשר מעבידם מאפשר להם להשתמש ברכב העסק לאחר שעות העבודה – זקיפה זו נקראית "שווי שמוש" ברכב.

שווי שימוש ברכב פרטי נקבע לפי קבוצות מחיר (על פי רשיון הרכב). להלן הסכומים לשנת 2007:

יש לבדוק אם נזקפו למשכורת העובדים, הסכומים השנתיים הנכונים על פי קבוצת הרכב כפי שרשומה ברשיון הרכב, במידה ויש הפרש יש לזקפו במשכורת חודש דצמבר.

הוצאות חניה:

1.         חניה מחוץ לעסק

תיאום הוצאות הרכב (לפי מספר הק"מ שנסע הרכב מעבר ל- 9,900) יחול גם על הוצאות חניה שאינן במקום עיסוקו של הנישום.

2.    חניה של עובדים במקום העסק

שלטונות מס-הכנסה לא רואים במקום חניה אשר מעניק מעביד לעובדו טובת הנאה המחייבת זקיפת שווי לעובד, זאת בתנאי שהחניה הינה שטח שבבעלותו של המעביד או שהוא שוכר שטחים לצורכי חניה בעבור תשלום גלובלי, קבוע מראש, שאינו מושפע ממשך השימוש בחניה.

רישום מספר הק"מ (מד אוץ):

לצורך התרת ההוצאות בגין כלי-רכב פרטיים ומסחריים, יש לרשום את מספר הקילומטרים במד-האוץ ביום האחרון של שנת-המס או ביום מכירת כלי הרכב (כמוקדם).

l          הוצאות  פחת מחשבים ותוכנה

        שיעור הפחת בגין מחשבים אישיים הינו 33% לשנה.

שיעור הפחת בגין מחשבים אחרים (שאינם בגדר מחשבים אישיים)  הינו 25% לשנה.

"מחשבים" – מחשבים או מספר יחידות המשמשות יחד כמחשבים הפעילים באמצעות מערכת הפעלה מוכרת והנועדים ליישומים שונים וכן ציוד נילווה המחובר אליהם.

קיימת דעה כי תוכנות מדף הנמכרות בדרך כלל כחלק בלתי נפרד מישומי המחשב תהיינה זכאיות לפחת בשיעור הקבוע למחשבים – 33%.

l         הוצאות אחזקת מחשבים ותוכנות

          הוצאות הכרוכות בהתאמת מחשבים ואחזקתם תותרנה בניכוי באופן שוטף בשנה בה הוצאו. במידה והוצאות האחזקה תיכלולנה גם עלויות להשבחת התוכנות הקיימות, תוגדר הוצאה זו כ"הוצאה מעורבת" שבה 1/3 תיחשב כהוצאה שוטפת ו- 2/3 כהשקעה הונית.

l         הוצאות לשיפורים והתאמות בנכס מושכר

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכי השוכר ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה), במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

קיימת דיעה שהניכוי בשעור 10% מההוצאה תקף גם אם הנכס הופעל בסוף השנה.

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

l         הוצאות להקמת ואחזקת אתר אינטרנט

על פי הוראות חוזר מס הכנסה מספר 15/2002 יטופלו ההוצאות הקשורות באתרי אינטרנט כלהלן:

1)          עלויות הקשורות בשמות המתחם – הינן הוצאות הוניות שאינן ברות הפחתה, היות ואורך החיים של נכסים מסוג זה אינו מוגבל בזמן;

2)          עלויות ראשוניות להקמת אתר אינטרנט – הינן הוצאות הוניות, נכסים אלה הינם ברי פחת בשיעורים של 25% או 33%, בהתאם לסוג המחשב;

3)          עלויות פרסום אתרי אינטרנט – דומה להוצאות פרסום אחרות, כלומר יותרו בניכוי במהלך התקופה שבה הוצאו;

4)          תפעול שוטף של אתרי אינטרנט – ההוצאות תותרנה בניכוי במהלך התקופה לה הן מתייחסות;

5)          עלויות שינוי אתר אינטרנט – יש לאתר רכיבים המקנים יתרון מתמיד לבעל האתר, ולהוונם לנכסים כתוכנה חדשה, עלות שאר הרכיבים תותר בניכוי במהלך התקופה אליה הם מתיחסות.

l         הוצאות מוכרות בשל כיבודים, מתנות, טלפון ובגוד

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה החברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות". (ראה סעיף בדף הבא).

כיבודים במקום העסק - 80% מהוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום העיסוק.

הוצאות אירוח -  לא מוכרות כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

מתנות ללקוחות וספקים   –    לתושב ישראל – עד 180 ש"ח לשנה.

                                      לתושב חוץ – עד 15 $ לאדם לשנה.

מתנות לעובדים

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס), יוכרו עד 180 ש"ח לעובד לשנה.

טלפון בבית - (כאשר הבית הינו המקום העיקרי של העסק או משלח היד)  -

עד 19,700 ש"ח לשנה – 80% מההוצאה מוכרת או הסכום העולה על 2,000 ש"ח לפי הנמוך.      

מעל 19,700 ש"ח לשנה – הסכום העולה על 3,900 ש"ח.

בגדי עבודה

יוכרו 80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש לבוש זה.

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

l         הוצאה מוכרת בשל החלפת ציוד - שחלוף

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שבבעלותו נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.

l   זיכוי ממס בשל תרומות

ניתן לקבל זיכוי ממס בשיעור של 35% מתרומות למוסדות ציבוריים המאושרים לצורך כך. סכומי התרומה בגינם יינתן זיכוי בשנת 2007 עד לתקרה של 4,013,000 ש"ח או עד ל- 30% מההכנסה החייבת, כנמוך שבהם.

יש להקפיד ולשמור על קבלות לצורך קבלת הזיכוי ולוודא כי מצוין עליהן בפירוש כי הסכום ניתן כתרומה, למוסד מאושר לצרכי מס.

הזיכוי בשל התרומות ביחד עם הניכוי בשל השתתפות במימון מחקר ופתוח, לא יעלה על 50% מההכנסה החייבת לפני הניכוי.

l    תזכורת לעסקים המדווחים לפי "שיטת מזומנים"

הוצאה ללא תשלום – אינה מוכרת

בעלי מקצועות חופשיים ועסקים שאין בהם מלאי רשאים באופן עקרוני לדווח בשיטת המזומנים. בשיטה זו מוכרות ההכנסות וההוצאות על בסיס התקבול והתשלום בפועל. על כן עסקים אלה חייבים לדאוג לשלם בפועל את ההוצאות עד 31/12/07 כדי שתוכרנה בשנת המס הנוכחית.

עסקים המדווחים בשיטת המזומן חייבים להקדים ולשלם בפועל את משכורות חודש דצמבר עד  31.12.2007 כדי שיוכרו כהוצאה עוד השנה.      

g            הכנסות

l דחיית הכנסות

א.             דחיית הכנסות לשנה הבאה

הכנסות שניתן לדחותן לשנת 2008 יתחייבו במס נמוך יותר עקב הירידה הצפויה בשעורי המס (מס חברות יורד ב- 2% מ- 29% ל- 27%!!)

דחיית הכנסות לשנה הבאה רלבנטית לעסקים (יחידים וחברות) הרשאים לדווח בשיטת המזומנים בתקבול בשיק דחוי, ניתן ליחס את ההכנסה למועד פרעון השיק – אם לא הוסב לאחר.

ב.             ניטרול  "הכנסות מראש"  ומקדמות מלקוחות

יש לבדוק אם כל ההכנסות הרשומות בספרים אכן הינן הכנסות שגובשו לתום שנת המס  ולנטרל מהן הכנסות מראש או מקדמות מלקוחות.

ג.               המנעות מקבלת שכ"ד מראש

מומלץ לא לקבל בשנת 2007  שכר דירה מראש לשנת 2008, מכיוון שהכנסה זו תתחייב במס בשנה בה נתקבלה (גם אם היא מראש).

שונה הדבר כאשר מדובר בנישום אשר בשנת המס היה לו הפסד עסקי שוטף. במקרה זה, מאחר והפסד עסקי ניתן לקיזוז בשנת המס שבו נוצר כנגד כל מקור הכנסה אחר, ואילו בשנה הבאה יהא ההפסד ניתן לקיזוז אך ורק כנגד הכנסה מעסק, יש לשקול דווקא הקדמת גביית שכר דירה, גם עבור השנה הבאה בכדי שאפשר יהיה לקזז מהכנסה זו את ההפסד העסקי.

ד.              הפרדת מרכיב האשראי מהמכירה

בעסקים המדווחים לפי השיטה המצטברת ניתן להפריד בין סכום המכירה לסכום הריבית עקב מתן אשראי ללקוח – בשתי עסקאות נפרדות: האחת המכירה והשניה מתן האשראי. ההכנסה ממתן האשראי יכולה להדחות (לפחות בחלקה) לשנה הבאה.

l      חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת

        על פי סעיף 8(ב) לפקודה, בהכנסה ממכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא או ממכירת זכות יוצרים על ידי היוצרים, רשאי המנהל להתיר חלוקתה לתקופה הארוכה משנה. הוראה זו לא תחול על ממציא פטנט או מדגם או יוצר זכויות יוצרים, אם לא מדובר בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר. כלומר, חלוקת ההכנסה ליותר משנה אחת תחול על ממציא או היוצר שהנכס שמכר הינו  בתחום עיסוקו הרגיל.

        התנאים לקבלת ההקלה:

א.           הזכות הנמכרת היא פטנט, מדגם או זכות יוצרים (ההוראה אינה חלה על כל נכס בלתי מוחשי);

ב.             המכירה מבוצעת על ידי הממציא או היוצר;

ג.             על המכירה לא חל סעיף 2(9) לפקודה. קרי, הנכס הנמכר הוא בתחום עיסוקו של המוכר;

ד.            נערכה מכירה מוחלטת של הזכות, להבדיל ממצב של מתן זכות לשימוש. מכירה מוחלטת של הזכות מתקיימת כאשר הבעלים מוותר באופן מוחלט על החלק המהותי בזכות שלו;  

להלן מספר מאפיינים למכירת מוחלטת:

                            ·              הרוכש חופשי לבצע שינויים והתאמות בנכס.

                            ·              הרוכש רשאי להכין מספר בלתי מוגבל של עותקים.

                            ·              הרוכש רשאי להפיץ ולהציג את הזכות ברבים.

                            · זכויות השימוש בנכס של הרוכש כמעט בלתי מוגבלות.

        חשוב לציין, כי שמירה על הזכות המוסרית של היוצר ביצירה אינה מהווה הפרה של תנאי זה.

        יישום:

        ההכנסות אותן ניתן לפרוס הן רק התמורה שהתקבלה בשנת התמורה הראשונה (השנה הראשונה בה התקבלה תמורת המכירה) והתמורות שהתקבלו בגין המכירה בשנתיים שאחרי שנת התמורה הראשונה. כלומר, ניתן לפרוס את ההכנסות המתקבלות בשלוש שנים הראשונות בלבד. תמורה שתתקבל אחרי השלוש השנים הראשונות תדווח במלואה בשנה בה תתקבל.

        פריסת ההכנסות תהיה לאחור ובחלקים שנתיים שווים, עד 4 שנים המסתיימות בשנת קבלת התמורה, אך לא לפני השנה בה החלה העבודה על הנכס הנמכר.

        יחוס ההוצאות:

        הוצאות ישירות של היוצר או הממציא ליצירת היצירה או ההמצאה לא יותרו לפני שנת התמורה הראשונה.

        הוצאות שהוצאו עד שנת התמורה הראשונה יפרסו באותו אופן שבה תיפרס התמורה בשנה הראשונה. הוצאות שהוצאו לאחר שנת התמורה הראשונה יותרו בניכוי בשעת הוצאתן.

l    מיסוי הכנסות מחו"ל

החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

להלן בתמצית השינויים החל מ- 1.1.03 בעניין מיסוי הכנסות בחו"ל:

1. מעבר לשיטה פרסונלית – תושב ישראל (יחיד וחברה) ישלם מס על הכנסתו הכלל עולמית. (כולל הכנסה פסיבית).

2. יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. לאחרונה ניתן פס"ד (עמ"ה משה צייגר נ' פ"ש אילת) שקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום אחר ממקום מגורי משפחתו למרות שמדובר במשפחה מלוכדת. לפס"ד זה השלכות מרחיקות לכת לגבי ישראלים העובדים בחו"ל.

3. תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל.

4. הכנסות פסיביות בחו"ל – דיבידנד, ריבית, שכ"ד – יחויבו  במס מוגבל         10% - 15%  ויראו אותן כאילו הופקו בישראל.

5. קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

6. מתן שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה אשר תושב ישראל מחזיק יותר   מ- 75% ממניותיה, תיחשב כהכנסה חייבת בישראל של היחיד – בעל החברה, גם אם לא חולקה לו בפועל. (המנגנון הידוע בשם: "חברת משלח יד זרה").

7. מוטל מס על הכנסות פסיביות של חברה זרה שהשליטה בה היא של ישראלים ויראו את ההכנסה כאילו חולקה לבעלי המניות הישראליים על פי שיעור אחזקתם בחברה, (המנגנון הידוע בשם: "חברה נשלטת זרה" – C.F.C.) כל זאת אם ההכנסה כפופה למיסוי בחו"ל הנמוך מ- 20%.

8. ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

9. נקבעו הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים על הכנסותיהם בחו"ל מעסקים ונכסים שהיו בבעלותם לפני שהפכו לתושבי ישראל.

למשקיעים בנכסים פיננסיים בחו"ל – מומלץ להשקיע באפיק השקעה בתאגיד בנקאי בחו"ל אשר יוגדר כפקדון בנקאי וכך שעור המס על ההשקעה לא יעלה על 15%.

l  מיהו "תושב ישראל" לצרכי מס

        סעיף 1 לפקודה קובע כי מי ששהה בישראל 183 ימים בשנת המס או ששהה בה לפחות 30 יום ובשלוש השנים האחרונות שהה בה לפחות 425 ימים, חזקה כי הוא תושב ישראל. (חזקה זו ניתנת לסתירה)

        על פי גישת רשויות המס, שהות בישראל בתקופה קצרה יותר מהאמור לעיל -  אינה מהווה חזקה שהנישום אינו תושב ישראל.

        לצורך קביעת מקום תושבותו של יחיד, אומץ מבחן "מרכז החיים". יחיד שיוכח לגביו כי מרכז חייו בישראל ייחשב לתושב ישראל ולהיפך.

        בפסיקה נקבע, כי מקום מגורי משפחתו של הנישום מהווים נדבך חשוב בקביעת "מרכז חייו" של הנישום, אך אינם המבחן היחידי. לפיכך, בתנאים מסוימים יתכן כי מרכז חייו של יחיד שונה ממקום מגורי משפחתו לכן,  מומלץ כי יחידים אשר מרכז חייהם מחוץ לישראל, יבחנו בקפידה את מקום תושבותם לצרכי מס בישראל וזאת אף אם מקום מגורי משפחתם בישראל.

 l     שיעור מס נמוך לנישומים מבוגרים המשכירים נכסים

נישום, אשר גילו מעל 60 שנים, או שיש לו הכנסה מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידו (או בידי מי שהיה בן-זוגו ערב פטירתו) להפקת הכנסה מיגיעה אישית, הכנסתו מהשכרת הנכס תיחשב כהכנסה מיגיעה  אישית על כל המשתמע מכך.

"דמי שכירות מהשכרת נכס" – הינם לא רק לנכסי מקרקעין, אלא גם לנכסים אחרים. כגון: זכות למונית.

"במשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו" – אין צורך שתקופת עשר השנים תסתיים בסמוך לפני תחילת ההשכרה, אלא די שבעבר שימש הנכס בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח-יד.

כמו כן, אין חובה שתקופת עשר השנים תהיה רצופה.

יודגש, כי סיווג ההכנסה מהשכרת נכס כהכנסה מיגיעה אישית אינו משנה את מקור ההכנסה כהכנסה לפי הסעיפים 2(6) או 2(7) לפקודה.

l          תכנון מס 

הקטנת מס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון

החל מ- 1.1.06 הוקטן המס על רווח ההון ל- 20% בלבד. ההקטנה תחול על הרווח היחסי שנצבר מ- 1.1.06 (פריסה לינארית). לפיכך, יש לבדוק את האפשרות לסווג הכנסה רווח הון בשעור מס 20%, במקום הכנסה רגילה המתמסה בשיעור של 48%.

כמו כן על הכנסה מרווח הון לא משלמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות – בכל סכום.

מקדמה בשל רווח הון

תוך 30 יום  מבצוע המכירה יש  לדווח לפקיד השומה ולשלם מקדמה לפי חישוב שיוגש.

l          דיווח מיידי על מכירה הונית

    החל מיום 1.1.2006 קיימת חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.

        סכום שנוכה במקור בשל רווח ההון, יראוהו כתשלום על חשבון המקדמה והנישום יהא זכאי לקזזו מהמקדמה, בתנאי שיש בידיו אישור בכתב בדבר הניכוי. לגבי בעל מניות מהותי המחזיק ב- 50% או יותר מאמצעי השליטה  בחברה, מתווסף תנאי נוסף, לפיו הקיזוז האמור ייעשה רק לאחר שהסכום שנוכה במקור שולם לפקיד השומה. לגבי בעלי מניות מהותיים שמחזיקים בחברה בשיעור הנמוך מ- 50%, נדרש הנישום להוכיח לפקיד השומה שלא ידע כי הסכום שנוכה במקור לא שולם לפקיד השומה או שננקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת התשלום.

        יצוין, כי לפי הנוסח המתוקן, רשאי פקיד השומה, אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך, להאריך את המועד לתשלום המקדמה. כמו כן, רשאי הוא לדחות את תשלום המס או להקטין את סכום המקדמה, אם ראה שיש טעמים סבירים לכך שלא יחול מס על רווח ההון או שהמס שיחול יהא בסכום אחר.

l      מכירת מוניטין

המס על רווח הון ריאלי הנובע ממכירת מוניטין הינו 20% ליחיד ו- 25% לחברות או לבעל מניות מהותי, כך שניתנת כאן הטבה למכירת מוניטין "חדשים" יחסית שמוסו מקודם בשעור 50%.

רכישת המוניטין מהווה הוצאה מוכרת במסלול פחת של 10% (ניכוי ההוצאה ב- 10 שנים) ההוצאה לא תותר ברכישת מוניטין מ"קרוב" או מתושב חוץ אלא אם הוכח שהייתה חיונית ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.

l         הכנסות מריבית – פטורים והנחות

נקבעו פטורים לבעלי הכנסות נמוכות ולגמלאים כלהלן:

א.         יחיד שהכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת 2007 לא עלתה על 51,840 ש"ח, זכאי לניכוי בסך של 8,160 ש"ח מהכנסתו מריבית על פקדונות בנקאיים ותוכניות חסכון. אם עלתה ההכנסה על סך של 51,840 ש"ח, יהא זכאי לניכוי מתואם, שהינו 8,160 ש"ח פחות הסכום שבו עלתה הכנסתו החייבת, של היחיד ושל בן זוגו, על סך של 51,840 ש"ח.

ב.         תא משפחתי שבו אחד מבני הזוג עבר את גיל פרישת חובה (גיל פרישה לגבר – 67, ולאישה – 60) וביום 1.1.2003 עבר את גיל 55, זכאי לניכוי נוסף של 8,040 ש"ח, ואילו תא משפחתי שבו הגיעו שני בני הזוג לגיל פרישת חובה כאמור, וב- 1.1.2003 הם עברו את גיל 55 יהא זכאי לניכוי של 12,000 ש"ח.

ג.           מוענק פטור ממס בגין 35% מסכום הריבית המזכה המשתלמת על פיקדון בנקאי או על תוכנית חסכון, בידי מי שמלאו לו או לבן זוג בשנת המס: לגבי גבר – 67 שנים או יותר, ולגבי אשה – 62 שנים או יותר, ובתנאי שמלאו לו או לבן זוגו 55 שנים או יותר ביום 1.1.2003.

    כריבית מזכה, בגינה ניתן פטור בשיעור 35%, נחשבת הכנסתם של בני הזוג מריבית בשל פיקדון או תוכנית חיסכון ואולם, הריבית המזכה לא תעלה על ההפרש שבין 84,000 ש"ח בשנה לבין הסכום הגבוה מבין ההכנסות החייבות של כל אחד מבני הזוג.

לענין זה, הכנסה חייבת הינה ההכנסה החייבת של היחיד מכלל מקורות ההכנסה לרבות הכנסה פטורה מקצבה, אך למעט:

1.                 הכנסה מריבית בגין פקדונות בתאגיד בנקאי ותוכניות חיסכון;

2.                 הכנסה פטורה  מהשכרת דירת מגורים;

3.                 רווח הון (מלבד רווח הון מניירות ערך).

l          הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל

1.          בישראל – שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:

א. מסלול הפטור ממס

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2007 הינו  50,400 ש"ח.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.

הערה חשובה:

יש לשים לב כי בהגדרה זו נכללות גם דירות המיועדות למגורים אך מושכרות לעסק. כתוצאה מכך גם ההכנסה מדירות אלה – למרות שהינה חייבת במס מלא, נכללת בתקרה של 50,400 ש"ח לשנה.

ב. מסלול -  10% מס  מהתקבולים

כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות). להלן טבלה וריכוז הוראות סעיף 122.

ג. מסלול הדיווח על ההכנסה כהכנסה רגילה בניכוי הוצאות רגילות

נישומים רבים המשכירים דירות למגורים, אינם מודעים לאפשרותם לתבוע כהוצאה המותרת בניכוי מהכנסתם הן פחת צמוד למדד בשל הדירה והן ריבית המשולמת בשל הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. מומלץ לבצע חישוב של ההכנסות משכ"ד בניכוי הוצאות אלה ואחרות ולהשוות למסלול המיסוי של 10% על כל התקבול.

2.    דמי שכירות מנכסים בחו"ל

דמי שכירות על נכסים בחו"ל יחוייבו במס החל משנת 2003. המס על הכנסה מדמי שכירות בחו"ל יחושב לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). אם הנכס אינו עיסקי ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות.

g            הפסדים וקיזוזם

l          תכנון מס

ניצול הפסדים עיסקיים והפסדי הון – להקטנת המס

א.         הפסד מפעילות עסקית:

הפסד שנוצר מפעילות עסקית בשנת המס יקוזז בשנה בה נוצר כנגד כל סוג  הכנסה (כולל משכורת).  יתרת ההפסד מועברת לקיזוז בשנים הבאות אך רק כנגד רווח עסקי או כנגד רווח הון שנוצר בעסק. לא ניתן לקזז הפסד עסקי משנים קודמות כנגד שבח מקרקעין ו/או כנגד הכנסה ממשכורת ו/או כנגד הכנסות פסיביות (ראה תכנון להלן).

ב.         הפסד הון ההופך להוצאה שוטפת:

כאשר נוצר הפסד הון ממכירת ציוד או רכב ניתן לרכוש ציוד חילופי באותה שנת מס בכדי להנות מהאפשרות המפורטת בסעיף 27 לפקודה (ניכוי התיישנות) ולהפוך את הפסד ההון להוצאה שוטפת. המשמעות של הטבה זו רבה, כאשר ההפסד מקטין את ההכנסה באותה שנה לעומת הפסד הון רגיל הניתן לקיזוז רק כנגד רווחי הון. כדי להנות מהטבה זו יש לרכוש ציוד חדש שעלותו אינה נמוכה מהעלות המופחתת של הנכס שנמכר. 

ג.           קיזוז הפסד מעסק מהכנסות פסיביות:

במידה ובשנת המס נגרם הפסד שוטף מעסק ומאידך צפויות הכנסות פסיביות בשנים הבאות כגון: מדמי שכירות או תמלוגים, לא יהיה ניתן לקזז את ההפסד מאותן הכנסות פסיביות, לכן, מומלץ לגבות הכנסות פסיביות מדמי שכירות ותמלוגים עתידיים עוד השנה על מנת לקזזן מול ההפסד שנוצר השנה.

ד.          הפסד המקוזז מרווח (שבח) ממכירת נכסי מקרקעין:

כאשר יש כוונה לממש נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח ריאלי ומאידך קיימים נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ לממש את נכסי ההון הללו עד לתום שנת המס הנוכחית, כדי לקזז את ההפסד מהרווח ולחסוך במס. הפסד משנים קודמות לא ניתן לקיזוז משבח מקרקעין.

ה.         הפסד הנוצר ממימוש ערבות:

במקרים בהם מומשה ערבות רשאי נותן הערבות להכיר בהפסד הון במידה ויוכיח כי החייב (שעבורו ניתנה הערבות) הינו חדל פירעון לחלוטין ואין הוא יכול לפרוע את החוב שנוצר ממימוש הערבות. הוכחה כאמור הינה, בין היתר, כאשר החייב הפסיק את פעילותו ושהליכי הפרוק שלו נסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול, במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפרוק של חייב כזה ולגבש את הפסד ההון עוד בשנה זו.

הפסד הון זה ניתן לקזוז כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין.

ו.           הפסד המקוזז מהכנסה הנובעת ממחילת חובות:

חוב עיסקי שנמחל מהווה הכנסה חייבת בידי הנישום שחובו נמחל. במידה ולנישום הפסד הון מועבר והנישום צופה כי תהיה לו הכנסה ממחילת חוב שנמחל לו, מומלץ לבחון אפשרות לקיזוז הפסד ההון כנגד ההכנסה ממחילת החוב בשנת המס הנוכחית, וזאת בהתקיים התנאים המנויים בפקודת מס הכנסה.

ז.           קיזוז הכנסה הנובעת ממשיכה מקופה לפיצויים כנגד הפסדים

משיכה שמבצע מעביד מקופה לפיצויים נחשבת להכנסה חייבת כנגדה ניתן לקזז הפסדים שוטפים אך לא הפסדים מועברים משנים קודמות.

l  קיזוז הפסדים מניירות ערך 

        הפסד מועבר משנת 2005 מניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל:

        נקבע, כי הפסדים מניירות ערך סחירים שנוצרו, ליחיד או לחברה משפחתית מחוץ לתחולת חוק התיאומים, בין השנים 2003-2005, שלא קוזזו עד לתום שנת המס 2005, ניתן יהיה לקזזם בשנת המס 2006 רק כנגד רווח מניירות ערך סחירים הנסחרים בבורסה בישראל, אגרות חוב של מדינת ישראל או יחידה בקרן נאמנות פטורה.

        החל משנת המס 2007, ניתן יהיה לקזז הפסדים כאמור כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר ושאינו סחיר) וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 20%.

        הוראת הקיזוז כנגד ריבית או דיבידנד רלוונטית לניירות ערך של חברה שהנישום אינו בעל מניות מהותי בה, שכן שיעור המס החל על בעל מניות מהותי הוא 25% על דיבידנד ושיעור מס שולי על ריבית.

החל משנת המס 2007 ניתן לקזז הפסדים מועברים מניירות ערך זרים כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך (ישראלי או זר, סחיר או לא סחיר) וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 20%.

        בהערת אגב נציין, כי בהוראות המעבר שפורטו בסעיף זה ובסעיף הקודם חסרה התייחסות לחברות תושבות ישראל אשר נסחרות בבורסה מחוץ לישראל בלבד, שכן ניירות ערך אלו אינם נסחרים בבורסה בישראל ואינם נחשבים ניירות ערך זרים. לפיכך לדעתנו, בהעדר הוראה אחרת, יחולו על הפסדים כאמור כללי קיזוז ההפסדים החלים על כל הפסד הון.

        קיזוז הפסד מניירות ערך סחירים בידי נישום בתחולת חוק התיאומים:

        הפסד ריאלי מניירות ערך סחירים שנוצר עד לתום שנת המס 2006, שהועבר לשנת 2007, יהיה בר קיזוז אך ורק כנגד רווח ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, בין בישראל ובין בחו"ל.

        על הפסד הון ריאלי, שוטף או מועבר, שנוצר בעת מכירת ניירות ערך סחירים החל משנת 2006, יחולו כללי קיזוז הפסדי הון כפי שפורטו לעיל בסעיפים א-ב.

        תביעת הפסד ריאלי בידי נישום בתחולת חוק התיאומים:

        בעבר לא ניתן היה לתבוע הפסד ריאלי במימוש ניירות ערך לא סחירים. במימוש ניירות ערך סחירים וכן במימוש נכסים ברי פחת, חושב הפסד ריאלי בהתאם להוראות חוק התיאומים.

