היערכות ותכנון מס לחברות בע"מ -2007

    היתרונות בהפעלת העסק כחברה בע"מ

הפעילות במסגרת חברה יוצרת יתרונות והטבות רבים:

 

אחריות מוגבלת לבעלי החברה

הפעילות העיסקית כחברה מקנה יתרון בהגבלת האחריות החלה על בעלי העסק (בעלי המניות) כלפי הנושים של העסק כך שלא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של הבעלים, במקרה של כשלון העסק (למעט מקרים בהם הם לקחו על עצמם ערבות אישית).

 

מיסוי נמוך

חברה מתחייבת במס בשעור 27% (בשנת 2008) - מס חברות בלבד (לעומת 47% מס מקסימלי ליחיד). שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד הינו 25% (ללא חיוב בדמי בטוח לאומי בדרך כלל). אם הדיבידנד מחולק לחברה אחרת ("חברת אם") יהיה שעור המס על הדיבידנד אפס. לפיכך יש לשקול אחזקת המניות בחברה הפעילה על ידי חברת אחזקות (במקום אחזקה ישירה על ידי היחיד). במצב זה ניתן למשוך את הרווחים מהחברה הפעילה לחברת האחזקות ללא תשלום מס ואת הכסף להשקיע במסגרת חברת האחזקות או לחלק חלק ממנו כדיבידנד ליחיד ולשלם מס 25% רק על החלק שחולק.

 

        תזרים מזומנים טוב יותר לצרכי השקעה

שעור המס הנמוך יחסית של החברה (27%) מאפשר לה תזרים מזומנים טוב יותר להשקעות שכן החברה יכולה להפנות 73%  (27 100) מהכנסתה להשקעות (או להחזר הלוואות) לעומת פחות מ- 50% ביחיד - המשלם גם מס הכנסה וגם בטוח לאומי).

 

את ההפרש המשמעותי הזה ניתן להשקיע בנכסים (שימומנו מהחסכון במסים) אשר יניבו לחברה הכנסות נוספות. למשל בכסף הנחסך ניתן לשלם משכנתא על נכס שהחברה תקנה ואשר יניב לה הכנסות נוספות.

 

        חסכון בהוצאות לדמי בטוח לאומי ומס בריאות   

תמהיל נכון של תיגמול המנהלים הכולל משכורת, דמי נהול, דיבידנד, דמי שכירות וכו', יכול להוריד באופן משמעותי את עלות הבטוח הלאומי ומס בריאות, אשר אצל היחיד מגיעה לכדי כ- 16% מההכנסה.

 

        יתרונות מיסוי נוספים

             ·       צבירת פיצויים פטורים ממס גם לבעל השליטה (העובד בחברה).

             ·       בעת העברת העסק לחברה נוצרת בדרך כלל הלוואה שהחברה חייבת לבעל המניות (כאשר העסק המועבר נמצא במצב של הון עצמי חיובי). הלוואה זו יכולה לשמש למשיכות בעל החברה על פני תקופה, משיכות אלה אינן חייבות כלל במס (החזר הלוואה) מאידך יסתפק בעל החברה במשכורת נמוכה וישלם מיסים נמוכים.

             ·       קבלת הטבות הניתנות "לחברה תעשייתית" על פי חוק עידוד התעשייה.

             ·       קבלת הטבות מס ומענקים הניתנים לחברה שאושרה כבעלת "מפעל  מאושר".

             ·       אפשרות של היחיד למכור את המוניטין שלו לחברה ולהנות ממס מוקטן בשל הכנסה זו והוצאה מוכרת בחברה.

             ·       אפשרות לקבל הפרשי הצמדה פטורים ממס על הלוואות בעלים של בעל המניות לעסק.

             ·        הוצאות לא מוכרות "עולות" מס של 27% במקום 47% ליחיד.

 

 

             ·       כאשר מדובר בעסק חדש שבו צפוי הפסד, קיימת אפשרות למעמד של "חברה משפחתית", הנותנת את היתרונות של התאגיד (אחריות מוגבלת וכו') יחד עם האפשרות לשרשור הפסדי העסק לבעלי המניות (לצרכי מס).

             ·       ניצול הפסדים ללא הגבלת זמן וללא זיקה לקיומו הפיזי של בעל החברה.

             ·       בפסילת ספרי החשבונות על ידי מס הכנסה או "במשבר" אחר, ניתן להעביר את הפעילות לחברה חדשה.

 

יתרונות אישיים ומסחריים

             ·       אפשרות להמשכיות העסק גם לאחר פרישתו או מותו חו"ח של בעל העסק.

