נופש לעובדים כהכנסת עבודה, שיעורי הפרשות לפנסיית חובה, אפשרות השעיית עובדת בהיריון, ביקורת משרד התמ"ת, שעת הנקה לעובדת ועוד...

מותר לנכות משכרו של עובד, שעזב ללא הודעה מוקדמת כחוק, סכום השווה להודעה המוקדמת שהיה מקבל לוא פוטר. חשוב לנכות סכום זה: זוהי ההוכחה, כי העובד לא פוטר, אלא התפטר. חובה ללוות את הניכוי במכתב רשום לעובד.

פסיקה חדשה של בית הדין הארצי קובעת כי אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה, תוך 30 יום ממועד תחילת עבודתו, תקנה לעובד זכות לתבוע פיצוי כספי גם אם לא נגרם לו נזק כספי.

יש לנסות ככל האפשר לא להיגרר להסדר (שבדרך כלל מבוקש ע"י נותן השירות) עם מי שנחשב למעשה כ"עובד" שיקבל את שכרו (כולו או חלקו!) בחשבונית כעצמאי.

לקוחותינו המשתמשים בשירותי מלצרים חייבים לקבל ייעוץ מאיתנו ומעורך דין איך ניתן ליישם את הוראות פסקי הדין השונים כך שמצד אחד הטיפים כן יחשבו כשכר של המלצר ומאידך לא יחשבו כהכנסה של העסק (ויתחייבו במע"מ).

נקבע כי העובד הפר את התניית הגבלת העיסוק שנכללה בחוזה העסקתו בכך שעשה שימוש שלא כדין בסוד המסחרי שהועבר אליו במסגרת עבודתו (רשימת הלקוחות של החברה). לפיכך  נפסק כי העובד ישלם לחברה פיצוי בסך של 40,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

היותו של אדם "שכיר" או עצמאי" נקבע על פי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין הצדדים אך לאו דווקא עפ"י התיאור בהסכם או במסמך אחר (חשבונית או תלוש משכורת).

עובד חודשי זכאי לדמי חגים מתחילת עבודתו, כלומר הוא זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה הימים, שבהם הוא נעדר בשל החגים. אין הבחנה לעניין זה, בין עובד חדש לעובד ותיק.

עובד, שלא נתן למעביד הודעה מוקדמת, חויב בנוסף לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב וההגינות.

כאשר לעובד קיימת יתרת חופשה לזכותו, המעסיק רשאי לנכות יום חופשה מלא בגין יום גשר, ערב חג, יום בחול המועד ולשלם לו דמי חופשה בגין יום זה. במקרה בו לעובד אין ימי חופשה צבורים לזכותו, המעסיק אינו רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי אם הופקדו פיצויי פיטורים בקופת גמל, קרן פנסיה  או ביטוח מנהלים, המעביד אינו חייב להשלים סכומים, גם אם הצבירה בקופה אינה מכסה את החבות כלפי העובד – זאת בהתקיים  אחד משני תנאים.

מטרת חוק חופשה שנתית היא להביא לכך שהעובד יצא לחופש ויקבל דמי חופשה. אין בתשלום המכונה "פדיון חופשה" מבלי שהעובד יצא לחופשה, בכדי להוות תשלום על פי החוק ותשלום מעין זה אם שולם, יהווה חלק משכר העבודה הרגיל.

בחודש פברואר 2009 נכנס לתוקפו תיקון מס' 24 לחוק הנ"ל, אשר עושה "מהפכה" בכל הקשור לתלוש השכר – ויש לו השלכות רבות לגביכם כמעסיקים!

בית הדין האזורי לעבודה קבע כדלקמן: "חובת הנאמנות של עובד למעסיקו היא בגדר תמרור אזהרה, המחייב את העובד העוזב את הארגון שלא "לקחת" עימו את הלקוחות של אותו ארגון".

צו ההרחבה בחקלאות חל על כל מעסיק בענפי החקלאות (כולל גינון, משתלות, מיון אריזה ואחסנת פרי, מפעילי טרקטורים וציוד חקלאי אחר). הצו מחייב את המעביד לשלם לעובד מספר רכיבי שכר מיוחדים, בנוסף לשכר עצמו, אשר מפורטים במאמר זה.

הארכת חופשת הלידה, הזכות לשכר עבור יום חג, צו הרחבה חדש בענף ההובלה, שעות קיץ בחקלאות, פיטורין סמוך לתום שנת עבודה ראשונה, ניכוי משכר בגין אי מתן הודעה מוקדמת ועדכון שכר המינימום.

 עפ"י הפסיקה, מעקב אחר מיקומו של עובד באמצעות איתוראן אינו מהווה "פגיעה בפרטיות".

 בתי הדין לעבודה נוקטים ב"מבחן מעורב" להכרעה בסוגיה זו, כאשר המרכיב העיקרי הוא "ההשתלבות במפעל".

צו הרחבה חדש בתעשיה מחייב מעבידים להפריש עבור עובדיהם לקרן פנסיה מקיפה.

חוזה, ובכלל זה חוזה עבודה, אינו חייב להיות בכתב. הסכם בע"פ הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין.