כאשר עובד מתפטר או מפוטר, עולה השאלה האם יש באפשרותו לקבל דמי אבטלה, או עזרה כספית אחרת כמן המוסד לביטוח לאומי, בעודו מחפש עבודה?

להלן נקודות חשובות, שיש להביא בחשבון, כדי למצות את זכויותיו בהקשר זה על פי החוק:

1. התייצבות בלשכת התעסוקה

על העובד להתייצב בלשכת שירות התעסוקה (להלן – "לשכת התעסוקה") סמוך לאחר הפסקת העבודה. מי שמשתהה עלול לאבד את זכאותו. מי שאינו מתייצב, כאמור, יבחן אם עדיין קיימת לו "תקופת אכשרה" לזכאות לדמי אבטלה במועד התייצבות מאוחר יותר – דבר שאפשרי בתנאים שקבע החוק.

יש להגיש את התביעה לדמי האבטלה למל"ל, לאחר ההתייצבות בלשכת התעסוקה, ולא לפני ההתייצבות. בטופס התביעה, במבוטח מציין את החודש, שבו התייצב בלשכת התעסוקה ובגינו הוא דורש דמי אבטלה.

2. תקופת אכשרה

חופשה ללא תשלום (להלן – "חל"ת) כלולה בתקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה רק בחודשיים הראשונים, שבהם המעסיק חייב בתשלום דמי הביטוח. החל מהחודש השלישי התקופה אינה מהווה תקופת אכשרה לדמי אבטלה.

3. הגשת תביעה

כדי לקבל את דמי האבטלה, יש לתבוע אותם באמצעות הטופס המתאים, שיוגש למל"ל בלבד. על התביעה חלים כללי השיהוי, המחייבים הגשת תביעה בתוך 12 חודשים ממועד העילה.

כאשר מובטל היה עובד יומי, על מעסיקו למלא בטופס התביעה לדמי האבטלה את מספר הימים, שבהם העובד הופיע לעבודה, בלי לפרט את מספר השעות, שבהן עבד בכל יום מימים אלה, כולל ימי חופשה, מחלה וחג, שבעבורם שולם שכר.

4. תקופת האבטלה

בדרך כלל, תקופת אבטלה היא שנה אחת. במהלך שנה זו, המובטל רשאי להתייצב בלשכת התעסוקה ולדרוש עבודה, אך דמי אבטלה ישולמו לו רק בהתאם לימים שהוא זכאי להם, שמספרם תלוי בגילו של המובטל ובמספר התלויים בו (ילדים שגילם פחות מגיל 18, בת זוג ובתנאים מסויימים גם בן זוג).

כאשר מתברר, בדיעבד, שמבוטח זכאי למספר ימים גדול יותר של ימי אבטלה מן הימים, שבהם הוא התייצב בפועל בלשכת התעסוקה, אין באפשרותו להתייצב "רטרואקטיבית".

5. עבודה בתקופת האבטלה

מובטל, המעוניין לעבוד בזמן תקופת האבטלה, רשאי שלא להתייצב בימים אלה בלשכת התעסוקה, ועל כן לא ידרוש דמי אבטלה בימים אלה.

מובטל, שמוצא עבודה במשרה חלקית, או עבודה בשכר נמוך מדמי האבטלה, יש באפשרותו להמשיך להתייצב בלשכת התעסוקה במקביל, כדי לחפש עבודה טוב יותר, אך עליו להעביר מדי חודש את תלושי המשכורת שלו למל"ל, כדי שהמשכורת הזו תקוזז מדמי האבטלה, שהוא עתיד לקבל.

לחילופין, אם העובד הופנה בידי לשכת התעסוקה לעבודה, שהשכר בה נמוך מדמי האבטלה שהיה יכול לקבל, הוא יכול להיות זכאי להשלמה עד לשיעור 75% מן השכר, ששימש בסיס לדמי האבטלה.

מובטל, המקבל פנסיה מוקדמת, חייב להעביר מדי חודש את תלוש הפנסיה למל"ל, כדי שהפנסיה תקוזז מדמי האבטלה.

בתקופה, שבעבורה המובטל מקבל תשלום מן המעסיק, בשל אי מתן הודעה

מוקדמת, אין מגיעים לו דמי אבטלה.

6. הקמת עסק בתקופת האבטלה

מובטל, שמנסה להקים עסק עצמאי משלו, תוך כדי ההתייצבות בלשכת התעסוקה, יפתח תיק כמבוטח עצמאי במל"?, והכנסותיו יקוזזו מדמי האבטלה. כאשר המל"? יקבל את השומה מרשות המיסים בישראל, ההכנסה תעודכן בהתאמה.

7. כללי

מובטל, העומד לסיים את תקופת זכאותו לדמי אבטלה, מקבל איגרת מן המל"ל באשר לזכאותו להבטחת הכנסה. הכוונה היא למובטלים ולבני זוגם, שאין להם הכנסות ממקורות אחרים, הם אינם בעלי רכב או משתמשים ברכב, והם אינם לומדים במוסדות להשכלה על-תיכונית.

הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה הינה מיום 1 בחודש, שבו הוגש התביעה. מומלץ להגיש תביעה מספר ימים לפני סיום תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

יש להדגיש, כי בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, עבודה מתאימה הינה כל עבודה, התואמת את כושרו הבריאותי של דורש העבודה ואת כושרו הגופני.

אישה, שיצאה לחו"ל לאחר לידה על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן – "חוק עבודה נשים"), אינה זכאית לדמי אבטלה בתקופת החל"ת.