             ·       תדמית גבוהה בקשרים עם גורמי חוץ.

             ·       נוחות בהעברת העסק לבני משפחה ובצרוף שותפים.

             ·       אפשרות לתגמול ותמרוץ עובדים במניות ואופציות למניות.

             ·       אפשרות לפיצול העסקים לכמה חברות באותה קבוצה.

             ·       אפשרות לניהול העסק ללא חשיפת זהות הבעלים האמיתיים שלו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l  שעורי מס חברות ומס "עד הבית"

        להלן שיעורי המס והשפעתם על המס הכולל "עד הבית",

(מיסוי כולל: חברה + יחיד, על משיכת דיבידנד)    

 

מס "עד הבית"

 

מס על דיבידנד

 

מס חברות

 

שנת המס

46.75%

 

25%

 

29%

 

2007

45.25%

 

25%

 

27%

 

2008

44.5%

 

25%

 

26%

 

2009

43.75%

 

25%

 

25%

 

2010 ואילך

 

 

שיעור המס על דיבידנד המופיע בטבלה הוא השיעור החל על בעל מניות מהותי המחזיק מעל 10% באחד מאמצעי השליטה בחברה. שיעור המס על דיבידנד ליחיד שאינו בעל מניות מהותי הוא 20% בלבד.

 

הואיל ושיעור המס הולך וקטן, גדלה הכדאיות לדחיית המועד להכרה בהכנסות לשנים הבאות ו/או להקדמת הוצאות, במידת האפשר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l  תשלומים לבעלי השליטה בחברה

כל פעולה בין החברה לבעלי שליטה (השכרת נכסים, דמי ניהול, הלוואות וכו') חייבת להתבסס על מסמכים כגון: הסכמים, פרוטוקולים וכו'. ככל שיהיו יותר מסמכים מבססים, כך יקשה על שלטונות המס לטעון שהפעולה הינה פעולה מלאכותית שפקיד השומה רשאי להתעלם ממנה.

 

א.                          משכורת לבעלי השליטה השכירים - גם בחברה מפסידה

יש לשקול חלוקת משכורות לבעלי שליטה גם בחברה הנמצאת בהפסדים  וזאת עד להשלמת מדרגות המס הנמוכות, וניצול הניכויים והזיכויים של בעלי השליטה, שכן הטבות אלה אינן עוברות משנה לשנה. מאידך, יזקפו הוצאות המשכורת להגדלת הפסדי החברה, אשר ישוערכו לשנים הבאות.

 

ב.                           קופת גמל לבעלי שליטה:

ניתן להפקיד בקופת גמל לפיצויים או לקצבה עבור בעל שליטה עד סכום תקרה שנתית אשר עומד בשנת 2007 על 10,220 ש"ח. יש לוודא שהקופה הינה לקצבה (פנסיה) או לפיצויים. הפרשה לתגמולים אינה מוכרת. אפשר להפריש עבור בעל השליטה למטרת קצבה (פנסיה) ולשמור את זכותו לקבל  פיצויים שישולמו לו מכספי החברה בסוף תקופת עבודתו, כך ינצל בעל השליטה שתי תקרות פטורות, האחת באופן שוטף בשל תשלומי החברה לקצבה שלו והשניה בסוף תקופת עבודתו תשלם לו החברה פיצויים פטורים ממס (עד תקרה).

 

בחברה שלא צפוי שיהיו לה מקורות זמינים לתשלום פיצויים לבעל השליטה (בסוף תקופת עבודתו) כדאי לשקול הפקדה שוטפת דווקא למטרת פיצויים.

 

 

ג.                            קרן השתלמות לבעלי שליטה:

החברה רשאית להפקיד עבור בעל השליטה בקרן השתלמות (לשכירים) את חלק המעביד עד 7.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח  לשנה (הפקדה מוכרת מכסימלית בקרן 14,140 ש"ח לשנה). מתוך הסכום הנ"ל יוכר לניכוי מהכנסות החברה סכום של 8,484 ש"ח. (4.5% מהמשכורת עד לתקרה).

 

התרת ההוצאה מותנית בהפקדות חודשיות רצופות, ובתשלום מקביל של בעל השליטה לפי 1/3 מסכום ההפקדות של החברה. (החברה 7.5% מהמשכורת ובעל השליטה 2.5% מהמשכורת).

 

מומלץ להפריש את מלוא השיעור המוכר 7.5%. גם אם חלק לא מוכר לניכוי כהוצאה, אך לא ייחשב כהכנסה  בידי בעל שליטה שיוכל למשכם לאחר 6 שנים בפטור ממס.

