חגית לוי ילדה ביום 26.8.2010, לאחר שהפסיקה לעבוד ביום 4.8.2010.

עד יוני 2010 חגית עבדה כשכירה. במקביל ניהלה עסק בתחום דיקור סיני וקוסמטיקה כעוסקת פטורה, שאינה עונה  להגדרת “עובדת עצמאית” של בטוח לאומי.

·        ביולי 2010 פנתה המבוטחת למוסד לביטוח לאומי וביקשה לשנות את מעמדה ל”עובדת עצמאית” -רטרואקטיבית מינואר 2010, בנוסף להיותה שכירה.

·        ביום 12.8.2010 התקבל הדוח במל”ל ובו הצהירה על עבודה בת 30 שעות בממוצע בשבוע והכנסה חודשית של 9,000 ₪ בחודש בממוצע.

·        המבוטחת שילמה את דמי הביטוח כעצמאית ביום  1.10.2011 (אחרי הלידה).

·        המלל דחה את תביעתה לדמי לידה כעובדת עצמאית בשל היעדר תקופת אכשרה ובשל תשלום החוב כעצמאית לאחר הלידה.

·        חגית עבדה (כולל התקופה כשכירה וכעצמאית)- 18 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הלידה. אי לכך, צברה את תקופת האכשרה, וזכאית לדמי לידה. 

 

·        סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) קובע כי המל”ל רשאי לשלם גמלה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע אף אם לא הוגשה  תביעה. מכיוון “שבלחיצת כפתור” ניתן לקבל נתונים באשר לעבודתה כשכירה, יש לראות בתביעה שהגישה כעצמאית ככוללת גם תביעה בגין עבודתה כשכירה.

 

·        המבוטחת עדכנה את מעמדה כעובדת עצמאית טרם היום הקובע. על המל”ל היה להנפיק לה שוברי תשלום  משלא עשה זאת- אינו רשאי להאשים את חגית באיחור בתשלום דמי הבטוח.