עפ"י חוק הביטוח הלאומי, מבוטחים בביטוח נכות כללית, כל תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל הפרישה.

 

אישה נכה תושבת ישראל, יכולה להגיש תביעה לקצבת נכות כללית:

 

·         כעקרת בית - לגביה יבוצע מבחן כושר תפקוד במשק בית.

·         כנכה (שכירה או עצמאית), לגביה יבוצע מבחן כושר ההשתכרות מיגיעה אישית.

 

"עקרת בית": תושבת ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה (62), שאינה עובדת, נשואה או ידועה בציבור, שבעלה או בן זוגה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים.

 

"עקרת בית נכה": עקרת בית שעקב ליקוי רפואי, איבדה 50% לפחות מכושרה לתפקד במשק הבית, למעט מי שעבדה כשכירה או כעובדת עצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב- 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה (או שקדמו להפסקת העבודה – למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה).

 

סכומי קצבת הנכות לעקרת הבית, נקבעים בהתאם לדרגת אי-הכושר לתפקד במשק בית שנקבעה לה:

·         עקרת בית שנקבעה לה דרגת אי-כושר לתפקד במשק בית בשיעור העולה על 74% - זכאית לקצבת נכות חודשית מלאה (2,299 ₪). אם היא אינה שוהה במוסד ונקבעו לה 50% נכות רפואית לפחות – משולמת לה קצבה חודשית נוספת (ק.ח.ן) בסכום שבין 247 ₪ ל- 366 ₪, בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לה.

 

·         עקרת בית נכה שנקבעה לה דרגת אי כושר בשיעור שבין 60% ל- 74%, זכאית לקצבת נכות חודשית יחסית לאמור לעיל.

 

 

עקרת בית נכה, זכאית לתוספת בעד ילדיה, אבל אינה זכאית לתוספת בעד בן זוגה. התוספת בעד הילדים משולמת רק בעבור שני הילדים הראשונים.

 

התוספת בעד כל אחד משני הילדים הראשונים, שיעורה הוא 40% מהקצבה הבסיסית המשולמת לעקרת הבית הנכה, כלומר בעבור כל ילד התקרה הינה 919 ₪ (כל הסכומים לעיל – מיום 1/1/2013).

 

עקרת בית נכה המקבלת תוספת בעד הילדים, ויש לה הכנסה שלא מעבודה – ינוכה מהתוספת בעד הילדים (בלבד) כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.

 

ההפחתה תבוצע מסכום הקצבה התיאורטי המרבי לעקרת בית נכה + תוספת ילדים, ולעולם לא תקטין את קצבת הנכות של המבוטחת עצמה בפועל.

 

עקרת בית נכה אשר קיבלה קצבת נכות כללית והגיעה לגיל פרישה (62), זכאית לקצבת זקנה אף אם לא השלימה תקופת אכשרה כלל. קצבת הזקנה, לא תפחת מקצבת הנכות האחרונה שקיבלה.