 

כלומר, להשגת יתרון מס מכסימלי תפריש החברה 14,140 ש"ח בשנה ובעל השליטה יפריש מצידו עוד 4,713 ש"ח (לבעלי משכורת של 188,544 ש"ח לשנה ויותר).

 

ד.                           תשלום דמי ניהול לבעל השליטה  (כולל לחברות המנהלות חברה אחת)

להלן כללים שנקבעו בפסיקה בהם יש לעמוד כדי שדמי הניהול יוכרו  כהוצאה:

1.          יש להוכיח ששירותי הניהול ניתנו בפועל.

2.          מותר לקבוע שדמי הניהול יהיו כ- % מהמחזור או מהרווח.

3.          יש לערוך הסכם בכתב בין הצדדים הקובע את השירות שינתן ואת החובה לשלם דמי ניהול ושיעורם.

4.          הסכום של דמי הניהול הינו סביר לעומת שירותי הניהול שניתנו.

חובה לבסס את כל ההליך במסמכים במיוחד כאשר התשלום בגין דמי ניהול מבוצע מחברה מרוויחה לחברה מפסידה, שכן במקרה זה עלולה לבוא טענה שדמי הניהול הינם תכנון מס להעברת חלק מההפסד של החברה המפסידה אל החברה המרוויחה. (תכנון מס מקובל)

 

ה.   חלוקת דיבידנד

סוף שנת המס הינו מועד מתאים לשקול חלוקת דיבידנד. יחידים (בעל מניות מהותי)  המקבלים  דיבידנד מתחייבים במס בשעור 25%. חברות ישראליות (למעט חברות משפחתיות) אינן משלמות מס על קבלת דיבידנד מחברה אחרת. מסיבה זו כדאי גם להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (ולא באופן ישיר) ולקבל את הרווחים של החברה הפעילה כדיבידנד לחברת האחזקות - ללא מס.

 

חלוקת דיבידנד הנה פעולה העשויה לחסוך לבעל השליטה תשלומים לביטוח לאומי, שכן דיבידנד בסכום שנתי שהינו נמוך מהמשכורת השנתית לא יתחייב בדמי בטוח לאומי ומס בריאות. לפיכך ראוי לשקול מתן דיבידנד במקום בונוס שכן הבונוס עלול להתחייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

בחלוקת הדיבידנד יש להתחשב בנתונים הבאים:

1.          מה סכום הרווח הנצבר שטרם חולק    עד וכולל בשנת 2007. (בעקרון לא ניתן לחלק דיבידנד אלא מרווחים שנצברו).

 

2.          מה סכום המשכורת ששולמה לבעל המניות (המשכורת חייבת להיות גבוהה מהדיבידנד).

 

3.           הכנת מקור למימון המס במקור (25%) החל על הדיבידנד.

 

ו.                            תשלומים אחרים לבעלי שליטה (שכר דירה וכו')

 תשלומים לבעלי שליטה מותרים בניכוי לצורכי מס בתנאי ששולמו בפועל   בשנת המס  או שהמס בגינם נוכה במקור תוך 3 חודשים מתום שנת-המס. לפיכך, יש לדאוג לתשלום ההוצאה בפועל, או לניכוי המס במקור עד סוף מרס 2008 ולהעברתו לשלטונות המס במועד החוקי  (כולל הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת-המס ועד למועד העברת הניכוי).

 

האמור לגבי דיבידנד (מבחינת החסכון בדמי ביטוח לאומי) יפה גם לעניין תשלום שכר דירה לבעלי השליטה. אם בעל השליטה הינו בגיל 60 ומעלה הוא ישלם מס הכנסה נמוך מזה שחוסכת החברה עקב רשום דמי השכירות כהוצאה מוכרת כך שבסך הכל יש חסכון מס משמעותי.

 

הערה:  כל תשלום כנ"ל חייב להתבסס על מסמכים בכתב כגון: חוזה, פרוטוקול וכו'.

 

ז.                            יתרות חובה של בעלי השליטה -  בספרי החברה

 יתרות חובה של בעלי השליטה יש לחייב בריבית בשיעור של עליית   המדד בתוספת 4%. בגין ריבית זאת יש להוציא חשבונית מס (כולל מ.ע.מ.) ולרשום את ההכנסה בספרי החברה (לחובת בעל השליטה).

 

לשם הסר ספק, נדגיש כי בחודשים בהם המדד שלילי יקוזז המדד השלילי משעור הריבית הריאלית לרבות לעניין מ.ע.מ.

 

יתרות חובה של בעלי שליטה עלולות להיחשב כמשיכת דיבידנד החייבת במס וזאת במיוחד כאשר היתרות "עומדות" ללא פרעון. כדי להימנע  ממצב זה יש לוודא שההלוואה שלקח בעל השליטה מלווה במסמכים (הסכם הלוואה ופרוטוקול).

