רילוקיישן - היבטי ביטוח לאומי לגבי מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל
רילוקיישן - היבטי ביטוח לאומי לגבי מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל
קטגוריה ראשית » בטוח לאומי » סוגי מבוטחים » רילוקיישן - היבטי ביטוח לאומי לגבי מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל

תאריך:        11/3/19

 

 

רילוקיישן – היבטי בטוח לאומי לגבי מבוטח

שיצא לחו"ל

 

 

תושב ישראל שיוצא לחו"ל, מבוטח בביטוח לאומי ובביטוח בריאות, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל". בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן נערך ברור היכן נמצא מרכז חייו. 

 

הברור נעשה באמצעות שאלון הנשלח למבוטח.

 

ההחלטה בנושא תושבות לעניין בטוח לאומי אינה תלויה בהחלטתם של מוסדות אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים.

 

אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח הנמצא בחו"ל, הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות כדי להכריע באופן ברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב ישראל, הפסקת התושבות תתחיל במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח (לא מעבר לחמש שנים רצופות).

 

בחינת התושבות במהלך חמש השנים הראשונות בו נמצא המבוטח בחו"ל, נעשית בדרך כלל כאשר המבוטח מבקש לדון בתושבותו, או כאשר המבוטח תובע קצבה.

 

החל משנת 2017 נישום שהוא "תושב ישראל" בהתאם לכללים (חזקות) שבפקודת מס הכנסה, אך הוא טוען שהוא אינו תושב ישראל אלא תושב חוץ, חייב לצרף לדוח השנתי טופס 1348 ,בו הוא מתבקש לענות גם על שאלות הקשורות לתשלום דמי הביטוח בישראל ולקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי והוא מתבקש לצרף את שאלון התושבות שהוא מסר למוסד לביטוח לאומי.

 

 

מי שאינו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל).

 

  

פסקי דין חדשים בנושא התושבות

 

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין מיכאל שליימוביץ - ביום 13.8.2018 אישר בית הדין את עמדת המוסד לביטוח לאומי לשלול את תושבותו של המבוטח משנת 2006, בשל שהייה של 80% בחו"ל במשך שנים רבות.

 

 

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין מיכאל פייגין - ביום 27.3.2018 דחה בית הדין הארצי את דרישתו של המבוטח לבטל את תושבותו משנת 2003.  בית הדין הארצי קבע כי המבוטח יחשב כתושב ישראל עד המועד שבו הגיש את הבקשה לביטול התושבות – בשנת 2013.

 

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין אוהד פיינגבוים - בית הדין האזורי שלל את תושבותו של המבוטח באופן רטרואקטיבי, לפי מבחן מרכז החיים, על אף שאשתו עבדה בחו"ל כשכירה אצל מעסיק ישראלי, ועל אף ששילם ברציפות את דמי הביטוח במשך כל השנים.

 

 

מעמד המבוטח השוהה בחו"ל - החל משנת 2003, הכנסות של תושבי ישראל שהופקו או שנצמחו בכל העולם, חייבות במס הכנסה וגם בבטוח לאומי ומס בריאות.

 

עובד שכיר שעובד בחו"ל עבור מעסיק ישראלי - מעמדו זהה לעובד שכיר בישראל. בתנאים מסוימים ניתן לראות גם עובדים שנשלחים מישראל לעבוד בחברות בנות זרות בחו"ל, כשכירים של חברת האם הישראלית ששלחה אותם לחו"ל (חוזר ביטוח/1267 מיום 19.12.2000).

 

עובד עצמאי בחו"ל - יש הבדל בין עובד עצמאי אשר מנהל את עסקיו בישראל ובחו"ל לסירוגין, ובין עצמאי שכל עסקיו הם בחו"ל.

 

במקרה הראשון: הוא יחשב כמבוטח במעמד עובד עצמאי כאילו הוא עובד בישראל. זכותו לקבל גמלאות בשל פגיעה בעבודה שאירעה לו בחו"ל כפופה לתנאים שבתקנות הביטוח הלאומי בעניין פגיעה בעבודה של עובד עצמאי שנפגע בחו"ל.

 

במקרה השני: ביטוחו לענף נפגעי עבודה מוגבל בדרך כלל לשנה אחת וכפוף לחובת הודעה מראש למוסד לביטוח לאומי.                                                    

במקרה זה יסווגו ההכנסות שלו כפסיביות ויחויבו בהתאם לכך בדמי ביטוח.

 

 

תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי - חייב לשלם דמי ביטוח לאומי בעד עצמו כל עוד הוא נחשב ל"תושב ישראל השוהה בחו"ל.

 

תושב ישראל השוהה במדינה שיש לה אמנה לביטחון סוציאלי עם ישראל משלם למוסד לביטוח לאומי בישראל רק דמי ביטוח בריאות, בהתאם לכללי האמנה.

 

בעל שליטה בחברה - תושב ישראל שנותן שירותים בחו"ל לחברות זרות ומקבל את שכרו כבעל שליטה מחברה שהקים בישראל (בדרך כלל מחברה שהוקמה למטרה זו בלבד), דומה לעצמאי שנותן שירות אך ורק בחו"ל, ולכן אין ודאות שהוא יוכר במוסד לביטוח לאומי כמי שמעסיקו שלח אותו מטעמו לחו"ל.

 

בת זוג - כאשר בת הזוג של מבוטח השוהה בחו"ל אינה עובדת, היא פטורה בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח. אך אם היא בחופשה ללא תשלום ממעסיק  ישראלי, היא חייבת בתשלום דמי ביטוח בעד עצמה.

כאשר בת הזוג עובדת בחו"ל, מעמדה בביטוח הלאומי נבחן בנפרד מבעלה   לפי העבודה שהיא מבצעת בחו"ל.

 

בן הזוג של עובדת בחו"ל שיוצא עמה לחו"ל - חייב לשלם דמי ביטוח בעד עצמו.

 

מבוטח בשנת שבתון - מעמדו בביטוח הלאומי הוא כשל עובד שכיר שמעסיקו חייב בתשלום דמי הביטוח בעבורו, לפחות לפי שכר המינימום.

 

מורה בשנת השתלמות - כאשר ההשתלמות היא בחו"ל, המעסיק מדווח למוסד לביטוח לאומי בחודשיים הראשונים כמקובל בחל"ת. חובת הדיווח ותשלום דמי הביטוח מוטלת על המורה בעבור יתרת התקופה.

 

דמי תאונה למי שמועסק כשכיר אצל מעסיק זרישולמו כמי שנחשב במעמד "אינו עובד ואינו עובד עצמאי".

 

אמנות בין לאומיות לביטחון סוציאלי - כאשר המבוטח עובד במדינה החתומה על אמנה עם ישראל, יש לבדוק האם על פי האמנה הוא מבוטח בישראל ללא צורך לשלם דמי בטוח גם בישראל וגם בחו"ל. לכל אמנה תנאים המתאימים לה.                                                     

מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות.

 

הכנסות חברת LLC - לעמדת המל"ל, הכנסות מחברת LLC נחשבות כהכנסות שמקורן מדיבידנד של חברה רגילה (ולא של חברה משפחתית) ולפיכך, הדיבידנד האמור אינו חייב בדמי ביטוח החל משנת 2008 ואילך.

 

 

הורוביץ, אושרת, מג'ר, אפלקר, לוגסי
דוא"ל: cpa@HOMAL.co.il
http://horovitz-cpa.co.il/