פיצויים על עגמת נפש – פטורים ממס
פס"ד עמ"ה 1146/03
ככלל, פיצויים על עוגמת נפש, המוגדרת – נזק פרטי לא ממוני, הינם, לרוב, תקבולים חסרי "מקור חיוב" בחוק וככאלה – אינם חייבים במס.
לאחרונה, ניתן פסק דין בו קיבל בית המשפט, חלקית, את ערעורו של הנישום וקבע, כי חלק מן הפיצויים, אשר קיבל הנישום מאת מעבידו לשעבר, הינם על עוגמת נפש; וככאלה – אינם חייבים במס.
דובר בעובד, אשר תבע את מעבידו בשל פיטורים, אשר לטענת העובד היו שלא כדין. תביעתו נסתיימה בהסכם – פשרה, אשר בו סוכם, כי התובע יקבל: 55,000 ש"ח – בגין הפרשי שכר; 7,300 ש"ח – בגין ביטוח מנהלים וקרן השתלמות; 110,000 ש"ח – בגין הוצאותיו בניהול התביעה; 380,000 ש"ח – פיצוי בשל עוגמת נפש ונזק שתואר בסעיף 63 לתביעה, ו- 107,700 ש"ח – הפרשי הצמדה וריבית.
המערער דיווח על התקבול בגין עגמת נפש – כהכנסה שאינה חייבת במס.
פקיד השומה טען, כנגד המערער, כי הסך האמור אינו אלא דמי הסתגלות, אשר שולמו על יסוד יחסי עובד-מעביד; וככאלה – הם חייבים, כולם, במס.
בית המשפט, פיצל את הסכום לשני חלקים:
· סך 221,500 ש"ח, אשר הינו סביר לאור משכורתו של הנישום, הוותק שלו בעבודה, תרומתו לחברה שבה עבד, וכו'; וכן הסך מייצג 6 חודשי הסתגלות – זה סך, אשר יהיה חייב במס.
· יתרה בסך 158,500 ש"ח, אשר בית המשפט קבע, כי הינו, אכן, על עוגמת נפש – שהוא נזק לא-ממוני אשר נגרם למערער; ולפיכך – אינו חייב במס.
|