חשוב מאוד לבצע פרעון כלשהו של ההלוואה הלוואה שאינה מוחזרת ולו באופן חלקי עלולה להחשב כמשיכה של בעל השליטה משיכה החייבת במס.

 

אפשרות לפרעון כזה הינה בדרך של חלוקת דיבידנד (ראה סעיף ו').

 

l  רכישת חברה שיש לה הפסדים צבורים

        מדובר במהלך עסקי של רכישת חברה שצברה הפסדים ניכרים לצרכי מס והפעלתה בפעילות חדשה היוצרת לה רווחים אשר לא יתחייבו במס עד לגובה ההפסד הנצבר. לאחרונה ניתן פס"ד בבית המשפט העליון בה נפסלה פעולה שבה נרכשה חברה ליבוא דגי נוי אשר היו לה הפסדים ניכרים והפעלתה בפעילות רווחית של עבודות בניה ללא תשלום מס עקב ההפסדים מהפעילות הקודמת. לאור פס"ד זה יש לתכנן מהלך כזה באופן זהיר וקפדני תוך כדי שמירה על הכללים הבאים: 

 

1)           המשכיות באותו ענף - עדיף שהפעילות הרווחית המוכנסת לחברה המפסידה תהיה באותו ענף עסקי בו פעלה החברה לפני החלפת בעלי המניות.

 

2)     בעלי מניות - רצוי שבעלי המניות הקודמים ימשיכו להחזיק לפחות חלק ממניות החברה.

 

3)           הפעילות - רצוי להכניס פעילות חדשה לחברה המפסידה להבדיל מהעברת פעילות קיימת מחברה אחרת.

 

4)     הגיון כלכלי - יש להוכיח כי הסכם רכישת המניות מבעלי המניות הקודמים אינו עסקה מלאכותית שכל מטרתה רק חסכון במס, אלא שהעסקה מייצגת גם אינטרסים כלכליים נוספים.

5)                               עובדים - רצוי לקלוט עובדים חדשים בחברה.

 

6)                               יש להראות שיש לחברה שנרכשה נכסים נוספים מלבד ההפסד (ידע, מוניטין, שם עסק וכו').

 

7)                               יתרון כלכלי - יש להראות קיומם של נכסים נוספים בחברה (מלבד ההפסד) אשר יוצרים יתרון לרוכשים (ידע, מוניטין, הסכם שכירות, הסכם ניהול), כדי להוכיח שיש ברכישה גם טעמים כלכליים מלבד החסכון במס.

 

l  עסקאות בין צדדים קשורים (וחברות קשורות)

        כאשר מתבצעות עסקאות בין שני צדדים קשורים או שתי חברות קשורות (למשל חברת אם עם חברת בת)  כגון: דמי ניהול, הנחות, מכירה/קנייה של מוצרים וכו', יש להראות כי לכל  עיסקה כזו יש בסיס כלכלי. פקיד השומה יבדוק עסקאות אלה ביתר דקדקנות. יש לתת באור מיוחד במאזן לגבי העסקאות הללו.

 

        הלוואות בין חברות קשורות יש לחייב בריבית מינימלית של מדד + 2% לרבות תשלום מ.ע.מ. על הריבית הזו (הוצאת חשבונית מס בסוף השנה).

 

    אחוד עוסקים לצרכי מ.ע.מ. בין חברות קשורות:

        כאשר חברות קשורות מחייבות זו את זו בגין שירותים, השתתפות בהוצאות וכו' אפשר, (בהתקיים מספר תנאים) לרשום את החברות במ.ע.מ. כ"איחוד עוסקים". עסקאות בין החברות באיחוד עוסקים אינן מתחייבות במ.ע.מ. (הוצאת חשבונית עם מ.ע.מ. אפס).

 

 

 

 

l  תכנון מס

לפעילות עסקית בחו"ל

        כאשר לחברה יש פעילות עסקית בחו"ל יש לשקול העברת הפעילות לחברה זרה הרשומה בחו"ל במדינה שבה המס נמוך (מקלט מס). את הרווח שנצבר בחברה הזרה אפשר להעביר לישראל באמצעות שימוש באמנות מס שישראל הינה צד להן ואשר באמצעותן ניתן להפחית את המס הכולל החל על הרווח הן במדינת המקור ועד לקבלתו בישראל.