בשל ביטול סעיף 6 לחוק התיאומים נקבע, כי ניתן יהיה לתבוע הפסד ריאלי בגין  מכירת ניירות ערך סחירים ולא סחירים כאחד.

g  שבח מקרקעין

l    מיסוי שבח מקרקעין

א.         שיעור מס שבח:

        בשנת 2007 ירד שיעור המס על שבח מקרקעין בידי יחיד או חברה משפחתית, במכירת מקרקעין בישראל או בעת עשית פעולה באיגוד מקרקעין בישראל שנרכשו לאחר יום 7.11.2001 ל- 20%.

בעת מכירת מקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שנרכשו לפני 7.11.2001, יחושב שיעור המס באופן לינארי, בדומה לחישוב שנעשה בעת מכירת נכסים לא סחירים אחרים שאינם מקרקעין בישראל.

ב.          הנחה לנכסים שנרכשו מ- 7.11.1 ועד 31.12.03

        יוזכר, כי במימוש מקרקעין בישראל שנרכשו החל מיום 7.11.01 ועד ליום 31.12.02, תינתן למוכר הנחה בשיעור של 20% במכירתם. בגין מקרקעין כאמור שנרכשו בשנת המס 2003, תינתן הנחה בשיעור של 10% מהמס החל. ההנחות יינתנו בתנאים ובסייגים הקבועים בחוק.

ג.           הנחה לנכסים שנרכשו עד 1960

        נכסים שנרכשו לפני שנת 1960 זכאים לשיעור מס נמוך מאוד (12% לנכסים שנרכשו לפני שנת 1948, ו- 1% נוסף ביחס לכל שנה מאוחרת יותר, עד שנת 1960). החל משנת 2005 נעשה ביטול הדרגתי של ההטבה באמצעות הגדלת שיעור המס ב- 1% כל שנה, אך זאת רק לגבי יחיד שקיבל את המקרקעין מחברה שנתפרקה.

ד.          ניכוי הוצאות מימון מהשבח:

        סעיף 39א לחוק מיסוי מקרקעין מתיר בעת חישוב השבח, ניכוי הוצאות ריבית ריאלית שהוציא הנישום בגין הנכס מיום רכישתו ועד 90 יום לאחר מכירתו, במספר תנאים:

1)          הוצאות המימון לא הותרו בניכוי לפי הפקודה (אם ההוצאות הותרו לפי הפקודה אך לא נוכו בפועל, יפסיד הנישום את הזכות לנכותן בעת המכירה);

2)          ההלוואה התקבלה לשם רכישת הנכס או השבחתו, בסמוך לרכישה   או להשבחה או שההלוואה נועדה לפרוע הלוואה כאמור;

3)          ההלוואה איננה מקרוב;

4)          במידה והמקרקעין לא רשומים בספרי החשבונות של הנישום, יש צורך שההלוואה תרשם כנגד משכון, משכנתא או הערת אזהרה בסמוך למתן ההלוואה.

g    תשלומים סוציאליים – ניכויים וזיכויים

l    הטבות מס בגין תשלומים לקופות גמל (לתגמולים ולקצבה)

התנאי להפקדות בקופות גמל לתגמולים לאדם שנולד משנת 61 הוא הפרשה קודמת (רובד ראשון) לקופת גמל לקצבה בסכום של 1,085 ש"ח לחודש לפחות, או משכורת עם הפרשות לפנסיה / פנסיה תקציבית. נישומים שטרם מלאו להם 46 שנה המבקשים להפקיד לקופת גמל לתגמולים חייבים לבדוק תחילה – באם ההפקדה תניב להם הטבות מס כלשהן!

א. עצמאיים:

הניכוי בעד תשלומים לקופת גמל, לגבי הכנסה של עצמאי הינו:

1.          אם התשלומים הם בעד תגמולים – ניכוי הסכומים ששולמו, אך לא יותר מ- 7% מההכנסה עד 172,800 ש"ח (ניכוי מרבי – 12,096 ש"ח).

2.          אם התשלומים הם בעד קצבה בלבד ועלו על 12% מההכנסה האמורה – ניתן לקבל ניכוי נוסף עד ל- 4% מההכנסה (ניכוי מרבי בשיעור של 11% מההכנסה עד לסך – 19,008 ש"ח).

אם לעצמאי יש גם הכנסה ממשכורת, שהופרשו בעדה לזכויות גמל יש להקטין את התקרה (172,800 ש"ח) בגובה ההכנסה ממשכורת, או 86,400, לפי הגבוה מביניהם.

מי שביום 1.1.04 או לפני כן, מלאו לו 50 שנה, זכאי לניכוי לקופת גמל בשיעורים המוגדלים הבאים: 10.5% מהכנסתו במקום 7% (מכסימום – 12,096 ש"ח); 15.5% במקום 12%; 16.5% במקום 11% (מכסימום –     19,008 ש"ח).

גם כספים שהופקדו בקופת גמל ומקורם ממשיכה מקופת גמל אחרת – יחשבו להפקדות המזכות בהנחות ממס כמוסבר לעיל.

ב. שכירים כולל בעלי שליטה:

הניכוי בגין הפקדה בקופת גמל בגין רכיבי שכר שהמעביד לא הפריש בעדם לקופ"ג  וזאת עד 5% מסכום אותם רכיבי שכר שאינם עולים על 86,400 ש"ח (מכסימום 4,320 ש"ח).

הזיכוי המוכר לשכיר בגין הפקדות בקופת גמל הינו לפי 7% מהתקרה האמורה (מכסימום 6,048 ש"ח) – לפיכך ההפקדה המירבית שתזכה בניכוי ובזיכוי הינה בסך 10,368 ש"ח לשנה.

l     זיכוי ממס בעד תשלומים לביטוח חיים

בעד תשלומי פרמיות לביטוח חיים לחברת ביטוח, וכן בעד תשלומים לקופת גמל  כעמית עצמאי, יינתן זיכוי מהמס בשיעור של 25% מהתשלומים.