 

        כל פעולה שיש לה אופי של תכנון מס תבחן על ידי פקיד השומה שיכול לטעון ל"מלאכותיות" שתפסול את העיסקה, לכן יש לתת לכל עיסקה טעם כלכלי סביר ולהימנע כמובן מהשתמטות ממס (לעומת המנעות חוקית ממס).

           

        החל משנת 2003 שונתה שיטת המיסוי הנהוגה בישראל מהשיטה הטריטוריאלית בעיקרה לשיטה הפרסונלית. דהיינו, תושבי ישראל, יחידים וחברות, חייבים במס על הכנסתם בכל העולם.

 

        תושבי חוץ יתחייבו במס בישראל, בגין הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל, בכפוף לאמנות למניעת כפל מס.

 

        מתי חברה זרה תתחייב במס בישראל

        חבר בני אדם (חברה) ייחשב "כתושב ישראל" לצרכי מס אם הוא ממלא אחד לפחות מהתנאים הבאים:

(א)                        התאגד בישראל.

(ב)                         השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים מישראל.

       

על כן מומלץ לבעלי מניות תושבי ישראל המחזיקים בחברות זרות, ואשר מעורבים בניהול החברה או בשליטה על פעילותה, כי יבחנו את חשיפתם לתשלום מס בישראל לפי המבחנים שצוינו לעיל והאפשרות להיעזר באמנות המס  הרלוונטיות.

 

חברה נשלטת זרה (ח.נ.ז.) C.F.C. - מדובר במושג שנכנס לספר החוקים שלנו בינואר 2003. זוהי חברה הרשומה בחו"ל אך השליטה בה היא של תושבי ישראל. החוק החדש קובע שהכנסות פסיביות של חברה כזו תחשבנה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי השליטה הישראלים תוך כדי חיובם במס על הכנסה "רעיונית" זו. (גם אם ההכנסה לא חולקה להם בפועל).

        זקיפת ההכנסה הרעיונית תחול רק אם החברה הזרה חוייבה בחו"ל במס נמוך מ- 20%.

דרכים להימנע מחבות המס של ח.נ.ז.:

h   העברת השליטה בחברה הזרה לבן משפחה המתגורר בחו"ל שניתן לראות בו  כתושב חוץ.

h   כניסת החברה כצד נוסף לעיסקה של קניה ומכירה כך שרוב מחזורה יהיה  ממסחר ולא רק מהכנסות פסיביות.

h   הבאת ראיות לחיוב במס בחו"ל העולה על 20%.

 

 

חברת משלח יד זרה - גם זה מושג חדש שנקבע בפקודה בינואר 2003 המטיל מיסוי על פעילות מקצועית בחו"ל במסגרת חברה זרה. מדובר על בעלי מקצוע כמו רו"ח, עו"ד, אנשי מחשבים, מרצים וכו' הנותנים שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה ומשאירים את ההכנסה בחברה בחו"ל. התיקון לחוק קובע שהכנסות כאלה ימוסו בישראל למרות שלא חולקו בפועל לבעלי המניות הישראלים (הכנסה רעיונית).

        ניתן להקטין את רווחי החברה בספריה על ידי הגדלת הוצאות החברה בחו"ל כולל גם בשל אירוח בעל השליטה ומשפחתו וכן בשל הוצאות נוספות הרשומות בספרי החברה הזרה.

 

        דיבידנד שקיבלה חברה ישראלית מחברה זרה

        שיעור המס אשר יחול על הכנסתה החייבת של חברה מדיבידנד שקיבלה -  שמקורו בהכנסות שהופקו, או שנצמחו, מחוץ לישראל יחושב על פי אחת מהשתיים:

 

1)                           ברירת מחדל מס בשיעור של 25%, תוך קבלת זיכוי בגין מס שנוכה במקור בעת חלוקת הדיבידנד, אם נוכה (עד גובה המס הישראלי).

 

2)                           על פי בקשת החברה, או על פי הוראות אמנה יוטל מס בשיעור מס חברות ומאידך ינתן זיכוי בגין המס ששולם בחו"ל על הכנסה שממנה חולק הדיבידנד, (זיכוי הידוע כ"זיכוי עקיף"). באפשרות זו תחושב ההכנסה מדיבידנד ב"גילום", כלומר הכנסה מהדיבידנד לאחר המס שנוכה במקור בתוספת המס במקור ובתוספת המס ששולם בחו"ל על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד.

 

        חברה תוכל להנות מזיכוי עקיף בהתקיים התנאים המנויים בפקודה.

 

 

 

 

 

 

 

l  חברה שקופה חברה משפחתית

חברה שקופה הינה מושג חדש שנקבע במסגרת תיקון 132 לפקודה (הרפורמה) ואשר יוצר גוף לצרכי מס הנהנה מיתרונות החברה בע"מ (ערבות מוגבלת וכו') אך הוא "משרשר" את רווחיו והפסדיו לבעלי המניות כפי שמקובל בשותפות. מעמד זה מתאים לחברה שצופה רווחים כאשר במקביל יש לבעל השליטה הכנסות ממקורות אחרים או כאשר לבעל השליטה יש עסקים נוספים שצפוי בהם הפסד בעוד שלחברה יש רווחים. יתרון נוסף של החברה המשפחתית הוא בהקטנת המס על פקדונות בנקאיים לשעורי המס של יחידים.

 

עד היום טרם תוקנו התקנות הנדרשות בחוק לצורך כניסת תוקפה של החברה השקופה (שהינן תנאי לכניסת הסעיף לתוקפו) לכן כל הנושא תלוי ועומד עד שיותקנו התקנות.

כל עוד לא הותקנו התקנות ניתן לבקש מעמד של חברה משפחתית  המקנה באופן עקרוני את אותם יתרונות כמו בחברה השקופה (יש להגיש את הבקשה עד 30/11/07).

 

l     חברת בית

חברות שכל פעילותן היא אחזקת נכסי נדל"ן והכנסה מהנכסים הללו, ואשר הינן בבעלות עד 5 בעלי מניות, יכולות לבקש להיחשב כ"חברות בית" וזאת עם הגשת הדוח של אותה שנה למס הכנסה. בשנת 2008 עת מוגש הדוח לשנת 2007, ניתן לבקש מעמד שכזה לשנת 2007.

 

יתרונו של מעמד זה הוא ייחוס רווחי החברה ליחידים (בעלי מניותיה). כך למשל רווחי הון חייבים במס בשיעור 25% הן אצל יחיד והן אצל חברה, אך עדיף לייחסם ישירות ליחידים כדי שחלוקת הכספים אליהם לא תחויב במס נוסף כדיבידנד. כך הוא גם באשר לרווחים שיש לחברה משוק ההון, כשעל ידי ייחוסם ליחידים ימוסו הם בשיעורי מס סופיים נמוכים מהמס החל על חברות.

 

l     מיסוי רווחי הון

        שיעור מס רווחי הון בעת מכירת ניירות ערך לא סחירים ובעת מכירת נכסים  אחרים, וכן בעת מכירת מקרקעין מחוץ לישראל, הוא 25% על הרווח הריאלי.

 

        בעת מכירת נכס שנרכש לפני יום 1.1.2003, יחושב שיעור המס באופן לינארי.

        בחלוקה לינארית, מפצלים את רווח ההון הריאלי פיצול לינארי בין שתי תקופות: התקופה הראשונה, ממועד הרכישה עד ליום 31.12.2002, והתקופה השנייה, מיום 1.1.2003 עד ליום המכירה. חלק רווח ההון הריאלי בתקופה שעד יום 31.12.2002 יחויב במס בשיעור מס החברות. יתרת רווח ההון תחויב במס בשיעור 25%.

 

        בפס"ד פוליטי נקבע כי נוסחת החישוב הלינארי היא ברירת מחדל,  אולם במקרים בהם יוכיח הנישום עובדתית כי ניתן לחלק באופן ברור את רווח ההון שנוצר לשתי תקופות, יחולק רווח ההון בדרך זו ולא באופן לינארי. כלומר, במקרים בהם חלה כל עלית הערך לאחר יום 1.1.2003, יחול מס בשיעור 25% על כל רווח ההון. מאידך, במקרים בהם יוכח כי עלית הערך היתה לפני יום 1.1.2003, יחויב כל רווח ההון במס חברות מלא (למיטב ידיעתנו, רשות המיסים ערערה על פסק הדין).

 

 

 

 

 

 

 

l     מיסוי שבח מקרקעין

א.                          שיעור מס שבח:

שיעור המס, על שבח מקרקעין בידי חברה, במכירת מקרקעין בישראל ומניות באיגוד מקרקעין בישראל שנרכשו לאחר יום 7.11.2001, הוא 25%.

 

בעת מכירת מקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שנרכשו לפני יום 7.11.2001, יחושב שיעור המס באופן לינארי, בדומה לחישוב שנעשה בעת מכירת נכסים אחרים שאינם מקרקעין בישראל. (ראה סעיף קודם בחוברת).

 

ב.                           הנחה במיסוי 

יוזכר, כי במימוש מקרקעין בישראל שנרכשו החל מיום 7.11.01 ועד ליום 31.12.02, תינתן למוכר הנחה בשיעור 20% מהמס החל במכירתם. בגין מקרקעין שנרכשו בשנת המס 2003, תינתן הנחה בשיעור של 10% מהמס. ההנחות יינתנו בתנאים ובסייגים הקבועים בחוק.