זיכוי כאמור ינתן גם בגין תשלומים לקופת גמל בסכום הגולש מעבר לתקרה המוכרת לניכוי.

אם התשלומים הם לרכישת זכויות לפנסיה מקיפה (דהיינו: תוכנית פנסיה הכוללת גם תשלומים בשל נכות ותשלומי פנסיה לשאירים) – הזיכוי הוא בשיעור 35%.

הזיכוי בשיעור של 25% או 35% יינתן בעד תשלומים אלה עד לסכום של 5% מההכנסה המזכה, שאינה עולה על 172,800 ש"ח כלומר עד 8,640 ש"ח. זיכוי בעד תשלומי פרמיות לביטוח חיים ניתן רק למי שהוא תושב ישראל.

l         חסכון מכסימלי לעצמאי בהפקדות לקופות גמל ו/או       ביטוח חיים

חסכון מס מכסימלי (בשיעור שולי 48%) – 11,284 ש"ח ובנוסף חסכון בדמי בטוח לאומי ומס בריאות.

הערות:

1) החל מ- 1.1.07 לא ניתן לקבל הטבות מס בגין הפקדות ע"ש ההורים או הילדים.

2) התנאי להפקדות בקופות גמל לאדם שנולד משנת 61 הוא הפרשה לקופה לקצבה (רובד ראשון) בסכום של 1,085 ש"ח לחודש לפחות, או משכורת עם הפרשות לפנסיה / פנסיה תקציבית.

l    הוצאה מוכרת בשל תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה

עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר עבודה בסכום סביר (מקובל – עד 2.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו  רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 2.5% ממשכורתו ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).

ההכנסה המתקבלת על פי הפוליסה לבטוח אובדן כושר עבודה הינה הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(א) לפקודה.

l  זיכוי ממס בגין תשלומי מזונות לילדים בגירים – פס"ד מילשטיין

נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים  לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם ומילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.

l    הפקדה בקרן השתלמות – הטבות מס

עצמאי רשאי להפקיד בשנת 2005 7% מהכנסתו ולא יותר מ- 15,260 ש"ח לשנה -  אם בוצעה הפקדה של 7% מההכנסה, יוכרו לזיכוי 4.5% מההכנסה (עד 9,810 ש"ח). אם העצמאי הוא גם שכיר שמעבידו מפריש בעדו לקרן השתלמות, תוקטן התקרה הנ"ל בסכום הפקדות של המעביד.

לשם הדגשה, נוסיף כי על מנת להנות ממלוא ההטבה יש להפקיד 7% מההכנסה הקובעת. (הכנסה קובעת = ההכנסה בפועל עד 218,000 ש"ח לשנה). התקרה הינה אחת לגבי עצמאי שהוא גם שכיר, כלומר לנישום שהינו גם עצמאי וגם שכיר תחושב התקרה לפי הנמוך מבין אלה: הכנסתו כעצמאי או 218,000 ש"ח בניכוי המשכורת השנתית שבעבורה הפריש המעביד לקרן השתלמות.

הסכומים שבקרן ההשתלמות ניתנים למשיכה ללא מס לאחר 3 שנים למטרת השתלמות, לאחר שש שנים לכל מטרה שהיא. בגיל 65 לגבר ו- 60 לאישה מותרת המשיכה לכל מטרה לאחר 3 שנים בלבד.

l     זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וילדים עם ליקויי למידה

א. יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא יינתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.

ב. בשנת 2003 פירסמה נציבות מס הכנסה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.

l     זיכוי ממס בשל הוצאות החזקת קרוב במוסד סיעודי

נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 224,000 ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 140,000 ש"ח.

אם ההוצאות משולמות מחשבונו של נטול היכולת קיים חשש שהזיכוי לא יותר.

לכן מומלץ שהתשלום למוסד יבוצע מחשבון בן המשפחה התובע את הזיכוי (ללא קשר למתנות כספיות והעברות שהוא מקבל מנטול היכולת).

 g    ביטוח לאומי

l          חסכון מס (ניכוי) בשל תשלומים לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ביתר ששולמו ללא חיוב. מומלץ לכן להקדים ולשלם עד 31.12.06 (בבוקר) גם את מקדמת דצמבר שהמועד הרגיל לתשלומה הינו 15.1.2007 וכן מומלץ לשלם הפרשי שומות שנים קודמות ויתרת חוב עד ל- 31.12.06.

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

מי שמעריך שמקדמותיו לבטוח לאומי נמוכות מהמגיע ממנו, יכול לבקש הגדלת המקדמות ותשלום ההפרש עוד בשנה זו, כדי שההוצאה (52%) תותר עוד השנה.

הערה חשובה:

אין טעם לשלם הפרשים ללא דרישתם על ידי המוסד לבטוח לאומי, שכן אחרת, הם לא יכללו באישור השנתי לצרכי מס שמנפיק המוסד. לכן, יש לפנות למוסד ולבקש חיוב בהפרשים ורק אז לשלמם.

על פי חוק הביטוח הלאומי, המבחן של היקף העבודה המחייב בתשלום דמי ביטוח לא יימדד עוד רק לפי שעות העבודה בשבוע, (12 שעות לפחות) אלא גם לפי גובה ההכנסה המושגת מעבודה זו (מבחנים חלופיים). כתוצאה מכך, מבוטחים  בביטוח לאומי גם העצמאים "הקטנים" חייבים בתשלום דמי הביטוח ומס בריאות.

אשר על כן נדרש כל עצמאי שאינו משלם דמי ביטוח לאומי לבדוק מחדש את חבותו על-פי היקף שעות העבודה או היקף ההכנסות.

l         תכנון מס 

הקטנת התשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות

1.          תקנות 14 ו- 15 של הביטוח הלאומי יוצרות מצב שבו ניתן לחמוק מחיוב בדמי ביטוח לגבי הכנסה פסיבית באחת משתי הדרכים:

(הכנסה פסיבית: משכר דירה, ריבית, דיבידנד, תמלוגים וכו').