 

ג.                            שעור מס נמוך לנכסים ותיקים

נכסים שנרכשו לפני שנת 1960 זכאים לשיעור מס מופחת (12% ביחס לנכסים שנרכשו לפני שנת 1948, ו- 1% נוסף ביחס לכל שנה מאוחרת יותר, עד שנת 1960). נקבע כי החל משנת 2005 נכנס ביטול הדרגתי של ההטבה באמצעות הגדלת שיעור המס ב- 1% כל שנה, אך זאת רק בעבור מכירת קרקע על ידי חברה שהכנסתה מעסק, או במכירה על ידי יחיד שקיבל את המקרקעין מחברה שנתפרקה.

בכל מקרה השבח הריאלי יתחייב במס בשיעור כולל של 25%, ואילו הרווחים האינפלציוניים יתחייבו במס בשיעור של 10%.

 

ד.                           תיכנון מס - מימוש נכסי מקרקעין:

חברה המתכוונת למכור מקרקעין אשר יניב רווח - שבח ריאלי, וברשותה נכסים אחרים שמכירתם צפויה להניב הפסד, מומלץ כי תממש את נכסי ההון שיצרו הפסד עד לתום שנת המס הנוכחית, כדי לקזז את הפסדי ההון משבח המקרקעין.

 

ה.                           ניכוי הוצאות מימון משבח מקרקעין:

סעיף 39א לחוק מיסוי מקרקעין מתיר, בעת חישוב השבח, ניכוי הוצאות ריבית ריאלית שהוציא הנישום בגין הנכס, החל מיום רכישתו ועד 90 יום לאחר מכירתו, במספר תנאים:

 

1)          הוצאות המימון לא הותרו בניכוי בדוחות השנתיים (אם ההוצאות הותרו לפי הפקודה אך לא נוכו בפועל, יפסיד הנישום את הזכות לנכותן בעת המכירה);

 

2)          ההלוואה התקבלה לשם רכישת הנכס או השבחתו, בסמוך לרכישה או להשבחה, או שההלוואה נועדה לפרוע הלוואה כאמור;

 

3)          ההלוואה אינה מקרוב;

 

4)          במידה והמקרקעין לא רשומים בספרי החשבונות של הנישום, יש צורך שההלוואה תרשם כנגד משכון,  משכנתא או הערת אזהרה בסמוך למתן ההלוואה.

                 

 

 

 

l     הוצאות "עודפות"

לקראת תום שנת המס יש לערוך חישוב של סכום ההוצאות הלא מוכרות - המכונות "הוצאות עודפות" שהוצאו במשך השנה ולשלם את המקדמה המתחייבת. ההוצאות העודפות הינן הוצאות שאינן מוכרות לניכוי לצרכי מס או שסכומן המוכר מוגבל בתקרה. חברה המוציאה "הוצאה עודפת" חייבת לשלם מקדמת מס של 45% בגינה.

 

המקדמות בשל הוצאות עודפות ניתנות לקיזוז מהמקדמות הרגילות, לכן חברה המשלמת מקדמות רגילות יכולה להגדיל את סכום המקדמות בשל הוצאות עודפות על חשבון המקדמות הרגילות.

המקדמות בשל הוצאות עודפות ניתנות אומנם לקיזוז מהמס השנתי שבו החברה חייבת באותה שנה אך אינן מוחזרות אם אין רווחים והן מועברות לקיזוז מהמס בשנים הבאות (בתיאום למדד).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

l  הטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון "מסלול ירוק"

תיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959 (להלן "החוק") הווה  הרפורמה בכל הנוגע לקבלת הטבות במס מכח החוק. אחד השינויים המשמעותיים בתחום זה הינו קביעת קריטריונים בחוק לשם קבלת הטבות במס במסלול ההטבות החלופי, אשר בהתקיימם יכול הנישום, באופן עצמאי, ליישם את הטבות המס המגיעות לו, במסגרת דוחות המס המוגשים על ידו. ("המסלול הירוק").

 

להלן מובא תיאור תמציתי של התנאים שנקבעו בחוק לשם קבלת הטבות המס:

 

א.                          המפעל הנו "מפעל תעשייתי" או בית מלון "מפעל תעשייתי" הינו מפעל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות יצורית (לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוחם וכן מחקר ופיתוח תעשייתי עבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור המדען הראשי); לענין זה יובהר, כי גם גופים המייצרים באמצעות קבלני משנה יוכלו, בהתקיים תנאים מסויימים, להיחשב כ"מפעל תעשייתי";

 

ב.                           המפעל הנו בר תחרות ותורם לתוצר המקומי הגולמי מפעל יחשב כמקיים את התנאי, אם עיקר פעילותו היא בתחום הביוטכנולוגיה או הננוטכנולוגיה וניתן על כך אישור המדען הראשי. לחילופין, ייחשב מפעל כמקיים את התנאי אם הוא מבצע יצוא בשיעור של 25% לפחות. בהרחבת מפעל תנאי שיעור היצוא הנדרש יבדק לגבי הגידול במחזור החברה.

 

ג.     בוצעה השקעה מזערית מזכה ברכישת נכסים יצרניים בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים ובסכום מינימאלי שנקבע לגבי מפעל בהקמה סכום ההשקעה המזערית המזכה בהטבות המס  הוא 300,000 ש"ח;

 

בהרחבה נדרשת השקעה כאמור בסכום שהוא כגבוה מבין: 300,000 ש"ח או אחוז משווי הנכסים היצרניים של המפעל, כפי שהוא נכון לתום שנת המס שקדמה לשנת תחילת ביצוע ההשקעה (עד לשווי נכסים של  140 מליון ש"ח 12%; משווי של 140 מליון ש"ח ועד לשווי של 500 מליון ש"ח 7%;  מעל 500 מליון ש"ח 5%);

 

ד.     לא התקבלו מענקים בגין ביצוע ההשקעה המזערית המזכה.

 

כפועל יוצא מקביעת הקריטריונים בחוק, לא נדרשת עוד פניה למרכז השקעות על מנת ליהנות מהטבות המס. עם זאת, מומלץ ואף רצוי לבצע פניה מראש  לרשויות המס לשם קבלת אישורן לעמידה בקריטריונים שנקבעו, וזאת בין היתר, במטרה להבטיח וודאות באשר לקבלת ההטבות בפועל ולגובהן. כך לדוגמא, במקרים בהם קיים ספק לגבי סיווג המפעל כ"מפעל תעשייתי" או שקיים ספק לגבי היות המפעל המוקם "מפעל קשור" למפעל קיים או שיש מקום לוודא את אופן קביעת מחזור הבסיס ועוד.

 

קבלת הטבות המס:

חברה העומדת בקריטריונים שנקבעו בחוק ומבקשת ליהנות מהטבות המס בשנת 2007, נדרשת להודיע על בחירתה בשנה זו כשנת ההטבות הראשונה ("שנת הבחירה").

 

יובהר, כי דרישת ההודעה הינה דרישה עצמאית ונפרדת ואינה תלויה בהגשת דוח המס. לפיכך, חברה שדוח המס שלה לשנת 2007 לא יוגש עד לתום שנת המס 2008,  תדרש להודיע באופן נפרד על בחירתה בשנה זו כשנת ההטבות הראשונה.

 

ניתן לפנות לרשויות המס לשם קבלת אישור מראש באשר לפעילות התעשייתית של המפעל וכן באשר למעמדו של המפעל כ"מפעל קשור" וזאת עד לחלוף חצי שנה מתום שנת המס שלגביה מבקשים ליהנות מהטבות המס.

 

חשוב לציין, כי נישום העומד בקריטריונים שנקבעו בחוק ומבקש להתחיל להנות מהטבות המס בשנת 2007 נדרש להודיע על בחירתו בשנת 2007 כשנת ההטבות הראשונה לא יאוחר מתום שנת 2008.

 

l    רישום כלי-רכב של החברה על שם בעל השליטה (במשרד הרישוי):

        מזה שנים, קיים הסדר לפיו כלי רכב שנרכש ע"י תאגיד (נרכש מכספי התאגיד ורשום בספריו), יכול להרשם במשרד הרישוי על שמו של בעל המניות המשתמש ברכב, וזאת בנאמנות עבור התאגיד (כדי לא לפגוע במחיר הרכב בזמן המכירה).

 

        בהנחיה שפרסמה רשות המיסים בשנת 1993, אושר הסדר זה ובתנאי שהחברה שלחה תצהיר לפקיד השומה.

 

        לאחרונה התפרסמה הבהרה חדשה של עו"ד משה מזרחי היועד המשפטי לרשות המיסים לפיה רשות המיסים לא תכיר בהוצאות רכב בבעלות תאגיד, במידה והרכב לא נרשם על שם התאגיד במשרד הרישוי.

הורוביץ, אושרת, מג'ר, אפלקר, לוגסי
דוא"ל: cpa@HOMAL.co.il
http://horovitz-cpa.co.il/