א.         כאשר ההכנסה הפסיבית נמוכה מההכנסה האקטיבית.

ב.         המבוטח (שלו יש הכנסה פסיבית) הינו גם שכיר וגם עצמאי – מצב המוכר כ- "שלוש מעמדות". (כלומר: עצמאי, שכיר ובעל הכנסה פסיבית).

עמדת הביטוח הלאומי הינה שהפטור המתואר לעיל יחול רק אם שלושת המעמדות (שכיר, עצמאי, פסיבית) חלים במקביל – בו זמנית.

2.          כאשר למבוטח שכיר למשל, יש הכנסה פסיבית גבוהה מהמשכורת, הוא ישתדל כמובן לקבל הכנסה כעצמאי וכך להיות מבוטח בשתי מעמדות (שכיר + עצמאי) אשר יאפשרו פטור מדמי ביטוח על ההכנסה הפסיבית אשר בהצטרפה לשני מעמדות אינה מתחייבת בדמי ביטוח. (ללא תקרה).

l         אפשרויות נוספות להקטנת התשלומים לביטוח לאומי

א.         להעביר הכנסות פסיביות כגון שכר דירה וריבית, לבת הזוג שהיא "עקרת בית". כידוע אישה נשואה שאינה עובדת שבן זוגה משלם דמי ביטוח לאומי – פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה הפסיביות  (כגון שכר דירה) בכל סכום שהוא.

ב.         לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה (סעיפים 86, 84, 83) אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ג.           להסב הכנסות פסיביות כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

ד.          אפשר לדאוג גם לנכים ולשאר מקבלי קצבאות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

ה.         שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

ו.           שכר דירקטורים ניתן לסווג הכנסה זו כהכנסה פסיבית לפי סעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה (פס"ד סריגי ארצי) במקום הכנסה אקטיבית לפי סעיף 2(1) או 2(2) ובכך לחסוך תשלומי ביטוח לאומי על הכנסה זו.

ז.     הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

g    מערכת הנה"ח

l         ניהול החשבונות שיידרש בשנה הבאה

בהתאם להוראות ניהול פנקסים של מס הכנסה ומע"מ – נקבעו קריטריונים, המבוססים בעיקר על המחזור העסקי ומספר המועסקים, הקובעים את שיטת ניהול החשבונות הנדרשת בשנה הבאה.  גידול במחזור בשנת 2007 יחייב את ניהול הספרים בשנת 2008 בשיטה הכפולה (למי שניהל קודם בשיטה החד-צידית).

המחזור מוגדר בהוראות מס הכנסה. "סכום המכירות וסכום התמורה בעד שירותים – לרבות מסים עקיפים, בשנת המס הקודמת או בשנת המס האחרונה שלגביה נערכת שומה סופית (להלן – "השנה הקובעת"), והכל לפי הסכום הגבוה, כשהוא מוכפל ב- 12 ומחולק למספר חודשי פעילות העסק בשנת המס הקודמת או בשנה הקובעת, לפי העניין".

מומלץ ללמוד בעוד מועד את הקריטריונים הרלוונטיים לסוג הענף שבו פועל העסק ולבחון באיזו מידה שינוי כלשהו השנה, יגרום בשנה הבאה לשינוי מהותי באופן ניהול ספריו – דבר שיוסיף, כמובן, עלויות לניהול  החשבונות.

l          שמירת מערכת החשבונות

יש לשמור את מערכת החשבונות שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.

מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים שהנישום אינו חייב לנהלם עפ"י הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכח דין אחר, יש לשמור במשך שלוש שנים לפחות מיום הגשת דוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.

האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם על ידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחדים או על פי דרישות חוקיות מסוימות נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות יותר.

l         הלוואות לעובדים – חיוב בריבית 

הלוואות ויתרות חובה פתוחות שמקורן בסכומים שניתנו כהלוואה לעובדים יש לחייב בריבית בשיעור המדד  בתוספת 4% (לשנה). בגין סכום ההצמדה והריבית יש להפיק חשבונית מס ולשלם מע"מ בגין ההכנסה. (הריבית דלעיל כוללת מע"מ).

הלוואות לעובדים שאינם בעלי שליטה בחברה, שסכומן לא עלה במהלך השנה על 6,480 ש"ח, ניתן לחייבן  בריבית בשיעור עליית המדד בלבד (ללא ריבית).

g    החזרי מס לשכירים

מומלץ לשכירים להגיש דוח מס לצורך קבלת החזרי מס, בהתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:

א)   נישום שהועסק אצל מספר מעבידים ולא ביצע תיאום מס.

ב)   נישום שעבד בחלק משנת המס וכן נישום ששהה בחו"ל ולא נערך לו תיאום מס על בסיס שנתי;

ג)     ניכויים או זיכויים שלא נוכו, כגון: הפקדות לקופות גמל, תשלומי ביטוח חיים, תרומות למוסד ציבורי, הוצאות החזקת קרוב משפחה במוסד וכו';

ד)    שכיר שהיה עצמאי בעבר, שהיה לו הפסד מעסק או שכיר הנדרש לשלם דמי ביטוח לאומי בגין שנים שעברו  (שנים בהם היה עצמאי);

ה)   נישום שמשכורותיו אינן קבועות ולא נערך לו במהלך השנה תיאום מס;

ו)      בני זוג אשר ביצעו חישוב מס מאוחד בגין הכנסותיהם, בגלל שהתקיימו לגביהם אחת מהחזקות המנויות בסעיף 66(ד) לפקודה;

ז)     תושבי ישובים מסויימים הזכאים להנחה במס הכנסה;

ח)    אי ניצול מלוא נקודות הזיכוי, ביחוד במקרים הבאים:

· עולה חדש.

· חייל משוחרר.